כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    מבט על הסכמים קואליציוניים

    0 תגובות   יום חמישי, 18/4/19, 01:33

    לאחר שהנשיא ריבלין הטיל ביום רביעי (19\04\17) על ראש הממשלה נתניהו את הרכבת הממשלה במשך 28 יום, נלמד מהם הסכמים קואליציוניים ומה יש בהם.

                          תיאור התהליך הדמוקרטי

    כאמור, מרגע שנשיא המדינה מטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, עומדים לרשותו 28 ימים שבהם הוא צריך לשכנע את המפלגות השונות להצטרף לקואליציה שלו.

    בתקופה הזו הוא ינסח יחד עם השותפות את קווי היסוד המוסכמים של הממשלה ויחלק את תפקידי השרים השונים.

    או בגדול – יחתום על הסכמים קואליציוניים עם המפלגות.

    נשאלת השאלה : מהם הסכמים קואליציוניים?

                              הסכמים קואליציוניים

    ההסכמים הקואליציוניים כוללים גם את קווי היסוד הכללים, שמשותפים לכלל המפלגות שחברות בקואליציה, אבל גם סעיפים מיוחדים שנוגעים ספציפית במפלגה שחתמה אליו מול מפלגת השלטון.

    כך למשל, בהסכם הקואליציוני  שנחתם ב-2015 עם מפלגת "כולנו" נקבע שהסיעה תקבל ייצוג של שני שרים בוועדת השרים לענייני חקיקה.

    חשוב לציין כי להסכמים אלו אין תוקף משפטי.

    הסכם קואליציוני כולל שלושה חלקים

    1: החלק הראשון כולל את קווי היסוד של הממשלה העתידית.

    כלומר, מדובר במדיניות המשותפת של הממשלה החדשה.

    2: החלק השני של ההסכם עוסק בחלוקת השלל – כמה שרים יכהנו מטעם המפלגה ובאילו משרדים וכן כמה סגני שרים וראשי ועדות יכהנו מטעם הסיעה שמצטרפת לקואליציה.

    3: החלק השלישי כולל דברים ספציפיים יותר, שמשתנים אצל כל מפלגה באשר היא.

    חשוב לציין. כי רוב ההסכמים הקואליציוניים לא כוללים סעיפים עם דרישות לסכומי כסף מפורשים, אך בחדרי המשא ומתן מסוכמים גם נושאים כאלה. 

                      תפקידים נוספים של הסכמים קואליציוניים

    הסכמים קואליציוניים נוספים יכולים להיחתם על בסיס אירוע מסוים.

    כך למשל, בתחילת 2018 חתמו השותפות הקואליציוניות על הסכם לקידום חוק התקציב לשנת 2019.

    מטרת המסמך שנחתם היה למנוע כמה שאפשר סחטנות מצד גורמים שונים בקואליציה לקראת ההצבעה על חוק התקציב.

    ניתן לראות כי פעמים רבות ההסכמים הקואליציוניים מתווים רצון או כיוון לתיקוני חקיקה, אך בפועל יש פער רב בין הרצוי למצוי.

    כך למשל, בהסכם שנחתם בין הסיעות בממשלה הקודמת לסיעת הליכוד נכתב שהמדינה תקדם חקיקה שתאפשר הצבעה של ישראלים בחו"ל בבחירות לכנסת.

    הדבר נכתב ונחתם – אבל לא קודם.

    על-פי פסיקת בית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיימת חובה להציג הסכמים אלו הן בפני מליאת הכנסת, והן בפני הציבור הרחב.

                             דרישות מפלגות הימין

    א: הכתב המדיני של חברת החדשות ירון אברהם חשף כי ראשי המפלגה בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ יציגו לצוות המשא-ומתן של הליכוד בראשות השר יריב לוין כי המפלגה תקבל שלושה תיקים: משפטים,חינוך, וירושלים או התפוצות.

    ב: כמו כן, דורש סמוטריץ' העברת חוק נורווגי מורחב באופן מיידי, שיכניס את איתמר בן גביר, מספר 7 באיחוד מפלגות הימין, לכנסת על ידי התפטרות סמוטריץ' ופרץ מהכנסת לאחר מינויים לשרים.

    ג: דרישות נוספות שמופיעות במסמך: הקמת רשות הסדרה להתיישבות ביהודה ושומרון בראשות שר מהמפלגה, שישמש גם כיו"ר ועדת שרים להתיישבות - ואחריות על החטיבה להתיישבות, על רשות השירות הלאומי והגרעינים התורניים.

    ד: אלמנט נוסף במסמך צפוי להתקבל בליכוד ביתר קלות, נוכח המצב המשפטי של העומד בראש המפלגה.

    ה: סמוטריץ' מתכוון להגיש לצוות המשא ומתן את הצעת החוק, שיזם כבר בכנסת הקודמת: תיקון להצעת חוק החסינות, שמחזירה את חוק החסינות לשנת 2005, ולפיה חסינותו של חבר הכנסת תהיה ברירת המחדל, וחבר כנסת יחסה תחת חסינות מהותית.

    כלומר, אם יחליט  היועץ המשפטי לממשלה  להגיש נגדו כתב אישום, תוסר חסינותו רק בהצבעה בה יידרש רוב בוועדת הכנסת.

    ו: המסמך כולל דרישות נוספות בנושא הרפורמות במערכת המשפט: העברת פסקת ההתגברות .

    כלומר, מדובר בעיקור המערכת המשפטית על-ידי כך שהכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שבג"ץ יפסול ברוב רגיל של 61 חברי-כנסת.

    הדרישות כוללות גם שינוי שיטת בחירת השופטים כך שהממשלה תמנה והכנסת תאשר את מינויים לאחר שימוע; שינוי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה שלא יוכל להתייצב בבג"ץ נגד עמדת הממשלה כולה או שר בממשלה; וצמצום סמכותו של מבקר המדינה כך שלא יוכל לבקר בזמן אמת.

    המסמך כולל דרישות נוספות בנושא הרפורמות במערכת המשפט: העברת פסקת התגברות - המשמעות: עיקור מוסד הביקורת השיפוטית, כלומר הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל, ברוב רגיל ואפילו ללא 61 אצבעות.

    הדרישות כוללות גם שינוי שיטת בחירת השופטים כך שהממשלה תמנה והכנסת תאשר את מינויים לאחר שימוע; שינוי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה שלא יוכל להתייצב בבג"ץ נגד עמדת הממשלה כולה או שר בממשלה; וצמצום סמכותו של מבקר המדינה כך שלא יוכל לבקר בזמן אמת.

    גם בנושאי ביטחון איחוד מפלגות הימין מתכוון להגיש דרישות נחרצות: לקראת תוכנית טראמפ - הסכמה שלא תהיה נסיגה בקווי היסוד של הממשלה; החלת ריבונות על השטחים היהודים ביהודה ושומרון; ביטול המנהל האזרחי; וחוק ביטול תוכנית ההתנתקות שיאפשר חזרת יהודים לארבעת היישובים בשומרון.

    אלו הדרישות שאיתן יוצאים באיחוד מפלגות הימין לדרך, וכעת עולה השאלה מה יאפשר נתניהו ומה יסכל – בקדנציה החמישית שלו.





    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין