צדק והרשות השופטת
 סמכויות השפיטה בישראל נתונות בידי הרשות השופטת. הרשות השופטת מורכבת ממערכת בתי המשפט בישראל שבראשה עומד בית המשפט העליון, וכן מבתי הדין. במערכת בתי המשפט שלוש הערכאות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. עצמאות הרשות השופטת מובטחת מפני התערבות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. להלן פירוט והרחבה על ההיסטוריה של המשפט והשיפוט במדינת ישראל. אי-התלות היא גם עניינית וגם אישית. אי-התלות האישית מובטחת בדרך בחירתו של שופט ובעניינים הנוגעים להעלאתו בדרגה של שופט, בתקופת כהונתו, בתנאי שירותו, בשכרו, בחסינותו ובענייני משמעת. אי-התלות העניינית פירושה כפיפות השופט למרות החוק בלבד, ואי כפיפות במילוי תפקידי השפיטה לאדם או למרות אחרת כלשהי. בבית המשפט העליון מכהנים היום 15 שופטים. הלכה שפוסק בית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון. זה עקרון התקדים המחייב הנוהג בישראל. בית המשפט העליון יושב כבית משפט לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק (בג"צ). כבג"צ דן בית המשפט העליון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת מהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט אחר, או של בית דין אחר. כבית משפט לערעורים, דן בית המשפט העליון בערעורים (פליליים ואזרחיים) על פסקי דין והחלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים. כמו כן, דן הוא בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין שיפוטיות שונות, כן יושב בית המשפט העליון ב"דיון נוסף" על פסקי דינו. סמכות מיוחדת שיש לבית המשפט העליון היא להורות על קיום "משפט חוזר" בעניין פלילי שנפסק בו סופית. בית המשפט המחוזי יושב כבית משפט של ערכאה ראשונה וכבית משפט לערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום. הלכה שפסק בית משפט מחוזי מנחה את בתי משפט השלום. בענייני משפחה הפך בית המשפט השלום לבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט השלום יושב גם כבית משפט שלום לתעבורה, כבית משפט לעניינים מקומיים, כבית משפט לתביעות קטנות וכבית דין לשכירות. בתי דין לעבודה – דנים בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעסיק. כן דנים הם בסכסוכים בעניין הסכמים קיבוציים , בתובענות שנוגעות בקופת גמל ותביעות על פי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי לעבודה – דן בערעורים על פסקי דין של בתי דין האזוריים לעבודה, וכן בתובענות בין צדדים להסכם קיבוצי, בין ארגוני עובדים, ובין ארגוני מעבידים, שהן נובעות בעניינים של יחסי עבודה. לתשומת לבכם הרשות השופטת איננה רשות שהוקמה לצורך השגת צדק ! המילה צדק מופיעה רק בשם בג"צ (בית משפט גבוה לצדק).
בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת - מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית. "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה. הרכב מסוים של שופטים, בין אם מספר שופטים בין אם דן יחיד - נקרא מוֹתָב. לפעולתו של בית המשפט מקובלות שתי חלופות:
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר. בית המשפט הוא המערכת הכללית של המדינה הדנה בסכסוכים. לצידה פועלת מערכת של בתי דין המוקצים לתחומים מסוימים, ודנים בסמכות מקבילה לבית המשפט או בסמכות ייחודית בתחום בו הם פועלים. בנוסף לבתי הדין הפועלים במדינות השונות, ישנם בתי דין בינלאומיים, העוסקים לרוב בהפרות של המשפט הבינלאומי הנוגעות לפשעי מלחמה. בתי הדין מאופיינים בכך שלעיתים המותב היושב בהם כולל, לצד משפטנים, או אף במקומם, נציגים בעלי ידע והבנה ייחודית בנושא בו דן בית הדין, אך הדיוטות בנושאים משפטיים. כך, למשל, הרכבו של בית הדין לעבודה כולל "נציגי ציבור" (נציג העובדים ונציג המעבידים) שלרוב אינם משפטנים, והרכבו של בית דין צבאי כולל גם קצינים שאינם משפטנים. כן דן בית הדין לרוב על פי סדרי דין ייחודיים לו, ולעיתים על פי מערכת דינים מהותית מיוחדת, כבמקרה של בית דין דתי, הדן על פי הדין הדתי (לדוגמה השריעה במקרה של בית הדין המוסלמי).
צדק צדק תרדוף
בד"ץ (ראשי תיבות: בית דין צדק) הוא הרכב של דיינים מוסמכים שעורכים משפטים לפי המשפט העברי וכן מכריעים בשאלות שנוגעות להלכה היהודית. חלק מבתי הדין הם בתי דין לענייני ממון בלבד. למעשה, ברוב הקהילות היהודיות מאז ומעולם מונה בית דין שבראשו עמד לעיתים קרובות רב העיר, ומכאן הכינוי ראב"ד - רב ואב בית דין. בקהילות חרדיות שונות כיום מכהנים שלושה דיינים כבד"ץ עצמאי מקומי. מונח זה נמצא כיום גם בשימוש מושאל בשמותיהם של גופי כשרות פרטיים בישראל.
צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק. הגדרהצדק חברתי הוא מושג כללי המכוון אל התנאים והכללים אשר ראויים להתקיים ולהסדיר את היחסים בין בני האדם ובין בני אדם למוסדות חברתיים. עקרונות הצדק החברתי נשענים על מוסר ועל כבוד האדם וחפים הם מפניות ומהטיות. על-פי זרמים מסוימים במסורת הליברלית, עקרונות הצדק אינם מעדיפים תפיסת טוב אחת על-פני רעותה וחלים הם על כל אדם באורח שוויוני. רעיון הצדק החברתי מתייחס לתחומים והיבטים שונים של שיתוף הפעולה בין בני האדם. בראש ובראשונה מתייחס הוא לחלוקת המשאבים בחברה ולסוגיות של צדק חלוקתי. בתחום זה הוגים שונים כדוגמת ג'ון רולס, אמרטיה סן, רוברט נוזיק, רונלד דוורקין ואחרים הציעו מערכות כללים שונים לחלוקת משאבים צודקת בחברה. היבט נוסף אליו מתייחס רעיון הצדק החברתי הוא צדק תהליכי אשר נוגע לאופנים הראויים להנחות תהליכי קבלת החלטות. נקודת המבט של הצדק התהליכי גורסת כי החלטות הנקבעות בהליך הוגן וחסר פניות מובילות בהכרח לתוצאה צודקת. תחת המסגרת של הצדק החברתי ניתן לכלול גם היבטים של צדק מאחה אשר נוגעים לתיקון עוולות בחברה ולהתמודדות עם מצבים של אי-צדק. תחומים נוספים אשר כלולים תחת רעיון הצדק החברתי הם צדק בין-דורי, צדק סביבתי, צדק אינטראקציוני ועוד. הפילוסופית ננסי פרייזר טוענת כי צדק חברתי מורכב משלושה ממדים: חלוקה (של משאבים), הכרה (בערכן השווה של הקבוצות השונות בחברה) וייצוג (בשפה). מייקל וולצר טוען כי המשמעות שמקבל רעיון הצדק שונה בין חברות שונות, וגם בתוך חברה נתונה עקרונות שונים נחשבים לצודקים ביחס לתחומים שונים של החיים החברתיים. כך, למשל, בעוד שהתפיסה הרווחת היא ששכר מחולק על-פי איכות העבודה של העובד, טיפול רפואי מחולק לפי צורך וזכות הצבעה מחולקת באופן שוויוני. צדק חברתי מהווה נושא מרכזי בפוליטיקה. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות בין האידאולוגיות הפוליטיות השונות מהי חברה כזו. המושג "צדק חברתי" כשלעצמו, שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שרואות בחברה הקיימת חברה שאינה צודקת.
צדק פואטי או צדק של משוררים הוא טכניקה ספרותית המציינת גמול למעשים טובים ועונש לרשעים. טכניקה זו מלווה לעיתים קרובות בתפנית אירונית בגורלה של הדמות. לדוגמה, ענישתו של המן הרשע, אשר נתלה על העץ, אותו הוא עצמו הכין למרדכי היהודי.
צדק ארגוני (באנגלית: Organizational justice) הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה המתייחס לסוגיות הקשורות לשיפוטים סובייקטיביים ותחושות של צדק והוגנות של עובדים בארגונים. עובדים חווים סיטואציות ותהליכים שקורים בארגון, על סמך תרחישים אלו מפתחים הערכות ומגיבים בהתנהגויות שונות. לכן, צדק ארגוני הוא גורם בעל חשיבות, שכן הוא משפיע על תפוקות העובדים, ועל הפעילות היעילה של הארגון. הניתוח של צדק ארגוני מזהה שלושה סוגים של צדק: צדק חלוקתי, צדק תהליכי וצדק אינטראקטיבי. סוגי הצדק קשורים בנושאים שונים שעובדים תופסים דרכם את הוגנות הארגון.
צדק מאחה היא גישה בתחום הדין הפלילי, המתמקדת בצרכי הקורבנות והפושעים, במקום בצורך למצות את החוק היבש, או להעניש את העבריין. בתחילת 2015 הקל בית המשפט העליון באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה.
צדק מתקן בדיני הנזיקיןעקרון הצדק המתקן (באנגלית: corrective justice) הוא מונח השייך לתחום האתיקה (תורת המידות). מטרת האתיקה היא לספק תשובה על שאלות כגון "מהו טוב?" "מה ראוי?" בצורה מתודית. המונח "צדק מתקן" זכה להגדרה על ידי אריסטו: ביוונית המונח צדק (sikaion), הוא חלוקה לשני מקטעים שווים. מקטע אחד מייצג את מצבו של המזיק, והשני מייצג את מצבו של הניזוק. המצב התקין הוא כשאכן שני המקטעים שווים בגודלם, אולם כאשר נגרם נזק "שאינו צודק" מופר השוויון, וחלק מהמקטע של הניזוק, המייצג את היקף הנזק או ההפסד, מתווסף למקטעו של המזיק כרווח. לפי תפיסת הצדק המתקן, על השופט לקחת את הרווח, ולהחזירו לצד שסבל הפסד (הניזוק). כלומר, על פי אריסטו, ה"צדק המתקן" הוא מצב בו נשמר השוויון בין שני המקטעים. לתיאורית הצדק המתקן יש מסורת עתיקת יומין בהיסטוריה של המשפט המקובל, ועד למאה ה-19 משלה בכיפה. החל מתקופה זו, חלה תמורה בשליטתה של התאוריה בשיח המשפטי בכלל והנזיקי בפרט, והתאוריה הכלכלית החלה דוחקת רגליה מהזירה. את ההבחנה בין שתי הגישות ניתן לבאר כך: במסגרת הגישה הכלכלית ביהמ"ש מתייחס אל "הסיטואציה שיש לתקן" כאל סיטואציה נייטרלית מבחינה מוסרית אשר מתוכה יש למצוא את המדיניות הטובה ביותר, ונקודת מבטה הנה צופה פני-עתיד ומביטה אל מעבר למישור היחסים שבין שני הצדדים המעורבים. גישת הצדק המתקן, לעומת זאת, מתבססת על נקודת הנחה שנעשה עוול. לפיכך, הגישה צופה פני-עבר, ועיוורת לכל שיקול החורג מעבר למערכת היחסים בין הצדדים. דווקא משום אופיה המונופוליסטי של תיאורית הצדק המתקן ששרר עד לא מזמן, לא התפתחה משנה סדורה לגבי מהותה ויישומה הלכה למעשה, ומשפטנים ופילוסופים המצדדים במושג זה החלו לפתח אותו רק לאחרונה, כמענה לתאוריה הכלכלית. מסיבה זו, ומסיבות אחרות אותן נפרט בהמשך, קשה להציע הסבר אחיד ובהיר לגבי מהותו של הצדק המתקן, ויש להסתפק בגישות השונות, המציעות הסברים, שרב בהם השונה על הדומה.
צדק סביבתי הוא מושג הלקוח ממדעי החברה המתייחס לשאיפה לשוויון חברתי בנוגע לצריכת משאבי טבע וההשפעה של הסביבה על היחיד ועל תתי הקבוצות השונות בחברה. הבסיס התאורטי למושג הצדק החברתי קשור בצורה הדוקה לתנועה למען צדק חברתי. המושג עצמו נשמע לראשונה בתחילת שנות ה-80 בארצות הברית. לא ניתן להצביע על נקודת מסוימת בה התחיל הרעיון, אלא יש לראותו כהתפתחות איטית מתוך עשרות מאבקים של ארגונים סביבתיים וחברתיים. התנועה מבטאת קפיצת מדרגה אידאולוגית של התנועה הסביבתית ומעבר ממאבקים של שמירה והגנה על טבע מקומי להכרזת מלחמה כוללת כנגד חוסר השוויון והפוגענות הבאים לידי ביטוי בתרבות הצריכה המערבית קפיטליסיטת. ב-1993 הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) הגדירה אותו כך: "מתן טיפול הוגן ומעורבות בעלת משמעות של כלל האוכלוסייה ללא קשר למוצא, צבע, לאום או הכנסה; בהתייחס לפיתוח, יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, תקנות ומדיניות. טיפול הוגן פירושו שאף קבוצת אוכלוסין, כולל קבוצות מיעוטים אתניות או סוציו-אקונומיות, צריכה לשאת בחלוקה לא פרופורציונלית של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה, רשויות מקומיות או מביצוע תוכניות ומדיניות ברמה המקומית, האזורית והלאומית. מעורבות משמעותית פירושה:
צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל יחיד וקבוצות אוכלוסייה ברחבי המדינה. צדק סביבתי יושג כאשר כל אדם, ללא קשר למוצאו, תרבותו או הכנסתו, ייהנה מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים ומגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות להיות זכאים לסביבה בריאה בה חיים, לומדים ועובדים".
צדק בין-דורי היא סוגיה פילוסופית, העוסקת במכלול ובגבול האחריות והמחויבויות המוסריות שבין בני אדם השייכים לדור מסוים, לבני אדם השייכים לדור אחר. במקרים רבים המושג מקובל בהקשרים של תקופות שונות בהם אין קשר אינטראקטיבי ישיר בין הדורות הנדונים. השלכות הנושא עשויות להתבטא בין היתר בענייני כלכלה, אקולוגיה וגרונטולוגיה.
מעיון בכל המידע שלעיל לא מצאתי שבתי המשפט ובתי הדין נועדו לתת פסקי דין של צדק , למעט שבטרמינולוגיה של השם בג"צ יש את המילה צדק. לפיכך כאשר נתבעים או תובעים, אל תצפו לצדק. |
