כותרות TheMarker >
    ';

    הגירוש מגן-עדן

    ידוע שעיקר האמונה היהודית נעוץ בקיום עולם הבא על כל הנגזר ממנו: גן-עדן, גהינום... מי שעושה מצוות, קונה לו לאחר 120 מקום טוב בגן-עדן, ואבוי למי שעושה רע ומה שמצפה לו בעולם הבא... מאידך, רואה האמונה היהודית בעולם הזה כפרוזדור, היינו כמעבר זמני שמשמש את האדם לתקן בו את מידותיו ולקנות בהם את חייו האמיתיים והנצחיים בעולם הבא.

    אם כן, "עולם הזה" הוא מרחב "החיים הזמניים" של האדם, "עולם הבא" הוא מרחב "החיים הנצחיים", כאשר "המוות" (הסתלקות האדם מהעולם הזה) מפריד בין שני העולמות. זו כאמור עיקר האמונה של הדת היהודית ושל עוד דתות; ומי שכופר בעיקרים האלה - כופר בעיקר.

    נכנסנו כבר למאה ה-21, ימי הביניים מאחורינו. הדמוקרטיה היא בשורת העידן המודרני והביאה עימה את חופש הדעה והאמונה: כל אדם באמונתו יחיה... כלומר זה לא ביג דיל לכפור היום בקיום אלוהים או בקיום עולם הבא; אף אחד לא יעלה את הכופר על מוקד, ואפילו קיימת האפשרות להיות נאור וכופר וכשר ויהודי למהדרין; בחר באחת הקומבינציות, כולן תקניות.

    דווקא בגין הפתיחות הזאת, עלה קרנו של מוטיב ההגיון ומילא את מקומה של "האמונה העיוורת": אני מאמין כי אמונותי נגזרת מההגיון. גם הכופר לא נותר חייב והטעים את דבריו בהגיון ובשכל הישר.

    פירצה נפרצה בדת היהודית - קוננו חכמינו את העת החדשה והתקוממו על פיתחון הפה שניתן לכופרים בשם ההגיון וגרורותיו... אולם גם עליהם לא פסחה הפתיחות, ומוטיב ההגיון חדר גם לחדרי חדריהם. הם נזכרו לפתע שעיקרי הדת היהודית מבוססים גם הם על ההגיון ועל השכל הישר, ואם כן מדוע להשאירם חבויים בתוך ארבע אמות האמונה העיוורת! הבה נוציא את מוטיב ההגיון אל אוויר העולם ונראה אותו לכול! שכל העולם יידע על מה מבוססת האמונה היהודית, וכל יהודי יידע מהי דתו ועל איזה בסיס היא עומדת. מהפירצה המבורכת הזו יצאו ביאורים ודרשות עם ניחוח שונה המסבירים איך למה ועל מה... מהפירצה הזאת יצאו הרבה רבנים והצליחו בעזרת הקוד החדש של ההגיון לחדור אל מודעות האנשים ולדבר אליהם בגובה העיניים... זהו מקור המספר העצום של החוזרים בתשובה דווקא בעידן הפתיחות זה.

    מהפירצה הזאת יצא גדול המחזירים בתשובה הרב אמנון יצחק, נפתחו תחנות רדיו דתיות, ועידן האינטרנט נפל בזמן... ההגיון והשכל הישר יצאו לאוויר העולם לאחר שנים של מסתור. האור הצפון בדת היהודית יצא לדרך.

    מהפירצה הזאת ביקשתי גם אני להשקיף על דתי היהודית, על דת אימי ואבי ודת ילדי. פתחתי את תורתי, את תורת אימי ואבי ורבותי, ועמדתי על ההגיון והשכל הישר פנים אל פנים; שם ראיתי עד כמה מאסה התורה במושג האמונה העיוורת, ועד כמה ביקשה להרחיקנו מנגררותיו.

    אבל ראיתי שם דבר אחר הרחוק שנות אור מהאמונה היהודית המקובלת שגדלתי עליה אני ואבי ומורי ורבותי. ראיתי בפרוש שגן-העדן הוא היקום שאנו חיים בתוכו, ולא צריך למות בשביל להכנס אליו; נהפוך, מי שנשאר מחוץ לשערי הגן קורס ומת. כלומר, גם בתעודת הפטירה של משה רבינו נכתב- "הנ"ל נפטר כי יצא משערי גן-עדן בכוחות עצמו ולא הצליח להחזיק מעמד מעל ל-120 שנה בחוץ". גם אבותינו אברהם יצחק ויעקב נפטרו מהעולם מאותה הסיבה, ואת תעודת הפטירה הציגה התורה לעיני כל באופן המפורט והברור ביותר, למען נראה ונלמד ונפנים...

    פתחתי את התורה וראיתי עד כמה התרחקה היהדות מעיקרי הדת היהודית, דורות על דורות... כה התרחקנו מתורת משה בן עמרם. כה כפרנו בעיקרי הדת הזאת, לאורך דורות ודורות... במאמר להלן אני עתיד להביא את נוסח העיקרים כפי שהופיעו בתורת משה, שהוחלפו בטיפשות ובמצח נחושה על ידינו.

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/4/19 00:18:

    צטט: עצבן 2019-04-29 13:02:09

     

    שלום ברק ושאפו על התמונה היפה ששמת בפרפיל אהבתי. ולעניינינו. אם שמת לב אתה מגיב תחת מאמר שכותרתו "ולמה שלא נחשוד בכשרים". אינני מאשים את כבוד השופט מלצר בזיוף חלילה ובעצם אין כאן שום אשמה גם לא רמז לאשמה. בתגובותיך הקודמות חזרת כשש מאות פעם (בערך אל תתפוס אותי על המילה) על הפועל להאשים ונזפת בי איך אני מעז להאשים שופט עליון. בתגובה האחרונה העברת אותי סדרת חינוך תחת הכותרת "יש הבדל גדול ומהותי בין הצעת שיפור לבין להאשים מאן דהו בפשע". תתחיל לשנן ברק את הפועל לחשוד, טוב תעשה אם תשנן 30 פעם לפני כל ארוחה. ובכן ברק יקר, לחשוד מותר בכל זמן ומצב. אני יכול לחשוד בכל דבר זז, בך בירקן ממול בשכנה ואפילו באלוהים אפשר לחשוד. מותר לחשוד אבל אסור להאשים והנושא שלנו עוסק בחשד לא באשמה; חשד שניגוד אינטרסים עלול להבעירו.

     

    תסכים איתי או לא, הבחירות זה נושא עדין בפירוש, זה בנפשנו כולנו ללא יוצא מן הכלל. זה הדבר שקובע מי יקבל בשמנו, בשם כל העם, החלטות הרות גורל לארבע השנים הבאות. לכן שמים בראש ועדת הבחירות שופט ועליון. המחוקק לא הציע לתפקיד הזה איש ציבור או איש פוליטי כי אם שוב, שופט ועליון. אין בתהליך הבחירות נושאים משפטיים פתלתלים מסובכים שרק איש מקצוע ברמה של שופט עליון יכול לעמוד עליהם ולקבוע מי לחיים מי למוות, קושיות הבחירות לענ"ד הן קושיות פשוטות והקביעה להעמיד בראש ועדת הבחירות שופט עליון באה למלא את משבצת הספק, שתהליך הבחירות יעבור ללא שום ספק גם לא בן בנו של הספק. יש מונח משפטי שנקרא חשד סביר וזאת בשביל להבדיל בינו לבין החשד הבלתי סביר שיכול אמנם להתעורר אבל החברה פוטרת מראש את המערכת האחראית לעסוק בו כי הוא קלוש עד בלתי סביר. במערכת הבחירות קבע המחוקק למנות שופט עליון לעמוד בראשה על מנת שאף החשד הרופף והרדוד לא יתעורר ויעיר עימו את הספק בלבבות האזרחים.

     

    ולנושא ניגוד האינטרסים שאני רואה גם קרוב לליבך. כל המערכת הפוליטית ברק נגועה בניגוד אינטרסים, וכן דרעי הוא הדוגמה החיה הכואבת לנגע צרעת ממאיר זה. אני חושב לא 7 ולא 20 שנה יכולות למחוק את העילה לניגוד אינטרסים ואם נבוא לקיים את מצוות בעירת ניגוד אינטרסים ממוסדות המדינה- לא ישאר פקיד ממשלתי בתפקידו, לא ישאר מנכ"ל שר או סגן שר בלשכתו וגם שום ראש ממשלה לא יוכל להתמנות לתפקיד הנכסף כי אף הוא נגוע בניגוד אינטרסים. לא כן שופט ולאו דווקא שופט עליון. שופט ולא במקרה נקרא בשפת הקודש ''אלוהים". שופט חייב להיות טהור מניגוד אינטרסים באופן מוחלט גם ללא חשש אחת מששים. אדרבא ואדרבא שופט שעומד בראש ועדת הבחירות. השופט מלצר לא יכל לשחק את תפקיד האלוהים באולם מערכת הבחירות גם אם עברו 90 שנה מהפעולה הפוליטית האחרונה שקידם. האם בגלל זה אני מאשים אותו בהטיית הבחירות? לא בטח שלא, אבל כן אני חושד בו אני והרבה אחרים.

     

    זאת והערה קטנה לסיום: כל שופט עליון אחר מלבד מלצר יכל להיות מועמד מתאים לתפקיד אלוהים כי כל שופט אחר לא עסק בעברו באופן מרוכז כל כך בפוליטיקה. שום שופט אחר מלבדו לא היה בעברו מועמד פעמיים מטעם רשימה זו או אחרת לכנסת. העובדה שדווקא מלצר מיתר כל המועמדים מונה לתפקיד המיוחד הזה מוסיפה שבעתיים לערך החשד הסביר ומעכירה שבעים ושבעה את הספק שמטבעו מנביט שורשים רעים בלב האנושי.

      29/4/19 13:02:

    אני מודה שדרך הסקת המסקנות שלך מאוד מאוד מוזרה בעייני. נדמה לי גם שבפעם הראשונה לא היה ביננו חילוקי דעות לגבי ההצעה - האם למנוע מאדם שניסה להיבחר לכהן כיו"ר ועדת הבחירות. יש הבדל גדול ומהותי בין הצעת השיפור שהצעת, לבין להאשים מאן דהו בפשע.

     

    הטיית בחירות היא פשע בין אם היו"ר היה בעברו נבחר ציבור - שזה עדיין לא פשע בישראל - ובין אם לא. עברו של אדם כנבחר ציבור (פוטנציאלי) לא מכשירה את הפשע הזה. ההצעה שהבאת היא סבירה בעייני - אבל אני בשום אופן לא מקבל את ההנחה, שכל מי שכיהן או ניסה לכהן כנבחר ציבור יבצע פשע כדי שהמפלגה בה כיהן תזכה בבחירות. 

    זה כמו שישימו תמרור חדש בכביש שתכליתו למנוע תאונת דרכים - עצם הצבת התמרור החדש לא אומרת שכל מי שנסע עד היום באותו כביש ביצע תאונת דרכים (או אפילו עבירת בטיחות).

     

    מכיוון שהמשכת לחזור על דברים (שנדמה לי שהופרכו בתגובה הראשונה שלי) לגבי היותו במחנה השמאל האידיאולוגי - החלטתי לעשות מעשה וללכת למקור - שאני מניח שממנו ינקת - דהינו ערך הויקיפדיה של האיש: והנה כפי שציינת האיש אכן ניסה להתמודד ב-1996 (לפני כ-23 שנה) בבחירות המקדימות למפלגת העבודה. כנראה מדובר בשמאלן חסר תקנה - אלא שאם היית ממשיך לקרוא עוד ארבע שורות היית מגלה שתשע שנים מאוחר יותר שנת 2005 הוא ייצג בעלי עסקים במחסום ארז בעתירה נגד!!! תכנית ההתנתקות בטענה שהחלטת הממשלה איננה חוקית!!! אם זיכרוני איננו מטעני ההתנקות היתה החלטה פוליטית שקראה את תנועת הליכוד - כלומר ההתנגדות להתנתקות עברה באותה עת מאמצע הליכוד ימינה. נדמה לי שהעניין הזה הופך את הטענה שלך שמדובר באיש שמאל אידיאולוגי שיעשה הכל כולל עבירה על החוק למען הגשמת האידיאלוגייה של השמאל - למופרכת.

     

    באותו עמוד עצמו יש גם קישור ליו"ריים הקודמים של הועדה - ואני בטוח שתשמח להיווכח שגם קודם היו שם אנשים מזוהים פולטית לא פחות - כמו מאיר שמגר שהיה בתנועת חירות ואף כיהן באצ"ל (שבתקופה של טרום המדינה היה צבא שסר להוראותיה של מפלגת חירות), או אליקים רובינשטיין שכיהן בתפקיד מזכיר הממשלה - במקרה זה מדובר בתפקיד אמון - משמע שלא רק נאמנות אידיאולוגית עומדת על הפרק אלא גם נאמנות אישית לבעלי התפקידים בממשלה (כלומר אם פסילת מישהו על רקע ניגוד אינטרסים - תפקיד מזכיר הממשלה נמצא בעדיפות גבוהה יותר ממי שניסה להיבחר לכנסת). ושוב בשני המקרים מדובר באנשים מצויינים, שאני מקווה שאיש לא יטיל עליהם רפש כפי שאתה הטלת אל השופט מלצר.

     

    אני מאוד מתרשם מהטיעון שלך על שינוי עמדתי (אילו היית מציע לי את ההצעה לפני שנתיים וגו'). בפועל אני לא מתבייש לשנות את עמדתי - אם אני נוכח שטעיתי. לעתים לא נמצאות בידי כל העובדות, לעתים הנסיבות משתנות, לעתים אני מגלה שהייתי נמהר... אך נדמה לי שלא זה המקרה המדובר. בעצם אם ב"ניגוד אינטרסים" עסקינן אני חושב שאתה זקוק להביט במראה בקשר של שינוי עמדה - ואביא לך 3 דוגמאות:

     

    תאר לך מקרה שבו נבחר ציבור מבצע בפועל (לא עשוי - לא עלול - כמו במקרה שאתה מציע) עבירה חמורה - שוחד - ואחרי מספר שנים הוא חוזר לאותו תפקיד בדיוק בו הוא ביצע את אותה עבירה חמורה - האם יש מקרה ברור יותר לניגוד אינטרסים? ועדיין שר הפנים של מדינת ישראל מכהן באותו תפקיד בו הוא הורשע בעבר בעבירות חמורות - וזו מהטעם הפשוט שיש בישראל תקופת התיישנות. לאחר תום תקופה של שבע שנים אפשר לתת לאדם את הזכות להוכיח שהוא השתנה. יש מי שטוען ש-7 שנים אינן מספיקות וצריך 14 שנה. (במקרה של מלצר עברו יותר מ-21 שנה - פי שלוש מחוק ההתיישנות, על העבירה החמורה שהוא ביצע - ניסיון להיבחר במפלגת העבודה).

     

    איך אתה עד כאן עם ניגוד האינטרסים? ובכן מה דעתך על המקרה הבא: אדם שמתקיימת נגדו חקירה גלויה במשטרה מתמנה לא פחות מאשר לתפקיד השר לביטחון פנים. האם זה לא ניגוד אינטרסים. האם מי שממונה על המשטרה לא עשוי להשפיע על החקירה שמתנהלת באותו זמן ממש בעניינו? ובכן זה היה המקרה ממש בעניינו של השר אביגדור ליברמן (ובסופו של דבר הוא יצא זכאי לאחר שהוחלט על ידי היועץ שחומר החקירה אינו מספיק להגשת כתב אישום). 

     

    ואם ניגוד האינטרסים הזה לא מספיק - מה לגבי אדם שהומלץ להגיש נגדו כתב אישום (על פי החוק מי שמכהן בתפקיד ציבורי אמור להתפטר מתפקידו לאחר הגשת כתב אישום) - שמכהן בתקפיד הרם ביותר - שיכול להחליט מי יהיה שר המשפטים השר לבטחון פנים שיכול להחליט (ובעצם החליט) מי יהיה היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה, מבקר המדינה... כדי להתאים לצרכיו האישיים. מי שיכול לשנות את החוק בישראל לצרכיו הפרטיים - האם אתה יכול להעלות על דעתך ניגוד אינטרסים גדול מזה???

     

    ויכול להיות שניגוד אינטרסים (למרות ההצעה היפה שלך) הוא לא הדבר הראשון שצריך להנחות אותנו. יכול להיות שלמצביע הימני שלמות הארץ, אופיה היהודי\ דתי של המדינה, שוק חופשי... חשובים יותר מניגוד אינטרסים. 

     

    אבל כמו שאמרו בימין החדש "בוא..." לאנשי הימין היו הרבה רשימות לבחור בהם. הם בהחלט יכלו לבחור ברשימה שניגוד אינטרסים לא היה כתוב לה על המצח באותיות קידוש לבנה. יכלו לבחור בימין החדש, בכולנו, בזהות, באגודה ובבית היהודי. ובכל זאת 48 (מתוך 65) מהמנדטים  של הימין באו ממפלגות שניגוד אינטרסים הן שמם האמצעי. לא רק זאת, בעוד שמצביעי השמאל מענישים נבחרי ציבור שעברו על החוק, בימין עבירה על החוק וניגוד אינטרסים רק מגבירים  את הפופלאריות של מועמד. כך קרה שש"ס הכפילה את כוחה לאחר שדרעי הורשע. כך קרה שאריק שרון זכה לשיא הפופלאריות שלו לאחר חשיפת פרשת האי היווני, כך קרה שליברמן הכפיל את כוחו חשיפת פרשת המניות וחברות הקש, וכמובן המקרה הנוכחי אם ראש הממשלה נתניהו.

     

    נדמה לי שבדיוק על המקרה הזה שנו רבותנו את המשפט "טול קורה" - ובהקשר של ניגוד אינטרסים - נדמה לי שגם יער של  קורות לא יספיק.


    -----

    אני מעריך מאוד את ההצעה להחליף את הכינוי עצבן - נדמה לי שבתגובה הנוכחית ניסיתי גם להצדיק אותו, כל מקרה ידוע לך שכדי לראות את שמי כל שעליך לעשות הוא ללחוץ על הקישור...

      25/4/19 17:54:

    שוב לבעל תגובה #1 

    עצבן (למה שלא תציין את שמך בפשטות)

     

    באמת ובתמים לא ירדתי בבורותי הפעם לסוף דעתך. אתה אומר כי "אילו הייתי כותב מראש שצריך למנוע מאדם שהעמיד את עצמו לבחירה לעמוד בראש ועדת הבחירות מחשש לניגוד אינטרסים - כנראה שלא היתה בינינו מחלוקת". השאלה מדוע היית מסכים איתי שצריך למנוע מאדם שהעמיד את עצמו לבחירה לעמוד בראש ועדת הבחירות? על השאלה הזאת ענית מיד בגוף תגובתך: "מחשש לניגוד אינטרסים". יפה עצבן יקר גם שאלת את השאלה הנכונה גם ענית באותה נשימה עליה נכונה, גם יפה גם אופה; לא כי אתה ואני חכמים גדולים כי אם זה בעינו קול ההגיון באשר הוא אנושי: "מחשש לניגוד אינטרסים", על זאת אין מחלוקת בינינו אתה מצהיר, גם השופט ברק אגב מסכים איתנו, ובשביל לחדד את ההסכמה המכוננת שלך תן לי לשבץ אותה בלוח זמנים קצת שונה.

     

    בוא נגיד שנפגשנו לפני שנתיים על הבמה הזאת בעקבות מאמר דעה שהעלתי ופתחתי אותו באלו המילים: "צריך לעניות דעתי למנוע מאדם שהעמיד את עצמו לבחירה לעמוד בראש ועדת הבחירות מחשש לניגוד אינטרסים", או אז למשמע הפתיח העקרוני הזה לא יכולת לעמוד מהצד מבלי להביע את דעתך העקרונית בנושא שבנפשנו, והבעת מיד את עמדתך תחת אותו כינוי עצבן: "צודק יא אלברט, צריך למנוע מאדם שהעמיד את עצמו לבחירה לעמוד בראש ועדת הבחירות מחשש לניגוד אינטרסים ואפילו לשם הנראות". וכך בתום ההסכמה האינטלקטואלית הזאת התחבקנו ווירטואלית וכל אחד הלך לדרכו.

     

    עברו שנתיים מאז והנה הגיעה 2019 שנת הבחירות, ומי אתה חושב מינו לעמוד בראש ועדת הבחירות? ניחשת, את השופט חנן מלצר שהיה בעברו איש פוליטי מובהק המשויך למחנה השמאל האידאולוגי שבתחילת דרכו הצטרף למפלגת ד"ש אך לא הצליח להיכנס לרשימתה לכנסת, ואף התמודד יותר מאוחר בפריימריז של העבודה ואף כאן לא הצליח להתברג ברשימת העבודה לכנסת, ועכשיו, השם ישמור, התמנה על-ידי נשיאת העליון לא פחות לעמוד בראש ועדת הבחירות. והנה נפגשנו שוב היום לאחר הבחירות על אותה במה, והשאלה עצבן יקר האם החשש לניגוד אינטרסים עודנו בעיניו עומד או שוויתרת עליו לעת עתה.

     

    עצבן יקר בפרוס חג החירות עלינו לטובה אני רוצה להציע לך שתי הצעות שבשום פנים לא כדאי לך לוותר עליהן: תהייה עקבי במחשבותיך ותן להן דרור, אל תוותר עליהן בקלות, רק שנתיים חלפו עצבן וכבר ויתרת על אחד העקרונות החשובים ביותר פרי מחשבותיך הכנות.

     

    ההצעה השנייה אישית ביותר ואני מרשה לעצמי להציגה מתוך הידידות שנרקמה בינינו- בכל זאת שנתיים לא הולכות ברגל: תן לעצמך שם ידידי. מגיע לך שם שיעמוד מאחוריך ויגבה את העקרונות שלך. אל תוותר קח לך שם יפה ולך איתו עד הסוף, זה גם יעזור לנו לעקוב אחר שרשרת מחשבותיך. מועדים לשמחה עצבן, מקווה בשנה הבאה אקרא לך בשם.

     

    שלך בידידות עקבית לאינסוף,

    אלברט שבות

      17/4/19 21:59:

    נדמה לי שעל זה שנו חזלינו חיים וממות ביד הלשון.

    אם היית כותב מראש שצריך למנוע מאדם שהעמיד את עצמו לבחירה (או שהביע עמדה פוליטית בפומבי???) לעמוד בראש ועדת הבחירות מחשש לניגוד אינטרסים (ואפילו לשם הנראות), כנראה שלא היה בינינו מחלוקת.

     

    אך במקום אתה בחרת להטיל חשד בפלוני (ואפילו טרחת לציין את שמו ולהביא את תמונתו. ובמילותיך שלך

     "למה שלא אחשוד במלצר כאיש אמת המאמין בדעותיו ומוכן לעשות את הכל, כולל הכל, ללכת איתן עד הסוף..." ונדמה שבמקרה דנן ה"ללכת עד הסוף" מתייחס להטיית תוצאות הבחירות  -- מעשה שהוא בגדר עבירה פלילית חמורה. ובעצם אתה מציע נוסחה שמי שמעמיד עצמו לבחירה (או מביע עמדה פוליטית בפומבי) מוכן לעשות כל דבר כדי לממש את דעותיו, ומכאן גם לשקר לרמות וכמובן להצע עבירות פליליות (כמו הטיית תוצאות הבחירות).

     

    קשה לי להבין על אילו סיכמוכין נבנית התאוריה הזאת. עד היום מרבית העבירות של נבחרי ציבור הם עבירות צווארון לבן (שתכליתן להיטיב עם עצמם), בעוד העבירות האידאלוגיות שמורות בדרך כלל לצעירים שנוטים לתפוס את העולם בצבעי שחור לבן (כמו במקרים של רצח פוליטי, מחתרות, סרבנות וכו'). אבל אפילו אם היה נמצאים מספר נבחרי ציבור שעברו על החוק בשל להט אידיאולוגי, נדמה לי שזה עדיין מעט מדי כדי להפנות למאן דהוא אצבע מאשימה.

     

    לכן לפעמים הניסוח משנה את כל הטיעון, וכאמור כאשר מוציאים את הטון המאשים בהחלט אפשר להסכים שיש למצוא סייגים באיוש תפקיד יו"ר ועדת הבחירות.

      16/4/19 17:35:

    לבעל התגובה #1 

      

    מודה לך על תגובתך ועל סקירתך ההיסטורית לבסיס האידיאולוגי של ד"ש ושינוי. אני יכול לקבל או לדחות את הקביעות העולות מסקירתך לאחר ואתעמק בנושא ואם תרצה לפתוח על זאת שולחן- אשמח ברצון רב. עם זאת ועם כל הכבוד ידידי, דברים אלה אינם מעצם העניין שלשמו התכנסנו. הרשימה שהגבת עליה באה לדון בתהליך ספירת הקולות וחובת הממונים על התהליך להיות נקיים מכל רבב. כשלעצמי קטונתי לקבוע מי נקי ומי לא, מה עוד אם מדובר באישיות משפטית רמת דרג. הכלי היחיד שיכול לעזור למנות למשימה הלאומית הזו אנשי אמת נקיים מכל רבב וחשד הוא הנוסחה שהמליץ עליה הנשיא בדימוס ברק וכך הוא רקח אותה: "איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד האינטרסים עלול להיווצר". הנוסחה הזאת ידידי הופרה בעצם מינוי השופט מלצר שבעברו היה איש פוליטי *מובהק*. ונא לא להתבלבל בין איש פוליטי לבין איש בעל דעה פוליטית.

     

    אין ספק כי היו"ר הקודם, השופט יעקב טירקל היה ועודנו בעל דעה פוליטית ואולי אף עם זיקה ימנית. אין איש בישראל שאינו בעל דעה פוליטית וכולנו נותנים לדעתנו ביטוי מובהק בשיחות חולין וברשתות החברתיות, אולם, וכאן ההבדל הלא קטן, לא כולנו נותנים ביטוי אקטיבי וישיר לדעותינו בפעילות מפלגתית לדוגמה או בפעילות חברתית ענפה. לא כולנו הולכים עם דעותנו למשכן הכנסת או לקרית הממשלה. מאידך ובניגוד לנו, לרוב המוחץ בעם, השופט חנן מלצר נתן בעברו ביטוי אקטיבי לדעותיו ועסק שנים רבות בפעילות מפלגתית, והוא כן נשא את עיניו למשכן הכנסת וקרית הממשלה וביקש ליצור הדים משמעותיים לדעותיו בציבור. יש איפא הבדל עצום ביני לבינו ובין טירקל לבינו, וההבדל הזה ברח לדאבוני מעיניך כי לא עמדת עליו.  

     


       
      

      16/4/19 09:14:

    שמע ידידי נדמה לי שאתה זקוק לרענון קצר בהיסטוריה הישראלית.

     

    הקביעה ש: "ד"ש ו'שינוי' היו הבסיס האידיאולוגי והאב הרוחני לשמאל הישראלי המתון והרדיקלי כאחד המיוצג כיום על-ידי העבודה ומר"צ". מאוד מאוד מוזרה.

     

    ד"ש קמה בשנת 1977, ואילו השמאל הציוני ראשיתו ב-1900 בעיר אודסה רוסיה. הוא התקבע בארץ בזמן האליה השנייה ע"י אנשים כמו בן גוריון, טרומפלדור, יצחק בן צבי ודומיהם. 

    במשפט "דעותיו הליברליות" אתה מייחס את הליברליות לצד שמאלי של המפה. זה מאוד נדיב אבל לא לגמרי מדיוק. למעשה במשך שנים התנועה הליברלית הייתה חלק מהמחנה הימני ותעיד על כך האותיות של מפלגת הליכוד מח"ל - מחנה חרות ליברלים - שהם שתי התנועות שהקימו את הליכוד. 
    לכן ד"ש מראש קמה כמפלגת מרכז, ובפועל היתה אחד הגורמים שאפשרו את המהפך ב-77. החלק של שינוי (רובינשטיין) אכן חבר לשמאל ליסוד מר"ץ. אבל הוא בטח לא היה אב רוחני. מר"ץ הייתה איחוד בין שלוש תנועות - מפ"ם (שקיימת מ-1920) שמהווה שמאל מסורתי - כלומר כלכלה חברתית. ר"ץ שהייתה מפלגת זכויות האדם הישראלית שהתבססה על האידאולוגיה של תנועת זכויות האדם מארצות הברית (מרטין לוטר קינג), ושינוי עם המצע הליברלי. המכנה המשותף העיקרי של שלושת התנועות היה פייסנות מדינית וניסיון להגיע לשלום תמורת פשרות טריטוריאליות. בפועל שינוי פרשה ממרץ לאחר שתי קדנציות, וחזרה בראשותו של טומי לפיד להיות מפלגת מרכז (שהייתה שותפה בעיקר לקואליציות ימניות).
    לגבי עמדתו של השופט - כל הכבוד למחקר, אך נדמה לי שקשה למצוא יו"ר ועדה שאין לו זיקה פוליטית - כך לדוגמה השופט יעקב טירקל שהיה היו"ר הקודם, היה עם זיקה ידועה לימין הישראלי (ונדמה לי שזה לא העכיר במאום על יושרתו בתור יו"ר הועדה).
    ואפילו עם נהייה מאוד ספקנים ונאמץ את הגישה החשדנית, צריך לזכור שהיו"ר לא פועל בחלל ריק, הוא כאמור יו"ר ועדה, והועדה ברובה (חוץ מהיו"ר) היא ועדה פוליטית, שממונה על פי מפתח פוליטי - כלומר למפלגות הימין היה בוועדה רוב, ולכן היו"ר גם לו רצה לא יכול היה לעשות מה שהוא רוצה.
    לגבי הטענה האחרונה על הספירה הכביכול משובשת - נדמה לי שגם ראשי מפלגת הימין החדש החליטו לוותר עליה בשלב מסוים, וכמובן שאם הם היו מתעקשים ניתן היה לבדוק את הטענה שלהם בערכאות שיפוטיות. כל מקרה על פי הפרסומים כניסת הימין החדש לא הייתה אמורה לשנות את מפת הגושים באופן מהותי (אם אני זוכר נכון מנדט אחד היה עובר מימין לשמאל בעקבות השינוי).
    כל מקרה התנועה ימינה קשורה גם בעניין דמוגרפי - והריבוי בצד הימני של המפה עולה בהרבה מהריבוי בצד השמאלי - לכן אם רוב של 65 מול 55 לא מספק אותך, חכה ארבע שנים ואז הרוב יגדל (כנראה 68 מול 52) וכך הלאה (כמובן אם לא יקרה משהו בלתי צפוי). אז נדמה לי שבתור ימני אתה יכול להנות גם מהניצחון (10 מנדטים הפרש זה רוב שמאפשר לעשות לא מעט דברים) וגם מהידיעה שבעתיד הרוב הזה רק יגדל.

    ולמה שלא נחשוד בכשרים?

    6 תגובות   יום שישי , 12/4/19, 20:04

    השאלה שאני שואל את עצמי, למה שלא אחשוד בשופט העליון מלצר כפטריוט אמיתי המשוגע לדבר ומוכן לעשות את הכל למען ארצו ומולדתו . למה שלא אחשוד במלצר כאיש אמת המאמין בדעותיו ומוכן לעשות את הכל, כולל הכל, ללכת איתן עד הסוף ולהשרישן בחברה . האין זו שאלה לגיטימית?


                         

    ''

                                 שאלות לגיטימיות פתוחות

                                                                        -               -               -

     

     

    שופט העליון חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, היה בעברו איש פוליטי מובהק המשויך למחנה השמאל האידאולוגי השורשי. בתחילת דרכו הפוליטית בשנת 1977 הצטרף למפלגת ד"ש- התנועה הדמוקרטית לשינוי. ד"ש הייתה מפלגת שמאל מובהקת שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית והיא קיבלה באותן בחירות 15 מנדטים, אך מלצר לא הצליח להיכנס לאותה רשימה. באותן בחירות זכה בגין בניצחון סוחף 'המהפך' ומלצר נמנה על המתנגדים להצטרפות ד"ש לממשלת בגין הראשונה. באותן שנים היה פעיל גם ב-'שינוי- התנועה החילונית' מפלגה שנוסדה על-ידי אמנון רובינשטיין והתמזגה עם ד"ש בריצתה לכנסת התשיעית. ד"ש ו'שינוי' היו הבסיס האידיאולוגי והאב הרוחני לשמאל הישראלי המתון והרדיקלי כאחד המיוצג כיום על-ידי העבודה ומר"צ.


    לדעותיו הליברליות נתן מלצר ביטוי מובהק בשנת 1979 כאשר הופיע במספר תוכניות רדיו ותבע הנהגת נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, ובמקביל התמנה באותן שנים ליועץ המשפטי של התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל. עוד הוא שימש ב-1980 כיועץ המשפטי של מחנה רבין במפלגת העבודה, ואף שימש בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה. בתקופת כהונת רבין כרה"מ ויו"ר העבודה מלצר היה פעיל מרכזי במפלגה ואף התמודד ב-1996 בפריימריז של העבודה לרשימת הבחירות לכנסת.


    כל האמור לעיל אינו אלא רזומה של איש ואזרח מן המניין בעל דעות פוליטיות מוצקות. אין איש בישראל שאינו בעל דעה פוליטית מוצקת, כולנו נותנים לדעתנו ביטוי מובהק מאחורי הפרגוד בקלפי, בשיחות משפחתיות בסלון או ברשתות החברתיות, ואולם לא כולנו נותנים ביטוי לדעותינו באופן אקטיבי וישיר דרך פעילות אופרטיבית באחת המפלגות, בפעילות חברתית יזומה או כחבר כנסת, שר או ראש ממשלה. שופט העליון חנן מלצר היה מנוי בעברו על הסוג השני האקטיבי, שנשא את עיניו למשכן הכנסת לממשלה וביקש לשנות, לעורר השפעה, ליצור אפקט משמעותי לדעותיו ולהנהיג את מלוא הציבור על-פיהן.


    אני מבקש להבהיר ולהדגיש את מעלתם הרמה דווקא של אלה השואפים לתת ביטוי אקטיבי לדעותיהם ולהפוך אותן לנחלת הכלל. בלעדי אלה לא היו לנו פטריוטים המוכנים לעשות את הכל למען מולדתם. משם באים אמנם הפוליטיקאים שקנו ביושר את דעתנו השלילית עליהם, אולם גם משם באו כל המשוגעים לדבר המוכנים להקריב את עצמם, פשוטו כמשמעו, על מזבח דעותיהם הכנות. השאלה שאני שואל את עצמי, למה שלא אחשוד בשופט העליון מלצר כפטריוט אמיתי המשוגע לדבר ומוכן לעשות את הכל למען ארצו ומולדתו. למה שלא אחשוד במלצר כאיש אמת המאמין בדעותיו ומוכן לעשות את הכל, כולל הכל, ללכת איתן עד הסוף ולהשרישן בחברה. האין זו שאלה לגיטימית?


    השאלה הלגיטימית שאבקש להניחה על השולחן, מדוע שלא אחשוד כי גם נשיאת בית המשפט העליון מנוייה על אנשי האמת המשוגעים לדבר, המוכנים ללכת עם דעותיהם עד כלות הכל למען החברה ועתידה, ובמסגרת זו מינתה לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות דווקא את הפטריוט שחולק עימה, הן את האמת שלו והן את דעותיו הכנות, ומוכן לעשות את הכל כולל הכל להבטיח את קיום נבטיהן בחברה, ולהשגיח מקרוב על כי אותם השורשים ימשיכו לנבוט בקרקעית החברה שלא יסורו ממנה.


    השאלה הקונקרטית, מדוע נשיאת העליון שהסמכות הבלעדית למינוי יו"ר ועדת הבחירות בידה, מינתה את השופט היחיד בעל עבר מוכח עשיר ואקטיבי, המשויך פוליטית ואידאולוגית לשמאל השורשי. דווקא אותו. אציג עוד שאלה לגיטימית ביותר שמטבעה עלולה לנבוט במגרש ועדת הבחירות. מדוע שלא אחשוד כי למען האמת וקדושתה, תפקיד 'ההשגחה מקרוב' יכניס את המשגיח לפעולה אך במקרי חירום לאומי בו עלול הימין המסוכן לקטוף את הרוב המוחץ של העוגה ולמחוק כל זכר ופתחון פה לאמת, בדיוק המקרה הייחודי עד מאוד שעמד לפנינו, בו הימין החדש עבר את אחוז החסימה כאשר רע"מ ומר"צ עשויים להימחק מרשימת ח"כי כנסת ישראל והגוש הימני יגביה שחקים עד לכשמונים מנדטים מול 40; זהו לכל הדעות מצב חירום לאומי. התהייה היא מדוע עלי לכבוש את השאלה הלגיטימית הזו.


    את התשובה הנחרצת והאמיצה לכל השאלות הלגיטימיות הקונקרטיות שלי לעיל, מצאתי באחת מחוות הדעת המשפטיות הנוגעת לסוגיית ניגוד האינטרסים, ונכתבה בעטו המחודד של נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק: "איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד האינטרסים עלול להיווצר".

     

    רשימה זו הציגה ספק סביר של חשד לפלילים בועדת הבחירות. מכוח החשד הזה שחילחל לכל שורות החברה אבקש, מהבמה הפובליציסטית הצנועה שלי להדיח את השופט מלצר מתפקידו ולקיים ספירת מלאי חוזרת תחת עינה הפקוחה של ועדה ציבורית ממלכתית, שתחקור בתום הספירה את עצם המינוי וניגוד האינטרסים.



     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אלברט שבות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין