חג פורים, החג השמח ביותר שיש לנו, חגם של הילדים וגם של המבוגרים שמצווים לשמוח לחגוג ולשתות אלכוהול יותר מהרגיל.
חג פורים הוא חג של תחפושות, של משלוחי מנות מלאי ממתקים, של מסיבות, שירים והרבה חיוכים.
חג פורים במקורות
חג הפורים מצוין ברוב המקומות בי"ד אדר.
בירושלים ובערים נוספות מצוין פורים בט"ו באדר ונקרא שושן פורים.
את פורים אנו חוגגים בשמחה על הנס שקרה ליהודים כפי שהוא מסופר במגילת אסתר.
מגילת אסתר היא אחת מחמש המגילות בתנ"ך, ומסופר בה על נס חג הפורים בו ניצלו יהודי שושן מהשמדה.
מקור השם "פורים" הוא מהמילה "פור" – פור זוהי חתיכת אבן או חתיכת חרס שהמלך או מייצגיו היו מטילים כדי להכריע בסוגיות שונות.
בסיפור המגילה הפיל המן פור כדי לקבוע את תאריך השמדת היהודים – י"ג באדר. פורים נקרא על שם הפור שהטיל המן.
סיפור מגילת אסתר במקורות – סיפור מגילת אסתר הוא סיפורו של נס הצלת היהודים מהשמדה:
"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים | חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם | וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל | לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם… | וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. | עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר…"
(מגילת אסתר, ט', כ"ד-כ"ו)
על פי המגילה, שלט המלך אחשוורוש על 127 מדינות "מהודו ועד כוש".
המן הרשע, צאצא לעמלקים, קינא במרדכי היהודי שהיה יועץ למלך ולכן רצה להשמיד את כל היהודים בממלכה.
הוא שכנע את המלך לאשר צו מלכותי המתיר הריגת יהודים.
המזימה נודעה למרדכי וממנו לאסתר דודניתו, שאותה לקח לו אחשוורוש למלכה. בהשראת אסתר, שוכנע אחשוורוש להתיר ליהודים להילחם באויביהם ולתלות את המן על מזימתו.
ואכן, היהודים התגברו על אויביהם בשושן ובפרס כולה תוך יומיים.
תענית אסתר – אבל והתעלות הרוח
פורים מכיל גם יום תענית וצום.
מקור יום הצום, החל בי"ג באדר, הוא בצום שצמו אסתר ויהודי שושן הבירה לפני שאסתר הלכה למלך כדי לנסות לשנות את גזירת השמדת היהודים.
לתענית אסתר שני היבטים: היבט אחד הוא היבט של אבל – צום שבא לבטא אבל מן הצד השני הצום הוא גם נקודה של התעלות הנפש על הגוף, על החומר ובכך שצמה ניסתה אסתר לקבל כוח ולחזק את רוחה.
שושן פורים – מדוע חוגגים בירושלים את פורים ביום אחר?
על פי המגילה, אירע נס פורים בי"ג באדר לכן חגגו את הניצחון למחרת, בי"ד באדר. בשושן הבירה, עיר בעלת חומה, מבוצרת מצאו אויבי היהודים מסתור בתוך החומות, ולכן הושג הניצחון רק בי"ד באדר, ולכן חוגגים את "שושן פורים" בט"ו באדר.
בשל עובדה זו נקבע מנהג שבו ערים בעלות חומה חוגגות את חג פורים ביום אחר מאשר ערים ללא חומה.
לדוגמה: בירושלים חוגגים את פורים ב-ט"ו באדר.
מנהגי חג פורים
לשמוח!
בפורים מצווה לשמוח והסיבה לכך נעוצה במגילת אסתר: "כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.
" (אסתר ט', כ"ב).
בחג פורים אנו שמחים מכישלון מזימת המן ואנו חוגגים בשמחה, במשתאות ופעילויות המתרכזות בשלושה מוקדים:
- לשמוח עם המשפחה: "משתה ושמחה" בבית
- לשמוח עם החברים: "ומשלוח מנות איש לרעהו" לתת משלוחי מנות לחברים נחשב למצווה
- לשמוח ולשמח אביונים (עניים): "ומתנות לאביונים", כלומר לתת מתנות ומשלוחי מנות לעניים שאינכם מכירים.
המשתה שאמור לפי המסורת להתקיים בבתים מתקיים משום שבתלמוד נאמר "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מסכת מגילה, ז' ע"ב).
קריאת מגילת אסתר והרעשה ברעשנים
הקריאה במגילת אסתר היא מצווה חשובה בחג פורים.
גם מבוגרים וגם ילדים מצווים לשמוע את המגילה פעמיים בליל פורים ובחג פורים עצמו. במהלך קריאת המגילה השתרש מנהג להרעיש ברעשנים בכל פעם שאומרים את שמו של המן הרשע.
מנהג הרעשה ברעשן קיים כבר אלף שנים! על-פי עדויות מן המאה ה-11, נהגו לכתוב את שמו של המן על אבנים, ובכל פעם שהזכיר הקורא במגילה הזכיר את שם המן, היו משפשפים ומכים את האבנים זו בזו, כדי למחוק את שמו.
משלוח מנות
חג פורים בישראל מלא משלוחי מנות, ממתקים והחלפת ממתקים, מסיבות וגם אלכוהול לרוב... מצוות משלוח המנות אמורה להדגיש את אחדות ישראל – כלומר: למרות שיהודים פזורים בכל רחבי העולם הם מושיטים זה לזה יום ומשתפים אחד את השני בשמחת חג הפורים.
בישראל השתרש מנהג משלוחי המנות למתן או החלפת משלוחים של ממתקים ותופינים ופחות שומר על המקור שלו שדיבר על משלוח של אוכל לעניים כדי שיוכלו לערוך סעודה.
מסכות, תחפושות ותהלוכות
חג פורים מזוהה יותר מכל עם תחפושות.
ילדי הגנים ובתי הספר מתחפשים וגם חלק מהמבוגרים נוהגים להתחפש, ללכת למסיבות ולעשות תחרויות תחפושות בקהילה ובעבודה.
מנהג התחפושות לא מוזכר במקורות בצורה מפורשת והוא החל במאה ה-13 כשהוא מתבסס על מספר נושאים ממגילת אסתר:
- היפוך גורל: היפוך גורלם של היהודים וההיפוך בין המן למרדכי שהאחד אמור היה להיתלות על עץ והשני מצא את עצמו על העץ בפועל.
- הסתרת זהות והחלפת זהויות: אסתר המסתירה את זהותה ומצילה את עם ישראל
השמחה המלווה את פורים באה לידי ביטוי בהרבה תהלוכות, מסכות נשפים, הצגות והרבה הרבה תחפושות.
המנהג החל כבר במאה ה-13 בכל רחבי העולם וכיום בישראל ממשיכות מסורות של תהלוכות ונשפי מסכות ותחפושות.
בכל שנה מתקיימות בערים שונות תהלוכות "עדלאידע" (מן המילים עד לא ידע"), תהלוכות תחפושות עירוניות עם הרבה מוסיקה, אוכל וליצנים.
המאכל של פורים – אוזני המן
המאכל המסורתי של פורים הוא אוזני המן.
שנים על גבי שנים התרגלנו לאכול אוזני המן מלאות בפרג או במקרה החריג בתמרים. בעשור האחרון אנו אוכלים גם אוזני המן עם שוקולד וניל ריבות ומה לא.
גם אוזני ההמן באים מהמסורת של משלוחי המנות ושל אוכל שמשלב הומור.
הפעלות ופעילויות לפורים לתלמידי ותלמידות החטיבה
