כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    אבא שלי ואני

    38 תגובות   יום שני, 15/4/19, 13:48

     

     

    האצבעות שלי קצרות רחבות וחזקות

    כמו של אבא שלי.

    החלומות שלי מפחידים מסויטים ומרים

    כמו של אבא שלי.

    השפה שלי ישירה צולפת ואמיתית

    כמו של אבא שלי.

    הבור שלי עמוק אפל ורעב

    כמו של אבא שלי.

    האהבה שלי היא כוס מלאה.

    כמו של אבא שלי.

    החיים שלי לא מושלמים

    כמו של אבא שלי.

    הכישורים  שלי פוריים מפתיעים ויולדים.

    כמו של אבא שלי.

    החולשה שלי דוהרת כמו סוס משוגע

    כמו של אבא שלי.

    אני יצאתי מהזרע של אבא שלי

    אבל לא יכולה להוציא את הזרע של אבא שלי ממני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/19 09:40:
      אני כל כך קשורה לאבא שלי גם... כל כך פוחדת שהוא ילך לי...
        13/5/19 20:35:
      עוצמתי ומרגש, גילה
        1/5/19 12:12:
      remei. תודה. את צודקת יש דברים שמבינים אותם לאט לאט. המחזוריות ההסטורית היא אוטומטית והמלחמה שלי בנטייה להיות כמו אבי חישלה, גיבשה ועיצבה אותי.
        30/4/19 23:31:
      יש דברים שאינם ברי שינוי או אינם ברי שליפה. כתבת מאוד מרגש :)
        30/4/19 11:29:
      מרצ'לו קוף. אמירה מעניינת. כפראפרזה על המשפט ניתן לומר שיש נשים ממין נקבה ונשים ממין זכר.. התפקיד שאנחנו לוקחים על עצמנו מגדיר את הזהות שלנו. אבל העיקר בעיניי זה מה עושה גבר טוב? מה עושה אישה מאושרת?
        29/4/19 13:00:
      "הציוויליזציה המערבית מייצרת רק גברים, אך משני סוגים: גברים ממין זכר וגברים ממין נקבה" ר.נ. קמחי
        29/4/19 12:22:
      נגעת בצמרות העצים. מבעסת אותי המחזוריות המעגלית - שאני מתנהגת כמו אבי, מתרגזת כמוהו,חושבת כמוהו - שהפכתי להיות אבא שלי. (אם הייתי אמא אז הילדים שלי היו יורשים את התהליך האינסופי הזה.)
        29/4/19 11:27:
      נומיקן.לעתים נדמה לי שהקושי הכי גדול, הופך להיות גם ההזדמנות הכי גדולה.

      מזכיר שבעצם אנחנו לא נשמות חופשיות בעולם הזה.

      שבויים במטריקס.

        28/4/19 14:36:
      חזק, ומטריד
        25/4/19 14:13:
      רחלי בן-צור. תודה רבה על הטוב שזורם אלי מהמילים שלך, דרך המסך הדומם.
        24/4/19 19:33:
      עוד שיר מעולה. שאפו גילה!
        24/4/19 12:43:
      התפישה שלך שכל אדם הוא עגול ושלם מעוררת בי שאלות: האם אנחנו בוחרים להיות מי שאנחנו או שאנחנו משקפים את התבנית שעיצבה אותנו? את ההורה שהשפיע עלינו, את הסביבה הידע והקשיים שנחשפנו אליהם? האם אנחנו לומדים להסתכל מחדש על הרגע, הקיום והמקום ומרחיבים את הגבולות המקופלים בזיכרון?
        23/4/19 16:36:

      אנחנו מה שאנחנו.

      הרבה פעמים אנחנו נדרשים לצורך להגדיר את עצמנו ומשתמשים לשם כך, באדם אחר. משווים את עצמנו אליו ומגדירים על סמך ההשוואה. אם היינו משווים לאחר, ההגדרה היתה משתנה.

      בכל מקרה, אנחנו זו לא ההגדרה שלנו.

      אנחנו אדם עגול בעל מימדים רבים (שאת רובם לא טרחנו להגדיר).

      אנחנו משתנים לאורך זמן בעוד שההגדרה עומדת.

        23/4/19 10:20:
      kimchid. אנחנו לא בוחרים את ה - DNA שלנו, זה ה - DNA שבוחר אותנו. מזכיר לי את שרלוק הולמס שאמר: "שום דבר אף פעם אינו מה שהוא נראה, ווטסון יקירי".
        22/4/19 16:52:
      זה ה DNA שלך והוא אל חזור!!! חג שמח ומהנה.
        21/4/19 11:15:
      * חיוש *. דומים ושונים בקליפה ובגרעין. היכן נגמר הסיפור שלנו הדומה והיכן מתחיל הסיפור הפרטי שלי...
        19/4/19 12:32:

