כותרות TheMarker >
    ';

    המכון לסילוק תכניות

    בלוג החלומות של קלמן.

    ביקור תנחומים

    13 תגובות   יום חמישי, 18/4/19, 11:05

    נסעתי לביקור תנחומים אצל חבר. אבא שלו, שופט מפורסם וידוע, הלך לעולמו. החבר הזמין אותי לחדרו של המנוח. כצפוי מחדרו של שופט מכובד, קירותיו היו מכוסים במדפים עמוסים בספרי חוק, במרכז נצבה מכתבה מעץ מבריק ונוצץ וכורסת עור גבוהה. החבר הסביר שאצלם נהוג לנחם את המנוח עצמו ולא את בני המשפחה, שאולי שמחים שנפטרו ממנו סוף סוף, "ואת זה", הסביר החבר, "עושים בישיבה בחדרו של המנוח ובקריאה של פסקי הדין שפסק בחייו. אין לך מושג כמה זה מנחם אותו שם למעלה" הוסיף החבר בשעה שיצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת.


    מה יכולתי לעשות. ברומא תנהג כמו רומאי, כמו שאומרים, אז התיישבתי בכורסתו של המנוח והתחלתי לקרוא את פסקי הדין ששלפתי באקראי מאחד המדפים. עד מהרה שקעתי במקרים שונים ומשונים שדן בהם השופט המנוח בחייו, וכל פסק דין, גם במקרים סבוכים ומסובכים, היה חכם, מדויק ומבריק כיהלום.


    הייתי שקוע כל כך בקטעי החיים שבצבצו מאותם דיונים משפטיים והעדויות של הצדדים, עד ששכחתי את הסיטואציה המכילה, כלומר שאני נמצא בביקור תנחומים אצל חבר שאבא שלו נפטר. יכולתי לנחש מראש את פסק הדין כבר בשלב העדויות וטענות הצדדים, ואפילו את העונש שהשופט המנוח עמד להטיל על הנאשם.


    לפתע הבחנתי בתנועה בזווית העין שהסיחה את דעתי מהמקרה התורן. הרמתי את עיניי מהתיק שהיה פרוש לפני, והנה השופט המנוח בכבודו ובעצמו עמד לפני במלוא הדרו, עם הגלימה והמצנפת לראשו.


    "תודה רבה לך, וכל הכבוד", אמר וקד קלות לעברי, "כל כך הרבה נחמה הרעפת עלי שם למעלה, עד שהתהפך מרכז הכובד ובאתי להודות לך באופן אישי".


    "אין בעד מה, באמת" אמרתי ונפנפתי בידי בביטול, "בסך הכל קראתי כמו שנהוג אצלכם בניחום אבלים. את עיקר העבודה הרי אתה עשית, ימים על גבי ימים בין כותלי בית המשפט, איך אפשר לנחם חיים כאלה".


    "אולי מנחשים אותם מראש כמו שאתה עשית", צהל השופט המנוח, "אין כמו נחמה שמנחשת אותך מראש", הוסיף ורמז בראשו לעבר דלת קטנה בקיר בין המדפים. "ברשותך, הייתי רוצה להחזיר לך טובה ולהזמין אותך לסיור במקום".


    אמרתי, "לא תודה", כי זה כבר נשמע חשוד, עם כל הכבוד להתרוממות הרוח והגאווה העצמית שנחתה עלי לשמע ההזמנה, משהו לא הסתדר לי. הרי לפי הניסיון, אם מישהו מנחש אותך מראש, זה אומר שאתה צפוי וחסר יחוד, ומן הסתם גם בר שליטה בפוטנציאל, אז איפה הנחמה, ומה הוא בא עכשיו למכור לי סיפורים על מרכז כובד שהתהפך וכאלה. אבל לא הייתי צריך להוסיף דבר, לבד מעצמו התנדף והלך, והשאיר אותי לבד עם פסקי הדין שפסק בימי חייו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/4/19 11:13:
      תודה שימי, כבודה של המילה במקומה מונח.
        22/4/19 22:25:
      לא אתיימר להבין את החלום על בוריו, אבל ישנו שם דבר אחד מאד בולט - המילה הכתובה מכובדת שם יותר מכל המחוות.
        22/4/19 09:36:
      תודה איל, האמת שגם לי קשה לפעמים לעקוב אחרי עצמי, למרות שקבעתי יעוד לכל בלוג, לאחרונה מצאתי חלומות במקומות שנועדו לפונקציות אחרות, ועכשיו צריך לשלוף אותם משם אחד אחד, לשפץ ולתקן קצת אם צריך, ולהעביר לכאן. אבל לא נורא, זה משהו שאני דווקא אוהב לעשות.
        21/4/19 23:26:
      ידעתי שראיתי את זה בעבר, וכבר אז זה היה נהדר. אתה פועל בכמה זירות, קשה לעקוב אחריך. אני חושב שאתה בחופשת פסח, אבל. אולי נסעת לסיני?
        19/4/19 16:31:
      לא נורא בונבונייטה, את בחברה טובה, גם אני לא תמיד מבין את עצמי בקריאה ראשונה. חג שמח.
        19/4/19 16:29:
      תודה בוחשת, רשמתי לעצמי, פעם רציתי לכתוב ספר בשם 'הפילוסופיה של הקצה', אבל התעצלתי. את בטח מכירה את הספרים של קרלוס קסטנדה, בזמנו הייתי מכור לספרים שלו על דון חואן, למרות שאחר כך שמעתי שהוא המציא את הדמות הזו, שלא הייתה ולא נבראה, ועדיין, למדתי ממנו הרבה על חלומות.
        19/4/19 10:44:

      *

      הטכסטים שלך כל כך מיוחדים שאני מוצאת עצמי לפעמים קוראת אותם פעמיים, ולא בטוחה שמבינה אותך תמיד. אבל זה הבאג שלי, אני תמיד רוצה להבין.
      לא חייבים תמיד להבין.
      אבל כעת קראתי את תגובתה של ~ ~ ואני מוצאת את עצמי מבינה הרבה יותר
      משום מה אתה ההבנה באה לי הרבה יותר בקלות וזורמת. אצלך אני צריכה לקרוא יותר מפעם אחת.

       

       

      חג עם יותר חירות לכולנו, היצורים הנושמים כולם

      Image result for spring

        19/4/19 08:44:

      אריה, אני קוראת עכשיו ספר בשם "מסע אל קצה היש" שכתב רוברט מונרו

      הספר מספר חוויות אמיתיות שקרו לכותב, מדובר בסוג של חלומות שהוא קורא להם יציאה מהגוף

      חלומות בהם הוא חווה מפגשים עם עצמו בעולמות אחרים שאינם פיסיים -
      כולל מפגשים עם ישויות שונות 

      ועם גלגולי חיים שלו עצמו לא רק בכדור הארץ.

      החיבור שלך לחלומות שלך - דומה לחוויות של רוברט מונרו.

      הוא קיבל הרבה תובנות דרך החלומות/יציאה מגוף שלו -
      לגבי הסיבה שאנחנו נמצאים כאן בכדור הארץ/בעולם הזה המוכר לנו ועוד.

          

        18/4/19 21:56:
      תאמין לי שימי, זה אחד החלומות הסתומים שחלמתי אי פעם, ועדיין למרות שאני לא ממש מבין אותו, הוא עדיין אחד האהובים עלי, יש בו משהו שעדיין לא הצלחתי לפענח, וזאת למרות שאני זוכר היטב שבזמן החלום עצמו הבנתי אותו מצוין.
        18/4/19 20:45:
      לשופט היה תפקיד מרכזי בעלילה הזאת, והא מוצג כהסחת דעת. מאד מעניין, המורכבות הזאת של היחס בין הדמויות אל העלילה שמתנהל שם עולם מדרגי מובהק, ומצד שני, ישנו עוד עולם פנימי שקורא את פסקי הדין. אגב, יש פה הומור בריטי בין הדמויות.
        18/4/19 11:38:

      וואללה... לא זכרתי שקראתי, נהניתי גם הפעם.

      חג אביב שמח

        18/4/19 11:36:
      תודה בוחשת, כבר קראת את החלום הזה לפני שנתיים בבלוג אחר וגם אז אהבת אותו, הבוקר עשיתי סדר קצת והעברתי אותו לכאן, לבלוג של החלומות.
        18/4/19 11:32:

      וואוו איזה סיפור מיסטי מקסים.

      עזרת לי פתאום להבין שלהיות צפוי - משמעו חוסר ייחודיות - תובנה נהדרת, מעולם לא חשבתי על זה ככה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (3)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין