כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ''הנוקמים: סוף המשחק'' - סוף סוף סוף!

    0 תגובות   יום חמישי, 25/4/19, 17:25

    ''

     

    כשלפני שנה בדיוק הלכתי לראות בטרום בכורה את ''הנוקמים: מלחמת האינסוף'' החוויה הייתה פסיכית לחלוטין. אנשים באו מחופשים, מחאו כפיים, בכו, הופתעו, הותקפו הלם. אפילו אני, שקשה להפתיע אותי, יצאתי מהסרט הזה מסוחרר לחלוטין. הוא היה פשוט משהו שעוד לא ראינו בקולנוע, מכל כך הרבה בחינות, וכל כך הרבה אופנים. ''מלחמת האינסוף'' הוא שבירת עשרות שיאים בקולנוע הנוכחי, גם מבחינת התוכן, רמת ההפתעה, עיצוב הדמויות והאפקטים הויזואלים - אבל הצד החזק ביותר שלו היה שהוא אשכרה עבד. 22 סרטים, 11 שנים, והוא הצליח להכיל את כולם. זה היה הפתעה שאף אחד לא ציפה לה.

     

    ואתם יודעים מה הבעיה בסרטים שמכילים הפתעה שאף אחד לא מצפה להם? מאוד פשוט - קשה להתעלות עליהם. קשה. מאוד. אפילו אם תעשו את הסרט הכי טוב בעולם, תמיד יסתכלו על הסרט הקודם וינסו לראות האם באמת רמת האפקט גבוהה יותר מאשר בו. אני למעשה עמדתי באותו מקום שנה שעברה, אחרי ההתלהבות הפסיכית מסרטם הקודם, ''מלחמת האזרחים'', אותו גם ביימו האחים רוסו המוכשרים, ואמרתי לעצמי - הסרט ההוא כל כך טוב שאין סיכוי שיתעלו עליו, אין סיכוי, אין צ'אנס, ואז, זה קרה, והותיר אותי המום. הפעם באמת לא ידעתי איך יתעלו על זה, אבל אמרתי לעצמי, תשמע, אחרי שהופתעת הפעם אתה יודע שאין חוקים במשחק הזה, הכל יכול לקרות.

     

    אבל לדאבוני צדקתי, וכאן האכזבה נהפכת לכפולה. זה אפילו יותר כואב כשהציפיות לא רלוונטיות. ''הנוקמים: סוף המשחק'' הוא סרט שנוצר ועוצב במיוחד עבור מעריצי היקום הקולנועי של מארבל. כל אלמנט קומיקסי מופרך או צבעוני או חכם או מצחיק שתרצו - יש פה. אלו שלוש שעות שמתענגות על העבר הנוסטלגי והעשיר של הדמויות, על ההוויה הרגשית שלהן, על הרפרנסים לאלפי סיפורים דומים, ופשוט, תענוג, תענוג, תענוג. מצחיק, זורם, קולח, השחקנים נפלאים, וכל מה שרצינו - קיבלנו.

     

    ועם כל זאת, עדיין, ההשוואה לסרט הקודם היא בלתי נמנעת. זה קצת מזכיר לי את המקרה שהיה בזמנו עם הסרט ''עלייתו של האביר האפל'', שהיה פשוט סרט נפלא, אבל מה לעשות, אתה לא יכול לצפות שסרט שמכיל את המילים 'האביר האפל' לא יושווה אליו מעצם קיומו. אותו המקרה הוא גם כאן, הסרט הזה, עם כמה שהוא מדהים, לא מצליח להתעלות על השיא הקולנועי הפסיכי שהיה בסרטם הקודם של האחים רוסו. בעוד ''מלחמת האינסוף'' היה פשוט תענוג קולנועי טראגי ואפוסי שלא ראינו כמותו אי פעם, ''הנוקמים: סוף המשחק'' היה פשוט סרט הומאז' לבבי ונפלא שקצת מזכיר את סרט הנוקמים הראשון - יותר נוסחתי, יותר קלאסי, פחות הרסני וקודר. וזה בסדר, זה בדיוק מה שהסדרה צריכה לספק, כן? אבל אחרי ששברתם את הכללים, אף אחד לא מצפה ממכם לכופף אותם בחזרה ובעדינות ולצפות שנקבל את זה באותו אופן.

     

    אז כמו שאמרתי, ''סוף המשחק'' הוא חוויה אולטימטיבית ומקסימלית עבור חובבי הקומיקס. הוא אפוס אדיר שנותן לכל הדמויות שגדלנו עליהם סיום הולם ולבבי שאין אירוע קולנועי נדמה לו בהיסטוריה של הקולנוע. אבל בעוד ''סוף המשחק'' נותר הסרט האולטימטיבי לחובבי קומיקס, ''מלחמת האינסוף'' נותר הסרט המשובח הסופי של חובבי הקולנוע. זה לגמרי בסדר. 

     

    *מעתה והלאה - ספוילרים. *

     

    אז למה בעצם? למה אני חושב שסוף המשחק לא הצליח להתעלות מעל ''מלחמת האינסוף''? הרי יש מלא דמיון, שניהם קודרים, שניהם עצובים, שניהם מוציאים אנשים בוכים, שניהם עם קרבות מטורפים. אז למה, לעזאזל, אגיד, שהוא לא מצליח להשתוות אליו? אז יש מספר סיבות שהופכות לדעתי ברווח קטן, ממש קטן, אבל משמעותי, את ''סוף המשחק'' לקצת פחות טוב מקודמו. 

     

    לפני כל, נתחיל בחלק הקל - האפקטים. חברים, אנחנו ב2019. זו שנה בה העתיד נמצא על השולחן. זה לא יתכן שסרט שאמור להיות הסיום הטראגי וההיסטורי של סדרה של 11 שנים יבצע את הקרב הסופי והעצום שבו על מסך ירוק. אגב, כל הקרבות בסרט הם על מסך ירוק, וגם כל המסעות, וכל הקטעים ה..חשובים. למעשה מסתבר שאפילו הסצינות בבקתות היו אפקטים של מסך ירוק, בלי שום סיבה רציונאלית. הרגעים בהם הסרט מצולם בלוקיישנים אמיתיים הם דלים, קטנים, לא משמעותיים. ואנחנו יודעים את זה. כולם יודעים את זה. אנחנו לא מפגרים. הקרב ב''וואקנדה'' היה פלא ויזואלי, הקרב בניו יורק היה הלם של נפלאות הCGI, וכולם שילבו בין צילומי לייב אקשן בשטח לאפקטי מחשב שמהונדסים (בואו נודה בזה) הרבה יותר טוב והרבה פחות מרגישים כמו אנימציה. כאן, האפקטים פשוט הושקעו הרבה פחות, והשימוש בהם הוא רב יותר. אני לא מבין איך זה קרה.

     

    למזלם האפקטים זה לא החלק החשוב בסרט אלא התוכן שבו. כמות האקשן בסרט היא דלה, הסרט מתרכז בעיקר בדיאלוגים בין הדמויות ובפיתוח הקטעים הקריטיים בעלילה שלהם. אבל בעוד הסרט מתעקש להלחם על כל דמות ודמות, הוא קצת עושה עוול לחלקם; ת'ור נעשה שמן וטיפש, איירון מן זקן וטרחן, האלמנה אובדנית, והוקאיי? סתם מציק. כולם מרגישים כאילו הם בסוף העולם או משהו, וזה אכן נכון, אבל זה... זה... זה לא מה שהרגיש לי נכון פשוט. 

     

    עוד דמות שהסרט בחר להרוס היא ת'אנוס. ת'אנוס, הנבל הכי גדול ואינטלגנטי בסדרה הזו, נהפך כאן לנבל פאוור ריינג'רס קלאסי; הוא כבר לא רוצה להשמיד חצי מהעולם מסיבות כאלה או אחרות, זה משעמם אותו, הפעם הוא רוצה להשמיד את כל העולם מוהאהאהאהא. מנבל אינטלגנטי שמעורר דיון ומחשבה הוא נהפך לנבל שהומצא בפאוור ריינג'רס, ומיותר לציין שגם כאן העיצוב הויזואלי שלו הרבה פחות מוצלח. 

     

    עוד דבר שעצבן אותי הוא האורך של הסרט הזה. כן, 3 שעות זה לא מספיק עבור 37 דמויות ו21 סרטים, אין ספק. אבל משום מה זה מרגיש ששלוש השעות האלה לא נוצלו בחכמה. הסרט הזה נע בין מקטעים ארוכים ואיטיים שמשקיעים בדינמיקה בין הדמויות, לבין קטעי קרב ודרמה שרצים אל עבר קו העלילה הבאה. סרט שלרגע רץ ואז מתקדם בסלואו מושן; לרגע הוא קליפ מתח ואקשן עצום ולרגע אחרי זה דרמת קומיקס אפלה. השילוב לגיטימי, אבל בעריכה זה מרגיש קצת... מקרטע? לא מגובש? זה מרגיש כאילו הסרט לא מצליח ליצור טון ברור שאתה מצליח לעקוב אחריו. דמויות ראשיות נהפכות לזניחות, זניחות לראשיות, וכדומה.

     

    כמו כן כולנו כנראה יודעים מי מת בסוף הסרט, אבל לצערי גם זה לא ממש ריגש אותי. כן, לא בכיתי ב''סוף המשחק'', לפחות לא בקטע המוות ההוא. אתם יודעים למה? כי זה מוות מיותר. אין שום סיבה להרוג את טוני. בעוד ב''מלחמת האינסוף'' סצינת המוות הייתה מהלך קריטי ושלם לצורך הסיפור והעצמת ת'אנוס, כאן המוות של טוני הוא בכדי שיהיו יותר קינוחי אף ודמעות באולם. זה פתטי בעיני. את הסיפור של קפטן אמריקה הם סגרו כל כך יפה, בכזו אלגנטיות, בלי יותר מידי קשקשת או מוות מכאיב. למה הם לא יכלו לסיים עם טוני באותה מידה? מה הלחץ להרוג דמויות בכדי להפוך את הסרט ל''מרגש'' יותר? הרי החלטנו שהכל טוב ויפה, הטובים מנצחים, לא? אז למה בעצם? 

     

    לסיכום, אני חושב ש''מלחמת האינסוף'' הותירו בי ציפיות אדירות, וזו הבעיה היחידה. הרי הבעיות שציינתי אינן עומדות בפני עצמן, אף לא אחת מהן, לכולן לא הייתה חשיבות לולא הסרט ההוא היה כל כך אדיר וטרי בראשי. אני מאמין שכמה שנים של ציפיה, הפרדה מוחלטת בין הסרטים, והעלמת האשליה המוזרה ההיא בה מדובר בהמשך ישיר ל''מלחמת האינסוף'' הייתה הופכת את העסק לקל יותר לעיכול. אבל זה לא המשך לו, זה לא ''חצי סרט'' או ''סרט משלים'', מדובר בשני סרטים נפרדים, שונים, בעלי מהות שונה לחלוטין, ששווקו בצורת הארי פוטר שמדובר בסרט אחד שנחצה לשניים, וזה פשוט לא נכון. אני מאמין שלולא העובדה הקטנה הזו כבר כאן הסרט היה נאכל אחרת.

     

    שלא תהיה טעות, הסרט הזה מדהים, מדהים, מדהים. באמת. קלאסיקה. אבל מה לעשות שהקודם היה יותר טוב? איך אפשר להתעלם מזה? אני בסך הכל בן אדם. 

     

    *סוף ספוילרים*

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון