כמה מעודד לקרוא במהלך יום ממוצע על שני ארועים שפוגעים באוכלוסית בעלי החיים, בין אם חיות הבר ובין אם חיות הבית.

מדובר על שני מקרים שונים, בשתי מדינות שונות שבאופן כללי אני יכולה לתאר לעצמי שלא הייתם מוצאים כמעט שום נקודת דמיון.

סין וקנדה.

והנה, לאחרונה פתאום עולה נקודת דמיון אחת, אדומה ובולטת- האכזריות שלהן ושל ממשלותיהן.

למי שטרם התעדכן בפרטים אוכל לספר כי בימים האחרונים נחשפה בעולם העובדה שסין מקימה מעין מחנות מוות עבור חתולי הרחוב ועבור חתולי הבית כאחד וזאת במטרה לנקות את הרחובות לקראת האולימפיאדה הממששת ובאה.

אותם חתולים אומללים נתפסים, נדחסים בכלובים ופשוט נכלאים עד למותם ללא אוכל ומים.

זהו לא "מבצע" הטיהור הראשון שעורכת סין ודומה שאין גבול לאכזריות ולרוע. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המצויינת המתפרסמת בNRG ואשר סוקרת את תולדות אותו רוע באותה מדינה.

מהקצה השני של המפה באה ממשלת קנדה ומאשרת כמידי שנה את המשך ציד כלבי הים אשר בשטחה ואף הגדילה את מכסות הציד.

למרות המחאה העולמית הגדלה ולמרות הדלדלות אוכלוסית כלבי הים מהצד השני, עומדת ממשלת קנדה בפרץ וממשיכה באישור ההרג ההמוני.

מדובר על ציד אכזרי במיוחד של גורי כלבי ים אשר כל תכליתם היא השגת פרוות הגורים שעל גופם.

אכן, עוד סיבה לפקוח את העיניים ולפזם לעצמנו "איזה אחלה עולם".