כותרות TheMarker >
    ';

    האתר שלי brieut.goop.co.il

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    זרעי הצמחונות שלי - מאמר שני בסדרה.

    0 תגובות   יום ראשון, 10/3/19, 20:23

    במאמר הראשון בנושא סיפרתי מה גרם לי לעבור לצמחונות (מדובר בצמחונות אידאולוגית בשלב הראשון). סיפרתי שבהיותי ילד בן 12 בערך, ראיתי כיצד רוצחים אלפי אפרוחים בני יומם שבקעו במדגירה ע"י הטבעתם במים בשל היותם זכרים. זאת מהסיבה שאפרוחים אלה נועדו להיות בבגרותם תרנגולות מטילות.

    השלב השני היה בעת ההיא כשהתבקשתי בבית הספר לכתוב עבודת גמר במקצוע החקלאות, ואני בחרתי בנושא גידול עופות, כמובן בגלל אהבתי לבעלי חיים. מסיבה זו גם התמניתי להיות אחראי על הלול שהיה בחווה החקלאית של בית הספר.
    והנה, יום אחד בחורף הגיעו מהמדגרה 600 אפרוחים בני יומם. ביחד עם ראובן, המורה לחקלאות, קלטתי אותם והכנסנו אותם לבית האימון. זה היה חדר שרצפתו מכוסה בנסורת עץ ובמרכזו הייתה תנור חימום בעל כיפה גדולה, מתחתיו הסתתרו האפרוחים.
    וכך במשך כשלושה חודשים טיפלתי בהם מידי יום, ומאד נקשרתי אליהם. לאחר מכן הם הועברו לכלובי סוללה שהיו בסמוך, שתי תרנגולות בכל תא. בקרתי בלול מידי יום, לפחות פעמיים ביום, דאגתי להם, האכלתי אותם, ועקבתי אחריהם בשמחה, בכיף ובאהבה גדולה. זה היה מאד מרגש לראות כיצד אפרוחים בני יומם מתפתחים וגדלים והופכים לתרנגולות בוגרות.
    תרנגולת אחת בצבע חום משכה תשומת ליבי, והחלטתי שהיא תהיה שלי. גם נתתי לה שם – ג'וני.

    כעבור חודשים ספורים הודיע לי המורה שביום מסויים אחרי הצהרים תתקיים מכירה של התרנגולות. בשלב זה לא קלטתי שהאנשים מהסביבה שיבואו לקנות את התרנגולות שלי, ישחטו ויאכלו אותם בהמשך.  תמימות של ילד.
    ביום המכירה הגיעו עשרות אנשים. המורה הוציא את התרנגולות מהכלובים בברוטאליות, כשהן צורחות מכאב ובהלה, קושר את רגליהן בחבל דק, ומניח אותן בתוך הסלים של הקונים. מספר פעמים הערתי לו על כך ובקשתי ממנו שיהיה עדין יותר עם התרנגולות שלי, וזה מאד הצחיק אותו. הייתי די מזועזע ממה שראיתי.

    ואז הוא הגיע לכלוב של ג'וני והתחיל להוציא אותה, ואני צעקתי לו שיעזוב אותה כי היא שלי. וכך היא ניצלה. בסוף היום לקחתי אותה לביתינו, ובנינו לה לול בחצר, ואבי ז"ל דווקא היה מרוצה מהסידור הזה ושיתף פעולה.
    למחרת הבנתי שהתרנגולות שלי, מלבד ג'וני כמובן, נלקחו למטרת שחיטה, וזה מאד כאב בנשמה.
    ג'וני חייתה איתנו עוד מספר שנים, עד שנפטרה כתוצאה ממכת חום ששרר ביום מותה. כולנו נקשרנו אליה, והיא אלינו. הייתה הולכת איתי ורצה אלי בכל פעם שראתה אותי. הייתה נהנית מהליטופים ואוכלת מכף ידי. היא הביאה אלינו הרבה שמחה.

    הבית שלנו לא היה צמחוני. אבל לזכרון של הארועים הנ"ל היה חלק חשוב שבגיל 20, בהיותי בצבא, החלטתי שלא אוכל יותר בעלי חיים. אכילת בעלי חיים שרוצים לחיות בדיוק כמו כל אחד מאתנו, נתפסה בעיני כרצח. מאז עברו 44 שנים. שנים בהם הרווחתי בזכות הטבעונות, לא רק בריאות, אלא גם מצפון נקי. אינני שותף לרצח ועינויים של בעלי חיים תמימים ומקסימים, אותם אני כל כך אוהב.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      hal767
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מתנות

      • מתנות