      גילה יקירתי

      מרגש היה לקרוא אותך

      כמה דומה ויחד עם זאת  שונה

      * כוכב אהבה וחג שמח רווי בחירות בכל התחומים

        19/4/19 11:55:
      א ח א ב. ומצד שני הוא חלק ממני כי הוא המקור ממנו נחצבתי.
        18/4/19 20:21:
      חג שמח. אנחנו מה שאנחנו :-)
        17/4/19 10:48:
      תכשיט. תודה יקירה. אחרי מיליון שנה בערך השיפוט כלפי אבי הוחלף בהבנה שמשהו טוב ממנו נזרע בי.
        17/4/19 10:42:
      עט סופר. האתגר בחיי זה לצאת ממצרים הפנימי והפרטי שלי ולהוציא את החמץ מחיי. ואם נתקלת באבן חושבת חיובי.
        16/4/19 18:45:
      את גם לא צריכה... יש לך במה להיות גאה... חג אביב שמח...
        16/4/19 11:35:
      חשוב מאוד שאת לא מדחיקה דוברים המודחקים בתוכך בעל כורחך..וקודחת בהם בחדק ארוך...באופן היוצר מפלט של יציאה מן הדחק...חג שמח !!... לשנה הבאה בני חורין!!
        16/4/19 11:25:
      HagitFriedlander. מישל פרוסט: "אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות.אנחנו יכולים רק לשנות את האופן שבו אנחנו מתבוננים במציאות".
        16/4/19 11:21:
      מכבית- coach לכתיבה. בהחלט. אני אישה שלמה ועגולה שמסתכלת על אישותי המורכבת ורואה בעיניים חדשות את מה שהוא שלי, ואוהבת אותי.
        16/4/19 11:11:
      debie30. אני מקבלת את הוריי ולא ממקום שיפוטי, אני מסתכלת על הילדות שלי בחיבה ומבינה שגם להם הייתה המציאות שלהם. אני אוהבת את מה שירשתי מהם.
        16/4/19 11:06:
      shimenben. המבט של הנשמה שלך מחודד. אם הכאב הוא ביצה שהמים עומדים בה ולא זורמים, אז בעל הכאב תקוע. המילים משחררות ומאפשרות.
        16/4/19 10:59:
      אזוטריקה-יומן לימוד אישי. הספר גוסטבי הגדול מסתיים במילים: "אנו ממשיכים לחתור נגד הזרם ונישאים ללא סוף אל העבר" (פ. סקוט פיצ'גרלד).
        16/4/19 10:57:
      ~ ~ . התפוח לא נופל רחוק מהעץ כלומר הטוב והרע בילט אין בגנים, הכל כתוב מראש, עם זאת אני חושבת שלא צריך להשלים עם זה כי יש לנו יכולת לכוון למקום בו ייפול התפוח.
        16/4/19 10:50:
      דוקטורלאה. אבא שלי הוא דוגמה למי שלא רציתי להיות כשאהיה גדולה. אבל לאחר זמן כשראיתי את עצמי בשלמותי גיליתי צדדים ותכונות במהות שלי כשל אבי, ולמדתי לאהוב אותו ואותי.
        16/4/19 10:45:
      אם קראתי נכון..צמרמורת ...
      אכן, ועדיין את אחרת ממנו ומיוחדת בדרכים המופלאות שהטבע העניק לך ושרכשת בכוחותיך!
        16/4/19 08:45:
      אנחנו נושאים את תכונות הורינו לפעמים במראה החיצוני ולפעמים בתכונות האופי ולפעמים גם וגם. השאלה היא מה אנו עושים עם התכונות האלה האם מעתיקים את דרכם או יוצאים עם זה לדרך המיוחדת לנו.
        15/4/19 20:43:
      יש כאבים שכותבים אותך גם כדי לשחרר... אני מקווה שזה המקרה.

      בני האדם כדרך הטבע ובדרכם הייחודית, סוחבים על כתפיהם זיכרונות דרך "משוטטות". המוח גם אוהב למחזר.. תוצאות רישומי הדרך נשמרות בנו אי שם ולעד. כל אחד ומחשבותיו אשר חלקן מודעות וחלקן לא. חלקן אהודות וחלקן לא.

      אצלי את הכן ואת הלא אני משתדל לאזן (לא תמיד זה מסתדר כמו שאני רוצה).

        15/4/19 18:04:

      התפוח לא נופל רחוק מהעץ - אי אפשר לברוח מהגנטיקה, מהחינוך ומהאווירה שנולדנו לתוכה.

      טוב שיש לך אבא להשוות את עצמך אליו - למרות שאת אינדיבידואל ייחודי ושלם.

        15/4/19 18:02:
      הדימיון אל האב ברור ומפורט. השאלה הדומיננטית על היפרדות מדימיון זה לא נענית, לא ברור מדוע יש להיפרד, לא נאמר במה מפריעה ההידמות הזו. דבר אחד אנו מבינים - הרצון להיפרד. לא ידועה הסיבה, והתהייה נשארת כפי שהיתה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין