כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פוסט לחג הפסח

    5 תגובות   יום רביעי, 17/4/19, 16:28

     מרור בזמן הזה- מדרבנן

    "רבן גמליאל היה אומר : כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח , לא יצא ידי חובתו . ואלו הן : פסח , מצה ומרור" .

    לפי דבריו של רבן גמליאל , לא די לקיים את מצוות החג על ידי אכילת קרבן הפסח , המצה והמרור , אלא יש גם צורך לומר אותם .

    לא רק באמירה בעלמא , כי נראה שמי שרק 'אמר' את המילים 'פסח , מצה ומרור' ,

    לא יצא ידי חובה , כי אין עניין באמירה לבדה , אלא שחייב אדם לומר מילים אלה ולהבין את משמעותן .

    מעבר לחובת האכילה , יש חובה להבין את טעמי מצוות ליל הסדר .

    צריך להבין מדוע אוכלים קרבן פסח :

    "על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים..." ,

    מדוע אוכלים מצה :

    "על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ , עד נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם" , ומהו טעם אכילת המרור :

    "על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים" .

    מסביר המהר"ל על ההגדה , כי מצה היא לחם החירות .

    גאולת מצרים הייתה בחוזק יד , ואותו חוזק יד הוא דבר שמעל הטבע , דבר שעומד מעל הזמן .

    לכן המצה מסמלת זאת , כיוון שהמצה אף היא נמצאת מעל הזמן בכך שאופים את הבצק לפני שהוא מחמיץ .

    לכן הקב"ה גאל את ישראל בחיפזון , במהירות , שזה דבר שהוא מעל הזמן .

    לעומת המצה המסמלת את החירות , המרור מסמל את השעבוד .

    מעליהם נמצא קרבן הפסח , "על מצות ומרורים יאכלוהו" .

    הפסח מורה על היותנו עם אחד לפני הקב"ה .

    הקב"ה פסח על בתי אבותינו במצרים , את בתי בני ישראל הציל הקב"ה ואילו את בתי המצרים נגף הקב"ה במכת בכורות .

    מסביר המהר"ל ששלושת עניינים אלו , פסח מצה ומרור , תלויים הם אחד בשני .

    ללא הפסח שבו בא לידי ביטוי היותנו עם אחד לה' , אז גם אין גאולה .

    הקב"ה גואל את עמו , את "בני בכורי ישראל" .

    אם אין פסח , אם אין מדרגה מיוחדת של עם ישראל לה' , אז גם אין גאולה .

    גם המצה והמרור קשורים הם זה בזה , כיוון שאם אין חירות , אז גם אין שעבוד . השעבוד קיים רק כאשר יש אופציה לחירות , אופציה שאמנם לא מתממשת , אך היא קיימת .

    וכאשר יש חירות , אז יש גם שעבוד שממנו אכן צריכים להשתחרר ולצאת ממנו לחירות .

    כאשר אנחנו אומרים שאנחנו בני חורין , שאנחנו בניו של הקב"ה , זה אומר שמצד שני יש אופציה לשעבוד - לשחרור מעול ה' ולשעבוד לגשמיות , ליצר ולטבע .

    רק כאשר יש אופציה להיות אכן משועבד לדברים אה , אז יש מקום לחירות .

    ומצד שני , כאשר יש חירות , זה אומר שיש שעבוד - שממנו יש לנו חירות .

    אך הכל תלוי בפסח עצמו .

    הכל תלוי ועומד על היותנו עם מיוחד לה' .

    לולא הפסח , אין חירות ואין שעבוד .

    בינתיים , עדיין עוד לא זכינו לצערנו לקיים את מצוות קרבן הפסח .

    לכן בזמן הזה , מצוות המרור היא מדרבנן .

    אמנם עדיין מצוות המצה גם בימינו היא מדאורייתא , אך המרור הוא טפל לקרבן הפסח שאין אותו היום , לכן מצוות המרור בימינו היא רק מדרבנן .

    למצה , לחירות , יש עמידה מצד עצמה , אך כיוון שחסרה הופעתה של סגולת ישראל שבאה לידי ביטוי בקרבן הפסח , אז גם מצוות המרור מאבדת מערכה , ואיננה מדאורייתא אלא מדרבנן .

    לאט לאט אנחנו זוכים גם בדורנו להחזיר את סגולת ישראל להופיע גם כלפי חוץ .

    עם ישראל חוזר לארצו , ארץ ישראל נבנית ופורחת . אנחנו בדרך .

    כאשר נזכה לכך שנאכל גם מקרבן הפסח , זה יהיה ביטוי להופעת סגולת ישראל במלואה , ומתוך כך נאכל את קרבן הפסח "על מצות ומרורים" , תוך כדי ביטוי החירות מצד אחד, והשעבוד מצד שני .

     

    ''

    הגדת ראשי צפורים 

    אייר כנראה אמן בשם מנחם

    המאה הXIII

    האמבורג

    מוזיאון ישראל - ירושלים


    הרגשת החירות עוד לפני היציאה   

    יש מחלוקת שמופיעה בגמרא במסכת ברכות , לגבי זמן אכילת קרבן הפסח , ר' אלעזר בן עזריה סובר שאכילת קרבן הפסח הוא עד חצות הלילה , ואילו ר' עקיבא סובר שהזמן הוא עד שיעלה עמוד השחר .

    אמנם בימינו עדיין לא זכינו שנקריב קרבן פסח , אך עדיין יש לכך זכר בליל הסדר , כיוון שרבא במסכת פסחים מסביר שגם בזמן הזה לדעת ר' אלעזר בן עזריה אם יאכל מצה אחר חצות , לא יצא ידי חובתו . ולפיכך פסק הרא"ש שנכון להחמיר כר' אלעזר ולסיים את אכילת המצה עד חצות .

    וכך כותב השלחן ערוך (סימן תע"ז, א) : "יהא זהיר לאוכלו (את האפיקומן) קודם חצות" .

    יסוד המחלוקת בין ר' עקיבא לבין ר' אלעזר בן עזריה מוסבר בגמרא בברכות :

    "על מה נחלקו ? על שעת חיפזון . ר' אלעזר בן עזריה סבר... חיפזון דמצרים , ורבי עקיבא סבר... חיפזון דישראל" .

    הקב"ה ציוה את בני ישראל בליל ט"ו בניסן "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" .

    בזמן הזה עבר הקב"ה לנגוף את מצרים והרג את כל בכורי מצרים .

    אם כן , בחצות הלילה , כאשר היכה הקב"ה את בכורי מצרים , זה היה זמן חיפזון מצרים .

    ישראל ישבו בזמן זה בבתיהם , ואילו מצרים היו בחיפזון ובבהלה .

    לכן לדעת ר' אלעזר בן עזריה זמן אכילת קרבן הפסח הוא עד תחילת הזמן של חיפזון מצרים , בחצות הלילה .

    לעומת זאת , החיפזון של בני ישראל היה ביום :

    "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה" ,

    בני ישראל יצאו ממצרים ביום , וזה היה זמן החיפזון שלהם שיצאו במהירות , ולכן לדעת רבי עקיבא זמן אכילת קרבן הפסח הוא עד הבוקר , עד זמן תחילת החיפזון של בני ישראל .

    צריך לתאר לעצמנו את הלילה הזה בו היכה הקב"ה את בכורי מצרים .

    הקב"ה ציוה את משה שבני ישראל ישבו בתוך בתיהם מוכנים ליציאה , מתניהם חגורים , נעלים ברגלים ומקליהם בידיהם , ובזמן הזה הם יושבים ואוכלים את קרבן הפסח על מצות ומרורים , אכילה שמסמלת חירות וגאולה .

    על מה חירות וגאולה ? הרי הם עדיין במצרים !

    הקב"ה עוד לא היכה את בכורי מצרים ופרעה עדיין לא קם ואמר לבני ישראל :

    קומו צאו מתוך עמי !

    מצופה היה שאת אכילת החירות הזאת יבצעו בני ישראל לאחר שיצאו ממצרים , במוצאי ט"ו בניסן מחוץ לגבולות מצרים .

    כך הרי היה בפורים , ביום י"ג באדר עמדו היהודים על נפשם ויום י"ד באדר נחו , ודווקא ביום המנוחה , אז אנחנו חוגגים את פורים , ולא ביום שלפני כן .

    מדוע בפסח היו צריכים בני ישראל לנהוג בחירות עוד לפני יציאתם , ואת זה אנחנו מציינים לדורות כאשר אנחנו עושים את ליל הסדר בליל ט"ו ,

    שזה עוד לפני זמן היציאה ?!

    מסביר הרב קוק ב'עין איה' על מסכת ברכות שיש ביציאה מעבדות לחירות שני עניינים . אחד זה הרגשת החופש בנפש והשני זה היציאה בפועל , הפעולה הנגלית בעולם .

    עוד לפני שיצאנו בפועל ממצרים , היה צריך להוציא מאיתנו את המצריות , את העבדות . עוד לפני כן היינו צריכים לעשות פעולות של חירות בכדי לחקוק בליבנו את רגש החירות , בכדי שהיציאה לא תהיה רק בפועל , אלא גם הרגשת הלב לחופש ולחירות אמתיים .

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תודה
        21/4/19 18:20:
      חג שמח
        21/4/19 01:14:
      תודה יקר, שהשכלת והוספת לנו גם אהבתי את צילום ההגדה שהעלית לפוסט. חג שמח לך ולבני-ביתך :)
        19/4/19 17:20:

       יישר כוח! ממש נפלא!

       חג פסח כשר ושמח  לך ולכל המשפחה היקרה.


       בברכה

       אהובה.

        18/4/19 12:51:
      אתייחס לסיפא - טרם היציאה הפיזית ממצריים היינו צריכים להוציא את מצרים מהנשמה, היציאה לא רק פיזית אלא גם פנימית רוחנית, לתחושת קלילות, זרימה, שיפור ותוצאות. תענוג צרוף לקרוא את הרשומות שלך.