כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    אסון תלמידי גימנסיה רחביה שהוצנע [1943]

    0 תגובות   יום שני, 8/4/19, 11:56

    ''

    הגמנסיה העברית רחביה ירושלים [צילום: אלי אלון]

    אסון תלמידי גימנסיה רחביה שהוצנע [1943] 

     

    ביום שלשי ב-18 מאי 1943 במהלך טיול של תלמידי הגימנסיה העברית רחביה באזור קיסריה, שיחקו תלמידים ב"גליל מתכת "בה היה מטען חומר נפץ '' עקב התפוצצות חומר הנפץ נהרגו 4 תלמידים ונפצעו כ-10.  בין הפצועים, מתי סוקניק אחיו של פרופ' יגאל ידין '' הפרשה נשכחה במשך שנים ויש אומרים שהוצנעה במכוון.


     


     

    בבוקר 18 במאי  1943 יצאו  למעלה מ-50  תלמידי שתי כיתות "חמישית"  של בית הספר הגימנסיה העברית רחביה בירושלים, נערים בגילאי 15-14, מלווים במורים, ומדריכים לטיול באזור , קיסריה וחדרה. מה שאמור היה להיות טיול חוויתי מהנה של בני נוער, הפך לאסון בו קיפחו חייהם 4 נערים, ועוד  כ-10  תלמידים נפצעו .

    ''

    ארבעת הרוגי אסון הגימנסיה 

     

    סיפור האסון


    האסון התרחש, ביום שלישי  18 במאי 1943 בשעות אחר-הצהריים באזור החוף של קיסריה ליד חדרה. תלמידי כיתות חמישית (בגימנסיה רחביה), הלכו ברגל לקיסריה ובדרכם חזרה לבנימינה מצא אחד התלמדים  בחולות  גליל מתכת ככל הנראה ועל סמך עדויות  היה מדובר  בפצצת מרגמה בקוטר 52 מילימטר שכנראה הושארה בידי האנגלים שהתאמנו שם.  התלמיד  נטל הפצצה לתיקו,   תוך כדי הטיול הרגלי התפוצצה הפצצה.  כתוצאה מהפיצוץ העז  נהרג במקום אחד התלמידים - יהודה ישראלית, ונפצעו באורח אנוש שלושה תלמידים: מרדכי ינוקה, רפאל מן ומלכיאל חיות.  עוד לפחות 10 תלמידים נפצעו מרסיסי ונתזי חומר הנפץ.  

    טלפון להזעיק עזרה לא היה בקרבת מקום האסון,ותלמידים שנפצעו כנראה איבדו דם רב  .בסביבות השעה 6 בערב הגיע רכב בהול לחדרה והזעיק עזרה. למקום האסון באזור חוף קיסריה הגיעו  שוטרים  מתחנות משטרה  באיזור , אנשי קיבוץ שדות ים, רופאים ואנשי מגן דוד. הנפגעים הועברו לחדרה שם קיבלו טיפול עזרה ראשונה ומשם הועברו לבית החולים רוטשילד בחיפה. בבית החולים לא הצליחו להציל את חייהם של שלושת הפצועים קשה, מרדכי ינוקה, רפאל מן, ומלכיאל חיות והם מתו במהלך הלילה, או אולי אף קודם לכן מפצעיהם. 
     

    בנוסף לארבעת ההרוגים  נפצעו למעלה מ-10 תלמידים.  ואלה כמה  משמות התלמידים שנפצעו באסון ששמותיהם פורסמו בעיתונות דאז  : ראובן שטרן שביט  בן 14, שמואל קינג בן 14, יחיאל שליטין בן 14, גדולה שוויג (עוגן)  בת 14 (לימים תהפוך לאמנית ידועה) ציונה מנזילובסקי בת 14, שמעון לוסטיג בן 14, שולמית קרינסקי בת 14, לאה מזרחי בת 15, אליהו סלמה בן 14, ומתתיהו (מתי) סוקניק בן ה-15. בעיתונות דאז דווח כי "מצבם של הפצועים קינג, לוסטיק, סוקניק ושליטין קשה אך אין סכנה צפויה להם". שאר הפצועים הוגדר מצבם קל.

    בין הפצועים  מתי סוקניק 


    ברשימת הפצועים באסון טיול תלמידי גימנסיה רחביה בקיסריה מופיע שמו של התלמיד מתתיהו סוקניק בן ה-15. מבירור מעמיק שערכתי עולה  כי המדובר במתי סוקניק, בנו של הארכיאולוג הנודע פרופ' אליעזר ליפא סוקניק ואחיו של הרמטכ"ל השני של צה"ל פרופ' יגאל ידין

    5 שנים כמעט בדיוק לאחר אסון הטיול נפל מתי סוקניק במלחמת העצמאות, ביום שישי, 4 ביוני 1948. בסביבות השעה 5 בערב המריא מטוס חיל-האוויר הישראלי מדגם פירצ'ילד, נושא פצצות, לעבר שלוש ספינות של חיל-הים המצרי שהתקרבו לחוף תל אביב. במטוס היו הטיס אהרון-דוד שפרינצק, בנו של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק ומתי סוקניק ששימש מטיל הפצצות. בסביבות השעה 17:20 נצפה מטוס הפיירצ'ילד נפגע ומתרסק לים (כנראה בשלמותו) אך אנשי הצוות שפרינצק וסוקניק לא נמצאו עד היום.

    עדות התלמיד יחיאל  שליטין 

    פרופ' יחאל שליטין  היה בין משתתפי הטיול לקסריה  ואף נפצע מהפיצוץ ושכב במשך כחודש בבית חולים בחיפה. הוא היה בן 14 לערךבעת האסון   .שליטין כיום בסביבות גיל -90 שנים , איש חד וצלול זוכר היטב את האירוע. הוא מספר לי בפרטים את  נסיבות האסון  :  "יצאנו שתי כיתות חמישית בשעות בוקר  מהגימנסיה .היעד- טיול לאיזור  קיסריה חדרה והסביבה   .הבריטים כידוע שלטו בארץ.במהלך הטיול   אחד התלמידים מרדכי ינוקא  מצא בחולות  פצצת מרגמה בקוטר 52 מילימטר שכנראה הושארה בידי האנגלים שהתאמנו שם. מדריך הטיול  חבר קיבוץ אלונים אם אני לא טועה שמו היה פנחס  קבע כי מאחר ולא התפוצצה ,המדובר בפצצה  עקרה .אחד המטיילים  נטל את הפצצה לתיקו   תוך כדי הטיול הרגלי התפוצצה הפצצה  וגרמה לאסון נורא בו  נהרגו ארבעה תלמידים  ולמעלה מ-10 נפצעו  חלקם קשה" מלבד יחיאל שליטין יש עוד מספר תלמידים שהשתתפו בטיול וחיים עימנו ,אך לא כולם מעוניינים לדבר על האסון שודאי ליוה ומלווה אותם לאורך חייהם. 

    .הלווית הרוגי אסון 

     

    גופות ארבעת הנערים תלמידי הגימנסיה העברית רחביה שנהרגו בטיול באזור קיסריה הובאו בשעות בוקר ביום רביעי 19 במאי 1943 לגימנסיה העברית רחביה. בשעות אחר-הצהריים יצא מסע ההלוויה מבניין הגימנסיה. המונים הלכו "מזועזעים ומדוכאים" אחר מיטותיהם של ארבעת הנערים.לאורך רחוב המלך ג'ורג' בו עבר מסע ההלוויה עמדו המונים רבים ו"רבים געו בבכי" במהלך ההלוויה דווח על מספר מקרי התעלפויות. מסע ההלוויה התעכב ליד בית הכנסת "ישורון", משם יצאו אוטובוסים לכיוון בית הקברות בהר הזיתים שם נטמנו ארבעת הנערים סמוך אחד ליד השני. לא נישאו הספדים נשמע רק קדיש ומזמורי תהילים. הלימודים בגימנסיה רחביה לא התקיימו ביום ההלוויה. 


    יהודה ישראלית - בנו של הרופא ד"ר משה ישראלית ושולמית, על מצבתו בהר הזיתים נחקק פ"נ בננו היקר יהודה ישראלית בן ד"ר משה ושולמית נ"י נספה בתאונה י"ג אייר תש"ג תנצב"ה. 
     

    מלכיאל חיות נולד בא' אלול תרפ"ט נהרג בי"ג אייר תש"ג היה בנם של צביה וד"ר זאב חיות שהיה מורה ומרצה למתמטיקה בעל שם. הרצה באוניברסיטה העברית ובסמינרים למורים. במשך שנים רבות היה מנהל "תלמוד תורה" מזרחי בירושלים. 

    רפאל מן בנם של הסופר והמתרגם ד"ר יצחק מן והרופאה ד"ר מעכה(מאשה)  נולד בכ"ז חשוון תרפ"ט. רפאל היה  אחיו של עמנואל מן אביהם   של העיתונאי וחוקר התקשורת  פרופ'  רפי מן ושל איש הרדיו איזי מן.רפי מן נקרא על שם בן אחיו שנהרג בטיול .

    מרדכי ינוקא היה "תלמיד מעדות המזרח שאמו העובדת שאפה להקנות לבנה חינוך תיכוני תקין". על מצבתו בהר הזיתים נחקק בזו הלשון: "פ"נ בני היקר מרדכי ינוקה בן רוזה שנקטף בדמי ימיו י"ג אייר תש"א בגיל ט"ז לחייו תנצב"ה". 
     
    צילומי מצבות הנערים ונוסח הכיתוב עליהן מופיעים באתר בית העלמין הר הזיתים.

    ''

    גמנסיה רחביה 1950 [צילום: קקטופ סיימור-לע"מ]


    " מונתה ועדת חקירה" האם הפרשה הושכחה והוצנעה במכוון?  

     

    יומיים לאחר האסון דווח בעיתונות דאז  כי מונתה "ועדת חקירה" לבדיקת האסון וכי  הוועדה גבתה  עדויות מהמעורבים בפרשה. הוועדה הורכבה מיוסף עזריהו המפקח על בית הספר, י.עבאדי מטעם ועד ההורים והעו"ד ח.גרינוולד. לא ראיתי בעיתונות דיווח על מסקנות וועדה זו יתכן שנמצאות אי שם במגרות נעלמות   ואם ישנן מסקנות  ראוי לחשוף אותן. 


    גם בחלוף 76 שנה מאז האסון דומה כי לא הכל סופר וידוע על ההשתלשלות המדויקת של האירועים. לא ברור במדיוק  באיזה חומר נפץ מדובר ממנו נהרגו הילדים. האם היה זה פגז, רימון, אולי מוקש שנסחף? וכיצד בדיוק הגיע חומר הנפץ אל התלמידים ואיפה היו המורים בסיפור. העיתונות מיעטה לעסוק בעניין ,והפרשה נשכחה כמעט לגמרי כבר בימיה הראשונים. 
    לא מן הנמנע כי היו גורמים מקושרים לשלטונות הבריטים ולהנהגת הישוב באותה תקופה שניסו להצניע ולהשכיח את הפרשה שלא הוסיפה כבוד לבית הספר הירושלמי היוקרתי ועלולה היתה לפגוע בשמו הטוב. אבל איני יכול לקבוע זאת בוודאות. בעיתונות אני לא מוצא דיווח   כי המשטרה הבריטית פתחה בחקירה לברור נסיבות האסון,  ואם כן מה היו מסקנות החקירה. רב הנסתר על הגלוי בפרשה זו. והדברים זועקים. מי היה  אחראי לאסון? ו.לא ברור אם ננקטו צעדים כלשהם כנגד מורים ומדריכים  שליוו את הטיול או כנגד  האחראים לטיול וגם לא ברור אם הם  נחקרו כלל. מנהל הגימנסיה בשנים אלה היה ד"ר אברהם ברתנא.
    מדוע לא מונצחים התלמידים בגימנסיה ?

    בבית הספר גימנסיה העברית רחביה בירושלים  יש קיר הנצחה,  ועליו שמות בוגרי הגימנסיה שנפלו במערכות ישראל. ראוי ליד או בסמוך לקיר הנצחה זה, לציין גם את שמות וזכרם של ארבעת הנערים תלמידי בית הספר שנהרגו במסגרת טיול הגימנסיה שהייתה אחראית לשלומם ולבטיחותם, וכן לקיים להם אזכרה מכובדת. מדובר בבני נוער בגילאי 14למעשה ילדים  שכמעט ועוד לא החלו חייהם. אין להשכיח זכרם ואת סיפור המקרה גם בשל "שמו הטוב של בית הספר". יש לפרסם את מה שידוע כי לא הכל כנראה פורסם ודווח. 

    תלמדים, מכרים, בני משפחה שמכירים וזוכרים את הפרשה שהוצנעה ונשכחה,מוזמנים להגיב במדור התגובות שליד הכתבה.

    תלמידי כיתות ה' בשנת 1943 בגימנסיה רחביה 
    ואלה שמות תלמידי כיתות החמישית בגמנסיה העברית ברחביה בשנה 1943, שנה בה התרחש האסון על פי מיטב  זכרונו של יחיאל שליטין . לדבריו  חלק רוב המופעים ברשימה סביר להניח  כי השתתפו בטיול במהלכו התרחש האסון. 
    צפרירא מרגולין,(ניצן ),אלדד פן ,בנו של הצייר אבל פן,(נהרג במלחמת העצמאות)  עוזי מאירסון, טובה שניידר שמעוני (רעייתו הראשונה של השדרן יצחק שמעוני),לילה נעמי יוסף (בתו של השר דב יוסף) יוסף דברא ,גדעון יפת,אוריאל ריפתין,חיים אלישר ,אברהם צוריאנו,אברהם קוטינסקי יעקב קוטיק (נהרג במלחמת השחרור),גד נרקיס אחיו של האלוף עוזי נרקיס,נעמי גלזמן ,רות פישר, דבורה אייגר, דינה אברמוביץ ,נח גרינפלדר (גנות),  מרים מדזיני,(הבת של העיתונאי משה  מדזיני )אורי צבי בהר"ל,יהודה פריימן (נהרג במלחמת השחרור)תמר פיטובסקי (נהרגה במלחמת השחרור) , אייזנברג, גילה לוין,נחום לוי,מירה נאמן -נוימן ,ידידיה יצחקי-סופר ,ירדנה שפירא, עליזה ברמן,(כיום עופר),יהודה אגסי,מרדכי וגר,חוה זליגמן,שלמה כהן ,מרדכי דיסקין, גדולה שוויג  עוגן (נפצעה בטיול) לימים אמנית ידועה ,מתתיהו סוקניק בנו של פרופי  ליפא סוקניק ואחיו של יגאל ידין (נפצע בטיול  ונפל   כעבור כחמש שנים,במלחמת השחרור ,יחיאל שילטין (נפצע בטיול לימים פרופסור בטכניון לביוכמיה  ) שמואל קינג (נפצע בטיול) ראובן שטרן שביט(נפצע בטיול)  ,שמעון לוסטיג,(נפצע בטיול) 

    מוזמנים להוסיף להגיב להעיר לאימייל הבא: eli56770@walla.com

    כתבות נוספות הקשורות : 

    ''

    הגמנסיה העברית רחביה ירושלים [צילום:אלי אלון]

     

    במאי 1943 במהלך טיול של תלמידי הגימנסיה העברית רחביה באזור קיסריה, שיחקו תלמידים ב"גליל מתכת" (יתכן פגז, רימון או מוקש) ובו היה מטען חומר נפץ עקב התפוצצות חומר הנפץ נהרגו 4 תלמידים ונפצעו רבים '' בין הפצועים ככל הנראה, מתי סוקניק אחיו של פרופ' יגאל ידין ''הפרשה הושכחה והוצנעה במשך שנים ויש אומרים במכווןאלי אלון  
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות