כותרות TheMarker >
    ';

    אוף... תמיד / יש לי מה להגיד

    תגובות בטן. אולי אז אצליח לשתוק יותר ולהתרגז פחות

    0

    "חושך שיבטו שונא בנו" הכל מתחיל בחינוך*

    36 תגובות   יום רביעי, 27/2/19, 22:54

     

    0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000

    &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&7&&&&

    0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000

    0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000

     

     

     

     

    0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000

    4444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444000000

    888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888

     

     

     

     

     

     

     

     

    "אנחנו מגדלים בהמות", אמר לי לפני שנים אחדות קולגה בכיר במוסד אקדמי...

     

    ואציין, כי התלהמות "ממש" איננה מה שמאפיין אותי, אבל הנושא הזה כה בוער בעצמותיי, מחמת שהוא "כואב " ו"צועק". 

     

    ולידתו של פוסט זה - באירוע "קטן" אני שבה לביתי, (בשכונת מעמד בינוני  ממוצעת למדי, -וכך מראית העין : אין מסכנים כאן: גינות שרובן מטופחות, לכל אחד -חוץ ממני- יש כלב מפונפן או גזעי, המכוניות (חוץ משלי) נוצצות, אין מספיק חניה למרות שהבתים קטנים (שתיים- שתיים וחצי קומות בממוצע), עדיין - לא יותר מדי מגדלים...

     

    והנה צץ שכן - איש שפעם סייע לי כשהרכב לא הניע - ולעתים מספר לי דבר מה אודות אשתו המנוחה או צאצאיו (אם כי אין לנו נושאים משותפים לשיחה וזו תמיד = small talk) - והוא נסער.

     

    "אני אחזור לעשן" הוא זועק, ידיו רועדות.

    ...??

    -זאת הילדה שלי ... היא חזרה מהטיול ...ושלפה מולי ... סכין!

     

    -עכשיו: "ילדה". היא בת 25 . או 26 , ה"ילדה". יש לה מכונית די חדשה ... טיילה ואז שהתה בארה"ב ...סכין? 

     

    -ואז הוא מרחיב, בקול רועד, מקונן,  אני קונה להם... מכין להם סלט... אורז... ביצים .  מנקה... היא בקשה כסף, יש,  נתתי לה שלושים אלף..." 

     

    -אין בפי מילים. (גם לי יש ילדים. גם הם טיילו בחו"ל אחרי צבא. וחזרו. והיו תקופות משבר: בענייני הלימודים, שינויים, בני/בנות זוג, כל החבילה. לפעמים שיתפו ולפעמים הסתירו - לזמן קצר או ארוך - ואנחנו ההורים לא היינו תמיד "הורים לדוגמא *- אנחנו אנושיים... יש לנו חולשות.

     

    ועתה ללקח. קודם כל - לגוף ה"סיפור"  . בגיל כזה - הוא צריך לעשות הכל - בעצמו - עבור "ילדיו"?הם בגרו - ומזמן!  מה יש ל"ילדה" - היא נכה, חלילה? (וגם אז...)..

     

     

    -"עיקר הבעיה - בחינוך - ובחברה בכלל -אי-שימת גבולות ברורים"

     

    נכון ש-שלא כמו בילדותנו - היום הילד הוא שבמרכז ולא המבוגר. אבל - "ראבאק", התחשבות? משהו? 

     

    (ואפיזודה מהחיים להמחשה - לפני כמה ימים נסעתי ברקבת** הקלה בירושלים. הייתי עמוסה בחבילות. עייפה. שערי - שיבה, איני מתבייש בו. מישהו פינה לי  מקום. ילדה/נערה צרפתיה קטנה, שאמה חבושה כדרך המעין-דתיים חדשים- ניסתה לקפוץ ו"להשתחל " בדחיפה- ולראשונה בחיי, מפנה-המקום עבורי התעקש להבהיר את המצב ... אז יש תקווה...) 

     

    ומה פה העיקר שרציתי לומר ? 

     

    אם לא מציבים גבולות ברורים וכללי -התנהגות ברורים , אנחנו לא מגדלים "בני אדם" . אלא... בהמות (אם כי למה להעליב בהמות...)

     

    וכן, אם לא מניחים להם, מדי פעם, בהדרגה, ובהתאם לגילם וליכולותיהם - להתמודד  עם בעיות בעצמם - למעשה, מחלישים אותם והופכים אותם למעין "נכים". 

     

    - מצד שני, יש להעיר - שב"חנוך לנער לפי דרכו " - אין צורך להגזים בעזרה שעלולה לא להיות אלא "פינוק" . הענקת עצמאות - חשובה גם היא.  גבולות ואיסורים והשגחה, כן, אבל מצד שני - עם הזמן ובהתאם ליכולות - יש לשחרר, לאט אבל בטוח עד  שלמעשה - למרות שזה נשמע כאוקסימורון - להעניק להם את החופש להיות -עצמם - בתוך גבולות סבירים ו"בהתאמה אישית" . 

     

     

    אז איך -  ובעיקר - כמה? (מה להרשות שייעשו בעצמם  ובאיזה גיל, למשל) 

     

    - וכאן רציתי להמליץ על שימוש ב common sense בנושא הזה, שבעיני הוא "חוש" ה"מידתיות" וה"סבירות" אבל 

    -אדם הוא כפי שהוא, יש שזכו ליותר "קומן סנס" (מצטערת - אין מקבילה עברית-את מוזמנת להציע) ויש שפחות... וגם, הכל יחסי. (אגב, תל אביב הוכרזה כעיר חתולים, whatever that means`...

    לעניין זה אשבץ דיאלוג שלי עם  בונבונייטה  (בנושא אחר, האיור-שלה!) :


    Image result for cartoon illustration of a smiling woman

    גם הקומון סנס יחסי הוא, זה של האדם רב יותר עבור האדם, זה של יצורים אחרים רב יותר עבורם. רבים ממעשיו של האדם אינם הגיוניים בכלל לא עבור יצורים אחרים, ובהחלט לא עבור עצמו. להועיל לעצמו לאורך זמן הוא די נכשל בזה מרב חמדנותו ואנוכיותו.

     

     

    -----------------

     

    *הפוסט הר"מ בשלבי עריכה סופיים, אשמח להערות בונות 

     

    ** חברה העירה לי שלא הזכרתי את נושא ה"רוע", דהיינו - ש"יצר האדם רע מנעוריו" ולא כך בעלי החיים. ובכן, עניין זה  לוקח אותנו לעבר ויכוח פילוסופי - מהו רוע ולמי ניתן לייחס אותו. להבנתי, בכל ייצור חי טבוע צורך המשך הקיום שלו, של צאצאיו ושל מינו (ספישי) ואיני רוצה להיגרר מעבר לקביעה הזאת מבית מדרשו של שופנהאואר ושות'

     

     

    ''

     

     

    00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000

    פפפפפפפפפפפפפףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ0000000000000

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: remei 2019-04-12 10:46:29

      נראה שגבולות מאפשרים עשיה והתפתחות זה משחק עדין של מרחב כי די בקלות יכול לגרום לתחושת כליאה ולמעין אלרגיה

      מילים כדרבנות, ועדיין, בטווחי גיל מסוימים ולגבי רוב  הילדים - גבולות הם הכרח. (אני צופה בבת שלי ובדרכי החינוך שלה. לטעמי היא נוהגת בחכמה. האיסורים הגיוניים ומותאמים, הגבולות גם כן. סיפרה לי, למשל, על יום אחד בו לקחה חופש ואז אפשרה לנכדה הקטנה (3) לבחור בגדים לגן. זה לקח שעה לגיברת המג'ונדרת... :-.)
        12/4/19 11:06:

      מכבית יקרה,

      אין לך מושג עד כמה אני מזדהה עם הדברים שכתבת.

      אני מקורבת לנושא החינוך, בהיותי "בתוכו ולצידו".
      אני רואה התנהלות הדור הצעיר בגיל בי''ס עממי שמונה שנים]

      רוב ההתנהגות הינה "פרי" חינוך מעוות של ההורים, שכן השמת הילד לפני הכל שגויה.

      אמי אמרה תמיד [ובכל נושא], כי יש לדגול בשביל האמצע. הצבת גבולות איננו חלק

      מהחינוך שמקבל הדור הצעיר, אני רואה זאת בכל יום ויום בעבודתי. כמה חבל... 

      אמנם נכון, בית ספר הוא "בית חינוך", אך למעשה איננו כזה, כיום. זהו מוסד ש"שופך"

      לתוך מוחם של הילדים מידע  [שהם יכולים לקבל במרחבי המרשתת] במקום ללמדם

      כישורים בכל תחומי החיים. עד שלא נבין זאת [וגם בחלונות הגבוהים] המצב ילך ויתדרדר.

      מקווה שלא אזכה לראות זאת בימי חיי.

       

        12/4/19 10:46:
      נראה שגבולות מאפשרים עשיה והתפתחות זה משחק עדין של מרחב כי די בקלות יכול לגרום לתחושת כליאה ולמעין אלרגיה

      צטט: renana ron 2019-03-23 14:50:18

      רואה מקרוב את תוצאות החינוך, אותו מקבלים הילדים בדור זה
      מהוריהם, הדור שקבל את חינוכו מהדור שלנו, בערך ממחצית שנות השבעים לתחילת שנות השמונים.
      ילדינו מעמידים את רצונות [ויש יאמרו: "גחמות"] ילדיהם לפני כל שיקול אחר. כאמור, רואה תוצאות
      מקרוב [בביה''ס].
      .
      צטט: alxm 2019-03-16 22:50:20

      בשנתיים האחרונות אני מתנדב פעם בשבוע בבית ספר עממי . הכותרת שנתת לפוסט שלך לדאבוני ממש איננה מופרזת .... רחמנות על המורים שצריכים להתמודד עם הילדים הללו ביוםיום.....

      עצוב מאד כשאין יד מכוונת - בוטחת ואנושית.
      (בילדותי החשבתי את סבי יוסף  כבעל תכונות עילאיות. הוא היה, אכן, יחיד מסוגו: חלוץ שבחר לשבת בירושלים ולהקים בטבורה מעין מפעל חקלאי בזעיר-אנפין..)

      ישנם כמה מוסדות חינוכיים בהם התלמידים מגויסים למפגש עם אוכלוסיה בוגרת. למרבה הצער זו פעילות מוגבלת ביותר. 

      צטט: אהובהקליין 2019-03-18 22:02:44

      יקירה.

       

      אחד מהדברים החשובים בחינוך:

      הדוגמא האישית  של ההורה לילדיו ובבית הספר- לא פחות חשובה הדוגמא האישית של המורה לתלמידיו.

       

       מאחלת לך הרבה הצלחה בכתיבה.

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה. 

      נכון מאד - אבל - תוך גמישות לפי התנאים. נרצה או לא - אנחנו גדלים וגם, מה לעשות, מזדקנים...

       

      צטט: באבא יאגה 2019-03-18 21:25:34

      עשית לי חשק לצפות בסרט הזה של אלמודובר

      נשמע טוב. רוב  יצירות אלמודובר שוות כמה צפיות - צפנת פענח...
        23/3/19 14:50:

      רואה מקרוב את תוצאות החינוך, אותו מקבלים הילדים בדור זה
      מהוריהם, הדור שקבל את חינוכו מהדור שלנו, בערך ממחצית שנות השבעים לתחילת שנות השמונים.
      ילדינו מעמידים את רצונות [ויש יאמרו: "גחמות"] ילדיהם לפני כל שיקול אחר. כאמור, רואה תוצאות
      מקרוב [בביה''ס].
      .
      צטט: alxm 2019-03-16 22:50:20

      בשנתיים האחרונות אני מתנדב פעם בשבוע בבית ספר עממי . הכותרת שנתת לפוסט שלך לדאבוני ממש איננה מופרזת .... רחמנות על המורים שצריכים להתמודד עם הילדים הללו ביוםיום.....
        18/3/19 22:02:

      יקירה.

       

      אחד מהדברים החשובים בחינוך:

      הדוגמא האישית  של ההורה לילדיו ובבית הספר- לא פחות חשובה הדוגמא האישית של המורה לתלמידיו.

       

       מאחלת לך הרבה הצלחה בכתיבה.

       

       בברכה

       אהובה.

        18/3/19 21:25:
      עשית לי חשק לצפות בסרט הזה של אלמודובר

      צטט: alxm 2019-03-16 22:50:20

      בשנתיים האחרונות אני מתנדב פעם בשבוע בבית ספר עממי . הכותרת שנתת לפוסט שלך לדאבוני ממש איננה מופרזת .... רחמנות על המורים שצריכים להתמודד עם הילדים הללו ביוםיום.....

      תודה על ההתייחסות, "alxm" 

      עצוב לשמוע את החיזוק המדובר, שבוע טוב. 

        16/3/19 22:50:
      בשנתיים האחרונות אני מתנדב פעם בשבוע בבית ספר עממי . הכותרת שנתת לפוסט שלך לדאבוני ממש איננה מופרזת .... רחמנות על המורים שצריכים להתמודד עם הילדים הללו ביוםיום.....

      צטט: shimenben 2019-03-15 21:26:27

      אישית אני חושב שאפשר לשלב בין הגישות. (לשם כך נדרשת מידת הרגישות, והחסד) לגבי "יצר האדם רע מנעוריו" כאחרון התמימים אומר "אין רוע יש מאין"

       

      ברור שיש לשלב בין הגישות. אבל לדאבון לב ומניסיון חיי - נתקלתי גם ברוע "פר סה" , שאינו מוסבר, ואין יכולת לדעת את מקורו. ומולו יש להתגונן ... בכל מחיר, כי בנפשנו, וגו'. 

        15/3/19 21:26:
      אישית אני חושב שאפשר לשלב בין הגישות. (לשם כך נדרשת מידת הרגישות, והחסד) לגבי "יצר האדם רע מנעוריו" כאחרון התמימים אומר "אין רוע יש מאין"
        15/3/19 20:05:
      *

      צטט: עמנב 2019-03-07 19:54:50

      מכבית, כיוונת "בול" לתחום שבו עסקתי מרבית חיי. השאלה שהעלית העסיקה את האנושות מאז שהותירה אחריה כתבים. אפלטון עסק בה הן בספרו על המדינה והן בחיבורו "PAIDEIA". בכל הזמנים היו מינונים שונים במאזניים שמצדם האחד מצויים הצווים וההגבלות ומצדם השני החירות והעצמאות של הילד. הפילוסוף האמריקני ג'והן דיואי, ואחרים, פיתחו את אסכולת "הילד במרכז". יש לא מעט הורים ומחנכים ששוכחים ש"הילד", בהיותו ילד, עדיין לא מכיר את הגבולות והמגבלות, והמינון בשני צדי המאזניים צריך להיות בהתאם. שבת שלום, עמוס.

      תודה על תגובתך המושכלת. 

      שבוע טוב

      צטט: * חיוש * 2019-03-01 12:17:32

      מכבית יקרה לי נשיקה

      העלאת נושא חשוב ומעורר מחשבה

      מצטרפת לתגובתן של החברות היקרות sari10  ו- debie30

      אני שנים טוענת  - שגם לטכנולוגיה המתפתחת  יש חסרונות

      ואיזו השפעה שלילית /הרסנית בנושא הגבולות,

      יחסי הורים ילדים, אלימות גוברת מצד ילדים בבתי ספר,

      אלימות כללית במוסדות נותני רפואה ועוד.....

      תודה על השיתוף יקירה

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת טובה ובשורות טובות

       

      תודה חיוש 

       

      וסליחה על ההתמהמהות - לא היה לי אינטרנט איזה זמן, שבוע טוב

      מכבית 

       

        7/3/19 19:54:
      מכבית, כיוונת "בול" לתחום שבו עסקתי מרבית חיי. השאלה שהעלית העסיקה את האנושות מאז שהותירה אחריה כתבים. אפלטון עסק בה הן בספרו על המדינה והן בחיבורו "PAIDEIA". בכל הזמנים היו מינונים שונים במאזניים שמצדם האחד מצויים הצווים וההגבלות ומצדם השני החירות והעצמאות של הילד. הפילוסוף האמריקני ג'והן דיואי, ואחרים, פיתחו את אסכולת "הילד במרכז". יש לא מעט הורים ומחנכים ששוכחים ש"הילד", בהיותו ילד, עדיין לא מכיר את הגבולות והמגבלות, והמינון בשני צדי המאזניים צריך להיות בהתאם. שבת שלום, עמוס.

      צטט: sbhsport 2019-03-07 04:20:10

      אז למה אומרים "פני הדור כפני הכלב" הרי מעליבים את הכלב? זו פשיטת רגל ערכית לכל אורך הסולם. מהראש ועד לזנב. הלוואי שתמצאו פתרון וגאולה.

      בגאולה - כמו גם בכלבים* - איני מבינה יותר מדי , אבל אני לגמרי בעד פתרון.  תודה על התייחסותך. 

      -----------
      * ואם כבר כלבים: אני גרה בדירה זעירה עם חצר קטנטנה, לכן איני מחזיקה כלב. לעומת זאת, שכנתי ה"גאונה" (קומה 2 וגג) מחזיקה שני כלבים אימתניים שסובלים מאד, לעניות דעתי. אני לא מבינה איך קצרה בינתה מלהבין את מצוקתם. היא אמנם מטיילת אתם אבל אלה כלבי שמירה גדולים ותוקפניים, איני מקנאה - לא בהם- לא בה ולא בעצמי.  

       

        7/3/19 04:20:
      אז למה אומרים "פני הדור כפני הכלב" הרי מעליבים את הכלב? זו פשיטת רגל ערכית לכל אורך הסולם. מהראש ועד לזנב. הלוואי שתמצאו פתרון וגאולה.

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-03-02 21:19:09

      צטט: bonbonyetta 2019-03-02 19:24:57

      *

      עצוב על השכן שכך מתנהגת אליו ביתו, עצוב על מצב החינוך בארץ בכלל. לא בטוחה שזה רק עקב חוסר חינוך ונורמות חברתיות ראויות מצידה, זה הרבה מעבר לזה, לשלוף על אבא שלך סכין. 

      בכל מקרה רוע אינו "מחלה" כפי שטוענים או משהו משובש במערכת בפנים שנולדים עם זה או בתורשה בלבד, רוע זה רוע, ואין לו אח ותירוץ. ואדם שמקבל מאז הולדתו חינוך ראוי מכל הכיוונים, ורואה דוגמאות התנהגות וחברתיות ובהחלט גם תקשורתיות ראויות קשה להאמין שישאר "רע" או שנטיותיו האלימות יצאו לאור בגלוי בחוצפה ועזות מצח כזו כפי שקרה אצל אותו שכן.

      אני אישית סבורה שאצל בעלי חייים אין רוע, אצל האדם בהחלט כן, ואני מבינה שאני חלוקה בדעתי אתך.  יש אצלם יצר קיום ולכן טורפים אבל אם הם שבעים לחלוטין םעמים רבות לא יעשו דבר, וגם לזה אפשר להביא דוגמאות רבות.

      לעניין השכן, מזעזע מבחינה אישית בהחלט שילד שלך שולך עליך סכין. משהו השתבש בה בילדה, 

      וזה בכלל מחלה של כל החברה שלנו כיום שהיא אלימה מאד, חסרת גבולות, אין אכיפה ראויה בכלל ואין ערכים, אז אין חוק וכל ד אלים גבר.

      אנו קוצרים מה שזרענו.

      Image result for cartoon illustration of a mean old man

       

      האדם הוא החיה האכזרית ביותר.  פרידריך ניטשה

       

       

      אפילה היא אפילה. הסכנה היא שתשכנע את עצמך שהיא אור.  - רבי נחמן מברסלב
      עוד בעניין הרוע בקרב בעלי חיים -
      -אז לא רוע אבל...
      חתול שהיה  לי פעם במקום מגורים אחר, היה ממית כל מיני חיות קטנות ומציג לי אותן - וסיבותיו -  עמו. לעומת זאת עתה, בגינון -הקל שאני עורכת בחצר, נשקפת אל מולי זיקית יפהפייה, ואני סומכת עליה ועל בני משפחתה בהכחדת רמשים שונים (חבל שאינה מבינה זאת...) 

      צטט: bonbonyetta 2019-03-02 19:24:57

      *

      עצוב על השכן שכך מתנהגת אליו ביתו, עצוב על מצב החינוך בארץ בכלל. לא בטוחה שזה רק עקב חוסר חינוך ונורמות חברתיות ראויות מצידה, זה הרבה מעבר לזה, לשלוף על אבא שלך סכין. 

      בכל מקרה רוע אינו "מחלה" כפי שטוענים או משהו משובש במערכת בפנים שנולדים עם זה או בתורשה בלבד, רוע זה רוע, ואין לו אח ותירוץ. ואדם שמקבל מאז הולדתו חינוך ראוי מכל הכיוונים, ורואה דוגמאות התנהגות וחברתיות ובהחלט גם תקשורתיות ראויות קשה להאמין שישאר "רע" או שנטיותיו האלימות יצאו לאור בגלוי בחוצפה ועזות מצח כזו כפי שקרה אצל אותו שכן.

      אני אישית סבורה שאצל בעלי חייים אין רוע, אצל האדם בהחלט כן, ואני מבינה שאני חלוקה בדעתי אתך.  יש אצלם יצר קיום ולכן טורפים אבל אם הם שבעים לחלוטין םעמים רבות לא יעשו דבר, וגם לזה אפשר להביא דוגמאות רבות.

      לעניין השכן, מזעזע מבחינה אישית בהחלט שילד שלך שולך עליך סכין. משהו השתבש בה בילדה, 

      וזה בכלל מחלה של כל החברה שלנו כיום שהיא אלימה מאד, חסרת גבולות, אין אכיפה ראויה בכלל ואין ערכים, אז אין חוק וכל ד אלים גבר.

      אנו קוצרים מה שזרענו.

      Image result for cartoon illustration of a mean old man

       

      האדם הוא החיה האכזרית ביותר.  פרידריך ניטשה

       

       

      אפילה היא אפילה. הסכנה היא שתשכנע את עצמך שהיא אור.  - רבי נחמן מברסלב
      נאה דרשת, כדרכך, בונבונייטה יקרה. אני מסכימה לגמרי עם ניטשה, ואת ר' נחמן רבים מפרשים בדרכים שונות ומשונות... והולכים למחוזות זרים ומוזרים.              מי ייתן ואכן נראה את האור. ובמהרה. 

      צטט: תכשיט 2019-03-02 19:02:13

      היה לי עצוב לקרוא....

       

      -אכן זו הייתה אפיזודה מערערת ומטרידה - זעזעה אותי מאד. ועכשיו, ככל שאהדתי נתונה לשכן המסכן - כרגע - אין בכוחי לתמוך בו, (מתביישת בכך אבל... זה המצב...) 

        2/3/19 19:24:

      *

      עצוב על השכן שכך מתנהגת אליו ביתו, עצוב על מצב החינוך בארץ בכלל. לא בטוחה שזה רק עקב חוסר חינוך ונורמות חברתיות ראויות מצידה, זה הרבה מעבר לזה, לשלוף על אבא שלך סכין. 

      בכל מקרה רוע אינו "מחלה" כפי שטוענים או משהו משובש במערכת בפנים שנולדים עם זה או בתורשה בלבד, רוע זה רוע, ואין לו אח ותירוץ. ואדם שמקבל מאז הולדתו חינוך ראוי מכל הכיוונים, ורואה דוגמאות התנהגות וחברתיות ובהחלט גם תקשורתיות ראויות קשה להאמין שישאר "רע" או שנטיותיו האלימות יצאו לאור בגלוי בחוצפה ועזות מצח כזו כפי שקרה אצל אותו שכן.

      אני אישית סבורה שאצל בעלי חייים אין רוע, אצל האדם בהחלט כן, ואני מבינה שאני חלוקה בדעתי אתך.  יש אצלם יצר קיום ולכן טורפים אבל אם הם שבעים לחלוטין םעמים רבות לא יעשו דבר, וגם לזה אפשר להביא דוגמאות רבות.

      לעניין השכן, מזעזע מבחינה אישית בהחלט שילד שלך שולך עליך סכין. משהו השתבש בה בילדה, 

      וזה בכלל מחלה של כל החברה שלנו כיום שהיא אלימה מאד, חסרת גבולות, אין אכיפה ראויה בכלל ואין ערכים, אז אין חוק וכל ד אלים גבר.

      אנו קוצרים מה שזרענו.

      Image result for cartoon illustration of a mean old man

       

      האדם הוא החיה האכזרית ביותר.  פרידריך ניטשה

       

       

      אפילה היא אפילה. הסכנה היא שתשכנע את עצמך שהיא אור.  - רבי נחמן מברסלב

        2/3/19 19:02:
      היה לי עצוב לקרוא....

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2019-03-02 17:20:58

      .

      אומרים שילדים זה גם מזל.. הניצנים מתחילים מהבית.. קטונתי ואיני טוב בעצות או ביקורות. אך לדעתי צריך להשלים, להבין שאנו "הגדולים" לא כל כך מבינים ולעומק, את העובדה שמנהגי הדורות שונים וגם משתנים ובכל רגע נתון.. במרוץ הזה הילדים הם המובילים.

       

      רוצה לכתוב משהו יפה כי יש גם עוד הרבה ילדים טובים, יפים.

      מניסיוני כאב חד הורה לבני יחידי יקירי (בנישואין מאוחרים), בחרתי בדרך הקלה, שאנטי של נתינה בלבד, תמיכה וללא תנאי של רצון לעצמי. הההכול חופש. במקביל וכמו על דרך של שיגרה, בחרתי בגישה אשר בה אני ומתוך ניסיון, חושף לבן אלטרנטיבות שונות של חיים ובכללי. אני לא אומר לו מה לעשות, רק מפתח נושאים "מעניינים” אשר מגרים בו את הרצון להביע דעה. ילד זה דבר יפה, עדין וזך לאללה.. היה לי מזל. תודה.

       

      תודה, 

       

      גם לי מזל גדול עם צאצאי , באופן כללי,

       

       

      יש לי נכד - אמנם קצת רחוק מדי - שאימו טרחה לשלוח לי קטע משעורי הבית שלו, שם ציין, כתשובה "אוטומטית" לשאלה על אהבה, שהוא "אוהב את סבתא שלו" דהיינו = אותי. 

       

      אבל חלילה ליפול לנטל... זו הדאגה הטורדת את מנוחתי. 

       

      .

      אומרים שילדים זה גם מזל.. הניצנים מתחילים מהבית.. קטונתי ואיני טוב בעצות או ביקורות. אך לדעתי צריך להשלים, להבין שאנו "הגדולים" לא כל כך מבינים ולעומק, את העובדה שמנהגי הדורות שונים וגם משתנים ובכל רגע נתון.. במרוץ הזה הילדים הם המובילים.

       

      רוצה לכתוב משהו יפה כי יש גם עוד הרבה ילדים טובים, יפים.

      מניסיוני כאב חד הורה לבני יחידי יקירי (בנישואין מאוחרים), בחרתי בדרך הקלה, שאנטי של נתינה בלבד, תמיכה וללא תנאי של רצון לעצמי. הההכול חופש. במקביל וכמו על דרך של שיגרה, בחרתי בגישה אשר בה אני ומתוך ניסיון, חושף לבן אלטרנטיבות שונות של חיים ובכללי. אני לא אומר לו מה לעשות, רק מפתח נושאים "מעניינים” אשר מגרים בו את הרצון להביע דעה. ילד זה דבר יפה, עדין וזך לאללה.. היה לי מזל. תודה.

       

       

      צטט: א ח א ב 2019-03-01 16:37:26

      כל דור והדרך שלו. לדעתי אפשר לסמוך על הילדים שגידלנו שיידעו לבחור דרכם, להבחין בין טוב לרע, להיכשל ולהצליח ולהמשיך בדרכים. המציאות בשתנתה, העולם שונה, אבל בסופו של יום בני אדם לא השתנו. אוהבים, כואבים, מתאמצים וקמים מחר בבוקר עם שיר חדש בלב. 

      תודה. הלוואי ויכולתי לדבוק באופטימיות המתוארת. אנסה... אני עדיין תחת רושם האפיזודה החריפה שתיארתי, ואני מקווה שהיא אירוע חריג ונדיר ...
        1/3/19 16:37:
      כל דור והדרך שלו. לדעתי אפשר לסמוך על הילדים שגידלנו שיידעו לבחור דרכם, להבחין בין טוב לרע, להיכשל ולהצליח ולהמשיך בדרכים. המציאות בשתנתה, העולם שונה, אבל בסופו של יום בני אדם לא השתנו. אוהבים, כואבים, מתאמצים וקמים מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
        1/3/19 14:50:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-03-01 08:36:07

      צטט: תנועת כמוך 2019-02-28 22:16:16

      שולח לך כוכב של הזדהות

      כמה אני סובל מילדי שלא הצלחתי לחנכם , היות וגרושתי הסכימה לכל גחמותיהם

      והפכתי לאבא רע

      הם ממש מסכנים כי אין להם את העלוקה=משכנתה על צווארם

      קיבלו כל אחד דירה

      יכולים לעבוד בכל עבודה שרוצים, גם בשכר מינימום.

      לפני שהתגרשתי הוצאתי סכום הקרוב לדירת 3 חדרים בפריפריה, כדי להציל את התא המשפחתי:

      טיפול משפחתי

      טיפול זוגי

      טיפולים פסיכולוגים אישיים, לכל אחד מבני המשפחה

      מאז שהתגרשתי לא דיברו איתי והובילו אותי ל 3 שנים של דיכאון.

      ולאחרונה הוציאו עלי אפוטרופוס רכוש וניסיון לבטל את רישיון הנהיגה שלי.

      אני יכול לכתוב ספר שמקפיא את דמו של הקורא.

      לא מאחל לשונאי את מה שילדי בגיבוי גרושתי

      עשו ועושים לי.

      אז מה שנותר לי זה להוכיח לבית המשפט לענייני משפחה , כיצד נפל בהחלטתו שהושתתה על תצהיר כוזב ולא אוסיף.

      מיד לאחר תום תקופת האפוטרופוס אתבע מחצית מהדירות, לפי סעיף 14 לחוק המתנות,

      לפיו במידה ומקבל המתנה מתנהג בצורה מחפירה לנותן המתנה, אזי המתנה תוחזר לנותן המתנה.

      לא עשיתי זאת בעבר כשלא דיברו איתי ואפילו לא נתנו לי לראות את נכדי שאני הסנדק שלו

      (לפי החוק חייבים להפגיש בינינו).

      אבל בעקבות צוו האפוטרופוס, לא אשתוק יותר.

      מאחל לכולם משפחה תומכת ודואגת , כפי שאני עושה כלפי אימי הסיעודית בת 94 , שמאז שנודע לה על פעולת ילדי, ירדה קוגניטיבית והפסיקה לדבר עם אף אחד.

       

      וידוי עמוס...

       

      מאחלת לך - שתחזק ותמצא כוחות ודרכים להפוך את הקשים - להצלחות ...

       

      תודה רבה יקירה

      שבת שלום

      חג פורים שמח

        1/3/19 12:17:

      מכבית יקרה לי נשיקה

      העלאת נושא חשוב ומעורר מחשבה

      מצטרפת לתגובתן של החברות היקרות sari10  ו- debie30

      אני שנים טוענת  - שגם לטכנולוגיה המתפתחת  יש חסרונות

      ואיזו השפעה שלילית /הרסנית בנושא הגבולות,

      יחסי הורים ילדים, אלימות גוברת מצד ילדים בבתי ספר,

      אלימות כללית במוסדות נותני רפואה ועוד.....

      תודה על השיתוף יקירה

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת טובה ובשורות טובות

      צטט: debie30 2019-03-01 07:19:30

      מכבית, העלית נושא מעניין וחשוב, לגבי חינוך -גבולות, מידתיות ושאר הערכים אך גם דוגמא אישית, אלא שיש גם את הסביבה שיש לה השפעה לא מבוטלת, והיום עם כל הרשתות החברתיות, המשחקים, והמציאות המדומה הסביבה היא בלתי מוגבלת,

       

       

      מילותיך - בסלע, דבי. 

       

      העולם השתנה (- הפך לחרב-פיפיות של מראות-מדומות...) -ומכריח אותנו להתמודד עם קשיים חדשים - חלקם תמוהים ומוזרים ...

      הדבר היחיד שלא השתנה - הוא הטבע האנושי. ואנחנו "חיה" אנוכית מאד ...מצד שני - מי שאינו שומר על עצמו - למה הוא ראוי? 

      צטט: sari10 2019-02-28 23:24:43

      מכבית יקרה,
      העלית נושא חשוב ומורכב.
      הסיפור של השכן ממחיש אותו.
      מסכימה איתך לגמרי.
      צריך לשים גבולות, ילדים צריכים ללמוד להעריך
      מה שנותנים להם, לא לקבל כמובן מאליו ולתת כבוד
      להורים שלהם ובכלל.
      היחסיות בין לתת להתנסות ולתת חופש לבין גבולות,
      צריך לדעת מתי לומר ולעשות מה.
      פשוט? בכלל לא ....חיוך

       

       

       

      אכן - לא פשוט.  אבל חשוב מאד... 

       

      (לא פעם אני מתחשבנת עם עצמי, מכירה במשגים ומנסה להבהיר את הצדדים השליליים ולתקנם ככל יכלתי...) 

      צטט: תנועת כמוך 2019-02-28 22:16:16

      שולח לך כוכב של הזדהות

      כמה אני סובל מילדי שלא הצלחתי לחנכם , היות וגרושתי הסכימה לכל גחמותיהם

      והפכתי לאבא רע

      הם ממש מסכנים כי אין להם את העלוקה=משכנתה על צווארם

      קיבלו כל אחד דירה

      יכולים לעבוד בכל עבודה שרוצים, גם בשכר מינימום.

      לפני שהתגרשתי הוצאתי סכום הקרוב לדירת 3 חדרים בפריפריה, כדי להציל את התא המשפחתי:

      טיפול משפחתי

      טיפול זוגי

      טיפולים פסיכולוגים אישיים, לכל אחד מבני המשפחה

      מאז שהתגרשתי לא דיברו איתי והובילו אותי ל 3 שנים של דיכאון.

      ולאחרונה הוציאו עלי אפוטרופוס רכוש וניסיון לבטל את רישיון הנהיגה שלי.

      אני יכול לכתוב ספר שמקפיא את דמו של הקורא.

      לא מאחל לשונאי את מה שילדי בגיבוי גרושתי

      עשו ועושים לי.

      אז מה שנותר לי זה להוכיח לבית המשפט לענייני משפחה , כיצד נפל בהחלטתו שהושתתה על תצהיר כוזב ולא אוסיף.

      מיד לאחר תום תקופת האפוטרופוס אתבע מחצית מהדירות, לפי סעיף 14 לחוק המתנות,

      לפיו במידה ומקבל המתנה מתנהג בצורה מחפירה לנותן המתנה, אזי המתנה תוחזר לנותן המתנה.

      לא עשיתי זאת בעבר כשלא דיברו איתי ואפילו לא נתנו לי לראות את נכדי שאני הסנדק שלו

      (לפי החוק חייבים להפגיש בינינו).

      אבל בעקבות צוו האפוטרופוס, לא אשתוק יותר.

      מאחל לכולם משפחה תומכת ודואגת , כפי שאני עושה כלפי אימי הסיעודית בת 94 , שמאז שנודע לה על פעולת ילדי, ירדה קוגניטיבית והפסיקה לדבר עם אף אחד.

       

      וידוי עמוס...

       

      מאחלת לך - שתחזק ותמצא כוחות ודרכים להפוך את הקשים - להצלחות ...

       

        1/3/19 07:19:
      מכבית, העלית נושא מעניין וחשוב, לגבי חינוך -גבולות, מידתיות ושאר הערכים אך גם דוגמא אישית, אלא שיש גם את הסביבה שיש לה השפעה לא מבוטלת, והיום עם כל הרשתות החברתיות, המשחקים, והמציאות המדומה הסביבה היא בלתי מוגבלת,
        28/2/19 23:24:

      מכבית יקרה,
      העלית נושא חשוב ומורכב.
      הסיפור של השכן ממחיש אותו.
      מסכימה איתך לגמרי.
      צריך לשים גבולות, ילדים צריכים ללמוד להעריך
      מה שנותנים להם, לא לקבל כמובן מאליו ולתת כבוד
      להורים שלהם ובכלל.
      היחסיות בין לתת להתנסות ולתת חופש לבין גבולות,
      צריך לדעת מתי לומר ולעשות מה.
      פשוט? בכלל לא ....חיוך

        28/2/19 22:16:

      שולח לך כוכב של הזדהות

      כמה אני סובל מילדי שלא הצלחתי לחנכם , היות וגרושתי הסכימה לכל גחמותיהם

      והפכתי לאבא רע

      הם ממש מסכנים כי אין להם את העלוקה=משכנתה על צווארם

      קיבלו כל אחד דירה

      יכולים לעבוד בכל עבודה שרוצים, גם בשכר מינימום.

      לפני שהתגרשתי הוצאתי סכום הקרוב לדירת 3 חדרים בפריפריה, כדי להציל את התא המשפחתי:

      טיפול משפחתי

      טיפול זוגי

      טיפולים פסיכולוגים אישיים, לכל אחד מבני המשפחה

      מאז שהתגרשתי לא דיברו איתי והובילו אותי ל 3 שנים של דיכאון.

      ולאחרונה הוציאו עלי אפוטרופוס רכוש וניסיון לבטל את רישיון הנהיגה שלי.

      אני יכול לכתוב ספר שמקפיא את דמו של הקורא.

      לא מאחל לשונאי את מה שילדי בגיבוי גרושתי

      עשו ועושים לי.

      אז מה שנותר לי זה להוכיח לבית המשפט לענייני משפחה , כיצד נפל בהחלטתו שהושתתה על תצהיר כוזב ולא אוסיף.

      מיד לאחר תום תקופת האפוטרופוס אתבע מחצית מהדירות, לפי סעיף 14 לחוק המתנות,

      לפיו במידה ומקבל המתנה מתנהג בצורה מחפירה לנותן המתנה, אזי המתנה תוחזר לנותן המתנה.

      לא עשיתי זאת בעבר כשלא דיברו איתי ואפילו לא נתנו לי לראות את נכדי שאני הסנדק שלו

      (לפי החוק חייבים להפגיש בינינו).

      אבל בעקבות צוו האפוטרופוס, לא אשתוק יותר.

      מאחל לכולם משפחה תומכת ודואגת , כפי שאני עושה כלפי אימי הסיעודית בת 94 , שמאז שנודע לה על פעולת ילדי, ירדה קוגניטיבית והפסיקה לדבר עם אף אחד.