כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ברוך הבא, בן גביר!

    0 תגובות   יום שבת, 9/3/19, 14:43

    מאת: יוסי קליין

    פורסם ב"הארץ" 7.3.2019

     

    להלן תזכורת: בבחירות מאי 1928 קיבלה מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה 12 מושבים בפרלמנט (מתוך כ–600). כעבור חמש שנים, עם 288 מושבים, כבר שלט הימין הקיצוני בגרמניה. והנה תוספת לתזכורת: בעוד חודשיים־שלושה תשב כבר מפלגת ימין קיצוני משלנו בממשלה, בכנסת ובוועדה למינוי שופטים.

     

    כן, אני יודע. נמאס. התנאים השתנו והלקחים הופקו. די כבר להשוואה המאוסה וטורדת המנוחה שצצה בכל פעם שההיסטוריה מתעקשת להזכיר לקורבן שהוא דומה למי שהתעלל בו. גרמניה קיבלה אז את הימין הקיצוני באדישות וזלזול. את שלנו קיבלנו באדישות ובשתיקה. בשתיקה מעיקה שיש בה משום אמירה. והאמירה היא, שעדיף שהימין הזה יהיה אתנו בפנים מאשר נגדנו בחוץ.

    איור ליוסי קליין 7.3.2019

    • אף אחד לא קם למחות. עורכי דין לא צעקו, מרצים לא שבתו וסטודנטים לא הפגינו. גם האליטות הישנות שתקו וגם החדשות. אפילו הפייסבוק התנמנם קלות. כולם הסכימו שהשיחה בין מוזס לנתניהו מעניינת, חשובה וגורלית יותר מבן גביר בוועדה למינוי שופטים. כולם היו עסוקים בביבי ולא ראו איך ניצל את המהומה והכניס אותם פנימה בדלת האחורית.

     

    תמיד בדלת האחורית. תמיד בבחירות דמוקרטיות למהדרין, תמיד על קצות האצבעות, מלווים בציפייה שאין לה תוחלת שיתיישרו, שיתנהגו, שיהפכו לבני אדם. ההנחה שבקושי יעברו את אחוז החסימה מרגיעה. הפגישה הכאובה בין היהודים והימין הקיצוני נשכחה. יהודים באמריקה מוטרדים? אנחנו לא.

     

    אנחנו מתעלמים. אף אחד לא קם ואמר: רגע, פוס, אם הם שם אז אני לא. אף אחד לא דרש להפסיק לרגע את התהליך הדמוקרטי (נניח) של הבחירות, אנחנו יודעים עם מי לא יישב ביבי ומי לא יישב עם הערבים, אבל מי לא יישב עם הגזענים? אף אחד לא אמר שבן גביר בוועדה למינוי שופטים מסוכן יותר מהמסרונים של אלוביץ' ומהבלונים של חמאס. לא שמעתי מישהו אומר שאם סמוטריץ' יהיה שר החינוך הוא לא ישלח את ילדיו לבית הספר ואף ימליץ לאחרים לעשות כמותו.

     

    אנחנו בולעים, מעכלים ושותקים. השתיקה מעידה על כך שמתחת לגלימה, מתחת לחליפה ומאחורי המלים היפות והניסוחים ההולמים מסתתרים גזענים קטנים וביישנים. התהליך שבו הופכת הגזענות ממקובלת למגונה בעזרת חינוך, איסורים וחוקים תם, אבל לא נשלם. הגזענות הושתקה אבל לא נעלמה.

     

    האבולוציה היתה אטית. רק אחרי 70 שנה עוררו המלים "ראשית הוא כושון ושנית שחרחרון". מתוך "עליקמא הקטן" אי־נוחות בקרב ילדים והוריהם, רק לפני 60 שנה עוד נאסר על שחורים בארה"ב להשתמש בשירותים של לבנים, רק לפני 90 שנה חוקקו חוקים, שבשמם הרגו לנו סבים והורי סבים.

     

    תהליכים היסטוריים חוזרים על עצמם עד כדי פיהוק. שוב מיעוט אלים מנצל בחירות דמוקרטיות כדי להשתלט על הרוב. שוב הוא מסתנן לשורותיו כשהוא מסתתר מאחורי דגל הלאום. שוב מבינים, באיחור רב מדי, שימין לאומי הוא לאומני וגזעני.

     

    אנחנו חברה גזענית ואלימה? פויה! הכללה! אבל הכללות אינן מפחידות אותנו כשמדובר באחרים. את העם הגרמני כבר הכללנו והגדרנו כעם של רוצחים. את כולו, בלי יוצא מן הכלל, גם אלה שהסתייגו, שנמנעו וששתקו. ומה אתנו? כולנו אשמים בכניסה החלקה, השקטה, הנוחה, הפטורה ממחאה, של הגזענים לכנסת ולממשלה.

     

    האחריות הקולקטיבית נופלת גם על המעטים והטובים. הנה, במוצאי שבת הפגינו כ–300 אנשי הציונות הדתית נגד הגזענות. הציונות הדתית מתנגדת לגזענות? בוחריה תומכים, מנהיגיה, אנשי הרוח וההלכה שלה תומכים. 300 הפגינו, ואיפה היו השאר? גם אם כל העדה תחטא, על המעטים תקצוף? כן, גם על המעטים, כולנו שותפים, כולנו בטוחים שלנו זה לא יקרה.

     

    "אולי דווקא מפני שהיינו בטוחים ששום דבר לא יכול לקרות. אפילו לא עלה על דעתנו שצריך לפעול כדי למנוע את מה שיקרה — דווקא בגלל זה לא יכול היה שלא לקרות אחרת" כתב סבסטיאן הפנר ב"סיפור של גרמני".

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      דני נאמן מצטט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין