כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    "סיפור אהבה" – המשך

    3 תגובות   יום שלישי, 19/3/19, 18:50

    הפוסט "סיפור אהבה" התקבל יפה.


    יותר מכול אהבתי את התגובה של קובי גיבור הספור.


    השבוע קובי יצר איתי קשר ואמר לי: "הכל נחמד בפוסט,למעט בעיה קטנה".

    אני מקשיב: "כולי אוזן"

     קובי ממשיך: "בסיפור שלך יש סוף אבל חסרה לו ההתחלה."

    "התחלה?" אני מברר

    קובי מסביר: "כן! ההתחלה צריכה להיות, איך קונים אוטו?"

    אני מנסה להבין: "איך מתחיל סיפור האהבה?"

    קובי מייד שם גבולות: "אני לא מדבר על הצד הספרותי, רק על השרות לציבור"

    נרגעתי  וחייכתי.

     

    קובי ממשיך......

     

    הפרק הראשון הוא איך בוחרים דגם ?


    ראשית צריך לעבור על החומר הטכני.

    אני לא מתכוון לחומר הפרסומי וגם לא מסתפק במה שתורגם לעברית. אני מדבר על מפרטים מקוריים ועל פורומים מקצועיים.

    התהליך של קריאת החומר וההשוואות בין הדגמים האלטרנטיביים לוקח לי כמה חודשים.

    אני מפסיק אותו: "לאיזה רמת ידע אתה מגיע?"

     

    קובי מסתכל עלי, כאילו לא הבין את השאלה. או שהבין שאני לא מבין איזה השוואה מעמיקה הוא עושה. הוא מסתכל עלי ואומר בשקט וללא נימה: "אני יודע הכול !"

     

    קובי ממשיך....

     

    הפגישה שלי עם אנשי המכירות תמיד משעשעת ,שכן אני מגלה להם יתרונות ,שהם לא ידעו עליהם. כשהם מציגים לי את האוטו, אני אומר להם שזה מיותר, אני רק מעוניין לבדוק כמה נקודות במסכי התפעול ולהסתכל  לבד.

     

    בדרך כלל, תוך כדי שיחת ההכרות, איש המכירות קורא למנהל שלו כולו נרגש כי גילה שאלגוריתם נעילת הדלתות של הדגם שלהם, יותר טוב משל המתחרים. או שלהם יש שתי מנורות להארת לוחית המספר ולמתחרים רק אחת.

     

    אני בא מוכן, יודע לאיזה הנחה לצפות ואיך לצאת עם המכסימום האפשרי.

     

    השלב הבא הוא החשוב, שלב קבלת האוטו.

     

    בדרך כלל  הקונה הסטנדרטי   מגיע לאוטו, מסתובב סביבו, מקבל הדרכה במשך מספר דקות ונוסע לשלום.


    קובי מחייך...אצלי זה קצת אחרת.


    בסוף ההדרכה, המדריך מבקש ממני לחתום ולאשר.

    אני אומר לו: "חכה ! עכשיו אני בודק את האוטו."

    המדריך (המוסר) רוצה לחכות לידי. אני אומר לו: "בבקשה, רק תדע שהתהליך יקח שעתיים"

     

    בשלב זה אני מוציא מהתיק חלוק לבן ,נקי ומגוהץ, שיש לי מהתקופה שעבדתי, עם פרישתי לקחתי באישור מהמפעל. אניי לובש את החלוק, מכפתר את כל הכפתורים, בזוית העין רואה את ה"מוסר" המום. בעבר הייתי מכין טבלה של  כל הנקודות לבדיקה, כדי  לוודא שאני עובר על כל הבדיקות, היום אני זוכר.

    לפעמים אני מבקש מה"מוסר", לשפר את התאורה באיזור האוטו כדי שאראה יותר טוב.

     

    מתחילים לבדוק

     

    אני אוסף את כל הנילונים מהאוטו, לבדיקת הרפוד והמשטחים השונים. נשכב מתחת לאוטו לראות שאין הפתעות, מסתכל על הצד הפנימי של הגלגלים. אחר כך בודק  את כל התאורות והנורות, את הדלתות, הצבע, הגלגלים, הגלגל הרזרבי ועוד.

    תאמינו לי בודק את הכול.


    כאן קובי מסתכל עלי ושואל: "מה לחץ האויר בגלגל הרזרבי ?"

    אני מנסה לנחש: "כמו שאר הגלגלים"

    קובי מחייך: "זה גם מה שהמוסר אמר. אבל לא, הלחץ בגלגל הרזרבי ,שהוא בדרך כלל גלגל מוקטן, הוא הרבה יותר גבוה משהו כמו  PCI 60 "

     

    בתום הבדיקה אני חותם.


    קובי מבקש ממני להדגיש בפוסט, שהבדיקה מאוד חשובה, ברגע שהקונה עבר את השער עם האוטו יכולת המיקוח שלו, מול היבואן הרבה פחות טובה.

     

    הדגשתי !

     

    אני מקווה שעכשיו הבנתם איך נולד "סיפור האהבה".

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/19 13:59:
      הסבלנות המופלגת היא אולי אופי או אולי פועל יוצא של זמן למכביר?! אז לי אין זמן ולא סבלנות ולכן כל אחת כמוני צריכה קובי בבית.
        20/3/19 10:09:
      אז זהו ש..., לי יש חבר שאם הוא מצא משהו (חלילה...) אחרי שהמוצר כבר בביתו הוא הופך עולמות, תרתי משמע..., והוא יודע לעשות זאת באופן מופלא!!! (:
        19/3/19 19:24:
      לא מבינה כלום במכוניות.