כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים...

    התרסקות מפלגת העבודה

    4 תגובות   יום חמישי, 18/4/19, 07:09

    יש מומחים גדולים ממני לתולדות מפלגת העבודה, ובכל זאת כמה הרהורים...

    .

     

    פעם נכנסתי לספרייה ציבורית בגבעתיים.

     

    גבעתיים היתה ידועה כעיר של מצביעי העבודה  (בעוד שרמת גן היתה מבצר של הליכוד).

     

    על מדף היו מונחים ספריהם של ההוגים הגדולים: ברל כצנלסון, ואחרים.

     

    אלה היו הספרים הכי מאובקים בספריה.

     

    המדף הזה סיפר את הסיפור העצוב של המפלגה הזו.

     

     

    אבי היה חבר תנועת "פועלי ציון שמאל", תנועה ציונית שהיתה קרובה לקומוניזם.

     

    פעם ביקרנו במוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות. התברר שבמוזיאון קיים ביתן מיוחד לוילנה.

     

    אני התבוננתי בצילומים ברפרוף, והלכתי הלאה.

     

    לפתע אבי קרא לי, חיוור ונסער. בתמונה הוא מצא את אחיו שהוצא להורג ברוסיה.

     

    זו היתה תמונה מילדותו. הוא הלך יחד עם אחיו - המבוגר ממנו בהרבה - למיפגש של חברי התנועה עם העסקן הציוני זרובבל.

     

     

    התנועה הזו התמזגה יחד עם "פועלי ציון ימין", תנועתו של רבין, במפלגת העבודה.

     

    המיזוג הזה היה אחד הגורמים למלחמת הדעות ששלטה במפלגה.

     

    עוד לפני מלחמת ששת הימים היתה פנייה חדה ימינה, וביתר שאת לאחריה.

     

     

    אבל המצביעים השונאים את המפלגה, לא זוכרים את שנות ה-60 ואילך, אלא את שנות החמישים.

     

    כל הנסיונות להתקרב לציבור הזה - כשלו, כולל הנסיון הפתטי של גבאי.

     

    אבל גבאי לא אשם בהתרסקות. הוא עשה כמיטב יכולתו.

     

    החברה השתנתה.


    מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מנשקי מזוזות.

     

    בילדותי, בתקופת מפא"י החילונית, לא ראיתי מנשקי מזוזות בכלל.

     

    גרנו בשכונת עולים שהיתה מאוכלסת בדרך כלל בניצולי שואה.

     

    בשנות ביה"ס הראשונות שלי, הבנין היה עדיין בשלבי בנייה. למדנו, איפוא, במבנה זמני, קטן, חד קומתי.

     

    כאשר הבנייה הסתיימה, נכנסנו לביה"ס החדש, שהיה בן שלוש קומות. הדתיים נכנסו ללמוד בבנין הישן. הם היו מעטים, ונחשבו מוזרים, תמהונים.

     

    מאז המצב התהפך...

     

     

    אז גם לא היו הרבה מכוניות בכבישים, ובקושי היו טלפונים בבתים.

     

    שני התהליכים האלה, של התברגנות מצד אחד, ומשקלה הגובר של הדת מצד שני - הם אלה האחראים להתרסקות.


     

    גבאי לא אשם.

     

     

     

    11/6/2019

     

    מבט שני -...

     

    היום, במבט לאחור, ניתן לעמוד על שגיאות של גבאי, שנבעו הן מהיותו טירון פוליטי, והן מגעגועים לא מוסברים לימיו כשר.

     

    הרי אם הימים האלה זכורים לו כימיו הטובים, למה הוא התפטר?

     

    לאור פעולותיו מאז, נראה שהמניע היה אישי (חיכוכים עם כחלון, שהוא פוליטיקאי משופשף ומיומן), ולא מניע אידיאולוגי, כפי שהוא נטה להציג זאת בזמנו.

     

    הקלף החזק של גבאי, שלמרבה התדהמה הוא לא עשה בו שימוש, היה המסקנות שהוא צבר מימיו כשר לאיכות הסביבה.

     

    בראש וראשונה - מיתווה הגז.

     

    הידע שהוא רכש בפרטי המיתווה, היה אוצר בלום.

     

    יש להניח שכאיש עסקים מנוסה, הוא ידע לקרוא גם את האותיות הקטנות ביותר, ולהבחין בכשלים ובהטיות לטובת תשובה והחברה האמריקאית.

     

    כאן היה לו קלף מנצח.

     

     

    הקלף השני - בקיאותו במתרחש במפרץ חיפה.

     

    שני אלה יכלו להציב אותו בראש חץ ההתנגדות לממשלת הימין, ולהציגו כמי שדואג לטובת הציבור.

     

     

    במקום זאת, הוא בחר לבקר את ציבור המצביעים ("לא יהודים"), להרחיק את לבני שחתרה למיזוג (כי אז הוא היה מאבד את הבכורה), והגרוע מכל - לזחול לממשלת נתניהו, בתירוץ של "שמירת הדמוקרטיה" (הרי היה ברור שזו היתה הונאה מצד נתניהו).

     

    לפתע נתניהו, שהיה אמור להיות היריב מולו, הפך למי ש-"יודע לעבוד".

     

    בזחילה הזו, הוא איבד את עולמו.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/19 01:11:
      ל-gerrillateam - גם רבין ופרס עברו תהליך של הבשלה. רבין עצמו הודה שבקדנציה הראשונה שלו הוא לא היה בשל מספיק. בעבודה יש לא מעט ח"כ שיכלו להיות שרים מצוינים, ובהמשך גם ראש(ת) ממשלה.
        29/4/19 19:47:
      לחברי מפלגת העבודה יש חברי כנסת מצוינים. הבעייה היחידה היא שהם נתפסים כאופוזיציה מצוינת - הגונה, דעתנית, רדיקלית לעיתים. לא יותר מזה. לא כאלטרנטיבה רציניצ לשלטון. בדיוק כמו מרץ. מישהו רואה שם דמויות כמו רבין או פרס, יגאל אלון או אשכול? או אפילו סתם פוליטיקאים מוכשרים כמו רמון וביילין?
        25/4/19 10:32:
      ציפי לבני חתרה תחתיו. לא בטוח שהליכה לבחירות באותו הרכב היתה מניבה אותה תוצאה כמו ב-2015. "כחול לבן" היתה שואבת את המנדטים. היום דווקא בעבודה יש ח"כים שטיפלו בבעיות חברתיות. אבל נכון שלא היה די טיפול בשנים בהן העבודה היתה עדיין בממשלה.
        24/4/19 20:31:

      גבאי אשם ועוד איך. בשחצנות ובאגואיסטיות הוביל מפלגה של 24 מנדטים לשישה מנדטים.

      זה התחיל בפיטורים משפילים לציפי ליבני והמשיך בהתעלמות מוחלטת משאר החברים. 
      מסכים לחלוטין כי זו מפלגה שהקימה מדינה ומילאה תפקידה ההיסטורי בהצלחה. 

      החל מ-1967 החברה הישראלית והמדינה, הפסיקו לדאוג לאזרח והתחילו לדאוג לכיסי הנושאים במשרות. 

      הויכוח בין ימין ושמאל הפך להיות הקובע. וזה וויכוח שכיום כבר לא רלוונטי.
      אילו הייתה המפלגה מצביעה ומתמקדת באופן חד וברור בנושאים החברתיים. בהשקעה בפריפריה, בביטחון סוציאלי ....הייתה נמצאת במקום אחר.
      המדינה שלנו מתחרדל"ת והופכת דתית משיחית.
      מקווה שהעתיד יהיה שונה.

      ארכיון

      פרופיל

      שושנה13
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין