התמכרות למין ונימפומניות

‎0

יחסים דוד אברמוב, התמכרות למין, נימפומניות, נימפומניה

0 תגובות יום שבת, 9/3/19, 08:43

התמכרות למין או אובססיה מינית היא מצב בו הדחפים, התנהגויות או המחשבות מיניות של אדם הם כפייתיים ברמה כזאת, שהם יוצאים מכלל שליטה ותפקודו היום יומי נפגע עקב כך.

תופעה זו אינה חדשה, אך היא תוארה בספרות הטיפולית והמחקרית תחת שמות שונים, המוגדרים כהפרעות מיניות בפני עצמן:היפר-סקסואליות, ארוטומניה, נימפומניה.

מבין העוסקים בתחום, פטריק קרנס עשה רבות כדי להפיץ את תפיסת ההתנהגות המינית הבלתי נשלטת כהתמכרות. ספרו מתוך הצלליות התפרסם ב-1983 ועורר עניין ציבורי בנושא.

לעיתים קרובות נצפה מתאם בין התמכרות למין למבנה אישיות כפייתי, דימוי עצמי נמוך, התנהגויות של הרס עצמי ובעיות של שליטה עצמית.

התמכרות היא התנהגות שנוגדת נורמה חברתית ופוגעת ביכולת של הפרט לתפקד באופן תקין בשגרת היומיום או לפתח מערכות יחסים בריאות.

קישור לויקיפדיה

"היפר-סקסואליות" (hypersexuality) הנקרא גם בשם עודף מיניות הוא שכיחות רבה או פתאומית של דחפים מיניים או פעילות מינית.

עודף מיניות עשוי להיגרם ממצבים בריאותיים מסוימים או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, אך במרבית המקרים הסיבה אינה ידועה.

מודלים תאורטיים רבים מסבירים או מסייעים בטיפול בעודף מיניות.

הנפוץ שבהם, במיוחד בתקשורת הפופולרית, הוא גישת ההתמכרות המינית, אך אין קונצנזוס בקרב הסקסולוגים.

עודף מיניות מזוהה בדרך כלל עם הפחתה בעכבות המיניות, אלכוהול וסמים מסוימים המשפיעים על העכבות החברתיות ומיניות של האדם.

הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD-10) של ארגון הבריאות העולמי כולל "דחף מיני מופרז" (קוד F52.8), המחולק לסאטיריאזיס (satyriasis; תשוקה מינית בלתי נשלטת) עבור גברים ולנימפומניה (nymphomania; תאווה מינית בלתי נשלטת).

הוא כולל גם סיווג "אוננות יתר" (קוד F98.8). האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) דחה הצעה להוסיף התמכרות מינית לרשימה הרשמית של הפרעות פסיכיאטריות, ה-DSM.

ישנם המטילים ספק בצורך לדון בנושא העודף המיני כלל, בטענה שדחפים מיניים קיצוניים אך ורק מתארים אנשים שהתנהגותם אינו מתאים לקבוצה התרבותית או החברתית אליהם הם שייכים.

קישור לויקיפדיה

נימפומנית (באנגלית: Nymphomaniac) הוא סרט דרמה אירוטי אירופאי משנת 2013 של הבמאי והתסריטאי לארס פון טרייר, בכיכובם של שרלוט גינסבורג, וילם דפו, שיה לה-באף וסטלאן סקארסגארד.

הסרט חולק לשני חלקים (Volume I, Volume II) בשל אורכו.

נימפומנית נחשב לסרט מעורר מחלוקת, בגלל התכנים המיניים הרבים שמוצגים בו והחופשיות שבה הוא עוסק בהם.

זהו הסרט האחרון בטרילוגיית הדיכאון הבלתי רשמית של לארס פון טרייר, לאחר אנטיכרייסט ומלנכוליה.

לסרט יצאה גם "גרסת הבמאי" (Director's Cut) בה חלק מהסצנות בוטות ומיניות אף יותר, ואורכו מוסיף מעל לשעה לעומת הגרסה הרגילה ה"מצונזרת".

קישור לויקיפדיה

יומנה של נימפומנית: "שכבתי עם 370 גברים"