כותרות TheMarker >
    ';

    ישר לעניין

    עמדות (שלי), פוליטיקה ומוסר
    "אלה העקרונות שלי, ואם אינם מוצאים חן בעיניכם - יש לי גם אחרים" (גרוצ'ו מרקס)

    0

    לעם אין אופי

    0 תגובות   יום שלישי, 26/3/19, 09:40

    יש נטיה ישראלית גוברת לייחס לעצמנו כעם תכונות אופי שונות, וכך גם לעמים אחרים ("חכם", "רצחני", "עצל", "דייקן", "חרוץ" ועוד). זה מעלה זכרונות של תקופה עגומה לפני כמאה שנה כאשר רבים, גם "נאורים", ראו באאוגניקה מדע לגיטימי.

    לאדם עשוי להיות "אופי", טוב או רע, לעם אין. אדם הוא יצור אורגני, עם מוח משלו, עם רגשות, עם סט גנטי ((DNA מסויים ועם תכונות אופי אשר לפעמים נגזרות מאלה. גם הסביבה, החינוך, המסורת משפיעים – אבל ככלל התרגלנו לראות תכונות מסויימות אצל אנשים - יותר טובים ופחות טובים.

    עם הוא קבוצת אנשים אך אינו יציר אורגני ואין לו DNA. אין לו גנים, ולכן גם אין לו שום דבר אשר נובע מהם. כל מה שיש לעם הוא מסורות, אמונות, דת, מבנה פוליטי (כמו מדינה) – אבל כל אלה ניתנים לשינוי ולהחלפה מהירה מאד, לכן הרמיזה כאילו יש לעם "אופי" נחשבת בעולם הנאור היום גזענית.

     

    לא תמיד היה הדבר כך. לפני שנים רבות נהגנו לייחס גם לעם משהו מטאפיזי שגורם לרוב הפרטים של עם ספציפי לגלות תכונות "אופי" מסויימות. זה עבד טוב עבור מי שרצו ליצור הפרדה, סכסוך, להפיק רווח פוליטי או מדיני או אחר, עד שהתפתח אפילו מדע שלם: האאוגניקה, שניסתה להוכיח במדידות פיזיות (של צורת הראש, או אורך האף, או צבע העור/השיער/העיניים) שיש מאפיינים ייחודיים ולכן יש גם אופי מיוחד לכל עם.

    לנו כיהודים אין זכרונות טובים מהימים האלה, כי היהודים עמדו אז בצד הנפגע של ה"מחקר" המדעי, כאשר אנטישמים טענו שיש לעם היהודי אופי עצל, נצלני, טפשי ועוד תכונות שלא נעים לחזור עליהן כאן. למשל בארה"ב של שנות העשרים במאה שעברה ניסו למנוע הגירה של יהודים בעזרת מבחנים "אובייקטיביים" כביכול שהוכיחו שהמהגרים האלה הם בעלי רמת משכל נמוכה. עזר כמובן שהמבחנים נערכו באנגלית, שפה ותרבות שרוב הבאים ממזרח אירופה לא הכירו.

     

    מאז למדנו שה"מדע" הזה כולו שטויות, אשר מנוצלות לעתים ע"י אנטישמים ופוליטיקאים מושחתים כדי להשיג מטרות אחרות לגמרי. הקיצונים שבהם היו הנאצים בגרמניה, שלקחו ברצינות את מדע האאוגניקה והלכו איתו עד הפתרון הסופי.

     

    היום אנחנו חכמים בהרבה, ויודעים – גם משום שהמחקר הגנטי התקדם מאד – שתורת האאוגניקה לא רק איננה נכונה – היא אינה יכולה להיות נכונה. קחו למשל את העם היהודי: מחקרים  גנטיים גילו (הפתעה, הפתעה!) שהמטען הגנטי של יהודים שעלו לישראל דומה יותר לזה של תושבי המקום ממנו עלו (יהודי תימן לתימנים, יהודי אשכנז לגרמנים וכן הלאה) מאשר ליהודים שהגיעו מתפוצה אחרת. מי שעיניו בראשו יכול היה לראות זאת בקלות גם ללא מחקר DNA, אבל טוב שיש לנו גם את זה.

     

    מהו אם כן "עם"? זו קבוצה של אנשים שמקשרים אותה שפה, אמונות דומות, מסורות משותפות, לפעמים דת, לפעמים מסגרת מדינית. יצויין שאף אחד מהגורמים המקשרים הנ"ל אינו אוניברסאלי. יש עמים שדווקא אין להם דת משותפת (יש למשל גרמנים קתולים ויש פרוטסטנטים), או אין להם מסורות משותפות (קשה לראות מה משותף במסורות של היספנים, שחורים וואספים בארה"ב, ובכל זאת הם רואים בעצמם עם אחד – העם האמריקאי). מספר החריגים כאן רב מאד, אין כנראה בנמצא עם שיש לו כל המאפיינים הנ"ל יחד – אפילו לא לעם שלנו: מחציתו אזרחי מדינת ישראל, ורבים אחרים אזרחים בארה"ב, צרפת, ועוד – כולם מגדירים עצמם כיהודים אבל אין להם מסגרת מדינית משותפת. גם לכורדים אין מסגרת פוליטית (מדינה) אבל הם רואים בעצמם עם.

     

    יתר על כן – חלק ניכר מהמאפיינים הנ"ל ניתנים לשינוי מהיר ביותר: לפני מלה"ע השנייה היפנים חשבו שהקיסר שלהם אל, והתייחסו אליו כך עד שעברו חינוך לאומי מחדש ע"י המנצחים האמריקאים, ה"אל" ירד מהפודיום שלו, היום הוא רק בן אדם. כל הדת היפנית השתנתה בעקבות כך. עמים שלמים קיבלו עליהם את הנצרות, או את האיסלם, בתהליכים הסטוריים קצרים יחסית.. זה לא היה קורה עם גנים ו – DNA, את אלה אי אפשר כמובן להחליף כל כך מהר.

    ועוד הבדל: לכל אדם יש אופי וסט התנהגויות משלו. עם מורכב מפרטים רבים, ולכן מנעד התגובות לכל מצב מגוון מאד. מלחמות, לחץ כלכלי או אחר, נוטים להוציא מבני האדם את הרע שבתוכם, בעוד שתנאי רווחה ושלום עושים את האנשים לרגועים ולחברותיים יותר. כאשר עם נקלע למצב קשה, למשל מלחמה, או כיבוש, כל פרט יבחר את תגובתו. יהיו מיעוט שיתנגדו בצורה אקטיבית ואולי אף אלימה, הרוב ירכינו ראש וינסו רק לשרוד עד יעבור זעם, ויהיו גם כאלה שישתפו פעולה עם הכובש / התוקפן. כך היה בכל העמים לכל אורך ההיסטוריה, וכך יהיה גם תמיד – כי אנשים שונים באופיים ובמזגם זה מזה.

     

    מדוע זה חשוב? כי חיים ומוות וכל מה שביניהם (מלחמה, שלום, יחסי מסחר) מוכרעים ע"י יחסים פוליטיים ומדיניים  בין עמים. מי שמייחסים לעמים תכונות "אופי", עושים זאת לא פעם כדי לומר שהיריב, או מי שאיננו מסתדרים איתו היום "לעולם לא ישתנה" כי הוא "כזה וכזה". מי שיודע טוב יותר מוכן לקבל שמצבים פוליטיים, מדיניים, כלכליים, יכולים לשנות בקלות יחסית ובמהירות התנהלות של עמים, וכמובן גם להיפך: התנהלויות של עמים משנות מצבים פוליטיים. ההיסטוריה מלאה בשינויים כאלה, בהרבה מקומות שבהם היו פעם מלחמות יש עכשיו שלום ושגשוג.

     

    זה לא בגנים!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      לוי-וינר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין