כותרות TheMarker >
    ';

    הגירוש מגן-עדן

    ידוע שעיקר האמונה היהודית נעוץ בקיום עולם הבא על כל הנגזר ממנו: גן-עדן, גהינום... מי שעושה מצוות, קונה לו לאחר 120 מקום טוב בגן-עדן, ואבוי למי שעושה רע ומה שמצפה לו בעולם הבא... מאידך, רואה האמונה היהודית בעולם הזה כפרוזדור, היינו כמעבר זמני שמשמש את האדם לתקן בו את מידותיו ולקנות בהם את חייו האמיתיים והנצחיים בעולם הבא.

    אם כן, "עולם הזה" הוא מרחב "החיים הזמניים" של האדם, "עולם הבא" הוא מרחב "החיים הנצחיים", כאשר "המוות" (הסתלקות האדם מהעולם הזה) מפריד בין שני העולמות. זו כאמור עיקר האמונה של הדת היהודית ושל עוד דתות; ומי שכופר בעיקרים האלה - כופר בעיקר.

    נכנסנו כבר למאה ה-21, ימי הביניים מאחורינו. הדמוקרטיה היא בשורת העידן המודרני והביאה עימה את חופש הדעה והאמונה: כל אדם באמונתו יחיה... כלומר זה לא ביג דיל לכפור היום בקיום אלוהים או בקיום עולם הבא; אף אחד לא יעלה את הכופר על מוקד, ואפילו קיימת האפשרות להיות נאור וכופר וכשר ויהודי למהדרין; בחר באחת הקומבינציות, כולן תקניות.

    דווקא בגין הפתיחות הזאת, עלה קרנו של מוטיב ההגיון ומילא את מקומה של "האמונה העיוורת": אני מאמין כי אמונותי נגזרת מההגיון. גם הכופר לא נותר חייב והטעים את דבריו בהגיון ובשכל הישר.

    פירצה נפרצה בדת היהודית - קוננו חכמינו את העת החדשה והתקוממו על פיתחון הפה שניתן לכופרים בשם ההגיון וגרורותיו... אולם גם עליהם לא פסחה הפתיחות, ומוטיב ההגיון חדר גם לחדרי חדריהם. הם נזכרו לפתע שעיקרי הדת היהודית מבוססים גם הם על ההגיון ועל השכל הישר, ואם כן מדוע להשאירם חבויים בתוך ארבע אמות האמונה העיוורת! הבה נוציא את מוטיב ההגיון אל אוויר העולם ונראה אותו לכול! שכל העולם יידע על מה מבוססת האמונה היהודית, וכל יהודי יידע מהי דתו ועל איזה בסיס היא עומדת. מהפירצה המבורכת הזו יצאו ביאורים ודרשות עם ניחוח שונה המסבירים איך למה ועל מה... מהפירצה הזאת יצאו הרבה רבנים והצליחו בעזרת הקוד החדש של ההגיון לחדור אל מודעות האנשים ולדבר אליהם בגובה העיניים... זהו מקור המספר העצום של החוזרים בתשובה דווקא בעידן הפתיחות זה.

    מהפירצה הזאת יצא גדול המחזירים בתשובה הרב אמנון יצחק, נפתחו תחנות רדיו דתיות, ועידן האינטרנט נפל בזמן... ההגיון והשכל הישר יצאו לאוויר העולם לאחר שנים של מסתור. האור הצפון בדת היהודית יצא לדרך.

    מהפירצה הזאת ביקשתי גם אני להשקיף על דתי היהודית, על דת אימי ואבי ודת ילדי. פתחתי את תורתי, את תורת אימי ואבי ורבותי, ועמדתי על ההגיון והשכל הישר פנים אל פנים; שם ראיתי עד כמה מאסה התורה במושג האמונה העיוורת, ועד כמה ביקשה להרחיקנו מנגררותיו.

    אבל ראיתי שם דבר אחר הרחוק שנות אור מהאמונה היהודית המקובלת שגדלתי עליה אני ואבי ומורי ורבותי. ראיתי בפרוש שגן-העדן הוא היקום שאנו חיים בתוכו, ולא צריך למות בשביל להכנס אליו; נהפוך, מי שנשאר מחוץ לשערי הגן קורס ומת. כלומר, גם בתעודת הפטירה של משה רבינו נכתב- "הנ"ל נפטר כי יצא משערי גן-עדן בכוחות עצמו ולא הצליח להחזיק מעמד מעל ל-120 שנה בחוץ". גם אבותינו אברהם יצחק ויעקב נפטרו מהעולם מאותה הסיבה, ואת תעודת הפטירה הציגה התורה לעיני כל באופן המפורט והברור ביותר, למען נראה ונלמד ונפנים...

    פתחתי את התורה וראיתי עד כמה התרחקה היהדות מעיקרי הדת היהודית, דורות על דורות... כה התרחקנו מתורת משה בן עמרם. כה כפרנו בעיקרי הדת הזאת, לאורך דורות ודורות... במאמר להלן אני עתיד להביא את נוסח העיקרים כפי שהופיעו בתורת משה, שהוחלפו בטיפשות ובמצח נחושה על ידינו.

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/4/19 20:19:

    *

     

    בהחלט מגיע לך כל גרוש, והרבה יותר


    Image result for ‫שק דולרים‬‎

      1/4/19 18:53:

    צטט: עצבן 2019-04-01 15:12:49

     

    עצבן יקר, הסדרת היחסים בין הפרט לחברה הוא הדבר היחיד שמעניין אותי. סמים בין אם קשים או קלים אין להם קשר להסדרה זאת ולכן אני מתנגד לאיסורם על הפרט. 

      1/4/19 15:13:
    ממש שירה. הייתי מעוניין להבין כיצד דווקא הגוש "השמרני" ואפילו ה"דתי" הפך להיות נושא הדגל של הליברטיאניזם (עם נגיעות אנרכיזם). הרי - אם באדם אנו מאמינים - ואנו יודעים שהוא יעשה את הבחירות הנכונות עבורו (ועבור זולתו) - מדוע צריך חוק מלכתחילה, מדוע צריך את כל המערכת היקרה של משטרה, בתי משפט בתי כלא? אבל כל "היופי הזה" זה רק הגורם השולי (שלפחות בתחום שבין האדם לחברו - גם הליברטניאנים מסכימים שהחוק הוא החוץ). אם באדם אנו מאמינים מדוע האל צריך לנו מה לאכול, כיצד להתלבש, מתי לנוח ועוד מאות הלכות שרק מיעוט קטנטן שבהם עושק בתחום שבין אדם לחברו. אם לא די בזה הרי האל עצמו מאיים בעונש למי שלא יעשה כדברו - המקרא מציע עונש סקילה למגוון תחומים (כמו אי שמירת השבת), ולקינוח גם המפלגות הדתיות מציאות לנו מגוון חוקים דתיים (כמו חוק השבת, חוק החזיר וכדומה).
      1/4/19 15:12:

    ממש שירה.
    הייתי מעוניין להבין כיצד דווקא הגוש "השמרני" ואפילו ה"דתי" הפך להיות נושא הדגל של הליברטיאניזם (עם נגיעות אנרכיזם).

    הרי - אם באדם אנו מאמינים - ואנו יודעים שהוא יעשה את הבחירות הנכונות עבורו (ועבור זולתו) - מדוע צריך חוק מלכתחילה, מדוע צריך את כל המערכת היקרה של משטרה, בתי משפט בתי כלא? אבל כל "היופי הזה" זה רק הגורם השולי (שלפחות בתחום שבין האדם לחברו - גם הליברטניאנים מסכימים שהחוק הוא החוץ). אם באדם אנו מאמינים מדוע האל צריך לנו מה לאכול, כיצד להתלבש, מתי לנוח ועוד מאות הלכות שרק מיעוט קטנטן שבהם עושק בתחום שבין אדם לחברו. אם לא די בזה הרי האל עצמו מאיים בעונש למי שלא יעשה כדברו - המקרא מציע עונש סקילה למגוון תחומים (כמו אי שמירת השבת), ולקינוח גם המפלגות הדתיות מציאות לנו מגוון חוקים דתיים (כמו חוק השבת, חוק החזיר וכדומה).

     

    אבל אולי בשעת רצון כל כך גדולה אולי שווה להניח לקטנוניות (איך דת שמרנות וליברטאניזם הולכים ביחד?) ולהידרש לשאלה מדוע לא לתת לאדם להחליט על עצמו - ולאפשר מסחר חופשי בסמים קשים (שהרי את משוכת הסמים הקלים כבר עברנו). ומכיוון שמדובר בפוסט פורץ גבולות בעניין הזכות של האדם לעשות כרצונו - הבה נמשיך בפריצת הגבול לחופש - אם שימוש בסמים כבדים מן הסתם גם סחר בסמים כבדים צריך להיות מקובל - ומה לגבי זנות - גם כאן לאדם יש הזכות להחליט - לכן האם צריך להניח מדבריך שלדעתך רעיית זונות צריכה להיות חוקית? ובוא נמשיך יחדיו אל החופש הנכסף - מה לגבי עבדות - האם גם סחר עבדים נחשב בעינך כמלאכה המכבדת את בעליה? ומה לגבי גילוי עריות? פדפוליה? קניבליזם? אפשר להמשיך הלאה - אבל נדמה לי שהרעיון מובן - הגבול בין מותר לאסור יהיה קיים היכן שהוא וגם הגבול מתי החברה צריכה להתערב ולמנוע את המעשה יהיה קיים היכן שהוא. לכן אם אינך אנריכסט שמתנגד באופן מובהק למסגרת המדינה לחוק ולמשפט - הדיון אינו בין מי שמעניק לאדם חופש לבין מי ששואף להגבילו - אלא שאלה היכן להציב את הגבול. כאשר יוצאים ממחוזות האוטופיה שאלות פרקטיות כמו מה מידת ההתמכרות לחומר מסויים, הנזק הכלכלי ששימוש באותו חומר מביא וכולי' הם שאלות לגיטימיות כדי לבדוק היכן להציב את אותו גבול.

     

    יתר על כן מאוד מוזר שדווקא הסם הפכך להיות הדגל (הירוק?) של הליברטיאנים. יש כל כך הרבה דברים שהחוק מעורב בהם שאמורים להיות הרבה לפני בתור (עבור הליברטיאנים). החובה לשים קסדת מגן באתר בנייה, חגורת בטיחות, ביטוח חובה לרכב, הצגת מחיר על מוצר בסופר (אפילו גודל הפונט של המחיר בתחנת דלק קבוע בחוק) - הצורך ברישיון כדי לעסוק במקצוע מסויים, הצורך ברישיון כדי לנהוג, מעבר כביש במעבר חצייה, איסור השלכת פסולת במרחב הציבורי, איסור עישון במרחב ציבוי  - וזו רשימה באמת ארוכה של עשרות אלפי תחומים בהם החוק מסדיר את ההתנהגות של האזרחים. יד על הלב - מה פתאום פייגלין (ואני מניח שגם אתה) נטפלתם לקנביס? למה דווקא הוא הפך להיות נושא הדגל לחירות האישית?

    מי נגד לגליזציה שירים את האצבע

    4 תגובות   יום רביעי, 27/3/19, 21:58

    הסדרת השיקול האנושי לא עצרה בקונספט הסמים והדתות כי אם הלכה גם להסדרת המכניזם הכלכלי של האינדיבידואל לטובת החברה; משם יצאה בשורת הסוציאליזם והקומוניזם: תן לי להסדיר את הכיס הפרטי שלך, את דמי כיסך וכיס משפחתך

                                   ''

                                   התמרדות האינדיבידואל [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

                                                                                                 -          -          -

     

     

    לפני שבועיים פרסמתי ברשת מאמר כל כולו בעד הלגליזציה וזאת מבלי להזכיר את שמו של משה פייגלין אפילו פעם אחת. לא הייתי אומר שהמאמר הִכַּה גלים אך פה ושם היה מי שהתעניין, התעצבן או בירך. לייקים קיבלתי ברוך השם אך לא בשפע, כאילו עולה לאנשים כסף- כולה לייק למה להתקמצן.

     

    יום אחד ותוך כדי גלישה בפייסבוק עיני נפלו על פוסט קצר וקולע עם הערה קטנה לאלה שבוחרים את פייגלין בגלל הלגליזציה. עיני יצאו ממקומם, מאות לייקים קיבל פוסט קטן עם משפט וחצי, ומאמר מסודר ומפנק עם קנאביס אך בלי פייגלין לא הצליח לעבור את סף העשרה והמסקנה ברורה: פייגלין מביא ברכה על הפוסטים וכנראה זוהי השנה שלו.

     

    קנאת הסופרים הביאה אותי לקרוא את כל התגובות שנפרשו תחת הפוסט, עשרות היו, ואת תשומת ליבי משך טוקבקיסט אחד בשם אהרן שהיה מעורב כמעט בכל הפתילים. הוא הגן בחירוף-נפש על הלגליזציה של הקנאביס לא יודע אם מתוך עיקרון או צורך, או אולי אולי עבד בשכר אצל פייגלין לך תדע.

     

    היד גירדה ואני החלטתי להיכנס באהרן הלזה הזה ויהי מה, למה מה הוא חושב לעצמו גם לי יש דעה ואפילו מאמר. הבעיה הייתה כי הדעות שלנו זהות, הוא בעד לגליזציה ואני בעד לגליזציה – מה עושים, איך יוצרים ויכוח?

     

    אין בעיה. מעולם הייתה לראש היהודי בעיה ביצירת ויכוח. זרקתי את החכּה: "הייתי רוצה לשאול את כל אלה שבעד לגליזציה של קנאביס: הנקודה החזקה שלכם היא- כל אחד יקח את ההחלטות לגבי הגוף שלו; ואם כן האם אתם גם בעד לגליזציה של כל הסמים? למה כן ולמה לא ובעיקר למה לא, מה ההבדל העקרוני בין הרואין לקנאביס אם מקור העיקרון הוא זכות ההחלטה האינדיבידואלית בכל הנוגע לגוף האדם החל מסוכר מלח כולסטרול ועד קנאביס הרואין וקוקאין".

     

    ניחשתם, אהרן נתפס ראשון בחכה: "יש נתונים המלמדים שגם הגישה שבעד לגליזציה של כל הסמים יכולה לספק תוצאות חיוביות, אבל גם אם לא הולכים לקיצוניות הזו, קנאביס ממכר פחות מאופיאטים, ניקוטין ואלכוהול, העמידות שהגוף מפתח אליו הפיכה בתקופה קצרה למדי, התלות שהוא יוצר בגוף היא בין הקלות בהשוואה לחומרים אחרים. המפתח הוא רמת הסיכון וההשפעה על אחרים".

     

    את ההתפתלות שלו, דוגרי, לא אהבתי ועל כן החלפתי מחסנית ורוקנתי: "אהרן קראתי את כל שרשור תגובותיך בהן הגנת בחירוף נפש על הלגליזציה בכלל ועל הקנאביס בפרט, אולם כאשר נדרשת להתמודד עם הלגליזציה ברמת העיקרון ברחת אל מסלול 'הגישות' הבלתי מחייב בעליל שתמיד ניתן לחסות תחתיו: "זו הגישה שלהם לא שלי", אבל הדיון הוא על הגישה שלך אהרן, מהי הגישה שלך- לא ברמה הקנאביסית כי אם העקרונית".

     

    אהרן המשיך להתפלפל ולהתגלגל ולא אלאה אתכם יותר בהתגלגלות הדיון (כבר עייפתם?) ובשיאו של הדיון קיבלתי הודעת וואטסאפ מביתי להגיע מוקדם היום הביתה בפקודה ולעזור לה בשיעור מסוים בתורה שעליה להכין.         

     

    אני מאמין שאין מקום למושג המקריות בסביבה שלנו ואינני מכוון להכוונה האלוקית שהכל משמיים.. אני מכוון לפעולות האישיות שלנו במציאות ובכל הנוגע לפעולות הללו, התוצאות המידיות ואף ארוכות הטווח שלהן אינן מקריות כי אם נגזרות במישרין מפעולותנו. העולם להבנתי הוא מעין מסה עגולה של פלסטלינה, אתה לוחץ את המסה ממקום וזה יוצא מהצד השני של כדור הפלסטלינה. ביתי, בהודעתה, ביקשה ממני להתכונן לעזור לה בשיעור שהוא סביב המונח "משמעת עצמית"- היכן ניתן לאתר את המונח בתורה, סקירה ודוגמאות למונח הזה. ולמעשה בזה הרגע אני עוסק בדיון שלי עם אהרן בנושא הזה כאשר המונח "משמעת" עומד במרכז כל טיעוני. המשמעת העצמית, לדידי, משקפת את האופי שלנו ואת התפתחותנו כחברה ואינדיבידואל; מנקודת ראות זו אמורה החברה להמשיך לא לעצור. 

    החברה, לפי השקפת אהרן, מטילה ספק במשמעת העצמית של האינדיבידואל ואומרת לו מראש: אני אוסרת עליך א, ב, ג כי לא תוכל לעמוד בהם, או כי חלק משמעותי מהמנויים על החברה אינו מסוגל לעמוד בתוצאותם, אתה תתמכר בהכרח ותהיה עול על החברה לכן המדינה אוסרת עליך מראש להשתמש בהם או להיות חשוף להם. זו משמעות איסור ההרואין, קוקאין וכל הסמים. בהחלטה הזאת החברה ירתה לעצמה ברגל ויצרה לה מוקש מאין.


    - "ירתה לעצמה ברגל": מנקודת מבט שגויה ביקשה לעשות מהאינדיבידואל רובוט שעושה את דבר אדונו בלי לתת לשיקול שלו תפקיד במשחק. אסור לעשן מריחואנה נקודה. האיסור הזה מחק את אבולוצית 'המשמעת העצמית' לטובת 'משמעת קולקטיבית' שהחוק מסדיר אותה. זה מקור היריה העצמית ברגל: התפתחות המשמעת העצמית של האינדיבידואל נעצרה במתחם הזה ואת הוואקום שלה מילאה 'התמרדות האינדיבידואל': איש לא יגיד לי מה אסור ומותר, אני אמצא את האפיק לפתח עליו את ההתמרדות שלי. זה המוקש הראשון.

    - המוקש השני נוצר יש מאין: הפשע כמכלול איתר את נקודת החולשה בהתמרדות האינדיבידואל ופתח עליה שולחן. נוצרה התארגנות עקב זאת שהסדירה את החלוקה האלטרנטיבית למורדים האינדיבידואלים – מה שנקרא בימינו 'פשע מאורגן'. נוצרה מאפיה. המאפיות היום עוסקות בשמירת המונופול על ייצור סמים והפצתו. הפשע התפתח סביב איסור הסמים, נוצר 'כסף שחור' ממכירת סמים, ענף הלבנת הכסף השחור הזה גם התפתח כולל פשעים נוספים שהתפתחו בזנב תעשיית הסמים כגון רציחות, סרסרות, שיעבוד, ממשלות ששיתפו פעולה עם קרטלי הסמים.. העסק השתלם ויצא משליטה. 


    מילת המפתח של המכשולים האלה היא הסדרת השיקול האינדיבידואלי והמשמעת העצמית לטובת החברה. דתות נוצרו על מזבח המכשולים האלה שאמרו לאינדיבידואל: תן לי להנדס את ה-'אני' שלך, תן לי לבחור את הטוב עבורך. האמן באלוה זה ובמצוותיו. אצל היהדות זה היה בגדר ההמלצה אך בדתות אחרות זה היה קח או קח. שערו בנפשכם כמה מיליארדי נפשות נהרגו על מזבח המוקש הזה של קח את האיסלאם כי הוא טוב עבורך אחרת מות תמות, הנצרות והאינקוויזיציה... מקור כל אלה בהנדסת האני והטלת הספק במשמעת העצמית של האינדיבידואל. 


    הסדרת השיקול האנושי לא עצרה בקונספט הדתות כי אם הלכה גם להסדרת המכניזם הכלכלי של האינדיבידואל לטובת החברה. משם יצאה בשורת הסוציאליזם והקומוניזם: תן לי להסדיר את הכיס הפרטי שלך, את דמי כיסך וכיס משפחתך.


    שורה אחרונה: אל תגיד מה מקטין לי ומה מגדיל, תן לי להחליט מה מגעיל לי ומה מגדיל לי- למכַּרי ומוקירי הגשש החיוור. במילים יותר יבשות: אל תטיל דופי בשיקול האינדיבידואל ואל תסדיר את המשמעת העצמית שלו. רוצה לחנך- חנך, רוצה להמליץ תמליץ רוצה ללמד למד אך אל תשתמש בכוח החוק למען מטרתך הנשגבת תהא אשר תהא, כי אז תירה לעצמך ברגל בלי שתרגיש. ההיסטוריה האנושית עודנה מספרת את סיפור היריה הזאת לשווא כי אין שומע. עכשיו אני הולך לגבות מפייגלין, אני חושב שמגיע לי כל גרוש.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אלברט שבות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין