האמת היא שעברה תקופה ארוכה מאז שנכנסתי לבלוג... עכשיו שעת לילה מאוחרת ופתאום התמלאתי געגוע, קראתי את הפוסט האחרון שלי כאן, ארבע שנים עברו מאז... הספקתי להתחתן עם האידיוט ולהתגרש ממנו כעבור שנה. אמי האהובה נפטרה ומאז מסלול חיי השתנה ללא היכר. אז למה אני כותבת כאן שוב? האמת שאין לי מושג. המקום הזה תמיד עשה לי טוב. פתחתי את הבלוג בגלל אהבתי המטורפת ל-י׳ האגדי. לא דיברתי איתו ולא ראיתי אותו המון זמן, הוא עזר לי ותמך בי נפשית וכלכלית בתקופת הגירושין. עכשיו אני מוצאת את עצמי מתגעגעת לאמא, חושבת עליה בלי סוף, מתגעגעת אליה. לפני ארבע שנים חשבתי שעולמו חרב עליי כשלא קיבלתי אהבה חזרה מהגבר שאהבתי, הייתי כזו תמימה... עולמי חרב עליי כשהאישה שאהבה אותי יותר מכולם עזבה בלית ברירה ואני נטרפת מגעגועים אליה, חיי לא ישובו להיות כשהיו אז סתם, לפני השינה היה בא לי לפרוק. איך מתגברים על מוות של אמא? איך ממשיכים לחיות בצל האובדן? |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#