שָׁם, בַּשּׁוּק
אֲדוֹנָן קָנָה בְּנוֹתַיִךְ הָרַכּוֹת בַּשָּׁנִים
וְתַחַת קוֹרַת בֵּיתוֹ בְּחַרְבּוֹ שֶׁמִּתּוֹךְ גּוּפוֹ
בִּתֵּק קָרַע קְרוּם בְּתוּלִין.
זַעֲקוֹתֵיהֶן נִתְקְלוּ בְּקִיר הַזְּכוּכִית
שֶׁל שָׁמַיִם אֲטוּמִים
וּלְאָזְנֵי הָעַכְבָּר
לֹא הִגִּיעוּ בַּקָּשׁוֹת לְרַחֲמִים.
הוּא תָּקַע לִידֵיהֶן אֶת סֵפֶר קָדְשׁוֹ הַטָּמֵא בַּסְּפָרִים
וְהוֹרָה לָהֶן
"לִמְדוּ עַל פֶּה אֶת הַפְּסוּקִים!"
הֵן שִׁנְּנוּ אֶת פְּסוּקֵי הַשָּׂטָן
בֹּקֶר וָעֶרֶב
לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ
וּבְחֶשְׁכַת הַלֵּיל
בְּעֵת רָצוֹן לוֹ לִבְעֹל
הָיָה עֲלֵיהֶן לְשַׁנֵּן בָּהּ בָּעֵת

אֲדוֹנָן
הֶאֱכִיל אוֹתָן מִלַּהַט זְנוּנָיו
וּמִזְּרוֹעוֹ עֲשִׁירַת הַשְּׁרִירִים
הִפְלִיא מַכּוֹתָיו בָּהֶן
עַל סְתָם הֱיוֹתָן
וְכָךְ עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הֵבִינָה
בִּתֵּךְ שֶׁמִּתַּחַת לְלִבָּהּ
מִתְפַּתֵּחַ הַשֵּׁד
בְּנוֹ
שֶׁל הַזֵּד.

בִּכְיָהּ עַל הֱיוֹתוֹ בְּתוֹכָהּ
גָּדַל וְרָוַח בְּקִרְבָּהּ
קְבָס נוֹרָא הָיָה מְטַלְטֵל גּוּפָהּ.
אִי אֶפְשָׁר לְהִפָּטֵר מֵהַתּוֹעֵבָה
וְעוֹד עָלֶיהָ יִהְיֶה
לָלֶדֶת לְהָנִיק
וּלְגַדֵּל
הַשֶּׁרֶץ

יוֹם אֶחָד
אוּלַי הָעַכְבָּר יָשַׁן
לָכֵן אֶל הָעִיר נִכְנְסוּ
מוֹשִׁיעִים.
קְצָת מְאֻחָר
אֲבָל בְּנוֹתַיִךְ בָּרְחוּ
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא
בֵּיתוֹ וְהוּא בְּתוֹכוֹ
עָלָה הַשָּׁמַיְמָה אֶל הָעַכְבָּר
בְּאֵשׁ עָשָׁן מֵהַפְּצָצָה שֶׁהִתְפּוֹצְצָה

הֵן קָרְעוּ הָרְעָלָה הַשְּׁחֹרָה
אֲבָל אִי אֶפְשָׁר הָיָה
לְהִפָּטֵר מֵהַשֶּׁרֶץ
שֶׁתָּפַס עֶמְדָּה
בְּתוֹךְ גּוּפָהּ
וְהִיא שָׁחָה מְקִיאָה
וְכָל יֵשׁוּתָהּ
בּוֹכָה

© כל הזכויות שמורות
ר. מיפו