כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    שיעור בדמוקרטיה / ד"ר מיכאל מירו

    1 תגובות   יום שבת, 27/4/19, 09:56

    הימין החדש לא עבר את אחוז החסימה , אבל חברי כנסת מהליכוד מציעים לאיילת שקד להתפקד לליכוד, גורמים בליכוד מנסים לאתר את אלה שתמכו ברשימתו של משה פייגלין, להחזירם הביתה...והרשימה ארוכה. הליכוד ומנהיגיו הפנימו את תוצאות הבחירות, איחוד שורות, אם מדובר במפלגה גדולה והרבה לווייניות, דומות, מוטב להציג מפלגה אחת גדולה לבחירת הציבור ולא לפצל כוחות ולייצר מפלגות קטנות שמחבלות ביכולת של ממשלה למשול.

     

    את אותם הדברים בדיוק אפנה למרכז ולשמאל. ההישג יוצא הדופן של ההתארגנות הפוליטית, בזמן קצר, כחול לבן. קבוצה של יוצאי צבא חברה למפלגת יש עתיד וגרפה אהדה לא מבוטלת של אזרחים שמחפשים שינוי. אכן האידיאולוגיה של ההתארגנות הזאת היתה "רק לא ביבי", כמובן שזו לא אידיאולוגיה אלא לעומתיות בלבד. אך לצד זאת כדאי להבין שיש מספר זהה של אזרחים שרוצים שינוי, הם נמצאים על סקאלת המרכז והשמאל ומחפשים בית. כעת הם בחניית ביניים, אמרו את שלהם בבחירות. הם לא אקטיביסטים, הם אזרחיות ואזרחים שרוצים מדינה ראויה להם ולבני משפחותיהם. מבחינה מדינית דועותיהם לא רחוקות מאלה של הליכוד, אבל מבחינה כלכלית הם רוצים תחרות מרוסנת, חינוך ממלכתי, רפואה ציבורית, שמירה על זכויות אדם ואזרח. במילים אחרות הם רוצים חברה עם סולידריות וחמלה, חברה שסופרת את החלשים בדיוק כמו את האחרים.

     

    כעת מוטלת המשימה על ראשי ההתארגנות כחול לבן, לאחד שורות, לבנות את הרשת החדשה של המרכז, שמאל. כן הכוונה לקרוא לאורלי לוי ורשימתה ולעוד מפלגות קטנות שלא עברו את אחוז החסימה. לצד אחה לחפש את הדרך לפעילות פרלמנטרית משותפת ומכבדת עם מפלגת העבודה, מרץ והרשימות הערביות. כל זאת כדי שכבר בבחירות הקרובות תהיה התמודדות עם מינימום מפלגות, מה שיקל עלינו האזרחים לבחור.

     

    אולי כעת בעקבות בחירות 2019 הגיעה העת לומר "שלום" למפלגות סקטוריאליות. לעבור למפלגות שיש בהן אידיאולוגיה ברורה ושיתוף כמה שיותר מלא של המגזרים המייצגים את הזרם האידיאולוגי.

     

    ועוד הערה לגורם החשוב בפוליטיקה בכלל והישראלית בפרט, התקשורת. רבות נכתב על תפקידה של התקשורת בחברה דמוקרטית. ההערה שלי היא לחברי בתקשורת הישראלית לבחון סוגיות לעומק, לא לרוץ ולפרסם כל ציוץ שעלה ברשת, גם אם הוא של נבחר ציבור. הרשת מספקת לכולנו המון מידע, על העיתונאיות והעיתונאים מוטלת המשימה לבנות סיפורים עיתונאיים מלאים ולבדוק כל פריט מידע קודם לפירסומו. זהו אמור להיות ההבדל העיקרי, בין העיתונות המקצועית לבין העיתונות ברשת. לפי שעה העיתונאים המקצועיים נוהים ומתנהגים כעיתונאי רשת וחבל. האזרחים זקוקים לעיתונאים שיעשו להם סדר בבלאגן שיוצרים מקבלי ההחלטות מכל עבר. בנקודה זו העיתונות יכולה להחזיר את נבחרי הציבור אל המסלול, מה שמחייב אותם את העיתונאים, לחזור למסלול של עיתונות מקצועית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/4/19 11:38:
      *

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין