כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות אחרונות

    ארכיון

    0

    משחקים של אמונה

    10 תגובות   יום רביעי, 17/4/19, 13:28

    כשהייתי בכיתה ב או אולי בכיתה ג

    היו מגיעות לבית הספר בו למדתי מורות חיילות

    למדתי בבית ספר ממלכתי דתי כך שאלוהים היה מדובר

    בשיחה אחת בהפסקה אחת מהחיילות אמרה שאין אלוהים

    לא זוכרת מה בדיוק נאמר שם

    זוכרת ויכוח של ילדות בנות 8-9 עם ילדה בת 18-19

    אני יצאתי מהמפגש הזה עם זרע של רעיון

    ומאז כבר כמעט 30 שנים שאני הופכת בו

    פעם מאמינה שיש אלוהים פעם מאמינה שאין

    תלוי איך התעוררתי בבוקר

    הזרע כנראה היה חסר פוטנציאל צמיחה

    כי עד היום אין הכרעה לדבר

     

    עם השנים הבנתי שאין ידיעה מוחלטת

    לא להימצאות אלוהים ולא לאי הימצאות אלוהים

    לא המצדיקים קיומו בהכרח צודקים

    ולא השוללים קיומו בהכרח צודקים

    ביטחונות מאבק

     

    אני בוהה לא מעט במסך האינסטגרם

    ואני חושבת שזה אולי יכול להיות משל טוב למציאות

    התמונה והטקסט מביאים חלקיק ממה שיש מאחורי המצלמה

    מיופה יותר או מכוער יותר

    המגדילים לעשות גם מצלמים תמונה מסוימת

    ואז מראים מה היה מאחורי הקלעים

    שגם בזה יש מן המבוים

    ואולי כל החויה האנושית מבויימת על ידי תת המודע שלנו

    מספיק אדם אחד כריזמטי שמאמינים לדבריו

    לכאן או לכאן

    בעיניי הדת אינה רק עניינו של אלוהים

    יש מליוני דתות שאלוהים אינו צד בדבר

     

    מאחורי הקלעים של המציאות

    יכול להיות שאין כלום ויכול להיות שיש עולם ומלואו

    חוקים שהשכל לא מבין

    הציר לידה-מוות מצריך תחושת ביטחון כלשהי

    כי אם מנשיקות לא קונים במכולת (כפי שכתבה סמדר שיר)

    אז גם מספקות לא בונים בניינים או עולמות

     

     

    סליחה על הגיבוב הזה

    כל פעם שאני רואה ויכוח בפייסבוק 

    בו כל אחד תוקף בשם צדקת אמונתו

    אני הופכת להיות חסרת מנוחה

    והפעם הייתי חייבת לכתוב את המחשבות

    וברור לי שגם עיניי מוטות בשל מה שטבוע בי

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      מה ש kimchid אמר. (ואוסיף אולי בפרטי).
        25/4/19 07:24:
      כילדה האמנתי באלוהים מאוד, האמנתי כי הרגשתי את ״נוכחתו״. אלהים שלי היה חילוני בכלל, כל מה שעניין אותו זה שאהיה בת אדם. לא היה אכפת לאלוהים הזה שלי מה אני אוכלת או מתי אני נוסעת ואפילו לא אם אני צמה או לא. ואז ביום בהיר אחד הוא נעלם לי. פשוט נעלם וזו היתה מכה קשה. מאז אני יותר עוסקת בשאלה מה זה אלוהים. ברור לי שזה משהו אישי מאוד שאולי אפשר לומר שאנחנו ממציאים, אבל גם אם אנחנו ממציאים, יש לו כוח. יש משהו חזק מתפיסתנו שמוביל, מנחה ועושה קסמים. היום אני מסתכלת על האנשים ש״אין להם אלוהים״ ואני חושבת לעצמי (או נזכרת) כמה קשה זה להיות לבד לגמרי, בלי משהו להאמין בו. אני גם חושבת שחוסר האמונה הזו מוביל למקום שהוא יותר הישרדותי ופחות פתוח לקסם העדין הזה שקיים מאחרי הקלעים אם מוכנים לראות אותו. איינשטיין אמר יפה - There are only two ways to live your life. One is as though nothing is a miracle. The other is as though everything is a miracle
        22/4/19 16:56:
      איש , וגם אישה , באמונתם יחיו.... חג שמח
        21/4/19 21:44:
      הייתי במקום שלך אבל לבסוף קיבלתי החלטה. גם אצלי זה החל בגיל צעיר מאוד ואני עזבתי את הדת לחלוטין, החילוניות התחילה די מהר אך תהליך ביטול כל שאר המנהגים (אי אכילת בשר עם חלב, אוכל "כשר", שמירת החגים) ארך זמן רב מאוד. במקרה שלי עצם המשך הרב של התהליך גרם לי להבין כי הייתי נתונה בשטיפת מוח שהשפיעה עלי לאורך שנים רבות. קשה ולא הוגן לשפוט אחרים, הייתי יכולה לרשום לך להאמין בעיקר בעצמך, לחשוב מה יקרה אם תלכי בדרך אחת או אחרת, לחשוב מהן הסיבות שאת כה מתלבטת..- אבל זהו לא מקומי. מקווה שההתלבטויות יסתיימו במהרה. חג שמח :)
        19/4/19 08:26:
      קראתי בעניין את דברייך, שמצאו הד בלבי. זרע הספקנות נבט בי בכיתה ב', או ג', כשהמורה אמרה שמי שאינו חובש כיפה או כובע בבית הכנסת, אלוהים ישרוף את שערו. ניסיתי ו"הוא" לא שרף! כיום אני עוסק בעיקר בדת ההינדואית ואני יודע שאין מקום לוויכוח על קיומו של האל. האמונה באה ממקור לא שכלי, ואין בכוחן של המילים לשכנע את הבלתי-מאמין להאמין. אמרה לי פעם אישה ממאה שערים בירושלים, שהיא לא מבינה איך אינני מאמין באלוהים. לדבריה, אם אניח תפילין ואתפלל לאלוהים, האמונה תגיע! מה לעשות? אינני יכול להתפלל אל מישהו שאינני יודע אם אכן הוא קיים. חג שמח, עמוס.
        18/4/19 22:01:

      את אדם מתלבט תמידי מיטלי יקרה,
      אני לא מאמינה באלוהים, אני לא מאמינה בכלום
      אבל זו רק אני.

      מאחלת לך חג פסח שמח מיטלי יקרה וכל טוב.

      נשיקה   ''    ''   נשיקה

        תוצאת תמונה עבור פרח

        18/4/19 17:08:
      כל אחת ואחד מאמין/לא מאמין בדרכו. אפשר להרהר בקול, אפשר להתווכח, אך תמיד מתוך כבוד לזולת. חג שמח
        18/4/19 12:42:
      בעיניי דת ואמונה באלוהים לא חייבים להחות שלובים זה בזה. האם אלוהים זה מי שנמצא בשמיים, מקשיב, רואה הכל וחותם מי לחיים ומי למוות? הרי את ההסבר הזה למדנו בילדותנו ועד היום הוא חקוק בנו. או אולי אלוהים הוא כפי שהרבי מלובביץ' תאר כיישות שקיימת בנפשו של כל אדם? חוצמזה, אוהבת את המחשבות ואת סגנון הכתיבה הקולח והעשיר שלך. מאחלת לך שתזרחי כמו שמש האביב.
        17/4/19 18:02:

      נכון, יש ויכוחים חסרי תועלת - רובם בעצם חסרי תועלת.

      המתווכחים מנסים לשכנע את אחד השני, כל אחד בצדקתו - אבל בענייני אמונה/רוח זה בלתי אפשרי

      כל אדם חווה את עולמו הרוחני/אמוני באופן סובייקטיבי.

      לעניין אלוהים - לפני שמתחילים להתווכח - כל אחד צריך להגדיר מה זה אלוהים עבורו.

      עבורי - זו ישות/הוויה נצחית ואינסופית קיימת - אין מצב של לא כלום או ריק מוחלט, ההוויה ממלאת את הכל והכל מלא בה.

        17/4/19 14:10:

      הכל עניין של אמונה ומותר גם להתלבט חיוך

      חג שמח מיטל! נשיקה