כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    מאת ד"ר אבישי גרשוני תפיסת המחלה כיום ובעבר

    0 תגובות   יום שבת, 16/3/19, 06:24

    מאת ד"ר אבישי גרשוני

     

    תפיסת המחלה כיום ובעבר

     

     

    בעבר שונים היו הדברים. בחברות מסורתיות שבשולי התרבות המודרנית, אפשר גם היום לחוש שהמחלה, ואפילו המוות, הם חלק מהחיים.

     

    זאת היתה המציאות רק לפני שמונים או מאה שנים גם בחברות המתקדמות ביותר של אז, בלב התרבות האירופית - מערבית.

     

    את ההבדל הבולט ביותר בין ראשית המאה העשרים והיום, אפשר לזהות בהתקדמות האדירה של הידע והטכנולוגיה הנמצאים ברשותו של האדם, במיוחד בכל הקשור לתחום הרפואה. כל אותן מגיפות איומות שפרצו אל תוך החיים, בלי שתהיה לאדם כמעט שום דרך להתגונן מפניהן, נעלמו ואינן. צריך רק להזכר בנגיף הפוליו הגורם למחלת שיתוק הילדים, שהיכה בארץ ובעולם המערבי כולו עוד בסוף שנות החמישים ושלא ניתן היה לעשות כנגדו כמעט כלום, מלבד להמתין ולהתפלל.

     

    כיום אותו נגיף מהווה מטרה למבצע חיסונים כלל עולמי שנועד להביא להכחדתו המוחלטת, כפי שכבר נעשה בסוף שנות השבעים לנגיף האבעבועות השחורות שאיים על האנושות אלפי שנים.

     

    ההתפתחות של החיסונים והאנטיביוטיקה גרמה לשינוי עצום בכל הקשור למחלות הנגיפיות והחיידקיות, אולי השינוי הגדול ביותר בתחום הרפואה מאז ומעולם.

     

    כיום, עם פיענוח הגנום האנושי, נעורה שוב וביתר שאת התקווה שיתכן ונזכה לראות את שאר החוליים האנושיים - ובעיקר הסרטן - הולכים בעקבות המחלות הזיהומיות והופכים להיות נשלטים, ולו חלקית, על ידי האדם.

     

    חווית העוצמה האנושית שנסמכת על ההתקדמות המדעית שונה לחלוטין מתחושת חוסר האונים בפני המחלה שליוותה את האנושות, וגם את הרופאים, במשך מאות שנים. אחת האסכולות המרכזיות ברפואה במאה התשע עשרה, גרסה שמלבד השמירה על תנאים היגיניים ותזונתיים טובים אין בכוחה של הרפואה לעשות דבר על מנת להשפיע על המהלך והתוצאה הסופית של מחלה. האסכולה שנקראה 'הניהיליזם התראפויטי', העניקה את הכסות המדעית לתחושת חוסר האונים המתוארת. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה