כותרות TheMarker >
    ';

    Suicide is painless, it brings on many changes

    בשבחי המסורת, בעיקבות סדרת כתבות בערוץ 13

    4 תגובות   יום שישי , 22/3/19, 14:43

    זמן רב בחנתי כיצד ומתאי להתדיין ב "אבי אבות הטומאה" במציאות המקומית שחפה מכל מה שקשור לטהרה.

    מה יהא בעיניו של שמאלני אנאכרוניסטי פגע רע שיש בו כדי להתכנות ככה?

    נו טוב, הנה לכם, זו כמובן המסורת היהודית המתקדשת עוד ועוד לאחרונה, צבר גדול, כמעט אין סופי, של סטיות וגזרות משונות, על פי רוב גרוטסקיות, שמשותף להן, הובלתה של אומה באפה לקראת סופה הטרגי.

    ואי אז נחו עיני על במשפט בטור הדעות בהארץ,  האומר כך: "כאילו לא התרחשו זה עתה כל פרשיות גרבוז, סובול, וקסמן, קוטלר ופרידן — המזרחי עדיין מוצג כטיפש, עילג, בור, גס, עבריין, אלים ויעני ערמומי".

    אני קורא באדיקות את טורי הדעות בהארץ, חלקם במידה מסויגת של שעט נפש השמורה לאנשים שמצליחים לעטות אצטלה של תקינות פוליטית הכי נכונה לשעה, באמצעות  סגנון סרקסטי לכאורה, המחפה על התרפסות מתחנפת כלפי אנשי השעה, "המזרחים", למרות שאלה ממש לא זקוקים לאפוטרופסות של חנונים מסוגו, או מסוגי, כי בעינם, הוא וגם אני, מונחים כאבן שאין להפוך בו בשום צורה.

    מה לעשות, המופלים לשעבר, כבר די הרבה זמן הפכו למפלים, אלא שהלכותיהם נעדרים "חן האשכנזי", זו הוחלפה בבוטות של ערס פואטיקה .

    נכון, זכותו של ניב להתרפס בפני כל, בעיקר אם זה הדבר שגורם לו סוג של אביונה אינטלקטואלית ברוכה כשלעצמה, אולם בעת שעושה כך הוא מהסה מתי המעט שמוכנים לצאת לפני המחנה ולומר את דעתם על ה"נאחס" בתקינות שנכפתה עלינו על ידי יפי נפש כמוהו ועוד כמה, ומנע מאתנו להתאמת עם המציאות, על אף שרבים הלכו עם תחושת כבס מתגברת כמה עשורים, פחות או יותר מן העת שבו נציגם רצח לנו ראש ממשלה .

    איני מעוניין לנהל דיאלוג עם מר ניב, בעל השם והטור, בעיתון שנוהג לאחרונה יותר ויותר על פי קוד ההתנהלות שלו ושל דומים לו, [ראה את בני ציפר ומעלליו עם ה"נתניהואים" והערס פואטיקה], הרי אני בקושי בלוגר אלמוני באתר גוסס וזניח, כלומר לא בר פלוגתא ממשי לו, אלא לדון בשאלה האם יש או אין  "מזרחים טיפשים, עילגים, בורים, גסים, עבריינים, אלימים ויעני ערמומיים", ואם יש, כמה?

    או שמא מדינתנו היא ארץ נאורה שבה, כמו אצל הדנים בצפון, הרוב "מפותחים" המאמינים כי קדמה וליברליזם הם ערכים חשובים לאין שיעור ממסורת ועבודת השם ועוד בלה בלה פטריוטים שמומצאים חדשות ובקרים על ידי אנשי השעה.

    הרשו לי רגע לסטות מן השאלה – עוד נחזור לדון בה, להזכיר לקוראי כמה נתונים שהגיעו לתודעתי לאחרונה.

    הידעתם שבעיירה עראבה בגליל, יש הכי הרבה בוגרי רפואה בעולם, [פר מספר תושביה]?

    כן קוראי, בעולם כולו, לא רק בארץ הקודש של ציפר, הנתניהואים, וקצת של קובי ניב גם.

    ועוד נתון שמתקשר לאותה מגמה, לבית ג'אן הדרוזית, הכי הרבה זכאים לבגרות מקרב בוגרי התיכונים שם. יותר מתל אביב, סביון, הרצליה פיתוח, רעננה ואפילו נתיבות הידועה בריבוי האינטלקטואלים המתאכלסים בה.

    ולמה אני מפיל עלכם נתונים בלתי תקינים ובלתי חשובים לעת זו, עת בה הגאווה הלאומית נמצאת בתנופה כבירה וליבם של רוב הישראלים מלא רהב ממפעל ההתנחלות, [כל העולם רואה בו קולוניאליזם גזעני וחולי רע], בעינם מוחזק כיישום מיטבי של השליחות האלוהית והמסורת היהודית "הנכונה", זו באה איך לא, על חשבון דברים רבים, למשל השכלה.

    והנה עוד תשובה אפשרית ,  my personal humble one, שתדחה בשעת נפש על ידי רובכם, הרי אין נוח מהתבוססות בביצת הקונצנזוס הלאומי, למרות הצחנה שעולה ממנו: ישות מדינית מודרנית המנסה להפעיל את מוסדותיה על פי השיטה הדמוקרטית, חייבת בראש וראשונה ומעל הכל בחילון.

    טרם הומצאה שיטה דמוקרטית שיודעת לטופף על פי קצב הטנגו, בעת שהמוביל בריקוד, הוא השם בכבודו ובעצמו.

    כמובן איני מטיל ספק ביכולות המקצב והתנועה של יהוה, הוא בהחלט הוכיח את כישוריו בעניין, ראה את האסונות המרהיבים שחולל אי פה ואי שם וגם כאן, אולם אני בהחלט מזהיר בפני כשל בפוטנציאל ההסתגלות של ישות דמוקרטית, כל ישות דמוקרטית, להיות מובלת ב"ריקוד - תהליך" הטנגו הגורלי של חיי קולקטיב, שממנו נרקמת ישות פוליטית המתבססת על חירות ושוויון, כן חברים, שוויון זכויות והזדמנויות החלים גם על מיעוטים, אפילו אם הם מה שנקרא יצורים נחותים, נניח כמו הגרים, או כל מי שלא לאדוני, הפלסטינים והחילונים למשל,  שהשתיירו במקום הזה, והם, שומע מר ניב, עדיין הרוב, בניגוד לנחזה בציבוריות הישראלית, הודות ל – fata morgana שמייצרת התקשורת מיושרת הקו, עם הממסד הדתי פוליטי בארץ.

    ולעניין האיכויות של המזרחיים: הנושא טעון והדיון בו נפיץ אולם הכרחי.

    בעת שאני נוקב בערך המשתמע מן המילה הטעונה הזאת, אני מתכוון בדיוק למי שהתכוונו המשוקצים של קובי ניב, כלומר למנשקי המזוזות, למשתטחים על קברים, לממלמלים דברי הבל סתומים וקוראים בכל עניין של מה בכך לעזרתו של יהוה.

    למה אני קושר את הקונספט המזרחי להתנהלות שאינה אופיינית רק להם?

    משום שרובם שם, בצד הבלתי רציונלי של האוכלוסייה בישראל, בצד של ה"מסורתיים".

    זו כמובן הערכה, הרי איש באקדמיה לא יהין לערוך מחקר שייעודו להוכיח את ההנחה המשוקצת שהעליתי, הן נאסר עלנו להשמיע בקורת על בסיס אתני, זו נחלתם הבלעדית של המופלים של פעם.

    במחקרים ממוסדים, הבורות, העדר המשמעות לרציונל של דברים, שכלתנות וקדמה, יתכנו מסורתיים. זו מילה מכובסת, יפה כשלעצמה, שמחליפה לכאורה את המציאות הקשה, שמאחוריו ציבור גדול, גדול מדי של בורים ומטומטמים.

    למיטב ידיעתי ההפך מטמטום היא חוכמה, דעת.

    באו נבדק את ההבדלים בינם:

    החכם ירבה בהפעלת שיקול דעת עצמאית, המטומטם ינהג כפי שיורו לו או כפי שנהוג מימים ימימה, כלומר ינהג על מה שנתפס בעיניו כמסורת.

    מסורת מורשת בתהליך של הפנמה ללא ביקורת או בחינה, דעת נרכשת בעמל ומחייבת הבנה.

    דעת מתגבשת, כרוכה בחשיבה, הערכה, החלטה הלוקחת מדי פעם סיכונים, כמו דעתם של אלה שהוזכרו למעלה.

    המסורת בנויה משורה של צווים של עשה, אל תעשה ואוסרת שיקול דעת או בחינה.

    "בשבת מדליקים נרות", לא שואלים למה מדליקים, מסתפקים ב"כך נוהגים". קיים נתק מוחלט בין תפקיד הנרות בחיי אנשים, בפשטותם לתת אור בהעדר חשמל וכאלה מצבים. המסורתי מדליק נרות בעת שנורות החשמל בביתו מאירים. אין משמעות פונקציונלית בהדלקה, זו מצווה וזה מספיק, אין בכלל ספק שזו העשייה הנכונה.

    התוצאה הסופית של הצווים, כפייה של התנהלות שמרנית וצייתנית על הרבה מאוד אנשים, או שליטה מוחלטת בציבור המגדיר עצמו כמסורתי, כמאמין, התוצאה היא אותה תוצאה רעה.

    ומי המרוויחים, למי זה נחוץ?

    למסורתיים בראש וראשונה, שחייהם הרבה יותר פשוטים, לכאורה מאוזנים, ללא משברים מיותרים שמעוררים הספק והמחשבה.

    וכמובן, הפוליטיקאים, גם אם אלה עוטים מדי פעם מגבעת מיוזעת ובגדים שחורים.

    הם מרוויחים את השליטה, משילות הם קורים לה לאחרונה.

     

    ***

    סלחו לי על שתי ההשוואות המקוממות הבאות, הן נחוצות להבנת הדברים.

    בעלי חיים מרבים להשתמש ב"מסורת" – התנסות עבר. עבורם ניסיון הדורות הקודמים מציל חיים. המידע עובר באמצעות ההורים. אצלם מדובר במנגנון הישרדותי חשוב, עד כדי כך חשוב, שיש patterns מורכבים העוברים מדור לדור בגנים. הביולוג Joseph Konrad הראה כיצד אפרוחי אווזים שהופרדו מבוגרים מבקיעתם, ידעו להתגונן בפני ציפורים טורפות, על ידי התכנסות והצטופפות, מתוך עצמם, כלומר ללא תהליך למידה, יוצא איפה, כך קונרד, ה – pattern עובר בתורשה.

    במאה העשרים ואחד, הקדמה מיתרת את הנחיצות של העברת מידע מן הסוג הזה בקרב בני אדם.

    מסורת בלתי נחוצה, בלתי תורמת ומפריע למהלך חיי קהילה מודרניים.

    למה היא קיימת ומתחזקת בקרבנו ובעוד כמה מקומות בעולם, כמו איראן ולא מעט מדינות עולם שלישי.

    משום שבאמצעותה אפשר לשלוט בציבור גדול של אנשים, מסורתיים, בורים פתאים שנמנעים להשתמש במחשבה עצמאית מתוך בחירה.

    אחרי שהשוואתי בני אדם לאווזים, הגיע העת לפרובוקציה מכובדת הרבה יותר, בואו נבדוק מה עשה המשטר הנציונאל סוציאליסטי בגרמניה בשנות השלושים של המאה העשרים.

    הם שקדו על המצאת מסורת גרמנית, כי זו חסרה לאומה הארית של היטלר, הרי כולה נולדה והתגבשה לכדי ישות מדינית אחת רק בשליש השלישי של המאה התשע עשרה, כולה כמחצית המאה.

    לשם מה שקדו היטלר וחבורתו על גיבושה של המסורת הגרמנית?

    כדי לשלוט בציבור שחי באותה עת בגרמניה.

    בדיוק זה רצונם של מטפחי המסורת במדינה שלנו רחמנא ליצלן. בעניין הזה ועוד כמה, אנחנו נוהגים כמו המשטר הכי משוקץ בהיסטוריה האנושית?

    תרגיעו, אנחנו לא לבד, דעא"ש  עושים גם כך, כמו גם האיראנים, שמנסים להחיות את האימפריה הפרסית שלהם לפני אלפי שנים.

    השאלה אם כן, מר ניב, האם יש לך לגיטימציה לצאת נגד אלה שמתריעים בפני הסכנה של התחזקות המסורת בקרבנו ולקשרה לכל מיני תופעות של קמילה, (decay) בחברה הישראלית?

    על השאלה הזאת לא אשיב, אני דוגל במחשבה חופשית, אתם תחליטו עליו, כפי שאומר נכדי, "מגאני". החרדה מן העתיד המצפה לו, מניע את הכתיבה שלי, סוג של פחדנות אובססיבית כפוית טובה.

    אסיים בחלום ושברו, בקטע שלקוח מ - א.ד. גורדון, שכתב כך במסה שקרא לה "משעבוד פראי לשעבוד תרבותי". (החליפו לצורך אקטואלי תרבותי במסורתי דתי).

    " האדם מבקש בחיים אושר, טובה, גשמית ורוחנית כאחת – אלא מה יש לבקש? מה הם כל החיים?  – והטובה כאילו מטמטמת את נפשו ומצמצת את חייו!  (ואולי אין הסתירה הזאת באה – כמו אולי כל הסתירות בנפש האדם – אלא ללמד לאדם בינה, כי לדעת לחיות בטובה, זאת אומרת לדעת לחיות את עצמו, לא רק את הספירות התחתונות ולא רק את העליונות שבעצמו, אף לא את התחתונות לחוד והעליונות לחוד, כי אם את כל עצמו, בכל מלוא שיעור קומתו בבת-אחת, בכל רגע של חיים, וכי עליו, לפי זה, לרדוף את הדעת הזאת, את הדעת לחיות, על מנת להשיגה, לרדוף על מנת להשיג מה שלכאורה אינו מושג, כי עצם החיים הרודפים הם פה אולי עצם ההשגה)".

    המסר שלו, כך אני מעריך, היא החשיבות של לדעת את העצמי. העצמי מטושטש אצל איש המסורת, נמהל בפנטזיה ווירטואלית טקסית של אני  = אנחנו = העם, עם ישראל, קונספט בלתי הגיוני ונטול הצדקה, שאותו יש לכפות על כולם, למען ההרגשה הטובה.

    ומה אוחז את עם ישראל אם לא המסורת שעל הגדרתה עמלים מנהיגנו העכשוויים.

    ומה היא " אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה " על פי המסורת עצמה? (ראה השאלה שבה פתחתי למעלה).

    המתים, כמובן, ראו את רש"י על במדבר יט כב?

    כיצד מבדלים ונרתעים כך מן המתים וסוגדים למעשהם?

    לממסד היהודי פתרונים, הרי כבר אמרנו כי ההיגיון אינו מושל שם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/19 02:16:

      היום הזה יבוא אחרי היום שאת מייחלת לו.

        3/5/19 16:46:
      כתבת דברים הקרובים אל לבך ולכן הם נכתבו מתוך התרגשות רבה. התוצאה היא שגיאות כתיב רבות (21) על פי ספירתי. אני מסכימה עם הרעיונות שהעלית, וציטטת בצדק את דברי א.ד. גורדון שנכתבו ב-1918 והולמים גם את מציאות ימינו. הבעייה היא האמונה שלך וגם שלי בחופש הבחירה של כל פרט ופרט. אם פרטים, לא מעטים, בוחרים בדרך שציינת, אנו חייבים לקבל את בחירתם, אפילו אין אנו מסכימים עמה. אולי יבוא יום, והם יהיו מיעוט, ובבחירות לא יהוו משקל, ואז תשתנה המציאות ותהיה כפי שאתה ועוד אחרים מבקשים שתהיה. אוכל לומר היום רק , הלוואי!
        29/4/19 23:31:

      צטט: א ח א ב 2019-04-29 18:38:33

      יהיה טוב. חילוני=חופשי. מסתבר שמרבית עמנו רוצה עול מצוות שמיים באמצעות רבנים ונציגי הקב"ה למיניהם.

       

      ------------------------------------------------

       

      תודה על התגובה.

       

      ומי זה העם שאתה מזכיר? אני מתקשה להזדהות עם או לזהות מסגרת המכונה בסופרלטיב  עם ישראל.

        29/4/19 18:38:
      יהיה טוב. חילוני=חופשי. מסתבר שמרבית עמנו רוצה עול מצוות שמיים באמצעות רבנים ונציגי הקב"ה למיניהם.

      ארכיון

      פרופיל

      ערסאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין