כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    תחגגו את חג האביב, לא את חג החירות

    0 תגובות   יום חמישי, 18/4/19, 20:48

    תחגגו את חג האביב, לא את חג החירות

     

     

    הנה שוב אני, מטיף לנערי המקהלה אולי, אבל בכל זאת כדאי לומר את אשר כדאי לומר- "האמת בפרצוף", כמו שזה אופנתי לומר בשנים האחרונות, בעיקר על ידי מי שלא באמת רוצים לשמוע את האמת בפרצוף, או יורקים לה בפרצוף כאשר היא נשמעת.


    אז הנה – כאילו באקט סימלי של אירוניה מופרכת, פורסם היום, כ24 שעות לפני ערב חג החירות, שוועדת השקיפות כנראה תבוטל בכנסת הבאה.

    הסמליות הזו יכולה להזכיר למי שרוצים לזכור שזה מתחיל להיות מעט מעורר רחמים לחגוג חירות שנניח וניתנה במצרים לפני אלפיים שנה, בזמן שכאן ועכשיו חירות היא כבר כמעט מילה גסה- לנו וכן כן, בבקשה לא לאטום את האוזניים- גם למאות האלפים, אולי מיליונים, שנרצחו באלימות על מנת לקשט את שולחנות החג של ערב ליל הסדר בגופותיהם המבושלות.


    אין צורך להרחיב על העמידה במטבח נקי מחמץ כשבועיים לפני ליל הסדר על מנת להיות מוכנים לציין ערב לזכר הזמן הקצר שבו היה על בני ישראל להכין לעצמם אוכל, ולכן נאלצו להסתפק במצות. זהו סיפור מצער שהופך את רכישת הלחם לבעייתית בשבוע הבא, אבל ניגוד אירוני זה פחות חשוב בעיניי.

     

    אבל מה שכן חשוב הוא שחגינו הגדולים הם חגים של הרס והרג. לא נותר בהם שום מעמד של קודש, וכל כולם עטיפה ריקה של ריטואל והוצאות להורג. קנאי המקדש מאיימים בהעלאת קרבנות לאל המוות שלהם, המשאיות מובילות את הנידונים למוות למשחטות, המשחטות מעלות הילוך ומדשאות הפארקים מעלות עשן בחול המועד.


    באמת שאין בנו שמחה יותר, אלא בבשר וביין. עד כדי כך עלובים אנחנו, עבדים להרס.


    והנה החדשות גדושות גם במאבק בעד ונגד הכנסת חמץ לבתי חולים. אם לחם אינו כשר אבל רגלה התלושה של התרנגולת כן, ובכן – ראו איזה חג של אלימות וטירוף חושים אנו חוגגים. עם כמה שאנחנו אלימים, אולי מגיע לנו שגם מאיתנו תילקח החירות מידי פעם.


    חג כשר של פקקי תנועה, חולצות לבנות וגופות מרוטשות בתוך סירים. 

     
    בסיפור יציאת מצריים, פרעה רצה לשחרר את בני ישראל, אך אלוהי העם היהודי הקשה את לבבו על מנת שלא יסכים להפוך אותם לבני חורין, ולכן עמו נענש. אם אתם רוצים הוכחה לכך שחירות המחשבה אינה קיימת תחת שלטון האל, אגב, הנה היא לפניכם. לקראת המכה העשירית במופע הנשגב הזה של האלימות הקשה כלפי המצרים, גם הם בניו של אלוהים, בני ישראל שחטו את צאנם על מנת למרוח את דם העוללים הללו על דלתותיהם כדי שאלוהים יפסח על ביתם כאשר הוא ממית את כל בכורות בני האדם ובעלי החיים במצרים. ראו כמה מוות.


    אולי במקום כל זה, כדאי לחגוג את היום הזה בישיבה עם המשפחה והחברים, במחשבה על חירות שלנו וחירות של שבויינו, קורבנותינו, האומללים שבאומללים שמתים תחת ידינו ועינינו האדישות לסבלם.

     

    היו שליחים של חירות בחג הזה, והגידו 'לא', או אפילו 'לא תודה', למאכלים העשויים מבשרם של קורבנות עושק ואכזריות, למאכלים שעשויים מביצים שנשדדו מתרנגולות צעירות שאחיהן הזכרים נגרסו למוות בעודם בני יום, ואם חשבתם על חלב בליל הסדר, עיברו לחלב סויה, קטניה שבניגוד למקבילתה הפרה, לא נכלאה בכלוב ונשדדה מצאצאיה, ואם כן נכלאה ונשדדה, בוודאי לא היה לה אכפת מכך.


    זה שלא אכפת לכם מהם לא אומר שהם לא סבלו ומתו תחת אכזריות בלתי נסבלת.


    אם אתם בוחרים לשמן את שולחן החג ואת קיבותיכם בשאריותיהם של מי שרק רצו בחופש ובשלווה, וזכו רק בייאוש ובגרדום, לפחות אל תחגגו את חג החירות. חגגו במקום חג ניטראלי יותר כמו חג האביב.
    וקבלו אותו כל עוד יש לנו אביב. עוד מעט גם זה לא יהיה.

    הרי אנו אויבי האביב והטבע, ואנחנו מנצחים.


    חג שמח

     

     

     

     

     

    ''

    ציור - Pesach Haggadah – Numbered Edition – Paris, 1962

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה