מכירים חיבוקים באלכסון? אני אסביר, זה הולך ככה. מקרבים לחי אל לחי לנשיקה צידית מרפרפת, יד ימין מונחת על כתף שמאל של השותף לחיבוק, וצד ימין של האגן נושק לצד ימין של האגן השותף... אין באמת מפגש חזיתי, ותמיד נשאר מספיק רווח. מבינים? ככה מתחבקים במשפחה פולנית. חצאי חיבוקים.
בגיל 15 היכרתי את ליאת. חברה. היא היתה מתנקשת ומתחבקת עם כל החברים והחברות שלה. פשוט להראות להם שהם חשובים לה ושהיא שמחה לראות אותם. אמרתי לעצמי, גם אני רוצה. ועשיתי כמוה. אבל לוקח זמן... זה לא בדיוק אותו דבר כשאתה לא מיומן. כשזה חיקוי. אח"כ ... אח"כ ... ואח"כ בא האיש שלי. שהוא פשוט מחבק. פשוט מחבק. איש חם. שיודע להראות אהבה כמו שאף אחד אחר לא יודע. ומאז, אני חושבת (אף פעם לא בטוחה), שאני יודעת לתת ולקבל. וזה נעים.
כמה כוח יכול לתת חיבוק אחד מאדם יקר
על כן יחוקק חוק לאלתר, המחייב להתחבק 3 פעמים ביום! לפחות...!! עם יותר מאדם אחד. חבר או חברה. אח או אחות. אמא או אבא. ילד או ילדה. לא משנה. העיקר שזה יהיה קרוב-קרוב, וחזק-חזק. כמה? עד שהחיוך על הפנים יהיה מספיק עמוק ובטוח. לא רגע אחד קודם. רק אז אפשר לשחרר. מישהו מטפל לי בעניין הקטן הזה?
התמונות: free hug ועוד קישור free hug
|