כותרות TheMarker >
    ';

    הגירוש מגן-עדן

    ידוע שעיקר האמונה היהודית נעוץ בקיום עולם הבא על כל הנגזר ממנו: גן-עדן, גהינום... מי שעושה מצוות, קונה לו לאחר 120 מקום טוב בגן-עדן, ואבוי למי שעושה רע ומה שמצפה לו בעולם הבא... מאידך, רואה האמונה היהודית בעולם הזה כפרוזדור, היינו כמעבר זמני שמשמש את האדם לתקן בו את מידותיו ולקנות בהם את חייו האמיתיים והנצחיים בעולם הבא.

    אם כן, "עולם הזה" הוא מרחב "החיים הזמניים" של האדם, "עולם הבא" הוא מרחב "החיים הנצחיים", כאשר "המוות" (הסתלקות האדם מהעולם הזה) מפריד בין שני העולמות. זו כאמור עיקר האמונה של הדת היהודית ושל עוד דתות; ומי שכופר בעיקרים האלה - כופר בעיקר.

    נכנסנו כבר למאה ה-21, ימי הביניים מאחורינו. הדמוקרטיה היא בשורת העידן המודרני והביאה עימה את חופש הדעה והאמונה: כל אדם באמונתו יחיה... כלומר זה לא ביג דיל לכפור היום בקיום אלוהים או בקיום עולם הבא; אף אחד לא יעלה את הכופר על מוקד, ואפילו קיימת האפשרות להיות נאור וכופר וכשר ויהודי למהדרין; בחר באחת הקומבינציות, כולן תקניות.

    דווקא בגין הפתיחות הזאת, עלה קרנו של מוטיב ההגיון ומילא את מקומה של "האמונה העיוורת": אני מאמין כי אמונותי נגזרת מההגיון. גם הכופר לא נותר חייב והטעים את דבריו בהגיון ובשכל הישר.

    פירצה נפרצה בדת היהודית - קוננו חכמינו את העת החדשה והתקוממו על פיתחון הפה שניתן לכופרים בשם ההגיון וגרורותיו... אולם גם עליהם לא פסחה הפתיחות, ומוטיב ההגיון חדר גם לחדרי חדריהם. הם נזכרו לפתע שעיקרי הדת היהודית מבוססים גם הם על ההגיון ועל השכל הישר, ואם כן מדוע להשאירם חבויים בתוך ארבע אמות האמונה העיוורת! הבה נוציא את מוטיב ההגיון אל אוויר העולם ונראה אותו לכול! שכל העולם יידע על מה מבוססת האמונה היהודית, וכל יהודי יידע מהי דתו ועל איזה בסיס היא עומדת. מהפירצה המבורכת הזו יצאו ביאורים ודרשות עם ניחוח שונה המסבירים איך למה ועל מה... מהפירצה הזאת יצאו הרבה רבנים והצליחו בעזרת הקוד החדש של ההגיון לחדור אל מודעות האנשים ולדבר אליהם בגובה העיניים... זהו מקור המספר העצום של החוזרים בתשובה דווקא בעידן הפתיחות זה.

    מהפירצה הזאת יצא גדול המחזירים בתשובה הרב אמנון יצחק, נפתחו תחנות רדיו דתיות, ועידן האינטרנט נפל בזמן... ההגיון והשכל הישר יצאו לאוויר העולם לאחר שנים של מסתור. האור הצפון בדת היהודית יצא לדרך.

    מהפירצה הזאת ביקשתי גם אני להשקיף על דתי היהודית, על דת אימי ואבי ודת ילדי. פתחתי את תורתי, את תורת אימי ואבי ורבותי, ועמדתי על ההגיון והשכל הישר פנים אל פנים; שם ראיתי עד כמה מאסה התורה במושג האמונה העיוורת, ועד כמה ביקשה להרחיקנו מנגררותיו.

    אבל ראיתי שם דבר אחר הרחוק שנות אור מהאמונה היהודית המקובלת שגדלתי עליה אני ואבי ומורי ורבותי. ראיתי בפרוש שגן-העדן הוא היקום שאנו חיים בתוכו, ולא צריך למות בשביל להכנס אליו; נהפוך, מי שנשאר מחוץ לשערי הגן קורס ומת. כלומר, גם בתעודת הפטירה של משה רבינו נכתב- "הנ"ל נפטר כי יצא משערי גן-עדן בכוחות עצמו ולא הצליח להחזיק מעמד מעל ל-120 שנה בחוץ". גם אבותינו אברהם יצחק ויעקב נפטרו מהעולם מאותה הסיבה, ואת תעודת הפטירה הציגה התורה לעיני כל באופן המפורט והברור ביותר, למען נראה ונלמד ונפנים...

    פתחתי את התורה וראיתי עד כמה התרחקה היהדות מעיקרי הדת היהודית, דורות על דורות... כה התרחקנו מתורת משה בן עמרם. כה כפרנו בעיקרי הדת הזאת, לאורך דורות ודורות... במאמר להלן אני עתיד להביא את נוסח העיקרים כפי שהופיעו בתורת משה, שהוחלפו בטיפשות ובמצח נחושה על ידינו.

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/4/19 21:59:

    נדמה לי שעל זה שנו חזלינו חיים וממות ביד הלשון.

    אם היית כותב מראש שצריך למנוע מאדם שהעמיד את עצמו לבחירה (או שהביע עמדה פוליטית בפומבי???) לעמוד בראש ועדת הבחירות מחשש לניגוד אינטרסים (ואפילו לשם הנראות), כנראה שלא היה בינינו מחלוקת.

     

    אך במקום אתה בחרת להטיל חשד בפלוני (ואפילו טרחת לציין את שמו ולהביא את תמונתו. ובמילותיך שלך

     "למה שלא אחשוד במלצר כאיש אמת המאמין בדעותיו ומוכן לעשות את הכל, כולל הכל, ללכת איתן עד הסוף..." ונדמה שבמקרה דנן ה"ללכת עד הסוף" מתייחס להטיית תוצאות הבחירות  -- מעשה שהוא בגדר עבירה פלילית חמורה. ובעצם אתה מציע נוסחה שמי שמעמיד עצמו לבחירה (או מביע עמדה פוליטית בפומבי) מוכן לעשות כל דבר כדי לממש את דעותיו, ומכאן גם לשקר לרמות וכמובן להצע עבירות פליליות (כמו הטיית תוצאות הבחירות).

     

    קשה לי להבין על אילו סיכמוכין נבנית התאוריה הזאת. עד היום מרבית העבירות של נבחרי ציבור הם עבירות צווארון לבן (שתכליתן להיטיב עם עצמם), בעוד העבירות האידאלוגיות שמורות בדרך כלל לצעירים שנוטים לתפוס את העולם בצבעי שחור לבן (כמו במקרים של רצח פוליטי, מחתרות, סרבנות וכו'). אבל אפילו אם היה נמצאים מספר נבחרי ציבור שעברו על החוק בשל להט אידיאולוגי, נדמה לי שזה עדיין מעט מדי כדי להפנות למאן דהוא אצבע מאשימה.

     

    לכן לפעמים הניסוח משנה את כל הטיעון, וכאמור כאשר מוציאים את הטון המאשים בהחלט אפשר להסכים שיש למצוא סייגים באיוש תפקיד יו"ר ועדת הבחירות.

      16/4/19 17:35:

    לבעל התגובה #1 

      

    מודה לך על תגובתך ועל סקירתך ההיסטורית לבסיס האידיאולוגי של ד"ש ושינוי. אני יכול לקבל או לדחות את הקביעות העולות מסקירתך לאחר ואתעמק בנושא ואם תרצה לפתוח על זאת שולחן- אשמח ברצון רב. עם זאת ועם כל הכבוד ידידי, דברים אלה אינם מעצם העניין שלשמו התכנסנו. הרשימה שהגבת עליה באה לדון בתהליך ספירת הקולות וחובת הממונים על התהליך להיות נקיים מכל רבב. כשלעצמי קטונתי לקבוע מי נקי ומי לא, מה עוד אם מדובר באישיות משפטית רמת דרג. הכלי היחיד שיכול לעזור למנות למשימה הלאומית הזו אנשי אמת נקיים מכל רבב וחשד הוא הנוסחה שהמליץ עליה הנשיא בדימוס ברק וכך הוא רקח אותה: "איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד האינטרסים עלול להיווצר". הנוסחה הזאת ידידי הופרה בעצם מינוי השופט מלצר שבעברו היה איש פוליטי *מובהק*. ונא לא להתבלבל בין איש פוליטי לבין איש בעל דעה פוליטית.

     

    אין ספק כי היו"ר הקודם, השופט יעקב טירקל היה ועודנו בעל דעה פוליטית ואולי אף עם זיקה ימנית. אין איש בישראל שאינו בעל דעה פוליטית וכולנו נותנים לדעתנו ביטוי מובהק בשיחות חולין וברשתות החברתיות, אולם, וכאן ההבדל הלא קטן, לא כולנו נותנים ביטוי אקטיבי וישיר לדעותינו בפעילות מפלגתית לדוגמה או בפעילות חברתית ענפה. לא כולנו הולכים עם דעותנו למשכן הכנסת או לקרית הממשלה. מאידך ובניגוד לנו, לרוב המוחץ בעם, השופט חנן מלצר נתן בעברו ביטוי אקטיבי לדעותיו ועסק שנים רבות בפעילות מפלגתית, והוא כן נשא את עיניו למשכן הכנסת וקרית הממשלה וביקש ליצור הדים משמעותיים לדעותיו בציבור. יש איפא הבדל עצום ביני לבינו ובין טירקל לבינו, וההבדל הזה ברח לדאבוני מעיניך כי לא עמדת עליו.  

     


       
      

      16/4/19 09:14:

    שמע ידידי נדמה לי שאתה זקוק לרענון קצר בהיסטוריה הישראלית.

     

    הקביעה ש: "ד"ש ו'שינוי' היו הבסיס האידיאולוגי והאב הרוחני לשמאל הישראלי המתון והרדיקלי כאחד המיוצג כיום על-ידי העבודה ומר"צ". מאוד מאוד מוזרה.

     

    ד"ש קמה בשנת 1977, ואילו השמאל הציוני ראשיתו ב-1900 בעיר אודסה רוסיה. הוא התקבע בארץ בזמן האליה השנייה ע"י אנשים כמו בן גוריון, טרומפלדור, יצחק בן צבי ודומיהם. 

    במשפט "דעותיו הליברליות" אתה מייחס את הליברליות לצד שמאלי של המפה. זה מאוד נדיב אבל לא לגמרי מדיוק. למעשה במשך שנים התנועה הליברלית הייתה חלק מהמחנה הימני ותעיד על כך האותיות של מפלגת הליכוד מח"ל - מחנה חרות ליברלים - שהם שתי התנועות שהקימו את הליכוד. 
    לכן ד"ש מראש קמה כמפלגת מרכז, ובפועל היתה אחד הגורמים שאפשרו את המהפך ב-77. החלק של שינוי (רובינשטיין) אכן חבר לשמאל ליסוד מר"ץ. אבל הוא בטח לא היה אב רוחני. מר"ץ הייתה איחוד בין שלוש תנועות - מפ"ם (שקיימת מ-1920) שמהווה שמאל מסורתי - כלומר כלכלה חברתית. ר"ץ שהייתה מפלגת זכויות האדם הישראלית שהתבססה על האידאולוגיה של תנועת זכויות האדם מארצות הברית (מרטין לוטר קינג), ושינוי עם המצע הליברלי. המכנה המשותף העיקרי של שלושת התנועות היה פייסנות מדינית וניסיון להגיע לשלום תמורת פשרות טריטוריאליות. בפועל שינוי פרשה ממרץ לאחר שתי קדנציות, וחזרה בראשותו של טומי לפיד להיות מפלגת מרכז (שהייתה שותפה בעיקר לקואליציות ימניות).
    לגבי עמדתו של השופט - כל הכבוד למחקר, אך נדמה לי שקשה למצוא יו"ר ועדה שאין לו זיקה פוליטית - כך לדוגמה השופט יעקב טירקל שהיה היו"ר הקודם, היה עם זיקה ידועה לימין הישראלי (ונדמה לי שזה לא העכיר במאום על יושרתו בתור יו"ר הועדה).
    ואפילו עם נהייה מאוד ספקנים ונאמץ את הגישה החשדנית, צריך לזכור שהיו"ר לא פועל בחלל ריק, הוא כאמור יו"ר ועדה, והועדה ברובה (חוץ מהיו"ר) היא ועדה פוליטית, שממונה על פי מפתח פוליטי - כלומר למפלגות הימין היה בוועדה רוב, ולכן היו"ר גם לו רצה לא יכול היה לעשות מה שהוא רוצה.
    לגבי הטענה האחרונה על הספירה הכביכול משובשת - נדמה לי שגם ראשי מפלגת הימין החדש החליטו לוותר עליה בשלב מסוים, וכמובן שאם הם היו מתעקשים ניתן היה לבדוק את הטענה שלהם בערכאות שיפוטיות. כל מקרה על פי הפרסומים כניסת הימין החדש לא הייתה אמורה לשנות את מפת הגושים באופן מהותי (אם אני זוכר נכון מנדט אחד היה עובר מימין לשמאל בעקבות השינוי).
    כל מקרה התנועה ימינה קשורה גם בעניין דמוגרפי - והריבוי בצד הימני של המפה עולה בהרבה מהריבוי בצד השמאלי - לכן אם רוב של 65 מול 55 לא מספק אותך, חכה ארבע שנים ואז הרוב יגדל (כנראה 68 מול 52) וכך הלאה (כמובן אם לא יקרה משהו בלתי צפוי). אז נדמה לי שבתור ימני אתה יכול להנות גם מהניצחון (10 מנדטים הפרש זה רוב שמאפשר לעשות לא מעט דברים) וגם מהידיעה שבעתיד הרוב הזה רק יגדל.

    ולמה שלא נחשוד בכשרים?

    3 תגובות   יום שישי , 12/4/19, 20:04

    השאלה שאני שואל את עצמי, למה שלא אחשוד בשופט העליון מלצר כפטריוט אמיתי המשוגע לדבר ומוכן לעשות את הכל למען ארצו ומולדתו . למה שלא אחשוד במלצר כאיש אמת המאמין בדעותיו ומוכן לעשות את הכל, כולל הכל, ללכת איתן עד הסוף ולהשרישן בחברה . האין זו שאלה לגיטימית?


                         

    ''

                                 שאלות לגיטימיות פתוחות

                                                                        -               -               -

     

     

    שופט העליון חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, היה בעברו איש פוליטי מובהק המשויך למחנה השמאל האידאולוגי השורשי. בתחילת דרכו הפוליטית בשנת 1977 הצטרף למפלגת ד"ש- התנועה הדמוקרטית לשינוי. ד"ש הייתה מפלגת שמאל מובהקת שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית והיא קיבלה באותן בחירות 15 מנדטים, אך מלצר לא הצליח להיכנס לאותה רשימה. באותן בחירות זכה בגין בניצחון סוחף 'המהפך' ומלצר נמנה על המתנגדים להצטרפות ד"ש לממשלת בגין הראשונה. באותן שנים היה פעיל גם ב-'שינוי- התנועה החילונית' מפלגה שנוסדה על-ידי אמנון רובינשטיין והתמזגה עם ד"ש בריצתה לכנסת התשיעית. ד"ש ו'שינוי' היו הבסיס האידיאולוגי והאב הרוחני לשמאל הישראלי המתון והרדיקלי כאחד המיוצג כיום על-ידי העבודה ומר"צ.


    לדעותיו הליברליות נתן מלצר ביטוי מובהק בשנת 1979 כאשר הופיע במספר תוכניות רדיו ותבע הנהגת נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, ובמקביל התמנה באותן שנים ליועץ המשפטי של התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל. עוד הוא שימש ב-1980 כיועץ המשפטי של מחנה רבין במפלגת העבודה, ואף שימש בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה. בתקופת כהונת רבין כרה"מ ויו"ר העבודה מלצר היה פעיל מרכזי במפלגה ואף התמודד ב-1996 בפריימריז של העבודה לרשימת הבחירות לכנסת.


    כל האמור לעיל אינו אלא רזומה של איש ואזרח מן המניין בעל דעות פוליטיות מוצקות. אין איש בישראל שאינו בעל דעה פוליטית מוצקת, כולנו נותנים לדעתנו ביטוי מובהק מאחורי הפרגוד בקלפי, בשיחות משפחתיות בסלון או ברשתות החברתיות, ואולם לא כולנו נותנים ביטוי לדעותינו באופן אקטיבי וישיר דרך פעילות אופרטיבית באחת המפלגות, בפעילות חברתית יזומה או כחבר כנסת, שר או ראש ממשלה. שופט העליון חנן מלצר היה מנוי בעברו על הסוג השני האקטיבי, שנשא את עיניו למשכן הכנסת לממשלה וביקש לשנות, לעורר השפעה, ליצור אפקט משמעותי לדעותיו ולהנהיג את מלוא הציבור על-פיהן.


    אני מבקש להבהיר ולהדגיש את מעלתם הרמה דווקא של אלה השואפים לתת ביטוי אקטיבי לדעותיהם ולהפוך אותן לנחלת הכלל. בלעדי אלה לא היו לנו פטריוטים המוכנים לעשות את הכל למען מולדתם. משם באים אמנם הפוליטיקאים שקנו ביושר את דעתנו השלילית עליהם, אולם גם משם באו כל המשוגעים לדבר המוכנים להקריב את עצמם, פשוטו כמשמעו, על מזבח דעותיהם הכנות. השאלה שאני שואל את עצמי, למה שלא אחשוד בשופט העליון מלצר כפטריוט אמיתי המשוגע לדבר ומוכן לעשות את הכל למען ארצו ומולדתו. למה שלא אחשוד במלצר כאיש אמת המאמין בדעותיו ומוכן לעשות את הכל, כולל הכל, ללכת איתן עד הסוף ולהשרישן בחברה. האין זו שאלה לגיטימית?


    השאלה הלגיטימית שאבקש להניחה על השולחן, מדוע שלא אחשוד כי גם נשיאת בית המשפט העליון מנוייה על אנשי האמת המשוגעים לדבר, המוכנים ללכת עם דעותיהם עד כלות הכל למען החברה ועתידה, ובמסגרת זו מינתה לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות דווקא את הפטריוט שחולק עימה, הן את האמת שלו והן את דעותיו הכנות, ומוכן לעשות את הכל כולל הכל להבטיח את קיום נבטיהן בחברה, ולהשגיח מקרוב על כי אותם השורשים ימשיכו לנבוט בקרקעית החברה שלא יסורו ממנה.


    השאלה הקונקרטית, מדוע נשיאת העליון שהסמכות הבלעדית למינוי יו"ר ועדת הבחירות בידה, מינתה את השופט היחיד בעל עבר מוכח עשיר ואקטיבי, המשויך פוליטית ואידאולוגית לשמאל השורשי. דווקא אותו. אציג עוד שאלה לגיטימית ביותר שמטבעה עלולה לנבוט במגרש ועדת הבחירות. מדוע שלא אחשוד כי למען האמת וקדושתה, תפקיד 'ההשגחה מקרוב' יכניס את המשגיח לפעולה אך במקרי חירום לאומי בו עלול הימין המסוכן לקטוף את הרוב המוחץ של העוגה ולמחוק כל זכר ופתחון פה לאמת, בדיוק המקרה הייחודי עד מאוד שעמד לפנינו, בו הימין החדש עבר את אחוז החסימה כאשר רע"מ ומר"צ עשויים להימחק מרשימת ח"כי כנסת ישראל והגוש הימני יגביה שחקים עד לכשמונים מנדטים מול 40; זהו לכל הדעות מצב חירום לאומי. התהייה היא מדוע עלי לכבוש את השאלה הלגיטימית הזו.


    את התשובה הנחרצת והאמיצה לכל השאלות הלגיטימיות הקונקרטיות שלי לעיל, מצאתי באחת מחוות הדעת המשפטיות הנוגעת לסוגיית ניגוד האינטרסים, ונכתבה בעטו המחודד של נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק: "איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד האינטרסים עלול להיווצר".

     

    רשימה זו הציגה ספק סביר של חשד לפלילים בועדת הבחירות. מכוח החשד הזה שחילחל לכל שורות החברה אבקש, מהבמה הפובליציסטית הצנועה שלי להדיח את השופט מלצר מתפקידו ולקיים ספירת מלאי חוזרת תחת עינה הפקוחה של ועדה ציבורית ממלכתית, שתחקור בתום הספירה את עצם המינוי וניגוד האינטרסים.



     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אלברט שבות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין