ינשופה לשעבר
מחשבות שחשבתי בלילה והחזיקו מעמד עד הבוקר..
הפוסטים הטובים הם לא בהכרח האחרונים, תרגישו חופשי לדפדף ולהגיב גם אחורה..
פוסטים פופולאריים
-
למה אכפת לי
19/3/08 | 1091 צפיות
-
ריחות שפוגשים בדרך
5/8/07 | 1874 צפיות
-
שירות לציבור ממסדרונות האו"ם
13/1/09 | 858 צפיות
-
דירונת קטנה ואנשים בה יפים (וגם קצת פטריוטיות)
7/6/07 | 1423 צפיות
-
להלן כותרות הפוסטים שלא נכתבו השבוע*
21/12/08 | 950 צפיות
-
כמה כבר גדולות הביצים שלך? אה?
24/3/08 | 1857 צפיות
פוסטים אחרונים
- ישן בפני חדש תוציאו 26/3/12
- דברים שהשמאל הלאומי גרם לי לחשוב עליהם. 23/7/10
- ככה סתם באמצע היום 19/1/10
- לך לסדר את החדדדדדרררר ששלללךךך!!!! 7/1/10
- fnv tpar kv,jct? 29/12/09
- ערב עם דן 24/12/09
יומנה של רווקה לוחמת- יא וורדי איזה אדרנלין ראש..
| חצות, תל אביב, קומת קרקע. משהו נופל בשירותים, החתול ישן בסבבה על הפוך. טוב, אולי רוח מהחלון? נכנסת לבדוק. עכבר. שיט. כבר ראיתי עכברים. כבר קרה שהחתול שלי הביא אחד הביתה בימי צייד טובים במיוחד. אבל קטנים. מין מיקי מאוסים מתוקים באורך 5 ס"מ מקסימום. תאמינו לי, הייתי צריכה לזרוק אותם לפח.. אבל עכשיו? עכבר גבר. שמן, גדול, אולי 15 ס"מ בלי זנב. איך אני יודעת? רוחב של יעה. פרטים בהמשך. אחד כזה שמצליח לקפוץ מהרצפה לצינור שמאחורי האסלה. אוקי. סגרתי את הדלת. אה. יופי. יש לי חתול. עם קבלות. סוף סוף יהיה גם שימושי חוץ ממותק.. הערתי אותו אחר כבוד מהחרוף על המיטה והכנסתי אותו לשירותים. סגרתי מאחוריו הדלת וחיכיתי. דקה. שתיים. דממה. חתול שתופס עכבר עושה רעש. יופי. חתול מקולקל. אין ברירה. נכנסים. נשמתי עמוק וסגרתי את הדלת מאחורי. רק חסר לי שהוא יטייל לי אל המיטה.. מסתבר שהוא מצא איפה להתבצר. יושב החתול ומחכה שהוא יצא. וואלה יופי. עכשיו איך מוציאים אותו משם? אה. הנה. מטאטא. מגניב. אני אפחיד אותו מצד אחד, החתול יתפוס מצד שני. יוק! החתול לא מצליח. להשאיר אותו שם ולמצוא בבוקר מישהו שיעזור לי? אין מצב. את העכברים הקטנים שהחתול היה מביא הביתה הייתי תופסת בזנב גם אם הם לא היו לגמרי מתים, אבל זה גם יהיה יותר כבד, הוא הרבה יותר זריז והוא קופץ רחוק המניאק!
לחשוב. מה עוד יש פה? הנה יעה. נעלה אותו על היעה ונעיף החוצה דרך החלון. הבן זונה כמעט טיפס עליי. קופץ גבוה, כבר אמרתי. פלן בי. פח. הפח של השירותים. עכשיו צריך להגיע לפח בלי שהעכבר יתבצר לו מחדש:
להחזיק את המטאטא בפינה כדי לחסום אותו, צ'ק. להגיע אל הפח ולהרים אותו, צ'ק. לרוקן אותו (מזל שכל מה שיש שם זה שני גלילים ריקים של נייר טואלט), צ'ק. ביד השניה יעה בהיכון, צ'ק.
עכשיו איך להוריד את הפח על החולירע מספיק מהר? זה קשה מצדי האסלה.. אה. הוא כבר טיפס על מכסה האסלה. מצוין. אאגף אותו לשם. מהר, מהר, הוא למעלה. בום. הפח מכסה אותו. כמעט. הנה, עכשיו נכנס גם הזנב. איך לדחוף את היעה מתחת בלי שהוא יברח? (או לחילופין יקפוץ עליי?) יש רק דרך אחת - לאט ובזהירות. לא לשחרר את הפח בינתיים. כבר סגרנו שמהיעה הוא יודע לטפס עליי! עכשיו להרים את כל הערימה לחלון... לכוון את היעה היטב אל בין התריסים.... להרים לאט את הפח..... יצא. מהר לסגור את התריס. ככה זה מרגיש:
כל העניין לקח אולי חמש דקות. לכתוב את זה לקח פי ארבעה, ואני עדיין רועדת טיפה.. -אייקון של ריקוד נצחון קטן-
אתמול בלילה בעודי קוראת קצת לפני השינה אני שומעת רשרוש מוכר. כשנכנסתי לדירה (לפני יותר משנתיים) שמעתי אותו במשך שבועיים עד שגיליתי שחיפושית שחורה,קשיחה וגדולה כמו גלעין של אפרסק מנסה לצאת מאיזה עציץ ריק בפינה.. אתמול היא הופיעה שוב. כן, אני מתארת לעצמי שזאת היתה בטח הבת דודה שלה או משהו, אבל בכל זאת... קערית פלסטיק ודף נייר עשו את העבודה והיא נשלחה החוצה בטיסה ישירה.. מה קורה אצלי לעזאזל?!?
|
תגובות אחרונות
-
שמעון מאיר
בתגובה על ישן בפני חדש תוציאו
-
אייקון חברתי
בתגובה על דברים שהשמאל הלאומי גרם לי לחשוב עליהם.
-
lakonya
בתגובה על לך לסדר את החדדדדדרררר ששלללךךך!!!!
-
אודי ברוך
בתגובה על ככה סתם באמצע היום
-
איש-ון
בתגובה על כוסאומו המקום הזה
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
LOL!!
משחקי מילים זה אחלה כיף.
כססתי ציפורניים מרוב מתח.
כל הכבוד על האומץ.
אני יודעת, פשוט יודעת שיש פה פאנץ' שפיספסתי..
אין על האירים..
ושולה זה שם מיעולה!
:-)
שיחקת אותה ביציאה, שולמית... :)
הממ...
אני אחשוב על זה..
גינס, דיר לאסי. גינס.
סימן שהגיע הזמן להחליף דירה או להתחתן (-;
מיקי
אוחחח, מעדן.
אני מנסה לחשוב מה לשים מלמעלה.
חחח...
גם הליצן שלי היה מביא אותם בעצמו, אבל קטנים כאלה.
מניח אותם מלא גאווה על המיטה ולא מבין למה אני לא מרוצה מהמתנה יקרת הערך שהוא העניק לי...
פעם אחת תפסתי את העכברצ'יק לפני שהוא גמר להשתעשע בו - התמודדתי עם שעתיים של פרצוף נעלב..
וחולדה זה באמת כבוד!
תודה :-)
הולך.
אני אבשל ממנה האגיס.
טעמת פעם? זה נשמע לי הכי איכס בארץ...
צ'מעי, אני בלב העיר כבר עשור..
מצד שני, זו הממש קרקע הראשונה..
נכון! היה לך קיפוד!! איזה ממי...
חחח...
האביר שבא להציל עלמה במצוקה.. יפה לך :-)
האמת היא שלא נעים להודות, אבל כשמדובר ביצורים מכונפים - אני הופכת להיות נקבה היסטרית לכל דבר. היה אינסידנט עם עטלף בדירה שגרתי בה פעם עם שותפים. ברחתי רחוק ונתתי להם לשבור את הראש..
כשגרתי בת"א החתולה היתה מביאה לי ג'וקים
משחקת כדורגל ונותנת לי להתמודד עם הגופות.
בהולנד, אחד מהשלושה מכניס עכברים.
אם אנחנו יכולים, מצילים, ואם לא, אז לפח.
פעמיים הביאו לנו חולדה - ועוד בשיא הגאווה!
עם העכבישים אגב - הם לגמרי useless
וכבר ראיתי שניים בגודל של עכבר
מזל שיש גבר בבית
אחרת כבר מזמן הייתי חוזרת לג'וקים.
כתבת משעשע:-)
לא פדיחה בכלל. סרט מעפן. מבייש את הז'אנר.
ברור שאני היו"ר. אני גם הסגן, הגזבר וחבר המועצה.
יש לי שלפוחית. נעשה טרייד?
מה זאת אומרת מה קורה אצלך? את גרה בלב העיר. אצלי יש עכברים, עכברושים, יונים וקיפודים. מה רע?
האביב הגיע והן, החיות, יוצאות לעשות סיבוב. ככה פשוט.
אה, ואל תבני על החתול בעניין המזיקים. חבל על הזמן. הוא יתעורר רק אם תביאי עוד חתול.
משתחווה...
הזכיר לי סיפור מתקופת סינגלותי, כאשר בסביבות 3 בבוקר קיבלתי טלפון מידידה רמת גנית, שהתלוננה על מפלצת במרפסת שלה, והודיעה לי שהיא עומדת ושומרת על הדלת למרפסת והיא תישאר שם עד שמישהו יבוא ויושיע.
מצאתי אותה חיוורת לגמרי, עומדת עם מטאטא מוחזק בהיכון מול הדלת. פתחתי חריץ קטן כדי להציץ.
המפלצת היה עטלף שהתבצר בפינת המרפסת, ונראה בפאניקה טוטאלית מהאנשים שמסתכלים עליו.
גם לה היה יעה, ולאחר שהצלחתי לתפוס אותו בין המטאטא ליעה, שלחתי אותו לשיעורי טיסה בחוץ...
ובענייני יכולת להירדם אחרי אירוע כזה - גלנמורנג'י לא עושה את העבודה?
אמרתי :-)
(תודה)
מזתומרת? לעבור דירה במיידית.
ביג קהונהס!!!
איזה כיף להגיד.. תנסי... :-)
איזה ברירה היתה לי בדיוק?
אפילו השכנים הזכרים שלי הם לא בדיוק נועם מהשרדות..
בטח יש איזה ביטוי מעולם המגל והחרב שאומר שרק עשיתי את חובתי כלוחמת אורבנית מן השורה...
:-)
המממ..
אני אברר את זה במייל עם מאיר בנאי ואחזור אליך..
מסתבר שביני לבינך אפשר לארגן טיולי ספארי עירוניים למשעי..
:-)
או אולי :-( ?
הזכרת לי שפעם נורא קינאתי בחבר שיודע לשרוק מנגינות. אני יודעת רק שריקות של ערסים.
החלטנו להקים את תנועת "לשרוק את החיים", סדנאות וכל השבנג..
נסגר שאני אהיה ה"גורו" שבגלל "קדושתו" אף אחד לא ראוי לשמוע אותו שורק...
כמה פאדיחה זה שעוד לא ראיתי רטטוי?
את היו"ר, נכון?
יש לי במקרר סילברול, רוצה?
פייר, אם חושבים על הנושאים שמקיימים בימינו מסיבות עיתונאים בגינם...
אולי עדיף לכנס אחת על מלחמה במזיקים
במקום שחיתות ואנסים..
נשבעת לך שלרגע חשבתי על זה בעצמי.
אבל אח"כ החלטתי שאין מצב!
זה הבית שלי ואף עכבר, גדול ככל שיהיה, לא יכבוש לי אותו!
-ראית את הפכנו את זה לפוסט פוליטי?-
שלושה סוגי נמלים?!
שבוע אצלך בדירה בשלהי אוגוסט, והישרדות קטן עלינו :-)
אחות, בהמשך לחלופת האינפורמציה האחרונה שלנו...
אני רק שאלה קטנה -
באיזה גודל הביצים שלך?
אלוהים!
זה היה עכבר העיר או עכבר הכפר ?
ענקית את. הערצתי לך.
ועל השאלה- מה קורה אצלך?
קיץ. כלומר עוד לא בדיוק, אבל תחילת אביב וזה רק ילך ויעשה יותר גרוע.
בואי אצלי, בית צמוד קרקע באמצע העיר, יש פה עכברי שדה, ג'וקים, נמלים משלושה סוגים, חיפושיות זבל, חתולי רחוב וכלבה עצלנית ושמנה.
הקמתי לך מועדון מעריצים. אני רוצה שנבנה תכנית סדנאות "אהבה ושנאה עם רטטוי" (מיקי מאוס זה פאסה), ותבואי לחתום על מכתבי מעריצים.
השרופה.
אחרי התיאוריים המפורטים,
אני רואה אותך עומדת,
במסיבת העיתונאים שתכונס לכבוד האירוע הדרמטי,
ליד הלוח הגדול, עם מפה גדולה של השירותים,
ועליה מצויירים חיצים אדומים וירוקים של האיגופים והפריצות,
כמו פעם, כשהגנרלים היה גנרלים,
ועדיין ניצחנו במלחמות, והכבוד היה לצה"ל...
אני עדיין טוענת שג'וקים יותר מפחידים,
אבל כנראה שזה רק בגלל שלא היה לי עכבר ברוחב יעה בבית.
אני לא הייתי מצליחה לתפוס אותו.
הייתי יוצאת מהבית וחוזרת רק אחרי שהייתי בטוחה שהוא כבר הלך.
יכול להיות.
אבל אם אני רוצה להיות בהכרה מחר
כדאי שאני אצליח להרדם..
לגמרי.
אני כבר מדמיינת את התור בפינת הליטופים..
את יודעת מה חבל לי?
שלא שלפתי את הסלולרי וצילמתי אותו..
מה מה קורה אצלך?
מזה עושים עסק.
סאפארי אצלך בבית.
זה לא מוריד אדרנלין
זה לא מתחשק כשהאדרנלין גואה?
זה מה שחסר לי עכשיו...
שכחת שאצל נשים זה ההיפך, מה?
זה אתם שמתעייפים, אנחנו מתעוררות..
בשביל זה המצאנו את הסקס, לא?
עזבי אותך כוכבים...
מדליה זה יותר מגניב.
אולי אחת עם שם כזה יפה? כמו "אות העוז" או משהו?
ונכון, החתול פישל, אבל תודי ששלפתי תוכנית מגירה מוצלחת..
חחחח...
אני עדיין על שאריות אדרנלין...
בחיי שהתכוונתי ללכת לישון מוקדם היום...
אוי איזה סיוט. גן חיות בעיר הגדולה?
מעכשיו אני יודעת שאת גיבורה.
מדליה.
(או כוכב?) תיכף נראה אם אפשר לככב פעמיים ביממה.
הייתי אומרת שניצחת אבל למרות זאת בין הניצחון לטקטיקה לא הייתה אסטרטגיה כלל.
סתם סמכת על חתול מקולקל.
נשיקות
מחכה ומחכה...הפקס לא יוצא... :-)
ההזמנה בפקס.
נכון. אבל זה איכסס!
כשזה בא מביולוגית, זה עוד יותר מחמאה :-)
(איזה אינטרס יש להם לבא פה בחם הזה...)
אני חושב שהגיע זמן סיכומים: עלייך בהחלט ניתן לאמר: אשת חיל מי ימצא... :-)
סגרי לי מקום ותאריך...ואני מגיע, פונקט על הדקה... !!! :-)
צ'מעי מותק,
את מה זה אמיצה, מגיע לך קולולולולולו גדול.
(אני כבר הייתי מחזירה את הבית לפלשתינים)
שכחת גם שאני יודעת לקדוח חורים, לעשות שפכטל, נגרות וקירות גבס. בחיי.
חשמל לא, אבל אני אסתדר עם אינסטלציה אם אין לי ברירה...
רגע, מה?
אישה שיודעת להילחם באומץ ובהצלחה בתפלצות בית אורבניות יום-יומיות?
זה סימן מאוד שלילי, עכשיו אנחנו רק טובים להורדת זבל והזזת מכונת כביסה.
אין כבר יותר
הריגת ג'וקים.לקחת שליש מהרשימה המנטלית שלי ל-"למה נשים בכלל טורחות עם גברים" :-)
בכל זאת, יש קבוד.
הפעם בלי צחוקים, ריספקט שניצחת את החיה האימתנית שאיימה על שלום ובריאות ביתך.
(כל פעם שאני קורא כאן הדעה בי מתחזקת שאת בן-אדם דמיוני. הרי איזה אישה מבינה בוויסקי ומסלקת עכברים? אחד מהשניים מילא, אבל שניהם?)
חחח...
הוא היה יעיל פעם באיזה אינסידנט עם ג'וק.
הבעיה היא שהוא חושב שזה צעצוע ובמקום לחסל ולגמור עניין הוא משחק איתו כמה שרק אפשר..
דווקא הסתדרתי יפה.
מצד שני, סקס עם יעה זה באמת לא כ"כ נעים...
אני רוצה לראות אותך מכניס את הנמר הלבן הזה לתוך פח קטן מפלסטיק...
:-)
חחח מצחיקה אלופייה שאת.
בפעם הבאה לפניי שאת משמישה את החרופר הצימרי שלך תוודאי שהחלפת ת'בטריות.
לילה.
דחוף גבר דחוף !!!
נכון?!?
חכה, הזכרת לי את מאורעות אתמול בלילה..
כבר מוסיפה..
חוששילינגגג......אשכרה סיפור מתח...(עם הפי-אנד...) :-)
מה שבטוח, כשאני בא לבקר אותך זה עם רובה קצוץ קנה....מה שבטוח - בטוח :-)