כותרות TheMarker >
    ';

    David Avramov - Home-Made Tricks

    הערוץ מאפשר לכל אחד להנות ולהיות מתנדב בן רגע המסוגל להשפיע לטובה על כל חולה בעזרת לימוד טריקים
    ערוץ זה מאפשר לכל הצופים בו ללמוד לבצע טריקים שייחודם שימוש באביזרי יום יום ,הקיימים בכל בית.
    תהנו ותגרמו הנאה.
    כל הזכויות שמורות לדוד אברמוב

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/4/19 19:20:

    תודה למככבים

      23/4/19 19:20:

    צטט: אמיר ניצן 2019-04-21 19:26:35

    חג שמח

     

    תודה ידידי

    המברך יבורך

      21/4/19 19:26:
    חג שמח

    תרשים זרימת נתונים - Data Flow Diagram או DFD - והסיפור האישי שלי

    3 תגובות   יום שבת, 20/4/19, 07:38

     

     

    תרשים זרימת נתונים - Data Flow Diagram או DFD:

     

    תרשים זרימת נתונים (באנגלית: Data Flow Diagram או DFD) הוא כלי בהנדסת תוכנה המהווה צורה חזותית של הצגת תהליכי עיבוד נתונים המתרחשים במערכת מידע.

    יצירת תרשים זה היא חלק משלב הניתוח במחזור החיים של מערכת המידע, ונועדה כדי לבדוק את יישומיות מחשוב המערכת.

    ''
     
    דוגמת תרשים זרימת נתונים

     מטרת התרשים

    נעזרים ב-DFD בשני חלקים עיקריים של שלב הניתוח:

    1. בניתוח המצב הקיים.
    2. בבניית המערכת העתידית.

    למעשה, המערכת העתידית נבנית מהמצב הקיים בעזרת שינוי ה-DFD הראשוני.

    חלקי התרשים

    1. בועה - תהליך בתוך המערכת. לדוגמה: "רישום לקוח", "עדכון חובות ודו"חות". בועה מיוצגת בתרשים על ידי אליפסה, ומסומנת באות Procedure) P).
    2. ישות - גורם חיצוני המעביר לבועה נתוני קלט, או מקבל נתוני פלט ממנה. לדוגמה: לקוח, ספק. 
    3. ישות מיוצגת בתרשים על ידי מלבן, ומסומנת באות Entity) E).
    4. מאגר נתונים - הייצוג הלוגי (הגולמי) של הנתונים. 
    5. לדוגמה: מאגר פריטים, מאגר לקוחות. המאגרים מכילים שדות המתעדכנים לרוב בהתאם לתהליכים. 
    6. מאגר הנתונים מיוצג על ידי שני קוים מקבילים, ומסומן באותיות Data Store) DS).
    7. אפיק - מעבר נתונים בין שאר חלקי התרשים. 
    8. לדוגמה: נתוני לקוח (נ. לקוח), נ. פריט, תאריך, שעה וכו'. מיוצג בעזרת חצים.

    רמות התרשים

    רוב תרשימי ה-DFD מורכבים מרמה עליונה (DFD-0), ועוד מספר תת-רמות (DFD-1, DFD-2 וכן הלאה), המפרטות את התהליכים המוצגים בשכבות מעליהם.

    DFD-0

    ברמה זו יוצגו כל התהליכים המטופלים במערכת המידע.

    במערכת פשוטה ביותר, ניתן ליצור 3 בועות: קלט, עיבוד ופלט. במערכות מסובכות יותר, ניתן לחלק את התהליכים לפי מספר שיטות:

    • פירוק מלמעלה למטה - מתחילים מהמערכת הכוללת, ובכל שלב, מפרקים תהליכים מורכבים לתהליכים פשוטים יותר, עד שנותרים רק תהליכים בסיסיים.
    • הרכבה מלמטה למעלה - כותבים את כל התהליכים הבסיסיים במערכת, ומקבצים אותם אל תוך תהליכים כוללניים יותר, עד לקבלת המערכת הכללית ביותר.
    • גישת האירועים (מהאמצע לצדדים) - יוצרים רשימה של אירועים (טריגרים) המפעילים את עיבוד הנתונים, ומפרקים אותם, אם יש צורך לתהליכים בסיסיים. 
    • את האירועים מאגדים לבסוף, כמו בשיטת ההרכבה. היתרון של שיטה זו הוא הקלות היחסית של היצירה, באמצעות זיהוי אירועי המערכת.


    ישנם מספר כללים בסיסיים ב-DFD-0:

    • לכל בועה חייבים להיות אפיקי קלט ופלט, בין אם מדובר במאגר או בישות.
    • מצד שני, אין לחבר שתי בועות באמצעות אפיק.
    • כמו כן, אפיק בין שתי ישויות חיצוניות לא יופיע בתרשים ה-DFD, כיוון שהוא חיצוני למערכת.

    תת-רמות

    בשאר רמות התרשים, כאמור, מפרקים את התהליכים ברמה שמעל הרמה הנוכחית: כל קבוצת בועות מייצגת תהליך אחד.

    כללי ה-DFD-0 נשמרים בתת-הרמות, בשינוי:

    • בתת-הרמות ניתן לחבר תת-תהליכים המתרחשים ברצף. לדוגמה: רישום הזמנה, יגרור מיידית רישום פרטי הלקוח, ולכן יש לחבר אותם באמצעות אפיק מהתהליך המוקדם למאוחר.
    • על תת-התרשים להיות תואם לתרשים-העל, ואין להוסיף בו ישויות ומאגרים שלא הופיעו ברמות הקודמות.
    • עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להוסיף מאגרים פנימיים, בתנאי שאף תהליך אחר לא משתמש בהם.
    • קישור לויקיפדיה

     

    What is DFD(Data Flow Diagram) ? How to draw DFD

     

    Data Flow Diagram

     

    Data Flow Diagrams - I

     

    Data Flow Diagrams - II

     

    Data Flow Diagrams - III


     

    כאשר למדתי קורס ניתוח מערכות מידע , במשך כשנה וחצי, בבית הספר סיוון, לימודי תעודה, הדבר שאני זוכר שסייע לי באופן הטוב ביותר במקצוע שלי כמבקר פנימי, היה, תרשים ה DFD.


    בסיום הקורס על כל צוות היה להגיש את הפרויקט של ניתוח המערכת, הן בכתב והן בהצגתו בפני הכיתה בעזרת מצגת.


    הנושא שבחרתי עם חברי לעבודה יורי פוליאק, היה ספריית הסרטים המגנטים של בנק דיסקונט, שבמקביל לביצוע הפרויקט, בצענו על היחידה ביקורת.


    בצוות שלנו היו:

    2 מבקרי מערכות מידע ממוחשבות של הבנק ועוד עובד התעשייה הצבאית, שכל תפקידו היה להדפיס ושחתם על שמירת סודיות.

    על הפרויקט הזה קיבלנו את הציון הגבוה ביותר בקורס 97.

     

    הבעלים של בית הספר (שנחשב בשעתו למוסד הטוב ביותר ללימודי תעודה בתחום) - איציק סיוון - ביקש להשתמש בפרויקט כפרויקט טוב שיש לקחת ממנו דוגמה.

    אלא שאני לא אשרתי זאת, מפאת סודיות בנקאית (בין היתר כי היה בו חשיפת פרצות).


    בקורס השתתפו בין היתר, 2 רו"ח מנוסים מהפיקוח על הבנקים והם מאד התרשמו ממני לטובה, מהצגת הנושא, והם דאגו לציין זאת בפני המבקר הראשי של בנק דיסקונט.

    כמו כן מחלקת הביקורת הפנימית התבקשה להעביר את דו"ח הביקורת הפנימית, שבצענו בנושא,לפיקוח על הבנקים, על מנת שילמדו את הנושא ויוכלו לבקר אותו בבנקים אחרים.


    כבר בתחילת הקורס נאמר למשתתפי הקורס, שחשוב לסיים את הפרויקט, מוקדם ככל שניתן, היות ומרבית המשתתפים בקורסים של ניתוח מערכות מידע, לא מקבלים את התעודה, זמן רב, היות ולא מגישים את הפרויקט הכתוב בעיתוי קרוב לסיום הקורס, על אף שבצעו את המצגת כראוי.

      

    כל דוח ביקורת שכתבתי לאחר קבלת התעודה של מנתח מערכות מידע (בכל מקומות העבודה שעבדתי בהם כמבקר פנימי, פיננסי, תפעולי, מערכות מידע ממוחשבות), התחיל כסטנדרט שלי, בתרשים DFD שתיאר את היחידה/ארגון/נושא שביקרתי.

    לפיכך כבר לפני הצלילה לעומק בממצאים וההמלצות של הביקורת, הבין הקורא של הדו"ח, מהי סביבת העבודה של נשוא הדו"ח. 


    יצוין שסרטים מגנטים היו בכל יחידות הבנק ולפיכך, תרשים ה DFD, אפשר במבט אחד לצפות בכל היחידות והתהליכים שקשורים לספריית הסרטים המגנטים שנוהלה ע"י 2 עובדים בלבד.

     

    את המצגת בפני הכיתה, אנוכי בצעתי באמצעות שקף של תרשים DFD, שערכתי באופן ידני, לא מודפס, אך צבעוני.

    כל הנוכחים, הבינו את הנושא באופן ברור כולל המרצה של הקורס. 

     

    בסיום הביקורת הוגשו 2 ספרונים למנהל האגף למערכות המידע של הבנק - לסמנכ"ל ד"ר מנחם גוטרמן.

    ד"ר גוטרמן התפעל מהעבודה המקצועית שבוצעה על ידי וע"י המבקר יורי פוליאק (לאחרונה פרש מהבנק בתפקידו האחרון - מנהל אגף ביקורת מערכות מידע ממוחשבות).


    גם המבקר הפנימי של בנק דיסקונט שהיה אז, רו"ח ששון מועלם, היה מרוצה וגאה בעבודתנו ושמח שעבור השקעת הבנק במימון עלויות הקורס, קיבל תוצאה שחסכה לבנק עלויות רבות במימוש המלצה למערכת חדשה וסגירת פרצות קיימות במערכת הישנה. 


    את התרשימים אני מבצע תמיד בעזרת 

    יוצר תרשימי זרימה ותוכנה ליצירת דיאגרמות - Microsoft Visio

     

    אציין שכשכיהנתי כסגן המבקר הפנימי של קבוצת אפריקה ישראל, בצעתי בין היתר ביקורת על מחלקת התכנון.

    המהנדס מנהל המחלקה אמר למבקרת הפנים הממונה עלי רו"ח אילה זרם, שמעולם לא נתקל בתרשים DFD כמו זה שבצעתי שמתאר את כל תהליכי תכנון קרקע ועד הבשלת לבנייה.

    אותו מהנדס היה כבר רגע לפני פרישה ונתן לי את כל המידע שהייתי זקוק לו לצורך הביקורת.

    לבסוף, דו"ח הביקורת היה מובנה מתרשים זרימה DFD ומקובץ EXCEL שכלל את כל הקרקעות ואלו פעולות בצעה מחלקת התכנון בגינן.

     

    וועדת הביקורת של הדירקטוריון, שלראשונה נחשפה למידע שהיה בדו"ח, הייתה מלאת פליאה, המנכ"ל דאז שלמה גרופמן, כעס שנחשפו מחדלים שהאחריות חלה עליו, אבל הביקורת שכפופה לוועדת הביקורת של הדירקטוריון, הייתה מוגנת.

     

    פרק זה של חיי המקצועיים שוב הוכיח שכל למידה, סייעה לי בהווה ובעתיד.

    מכל מלמדי השכלתי.

     

    שוב נוכחתי שיחסי האנוש שהתברכתי בהם, תרמו לקבלת מידע חשוב לעבודתי, מגורמים שנהגו להיות בונקר בפני הביקורת הפנימית.

    זאת בגלל שהם הבינו שהביקורת שלי היא בונה ואינה מחפשת את ה ש.ג אלא מטרתה טובת הארגון ובקורת על ההנהלה האחראית על המחדלים.

     

    המקצוע שאני מאד אוהב - ביקורת פנימית

    CONSTRUCTIVE-AUDIT.COM

    בנוסף

    לעסקים באינטרנט חובקי עולם

    ובנוסף לתרומה לקהילה 90% מזמני מזה 12 שנה

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל