כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעומק הנשמה.

    0

    המכוערת, המשוגעת והרעה.

    5 תגובות   יום רביעי, 27/2/19, 16:25

    כשגדלתי בבית הוריי הכינוי שלי היה "המכוערת".

    ככה הם קראו לי.

    זה מה ששמעתי מפיהם של אלו,

    שלכאורה היו אמורים להיות משוחדים לטובה לגביי,

    שגם אם אני מכוערת נורא, שבעיניהם עדיין אהיה יפה.

    הבנתי שכנראה מדובר פה בכיעור קיצוני ומסיבי במיוחד,

    שאפילו ההורים אינם יכולים למצוא בו יופי.

    וככה גדלתי מבוישת מעצמי, מתנצלת על עצם קיומי -

    על כך שבגלל נוכחותי, אחרים נאלצים לסבול את הכיעור שלי.

    ניסיתי לנשום כמה שפחות, לצמצם את החיות שלי/שבי.

    אמרתי לא להכול, פחדתי להיות ואז יראו אותי ויאמרו:

    "תראו איזו מכוערת זאת!".

    ואז הגיעו ניסיונות ההתאבדות, הפסיכיאטריים והכדורים

    ונהיה מאוד ברור להבין שהמכוערת גם משוגעת לחלוטין.

    הרס עצמי הפך להיות לשגרה, לטבע שני שלי

    וכשלא פגעתי בעצמי, פגעתי בכל מי שסביבי

    והרעה נוספה לרשימה שמגדירה אותי.

    התגבשתי מנערה לאישה

    תחת הכותרת -

    המכוערת, המשוגעת והרעה.

    המילים בכותרת השתלבו בעיניי רוחי לדמות,

    לדימוי חזותי פנימי, בעל תוכן וצורה,

    שמאחד את המילים למשמעות הומוגנית -

    "גודזילה".

    יצאתי לחיים עצמאיים שזאת תפיסתי העצמית,

    שהראיה, המודעות וההזדהות העצמית

    נעוצות בי כגודזילה.

    זה מה שהאמנתי, חשבתי והרגשתי בנוגע אליי

    וכשמישהו מאמין, חושב ומרגיש שהוא גודזילה

    הוא גם מתנהג בתור גודזילה.

    זה בכלל לא משנה אם אני אכן גודזילה או לא

    מה שמכריע זה רק מה שאני מאמינה שאני -

    איך שאני תופסת את עצמי.

     

    והבור הלך והעמיק

    ותמיד יש עוד תחתית

    ומכל ביטוי עצמי שלי

    משתקפת הגודזילה כצללית

    והייתי שקועה שם

    רחוקה שנות אור מהאמת.

     

    אולי יצא לך לראות

    אדם שהיפנטו אותו, כאקט של בידור.

    ניצב על הבמה אדם, שפוי ורגיל

    בהבדל אחד ויחיד,

    שהיפנטו אותו להאמין שהוא תרנגול

    והוא מתנהג כמו תרנגול!

    ורק כמו תרנגול...

    ללא כל קשר ושייכות למי שהוא באמת,

    מפני שהוא מאמין שהוא תרנגול.

    זה לא משנה בכלל מי הוא באמת

    ומה היא האמת...

    משנה רק מה שהוא מאמין שהוא 

    וזה מה שיקבע את ההתנהגות שלו,

    אל עצמו בפרט ובכלל.

    ואני כמותו

    התנהלתי על במת העולם

    מתוך תפיסה עצמית שגויה בעליל.

     

    המהפך אצלי החל כשהתחלתי לתת

    מקום והתייחסות לקול הפנימי,

    השקט אך העוצמתי שבתוכי,

    שהדהד במילים: "את יפה".

    וככל שזרקור ההזדהות שלי

    הופנה והתמסר אל הקול הפנימי

    יותר מאשר לקולות שהגיעו מבחוץ -

    התמונה השתנתה.

     

     

    ''

     

     

     


     




     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/19 20:44:
      סיפורך העציב אותי אבל אני יודע שאת מתגברת ומנצחת את הרוע והעוול. חזקי ואמצי.
        2/3/19 16:26:
      גמני כמו מכבית חושב שגלית את האור. את לא לבד,ויש בדיחה עתיקה ששמעתי ואני מספר כל השנים: מלכת בריטניה אליזבת בקרה פעם בעיר גדולה בצפון בריטניה.בקרה במפעל,בקרה בעירייה, בקרה בשוק ולבסוף המארחים לקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי סמוך. המטופלים התרגשו מאד לראותה ,ורק בחור צעיר אחד אמר למלכה: "את חושבת שאנחנו באמת לא בסדר?" המלכה הביטה בו,חשבה שניה-שתיים ואמרה לו: "אתם בסדר,אבל אנחנו הרוב". אהבתי את כתיבתך
      נשמע נורא... ומצד שני, נדמה לי שגילית את האור.
        28/2/19 18:42:

      *

      מזעזע איך ילדים גדלים, עם איזה עומס נפשי וההורים לא תמיד יודעים וגםבלי מישים גורמים לזה.

      אני זוכרת את ילדותי שלי, כמה צחקו עלי ילדות בשל אותם דברים שקינאו ומקנאות כיום בהם בי,

      וכמה אני סבלתי.

      טוב שיצאת לעצמאות.

      אם זו התמונה שלך למטה אין מה לדבר את יפה. ואם לא שלך, אני בטוחה שאת יפה.

        28/2/19 16:34:
      למה יש לך עיניים ככ גדולות ויפות :)

      פרופיל

      מגדלאור1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין