פֶּרְפֶקְט / גיל ברנד

"לא פרפקט," ענה לי התלמיד,
נתתי בו מבט כזה, ישר, מדיד,
"כלומר, פתרת הכל חוץ מתרגיל?"
הוא השתעל קצת, לא הכחיל,
שתקתי, אני יודע להקשיב,
התאושש, הביט אלי, אל הרצפה,
ואז השיב:
"הזמנו פיצה, נהיה כבר מאוחר,
הדיו בעט קפא, היה ממש ממש קר,
שמעת על החללית? כל כך קטנה,
מקווה שתצליח לנחות על הלבנה…
ולהורים שלי, חגגנו יום נישואין.
כן, גם לפני חודש.
להסביר? אתה לא מבין?
ואוטוטו אני חגורה שחורה,
ואז אולי סוף סוף תהיה לי חברה,
ופתרתי הכל, אתה יודע,
אבל לא מושלם. הנה –
תשע שאלות כמעט התחלתי,
ואת העשירית גם."

*

כעבור שבועיים וחצי,
באַחַד עָשָׂר בְּאַפְּרִיל אַלְפַּיִם וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה,
כש'לא פרפקט' כבר הפך ביטוי שגור בכיתתנו
וגרף חיוכים מִפֶּה לאוזן וּמִפֹּה ועד הירח,
נחתה 'בראשית' על אדמתו.
הישג אדיר, לא פרפקט.