כותרות TheMarker >
    ';

    זכויות הגבר בישראל

    מדינת ישראל נשלטת ע"י דיקטטורה פמיניסטית. ארגוני הנשים שולטים במדינה באופן מוחלט בכל תחומי החיים ומכתיבים כל דבר בכוח, בצנזורה כבדה, סתימת פיות ושטיפות מוח המוניות דרך אמצעי התקשורת.

    ארכיון

    גיל רונן - האיש והאגדה

    0 תגובות   יום ראשון, 10/3/19, 21:56

    זה יומיים שאינני מתאושש מהידיעה הקשה על מותו של ידידי הטוב והקרוב גיל רונן. לכן החלטתי לכתוב ולחלוק עמכם את היכרותי ארוכת השנים עם גיל, את ניסיוננו המשותף ובעיקר לספר על הצד היותר אנושי ורגיש של גיל, האדם שנפגע ולקח דברים מאוד עמוק ללב.

     

    בחמישי האחרון הייתה לי פגישה מאוד מעניינת עם שני עורכי דין. פתחנו בשיחה מלהיבה לגבי "חיידק" התעופה מאחר ושניהם סיימו קורס טיס אזרחי. דיברנו גם על נושא זכויות הגבר והם מאוד העריכו את הפעילות שלנו ואמרו "כל הכבוד!", שזה נושא חשוב ונוראי כי המצב של תלונות כזב זה כבר ממש טירוף מערכות מוחלט: כולם במערכת מפחדים מהפמיניסטיות!! התרגשתי ואני זוכר שהדבר הראשון שעבר לי בראש:"אני חייב לספר לגיל!". שכבתי לנוח כי היה לי כאב בטן נוראי ולצערי אחרי שקמתי וניגשתי למחשב קיבלתי את הבשורה המרה והכואבת מכל.

     

    את גיל הכרתי באמצע 2002 בפורום בנושא שוויון בהורות בגירושין. מנהל הפורום היה מאוד עוין ותוקפני כלפי שנינו ונהג לאיים ולמחוק לנו הודעות ולהשתיק אותנו על "הפרת קדושת הפמיניזם". אפשר לומר שדווקא בגלל ובזכות אותו מנהל פורום דיקטטור ובריון אני וגיל מאוד התקרבנו והפכנו לחברים לעט והתחילה בינינו תכתובת אימיילים. לאט הפכנו לחברים אישיים ואף דיברנו בטלפון. היה זה בתקופה שגיל עבד בבניית אתרי אינטרנט בפלאש והציג לי עמוד אינטרנט בו העלה את רעיונו המקורי והחדש של מושג "הפמיליזם":

     

    "הפמיליזם היא תנועה חדשה ששמה נגזר מהמילה FAMILY, 'משפחה' באנגלית.

     

    מטרת הפמיליזם היא לתקן את עוולות הפמיניזם, אשר דואג אך ורק לכוחה של האשה ולאינטרסים שלה, על חשבונם של שאר מרכיבי המשפחה: האב והילדים. לא במקרה נגזר שמה של התנועה הפמיניסטית מהמילה הלטינית פמינה - 'אשה'. את הפמיניסטיות לא מעניין כלום חוץ מטובת עצמן. הפמיניזם, שהתחיל כרעיון חיובי, הפך בפועל לתנועה אנוכית, נקמנית, אכזרית ושתלטנית, המבססת את כוחה על שקרים, מניפולציות ועלילות, הורסת משפחה אחר משפחה ופורמת את רקמת החברה כולה, עד כדי סיכון עצם המשך קיומה של החברה האנושית..."

     

    קראתי את כל מה שכתב בהתלהבות ובהתרגשות ובהמשך נפגשנו בביתי. גיל היה מאוד מדוייק וכישרוני בשירה. הקלטנו שיר וצילמנו אותו למצגת פלאש שבה הציע את שירותיו בתור בונה אתרים. אני זוכר היטב את ההתרגשות שלו ואת לחיצת היד שלו שיצא מביתי, הוא חייך ואמר שמאוד שמח לפגוש ולהכיר אותי, זה היה מאוד מרגש עבור שנינו. בפגישות הבאות הגיע עם ילדיו ארז ותמי. גיל שיתף אותי בזמן אמת לגבי מלחמת הגירושין שהמדינה כפתה עליו והניסיונות של המערכת לנתק אותו מילדיו היקרים לו מכל, כולל תפירת תיק ע"י המשטרה בנוגע לאלימות במשפחה שלא הייתה ולא נבראה. גיל יידע אותי שבכל תחנת משטרה בישראל יושבת נציגה של נעמ"ת ושדולת הנשים ודואגת לתמרן את החקירה כך שתמיד הגבר ייצא לא טוב ויואשם אוטומטית באלימות, אפילו במקרים מובהקים בהם האישה היא האלימה והתוקפת.

     

    למדתי המון מגיל רונן. הוא היה המורה הכי טוב ומבריק שאפשר לזכות בו כדי ללמוד את הנושאים האלה שכ"כ הרבה גופים וארגונים עם תקציבי עתק, כולל ובייחוד התקשורת, דואגים להצניע, להשתיק ולצנזר בכוח ובאלימות ממש! אני זוכר היטב שתיאר בפניי את השליטה האבסולוטית של הפמיניסטיות במדינה בדיוק כמו בסיפור על הקוסם הגדול והנורא והכול-יכול מארץ עוץ כלשונו: "מאחורי הקלעים בעצם אין כלום, אין שום דבר, הכל רמייה ואחיזת עיניים"

     

    באותה תקופה כתבתי עוד את המילה פמיניסטיות בצורת "פמניסטיות" והוא העיר לי ותיקן אותי. גיל שלמד בלשנות באוניברסיטה ידע היטב את משמעותם של מילים, של קונטקסט, סמנטיקה ותורה שלמה שמסבירה איך באמצעות משחק במילים ניתן לשטוף לציבור את המוח ולשלוט בו בצורה כל-כך מניפולטיבית, צינית ומרושעת כפי שעושות הפמיניסטיות.

    בזכות גיל מאוד השתפרתי ולמדתי לכתוב בצורה יותר מקצועית ומרוכזת ולהכניס מקסימום תוכן במינימום מלל ואין לי ספק שזו מתנה פשוט ענקית שקיבלתי ממנו.

    גיל, בתור עיתונאי מאוד וותיק ומנוסה כל חייו גם שיתף אותי בהרבה סודות מאחוריי הקלעים של עולם התקשורת בישראל. תחום שכל כולו מוצף בשקרנים, נוכלים, שרלטנים, שחצנים ומגלומנים שמסובבים את כל המדינה על האצבע הקטנה שלהם בהתאם למה שנוח להם ומשרת אינטרסים פוליטיים שונים, בשורה התחתונה עבור בצע כסף.

     

     

    בהמשך, 2003, גיל החל לפרסם מאמרי דעה באתרי אינטרנט שונים. גיל שיתף אותי וקראתי את המאמרים לפני שפורסמו. זה היה תענוג לקרוא וללמוד ממנו כל-כך הרבה. "אבל אתה כבר יודע את כל זה", הוא אמר לי פעם, אז אמרתי לגיל:"כן, אבל האופן שבו אתה כותב ומעביר את הנושא זה מאוד מרתק ומעניין! פשוט גאוני".

     

    כפי ששנינו ידענו וציפינו לכך מראש, היה פחד עצום מגיל רונן בתקשורת וניסיונות להשתיק אותו. גם מצד הפמיניסטיות, נציגות ארגוני הנשים ובעיקר העיתונאים והעיתונאיות הפמיניסטיות שנעמדו על הרגליים האחוריות והגיבו תמיד במאמרי תגובה מלאי שנאה, ארס והכפשות כלפי גיל רונן באופן אישי. הכרתי היטב את גיל - מבחוץ הציג חזות קשוחה אבל אני ידעתי עד כמה הוא נעלב ולקח דברים באופן מאוד אישי ועמוק ללב.

     

    ביולי 2004 גיל הופיע בפריים טיים של ערוץ 10 בתוכניתו של דן מרגלית והתעמת עם בילי מוסקונה לרמן, מי שהייתה אז ה-כוכבת המרכזית של הפמיניזם בתקשורת הישראלית. גם אני וחבריי ולמעשה כל מי שצפה בזמן אמת פשוט התלהב, התמוגג והתפעל מהאופן בו גיל דיבר וחשף לראשונה את מגפת תלונות הכזב וגרם לבילי מוסקונה פשוט לגמגם בשידור חי!! עד כדי שהשחקן רמי הויברגר התפרץ על גיל בכעס ולעג לו:"אדוני אתה... יש לך בעיה". גיל סיפר לי שרמי המשיך לקנטר ולהציק לו גם אחרי שכיבו את המצלמות. אבל... כולנו יודעים מה קרה בהמשך למר הויברגר הנכבד שבעצמו חטף תלונת כזב על עבירת מין שלא הייתה ולא נבראה.

     

    מה שהכי אהבתי אצל גיל ואני חושב שכנראה זו הסיבה לחברות האמת שהייתה בינינו, שהוא כיבד את דעתי ומעולם לא ניסה לכפות עליי שום רעיון או גישה. לא תמיד הסכמנו על כל דבר והתווכחנו לעתים אפילו בקול רם ונזעם. אני חושב שזה רק מראה ומוכיח עד כמה קרובים באמת היינו, ממש אחים. גיל היה אדם מאוד ישיר, הגון, ישר ומעולם לא שיחק או ניסה לתמרן אף אחד או לנסות להרשים מישהו, הוא היה 100 אחוז כן ואותנטי וכפי שציינתי בפניו - זאת בדיוק התכונה שהכי הערצתי ואהבתי אצלו.

     

    בהמשך גיל הופיע גם בטלוויזיה מול זהבה גלאון ודיבר על נתוני האמת של אלימות במשפחה והעובדה שנשים אלימות כלפי גברים לא פחות מההיפך. גברת גלאון, מי שהכירה את גיל באופן אישי מפעילותיו בשנות ה80 בתור כתב גל"צ ואיש שמאל לשעבר אף אמרה לו אז בארבע עיניים:"אנחנו מוכנות לבוא לקראתכם בנושא גירושין ומזונות אם תרד מהנושא של אלימות במשפחה". הגברת כנראה ידעה וחששה כי יש להן, לפמיניסטיות ולנציגותיהן, הרבה מאוד מאוד מאוד מה להסתיר!

     

    ב2011 הייתה לנו את הפריצה הגדולה ביותר לתודעה הציבורית כשחברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב ברקוביץ' ("קדימה") הצטרפה למאבק והרימה את דגל המאבק למען שוויון בהורות בגירושין. אני גאה שהיה לי הכבוד לעזור ולקחת חלק ביחד עם גיל רונן גם במהלך הזה וצילומי וידאו שערכתי והעליתי לרשת גרמו לסערה בכל מהדורות החדשות במדינה.

     

    ב2014 שכבתי בבית חולים במצב מאוד קשה עם חיידק אלים שכמעט סיים את חיי. גיל הגיע לבקר אותי במספר הזדמנויות. כשהייתי במחלקת שיקום, ישבנו בחדר האוכל וראינו שם את פרופסור שבח וייס, מי שהיה בעבר יו"ר כנסת ישראל. גיל רונן דיבר איתו והוא זכר אותו היטב מתקופת היותו הכתב הפרלמנטארי של גלי צה"ל 30 שנה לפני כן. ישבנו איתו לשיחה והיה מרתק. מאוד התרגשתי. בפעם אחרת שישבתי עם פרופסור וייס, הוא אמר לי:"חבר שלך, גיל רונן, בן אדם מאוד מעניין!".

     

    חייו של גיל לא היו קלים כלל והוא עבד תחת תנאים של המון לחץ, מצד אחד כדי להתפרנס בתור עיתונאי, מה שעל סף הבלתי אפשרי כיום בעידן שיש כל-כך הרבה תחרות דורסנית, אינטריגות מאחורי הקלעים של עולם התקשורת, וקשרי הון שלטון, פוליטיקה וקומבינות. למעשה אין דבר כזה תקשורת אובייקטיבית ומאוזנת בימינו, הכל אינטרסים והכל שם מורכב מקליקות וקבוצות לחץ.

    מסיבה זו גיל עזב את עולם התקשורת במשך שנים ארוכות, כי הוא מאוד לא אהב את מה שגילה מבפנים, בעיקר לא את היהירות וההתנשאות הצינית של "כוכבי התקשורת" הגדולים, אז ועד היום.

    בו זמנית גיל הנהיג וניהל מאבק מאוד מאוד קשה נגד הגורמים החזקים ביותר במדינה שמנהלים פה בבריונות לשמה את כל העניינים: הפמיניסטיות וארגוני הנשים. כולם בעמדות הכוח וההשפעה רועדים ומפחדים מהן פחד מוות, כפי שחשף גיל רונן. פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית איתם נפגש, דתיים וחילונים כאחד אמרו לגיל בגלוי:"אין לי ביצים להתעמת עם הפמיניסטיות".

     

    גיל אמר לי פעמים רבות שהוא חש הרבה מאוד עומס ולחץ והוא לא מבין מדוע אנחנו, שני אנשים פרטיים שבקושי מתקיימים בעצמנו, צריכים לעשות את כל העבודה השחורה עבור מדינה שלמה?! ביקשתי ממנו לשמור על בריאותו ולהשתדל לנוח ולקחת לעתים פסק זמן מהנושא, כפי שאני עושה.

    המלצתי לו בין היתר על תוכניות רדיו מצחיקות כמו התוכנית של טייכר וזרחוביץ' שמאוד מזכירה לי בסגנונה את תוכנית הרדיו "מה יש" בה הוא השתתף באמצע שנות ה80 בתור חזקאל מוסרי ביחד עם ארז טל ואברי גלעד.

     

    לא היה לי ספק שהפמיניסטיות במיוחד בעולם התקשורת דאגו להשחיר את שמו של גיל והחרימו אותו. באחד הימים התקשר אליי העורך הראשי של "פוליטיקה" בערוץ ה1, שמעון עשור, ושאל אם ארצה להופיע בתוכנית. הסברתי לו שקשה לי בגלל מצבי הבריאותי אבל אני ממליץ בחום על ידידי הטוב גיל רונן. הוא אמר בזלזול:"לא, אף אחד מהצד השני לא מוכן להופיע מולו... רק השם שלו עושה לאנשים...".

     

    ועכשיו גם אחרי מותו, כשהוא כבר לא יכול להתגונן, הפמיניסטיות ממשיכות להכפיש אותו:

    ביום שישי (8.3.2019) צפיתי לחרדתי בתוכנית בהנחיית אברי גלעד והילה קורח ופשוט הזדעזעתי לשמוע את המגישה הילה מכפישה ומשמיצה את גיל כשהיא טוענת שגיל הוביל תנועה שרצתה "להחזיר את המצב לאחור" (מה שהפמיניסטיות מכנות בתיאוריה שלהן "בקלש") והכי גרוע מכל שכאשר המרואיינים ד"ר רונית דרור ואבי קסב דיברו על התאבדויות גברים בגירושין (בין 150 ל200 גברים שמתאבדים כל שנה בגלל התופת הזאת), הילה אמרה בשיא השחצנות והיהירות שגברים מתאבדים יותר כי "הם אלימים יותר"!!!!! גם המסר הזה, חשוב לציין ולהדגיש הוא לא מפרי מוחה הקודח של גב' הילה כי אם מסר מוכן מראש שקיבלה בדף המסרים העתק-הדבק של הארגונים הפמיניסטיים שתמיד מגדירים גברים כ"אלימים" - גם כשהם במצוקה!

     

    זה בדיוק התרגיל ממנו גיל רונן הזהיר אותי מפניו: פמיניסטיות תמיד עושות שימוש מניפולטיבי, תעמולתי ופוליטי במילה 'אלימות' כדי לקשר תמיד גברים ל"אלימות" - אפילו שהבן אדם עובר ייסורי תופת וסובל בגוף ובנפש - מבחינתן "גברים מתאבדים יותר כי הם אלימים יותר" כי בשורה התחתונה זה המסר שמשרת הכי טוב את ארגוני הנשים רודפי הבצע, השליטה והשררה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      jack_nukem
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין