כותרות TheMarker >
    ';

    David Avramov - Home-Made Tricks

    הערוץ מאפשר לכל אחד להנות ולהיות מתנדב בן רגע המסוגל להשפיע לטובה על כל חולה בעזרת לימוד טריקים
    ערוץ זה מאפשר לכל הצופים בו ללמוד לבצע טריקים שייחודם שימוש באביזרי יום יום ,הקיימים בכל בית.
    תהנו ותגרמו הנאה.
    כל הזכויות שמורות לדוד אברמוב

    פוסטים אחרונים

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    רשלנות

    0 תגובות   יום שישי , 29/3/19, 05:20

     

    טיפ - נפגעתם מרשלנות של אנשי מקצוע - קחו עו"ד שייצג אותכם ותתבעו פיצוי גם אם הרשלן לא עשה זאת במזיד

    קישור לסרטון

     

     

    ''

    במשפטים, רשלנות היא התנהגות שבמהלכה אדם גרם נזק מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות, או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר האדם הסביר היה יכול להיות מודע לפרטים אלו בנסיבות דומות.

    שלא כבדיני הנזיקין, במשפט הפלילי אין די ברשלנות כדי להטיל אחריות פלילית, אלא אם יש הוראה מפורשת בחוק המתייחסת לעבירה הנדונה.

    משמעות הרשלנות היא שהאדם לא היה מודע בפועל לאחד מרכיבי היסוד העובדתי, ובכל זאת מטילים עליו אחריות, משום שאדם מהיישוב יכול היה להיות מודע לאותו רכיב (מודעות בכוח).

    עם זאת, במקרה שאפשרות גרימת התוצאה (צפיוּת) היא בגדר סיכון סביר, לא תוטל אחריות פלילית.

    הקריטריונים הנמדדים הם אובייקטיביים, ומתעלמים ממחשבותיו וכוונותיו הספציפיות של הנאשם.

    המבחן לקביעת התנהגות רשלנית הוא מבחן "האדם הסביר", כלומר האם אדם מן היישוב יכול היה להביא בחשבון את קיומו של אותו רכיב של היסוד העובדתי.

    לדוגמה, אם איש משאיר גרוטאות בחצר, אך אדם מן היישוב יכול לצפות שילדים עלולים לשחק בגרוטאות ולהיחבל, אותו איש יכול להיחשב כמי שהתנהג ברשלנות.

    באחד המקרים בית המשפט העליון אף עשה שימוש במחקרים מסקנדינביה לצורך קביעה שהתנהגות מסוימת לא הייתה ננקטת על ידי אדם מן היישוב, ושהנאשם, שהתנהג תוך אי-נקיטת הזהירות המתבקשת בהתאם למחקרים, ביצע עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

    מאחר שהרשלנות היא יסוד נפשי חריג, נאשם ברשלנות עומד בדרגה מוסרית נוחה יותר מאשר נאשם שפעל מתוך מחשבה פלילית, והוא מהווה סיכון פחוּת.

    לפיכך משפט פלילי בגין עבירה שבוצעה ברשלנות, הוא יוצא דופן ונערך רק בשל עבירות שאינן מסוג פשע (עד שלוש שנות מאסר).

    קישור לויקיפדיה

    ''

     

    עוולת הרשלנות מעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

    הגרעין הרעיוני המצוי בבסיסה של עוולת הרשלנות הוא לאפשר לניזוק לקבל כספים מן המזיק.

    כלומר פיצוי כספי (אין מדובר על סנקציה פלילית).

    על מנת לקבוע מי הוא הניזוק ומי הוא המזיק, נניח, רק לצורך הסבר כאן, כי הניזוק הוא הצד שתובע בבית המשפט (או שמתכוון לתובע בבית המשפט בגין הנזק שקרה לו).

    כאשר טוענים לקיומה של עוולת הרשלנות, באופן כללי, יש להצביע על התקיימותם של הרכיבים הבאים:

    1) נזק.

    2) קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לבין קרות הנזק לניזוק.

    3) סטיית המזיק מסטנדרט התנהגות, (מעין "אשם").

    כלומר שהייתה חובה על המזיק שלא להזיק לניזוק.

    במילים אחרות, רק כאשר המזיק סטה מסטנדרט התנהגות, ובכך גרם נזק לניזוק, אזי הוא התרשל ויהיה עליו לתת פיצוי בשווה כסף בגין התנהגותו (הרשלנית) והמזיקה.

    בהינתן כי שלושת הרכיבים הנ"ל מתקיימים בו זמנית ניתן לקבוע (באופן כללי) כי עוולת הרשלנות מתקיימת.

    היא אחת מעילות התביעה במסגרת דיני הנזיקין, ויש הטוענים, כפי שציין השופט ברק בפסק-דין גורדון, כי היא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין.

    לפי דיני הנזיקין, אדם שנפגע וסבל נזק (הניזוק), יכול לתבוע את הפרט שגרם את הנזק (המזיק).

    אולם הפיצוי אינו אוטומטי, והניזוק נדרש תחילה להוכיח שורה של קריטריונים לפני שיזכה בפיצוי.

    חרף הדמיון בשם, עוולת הרשלנות הנזיקית אינה זהה לרשלנות הפלילית.

    בעוד עוולת הרשלנות הנזיקית היא הדרך הנפוצה והשמישה ביותר לזכייה בתביעת נזיקין, במשפט הפלילי אין הרשלנות גרידא מספיקה כדי להטיל אחריות פלילית, ונדרשת לכך הוראה מפורשת בחוק.

    ככלל, אדם יחשב רשלן אם הפר תקן התנהגות המקובל בחברה. 

    פקודת הנזיקין, והפסיקה בעקבותיה, לא הסתפקו בהגדרה זו ויצרו שורה של תנאים ומבחנים, במטרה לבדוק האם חב אדם ברשלנות.

    מבחנים אלו מאפשרים לבתי-המשפט להכריע האם יש להטיל אחריות נזיקית במסגרת עוולת הרשלנות במקרה הנתון, ובמקביל משמשים כמערכת של איזונים ובלמים, המשקללים גם מדיניות חברתית ושיקולי צדק ומוסר.

    קישור לויקיפדיה

    ''

     

    רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.

    למשל: רישום תרופה שאינה מתאימה, בעוד כל רופא סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה, וגרימת נזק לחולה עקב נטילתה.

    רשלנות רפואית היא סוג מסוים של רשלנות.

    תביעות אזרחיות בגין עוולת הרשלנות משויכות אל דיני הנזיקין.

    באופן כללי, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות לקבל פיצויים מהנתבע בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות.

    הרשלנות במובן זה היא מושג משפטי המתאר רמה של אשמה.

    דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע.

    הבחנה זו משמעותית בנוגע לתחום הרפואה כיוון שבאופן עקרוני מטרת הרופא היא לסייע ולא להזיק למטופל.

    עם זאת, אם תימצא רשלנות, יינתן פיצוי גם בהיעדר כוונה לפגוע.

    כלומר, ישנה ביקורת שיפוטית גם על רופאים.

    הסיבה לכך היא שהחברה רואה בפעילות רשלנית פעילות תוך סטנדרטים לקויים, ולכן תיחשב כפעילות שיש בה אשמה חברתית גם אם המטרה הייתה חיובית.

    קישור לויקיפדיה

    ''

     

     דו"ח ועדת רשלנות רפואית

    קישור

    ''

     

    נפגעת בהליך רפואי? יש לך זכויות!

    רשלנות רפואית בישראל - מידע לנפגעי רשלנות רפואית

    קישור

    ''

     

    רשלנות מקצועית

    קישור

    ''

     

    רשלנות רפואית - כל זכות

    קישור

    ''


    תביעת רשלנות רפואית - כל זכות

    קישור

    ''


    טיפול פסיכולוגי רשלני, אימתי?

    קישור

    ''

     

    רשלנות רפואית וחוות דעת פסיכיאטרית

    קישור

     

    ''

     


    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      תנועת כמוך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין