כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    קולות מהעבר

    11 תגובות   יום שישי , 8/3/19, 23:07

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    לא מסודר והרבה מהורהר, בא לך להפוך בתסביך המצחיק של ההצטנעות המוגזמת שלך לאורך כל החיים (מה זה? חסר לך כמה טפיחות על השכם? אתה לא מתבייש בגיל 86). תמיד שנאת פרסום או יחסי ציבור ותמיד היית מסמיק מבושה בכל פעם שמישהו או מישהי או מישהם היללו ושיבחו את שיריך או הצגותיך או ציוריך או לחנייך.

    תמיד היה לך מאד נוח שלא יתעניינו בך יותר מידי.

    אז בקשר לאותו עניין: פעם היה בהכשרה שלך בקיבוץ מעין ברוך אחד שכינו אותו "חוֹפְּשׁ". הוא היה אחד מחמישה "קרייתיים" (קריית חיים, כמובן) שהצטרפו אליכם בבסיס הטירונים במחנה שמונים. כמו כל החבר'ה האלה, היה חופש ליצן לא קטן וגם שובב גדול.

    כמו כל החברים שלו שאף אחד מהם לא הגיע הנה עם שמו האמיתי שנתנה לו האמא שלו. היה חופש היה טיוכקה היה בוגל היה צ'יז והיה יופץ.

    לימים התחתן חופש עם אחת מההשלמות הבאות ועזב את מעין ברוך יחד עם כל החבר'ה ועבר לחיות בתל אביב.

    מתי שהוא הוא חטף התקף לב ובנסיבות לא נחמדות הלך לעולמו בגלל סתם עקשנות לא להתאשפז מיד וקודם לחזור מ"מגן דוד" הביתה.

    ''

    לפני כ-20 שנים נקלעת לשכונת פלורנטין בתל אביב, אזור שהתמלא צעירים ישראלים שדחפו את השכונה הישנה להתחדשות אופנתית, זה לפני כל הכושים למיניהם שהציפו את המקום. מתישהו התישבת יחד עם חתנך במסעדה קטנה וצפופה וממולאה מכל הנוער הישראלי המודרני והמבריק.

    באמצע הקשקושים עם החתן על כל מיני עניינים פנתה אליך בחורה שנדחקה לאיזה 10 ס"מ ממך והכריזה: "אולי תגיד לי מי אתה?"

    אתה הסמקת ולא כל כך הבנת מה פתאום. אבל היא הסבירה:

    "אני רוצה לדעת על יד מי אני יושבת." כמעט בלית ברירה הפטרת שאתה אמנון בקר מקיבוץ יזרעאל. זהו.

    הבחורה הציצה בך בריכוז רב ושאלה: "אתה אָמֵן?"

    שוב הסמקת אבל הודית שכן, זה אתה. היא קרבה את פניה אל פניך ואמרה בפשטות: "אני אשתו של חופש." .

    האמת, אתה התרגשת מאוד. גם מפני שהזכירה את חופש וגם מפני שאותה אתה לא הכרת כי היא הגיעה למעיין ברוך אחרי שאתה הסתלקת משם.

    אז איך זה יכול להיות שהגברת ניחשה איכשהו שאתה זה אתה ומאיפה התגלגל לה השם שלך?

    מן הסתם זה מפני שחבריך להכשרה שנותרו אז במעיין ברוך לא הפסיקו להזכיר אותך, את מעלליך ואת הכינוי שלך המוזר (אָמֵן).

    אז אלמוני לא הצלחת להיות כבר לפני 65 שנים.

    קבלת גם חיבוק, נתת נשיקה על המצח ובזה זה נגמר.

    ''

    שוב, לפני איזה 20 שנים בערך היית במשכן לאומנות בעין חרוד, ישבת שם בגינה לשמוע יחד עם כל הקהל איזו הרצאה מפי פלונית גליה בר-אור.

    לידך ישבה בחורה לא מוכרת שהיה לה מה להגיד על כל מיני דברים. אתה שאלת אותה איך ולמה היא מגיעה לכאן? היא השיבה שהיא מקיבוץ תל-יוסף, כבר גימלאית ושמעניין אותה כל מיני דברים. אתה סיפרת שלך היו כל מיני עיניינים עם תל-יוסף.

    היית שם קרוב לשנה, כתבת איזה הצגה לילדים שם, היה לך עסקים עם אחד יעקוב'לה מורג וגם היית מעורב בשערוריית כביש הכניסה לבית-הספר.

    אז אותו הדבר כמו ההיא מִקוֹדֶם, תקעה בך האלמונית הזאת מתל-יוסף את עיניה המופתעות ואמרה:

    אתה לא אָמֵן? לא ידעת לאן לברוח ואמרת שכן.

    אז היא אמרה: מה זה? אתה ממש איש מפורסם! אז אתה עוד יותר לא ידעת לאן לברוח .. עד היום הזה.

    ''

    בשבוע שעבר, כשנכנסת למים בבריכת ההידרותרפיה במזרע – נעמדה מולך מישהי.

    אתה עיוור לגמרי ולא מסוגל ככה סתם לזהות, אם צעירה או מבוגרת או יפה או השד יודע מה.

    בלי לחכות היא הודיעה: "אני אורה מכפר החורש. שמעתי שהמטפלת ההידרוטרפיסטית קוראת לך אָמֵן – אתה אָמֵן? אמרת שכן.. ואז היא הכריזה בחגיגיות:

    אני אשתו של עזריק. אתה קפאת על עומדך.

    עזריק ארגמן – היה איתך לפני 60 שנים בקומונת המדריכים של התנועה המאוחדת בחיפה ברחוב ברזילי 13. עזריק היה בחורצ'יק מיוחד במינו, נמרץ, חסר לאות ומלא וממולא ברעיונות של עוד מה שצריך ואפשר לעשות עם החניכים בתנועה.

    הוא אפילו קצת שעשע את שאר המדריכים וזכה לכינוי "זוּרְקִין".

    שאלת את החברה אורה מה איתה? ולמה היא מגיעה הנה מקיבוץ אורים?

    היא אמרה: "אחרי שהתאלמנתי מעזריק הגעתי לקיבוץ כפר החורש להתחתן שם עם אחד, אמנון ברזל שגם ממנו התאלמנתי".

    אפילו אתה הכרת את שני האחים ה"ברזלים" – אלכס ואמנון, זה על רקע תנועתי באיחוד הקבוצות והקיבוצים.

    ''

    מתוך אתר משרד הבטחון - 

    עזריהו (עזריק), בן רחל ומשה, נולד ביום ט' באב תרצ"ו (28.7.1936) בעתלית. הוא למד בבית-הספר היסודי בעתלית, והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה. בשל כוחו הרב נתכנה בילדותו בשם "הטנק" . בגלל סכסוך עם הנהלת בית-הספר הפסיק את לימודיו הסדירים אך למרות זאת עמד בבחינות הבגרות החיצוניות בהצטיינות מרובה. בבית-הספר התיכון נפגש עזריהו עם פרופ' ברוך קורצווייל, שהוא השפיע עליו השפעה עמוקה.

    ברבות הימים היה למזכיר החטיבה החינוכית במרכז הנוער העובד והלומד. כחבר בגרעין "עשת" של התנועה המאוחדת, הצטרף לקיבוץ אורים והיה חבר בו עד יומו האחרון.

    עזריהו גויס לצה"ל בתחילת חודש ינואר 1955, והתנדב לנח"ל יחד עם חברי הגרעין שלו. הוא היה חייל מצוין וחבר נאמן ומילא את תפקידו בקפידה לשביעות רצון מפקדיו.

    לאחר ששוחרר מן השירות הצבאי הסדיר הוצב ליחידת ההגנה המרחבית במשקו. עזריהו כתב רשימות רבות ושירים רבים. הנושאים שעסק בהם היו בתחום החינוך של בני המשקים והעמקת התודעה של אהבת הארץ ושל היהדות בתוכם.

    איש מחשבה היה ואיש המעשה. הוא היה חרוץ וזריז מאוד בעבודתו. היו בו ניגודים - רצינות ומשובה גם יחד. הוא אהב שקט וספר טוב ועישון-מקטרת בניחותא וגם אהב רעש והמולה וחברת-אנשים. בצד חוש-הומור וקלילות ניחן גם בעמקות-המחשבה ובכושר-ניתוח של מעשיו, של השקפת עולמו ושל חייו בקבוצה.

    באחד ממכתביו כתב:

    "יש טעם בוויתור על רצונות אישיים, שאיפות ותכניות אישיות, כאשר אתה עושה עניין אשר טעמו והגיונו עמו, ואשר מצדיק את הוויתור על ההשתלמות, ההתפתחות וההתקדמות האישית".

    בשנת 1959 נסע לארצות-הברית בשליחות תנועת "איחוד הבונים", שם נשא לאישה את חברתו אורה. בתחילת שנות השישים ביקש להתקרב אל המסורת היהודית ואל המקורות ולמד באוניברסיטת בר-אילן, בחוגים למקרא ולהיסטוריה של עם ישראל, וסיים שם את לימודי התואר הראשון. לאחר תום הלימודים עסק בתחומים רבים במשק, ובעיקר בתחום החינוך. הוא היה מנהל בית-הספר במקום ומורה בבית-הספר החקלאי "אשל הנשיא" שלמדו בו ילדי אורים, ולימד בעיקר מקצועות בתחום היהדות וההיסטוריה של עם-ישראל. כשפרצה מלחמת ששת הימים לא מצא מנוח לעצמו. על השתתפותו במלחמה במסגרת הגמ"ר הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים".

    בשנת 1969 לאחר מאמצים רבים ושידולים רבים ולאחר שנמלך בדעתו, הוצב לחיל השריון. במלחמת יום הכיפורים השתתף עזריהו בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בבוקרו של יום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בשעת קרב בגזרה המרכזית ליד איסמעיליה, נפגע הנגמ"ש שלו פגיעה ישירה ועזריהו נהרג במקום. חודשים רבים נחשב כנעדר, לאחר זמן הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באורים. השאיר אחריו אישה, בן ושתי בנות, אם, אב ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

    קיבוצו וחבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, מכתבים, מאמרים, דברי שיר ותצלומים; בית-הספר החקלאי-אזורי המקיף "אשל הנשיא" הקים את "הספרייה לזכרו של עזריק ארגמן ז"ל;" מועצת מדריכי קן הנוער העובד והלומד בנווה-שאנן בחיפה נטעה לזכרו גינה ובה אבן-שיש וספסל, ומרכז הנוער העובד והלומד קרא על שמו את הבית של קן-הדרום בירושלים; כן נקרא על שמו גרעין ההשלמה בקיבוץ כפר-עזה.

     (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון).

    בשבילך, גם עזריק זה מאלה שברחו וממשיכים לברוח. תנצב''ה.

    אתה שמח לתחוב את כל העזריק הזה גם בזכרונותיך, שיהיה כתוב עליו עוד פעם.


    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תודה על הבאת סיפור חייו של עזריק "הטנק" . (לטעמי, חשוב לזכור- ולהזכיר דמויות כאלה).
        10/3/19 17:25:
      נראה שבכל זאת טוב ומרגש לגלות שכן זוכרים :)
        10/3/19 13:13:
      אין סוף לאיש הזה שהוא אביך וטוב שכך. סיפוריו מרתקים ומשמרים חברה שאינה עוד.
        9/3/19 18:48:
      זיכרונותיו של אביך, אחאב, תמיד מעניינים. מה שכתבת על אביך הזכיר לי את דברי חז"ל: "הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו" ו"כל הבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו". שבוע טוב, עמוס.
        9/3/19 18:27:
      אהבתי מאד את הציורים. העלילה מורכבת הפעם, אבל היא אופיינית לנעשה בארצנו. הזיכרונות מעממים מעט את השיכחה. הייתי מאחלת לכל המשפחות שאיבדו אדם יקר שתהיה לו מזכרת. משהו, ספר, ציור, פסל . אחי, איש גולני, נפל ב"ששת הימים", אחרי לא יהיה אדם שיזכיר את שמו. זה כואב לי מאד.
        9/3/19 18:17:
      מרגש ...
        9/3/19 10:19:

      נוסטלגיה וזיכרונות

      ציורים יפים

      שבת מהנה

        9/3/19 09:32:
      מפגשים מקריים מנווטים את הזכרונות. ציורים נפלאים מלאי עוצמה
        9/3/19 08:26:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה ששיתפת אותנו עוד מזיכרונותיו של אביך

      וכמו שאומרים : שמו הולך לפניו

      ומרגש מאוד שאנשים מכירים את אביך היקר מה שבטוח

      הוא השאיר חותם לדורי דורות,

      יופי של ציורים כמו תמיד

      וקראתי בשקיקה על עזריק   (עזריהו)- יהי זכרו ברוך

      * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר ורוב בריאות

      שבת טובה לכולכם

        9/3/19 02:16:

      מעניין , שמחה שקראתי קריצה

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין