כותרות TheMarker >
    ';

    הגירוש מגן-עדן

    ידוע שעיקר האמונה היהודית נעוץ בקיום עולם הבא על כל הנגזר ממנו: גן-עדן, גהינום... מי שעושה מצוות, קונה לו לאחר 120 מקום טוב בגן-עדן, ואבוי למי שעושה רע ומה שמצפה לו בעולם הבא... מאידך, רואה האמונה היהודית בעולם הזה כפרוזדור, היינו כמעבר זמני שמשמש את האדם לתקן בו את מידותיו ולקנות בהם את חייו האמיתיים והנצחיים בעולם הבא.

    אם כן, "עולם הזה" הוא מרחב "החיים הזמניים" של האדם, "עולם הבא" הוא מרחב "החיים הנצחיים", כאשר "המוות" (הסתלקות האדם מהעולם הזה) מפריד בין שני העולמות. זו כאמור עיקר האמונה של הדת היהודית ושל עוד דתות; ומי שכופר בעיקרים האלה - כופר בעיקר.

    נכנסנו כבר למאה ה-21, ימי הביניים מאחורינו. הדמוקרטיה היא בשורת העידן המודרני והביאה עימה את חופש הדעה והאמונה: כל אדם באמונתו יחיה... כלומר זה לא ביג דיל לכפור היום בקיום אלוהים או בקיום עולם הבא; אף אחד לא יעלה את הכופר על מוקד, ואפילו קיימת האפשרות להיות נאור וכופר וכשר ויהודי למהדרין; בחר באחת הקומבינציות, כולן תקניות.

    דווקא בגין הפתיחות הזאת, עלה קרנו של מוטיב ההגיון ומילא את מקומה של "האמונה העיוורת": אני מאמין כי אמונותי נגזרת מההגיון. גם הכופר לא נותר חייב והטעים את דבריו בהגיון ובשכל הישר.

    פירצה נפרצה בדת היהודית - קוננו חכמינו את העת החדשה והתקוממו על פיתחון הפה שניתן לכופרים בשם ההגיון וגרורותיו... אולם גם עליהם לא פסחה הפתיחות, ומוטיב ההגיון חדר גם לחדרי חדריהם. הם נזכרו לפתע שעיקרי הדת היהודית מבוססים גם הם על ההגיון ועל השכל הישר, ואם כן מדוע להשאירם חבויים בתוך ארבע אמות האמונה העיוורת! הבה נוציא את מוטיב ההגיון אל אוויר העולם ונראה אותו לכול! שכל העולם יידע על מה מבוססת האמונה היהודית, וכל יהודי יידע מהי דתו ועל איזה בסיס היא עומדת. מהפירצה המבורכת הזו יצאו ביאורים ודרשות עם ניחוח שונה המסבירים איך למה ועל מה... מהפירצה הזאת יצאו הרבה רבנים והצליחו בעזרת הקוד החדש של ההגיון לחדור אל מודעות האנשים ולדבר אליהם בגובה העיניים... זהו מקור המספר העצום של החוזרים בתשובה דווקא בעידן הפתיחות זה.

    מהפירצה הזאת יצא גדול המחזירים בתשובה הרב אמנון יצחק, נפתחו תחנות רדיו דתיות, ועידן האינטרנט נפל בזמן... ההגיון והשכל הישר יצאו לאוויר העולם לאחר שנים של מסתור. האור הצפון בדת היהודית יצא לדרך.

    מהפירצה הזאת ביקשתי גם אני להשקיף על דתי היהודית, על דת אימי ואבי ודת ילדי. פתחתי את תורתי, את תורת אימי ואבי ורבותי, ועמדתי על ההגיון והשכל הישר פנים אל פנים; שם ראיתי עד כמה מאסה התורה במושג האמונה העיוורת, ועד כמה ביקשה להרחיקנו מנגררותיו.

    אבל ראיתי שם דבר אחר הרחוק שנות אור מהאמונה היהודית המקובלת שגדלתי עליה אני ואבי ומורי ורבותי. ראיתי בפרוש שגן-העדן הוא היקום שאנו חיים בתוכו, ולא צריך למות בשביל להכנס אליו; נהפוך, מי שנשאר מחוץ לשערי הגן קורס ומת. כלומר, גם בתעודת הפטירה של משה רבינו נכתב- "הנ"ל נפטר כי יצא משערי גן-עדן בכוחות עצמו ולא הצליח להחזיק מעמד מעל ל-120 שנה בחוץ". גם אבותינו אברהם יצחק ויעקב נפטרו מהעולם מאותה הסיבה, ואת תעודת הפטירה הציגה התורה לעיני כל באופן המפורט והברור ביותר, למען נראה ונלמד ונפנים...

    פתחתי את התורה וראיתי עד כמה התרחקה היהדות מעיקרי הדת היהודית, דורות על דורות... כה התרחקנו מתורת משה בן עמרם. כה כפרנו בעיקרי הדת הזאת, לאורך דורות ודורות... במאמר להלן אני עתיד להביא את נוסח העיקרים כפי שהופיעו בתורת משה, שהוחלפו בטיפשות ובמצח נחושה על ידינו.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    הבסיס האידיאולוגי של ניגוד האינטרסים

    0 תגובות   יום רביעי, 1/5/19, 01:58

    ומה עם מראית העין שאלתם? נו אז מה גם אני שאלתי . וכי מי אנו לעסוק ולדון בשאלת מינויו של כבוד השופט העליון . בעיני, מי אם לא אנו.

                      

    ''

                      שופט העליון חנן מלצר: לא פסל את עצמו

                                                                  -          -          -

     

     

    בשעה טובה ומוצלחת הבחירות הסתיימו, בנט 'אכל' אותה ועלה, כך נדמה לי, על דרך שאין ממנה חזרה. שקד לעומתו אולי תצליח להציל משהו מהאש שלהבת אליה נקלעה מרצון או לא, ותשדרג את עצמה בתוך הליכוד כשחקנית חיזוק מעולה שבינתיים תשב על הפרקט עד שתיקרא לדגל, או עד שתצליח לשכנע את הבוס כי כנה היא בשבועת האמונים שלה. אבל בנט אכל אותה בגדול ואינני חוזר על זאת מתוך שמחה לאידו חלילה, נהפוך אני מזדהה עם מצוקתו ואף כועס עליו על כי לקח את הפוליטיקה כמשחק פוקר לחיים או למוות והימר אול אין על כל הקופה במטרה מוצהרת לכבוש את המשרד הנכסף בקריה, ומשם להשקיף על משרד ראש הממשלה שאמור להתפנות מתישהו אולי בשלהי הקדנציה הנוכחית. ממשרד הביטחון, חישב בנט, קל יותר לקפוץ אל משרד רה"מ – אמר הימר והפסיד. מסקנה: כך ייעשה למי שמהמר על כל הקופה, אך לא לשם זאת התכנסנו היום.


    היום התכנסנו למצוֹת את אחת השאלות הלגיטימיות שעלו על במת הבחירות ונשארו כמומיה קפואה פתוחות ללא מענה. נשיאת העליון שמינוי יו"ר ועדת הבחירות מופקד בידה הטילה את תפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית על השופט העליון חנן מלצר שבעברו הרחוק היה איש פוליטי מובהק ומשוייך למחנה השמאל האידאולוגי. השאלה הלגיטימית המהדהדת מדוע דווקא הוא מתוך 15 שופטי העליון.


    ואמנם לפי הנוהג משמש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית שופט בית המשפט העליון הוותיק ביותר 'במשפחה' מלבד המכהן כנשיא העליון, או במקרים חלופיים יכול לכהן בתפקיד שופט עליון המכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים ומלצר, לציין, עונה על זה ועל זה, אולם אין זה אלא נוהג ולא חוק מפורש שאין לעבור עליו. החוק המפורש אומר כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית חייב להיות, על-פי סעיף 17(א) לחוק הבחירות, "אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על-ידי שופטים אלה". מכאן מינוי מלצר אינו מבחינת ייהרג ובל יעבור מה עוד אם מי מחברי המשפחה היה מטה את אוזני יתר חבריו לתכונת מובהקוּת שיוך מלצר הפוליטי בעברו הרחוק- תכונה מקשה על הדין ההלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות. מהכלל הזה המוכר בשמו העממי 'מראית העין' נגזר החיוב שלא להיחשד בעיני אנשים בעשיית מעשים בלתי ראויים, ואף ממנו נגזר עקרון 'ניגוד האינטרסים' שהטיב לבארו הנשיא בדימוס אהרון ברק: "איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד האינטרסים עלול להיווצר".

     

    זה המקום להזכיר כי תפקיד ועדת הבחירות המרכזית הוא ללוות את תהליך ספירת הקולות ולפקח עליו, ובעוד רוב חברי הוועדה אנשים פוליטיים, הממונה עליהם, יו"ר הועדה, לא יכולה להיות לו זיקה פוליטית; איש נקי מכל רבב. כשלעצמי קטונתי לקבוע מי נקי ומי לא מה עוד אם מדובר באישיות משפטית רמת דרג כגון שופט העליון חנן מלצר. וכך הכלי היחיד שיכול לעזור למנות למשימה הלאומית הזו איש אמת נקי מכל רבב וחשד הוא לקיים כלשונה את הנוסחה שצויינה לעיל ושהמליץ עליה הנשיא בדימוס ברק. הנוסחה הזאת ידידיי הופרה בעצם מינוי השופט מלצר שבעברו היה איש פוליטי מובהק. ונא לא להתבלבל בין איש פוליטי לבין איש בעל דעה פוליטית, כגון יו"ר הועדה הקודם, השופט יעקב טירקל שהיה בעל דעה פוליטית עם זיקה ימנית אם הערכתי נכונה.


    למעשה, אין איש בישראל שאינו בעל דעה פוליטית. כולנו נותנים לדעתנו ביטוי מובהק בשיחות חולין וברשתות החברתיות, אולם, וכאן ההבדל הלא קטן, לא כולנו נותנים ביטוי אקטיבי לדעותינו כגון בפעילות מפלגתית או חברתית. לא כולנו הולכים עם דעותנו למשכן הכנסת או לקרית הממשלה. מאידך ובניגוד לרובנו- לרוב המוחץ בעם, השופט חנן מלצר נתן בעברו ביטוי אקטיבי לדעותיו ועסק שנים רבות בפעילות מפלגתית, והוא כן נשא את עיניו למשכן הכנסת וקרית הממשלה וביקש ליצור הדים משמעותיים לדעותיו בציבור. יש איפא הבדל עצום ביני לבינו ובין טירקל לבינו וההבדל הזה ברח לדאבוני מעיני נשיאת העליון שהחליטה על מינויו ואף מעיני עצמו שלא השכיל לעמוד על ההבדל ולפסול את מועמדותו.


    השופט חנן מלצר היה בעברו איש פוליטי מובהק המשויך למחנה השמאל האידאולוגי. בתחילת דרכו הצטרף למפלגת ד"ש אך לא הצליח להיכנס לרשימתה לכנסת. שנים לאחר מכן התמודד בפריימריז של העבודה וגם כאן לא הצליח להתברג ברשימת העבודה לכנסת, ואשתקד התמנה על-ידי נשיאת העליון לעמוד בראש ועדת הבחירות, והשאלה האם כאשר עמדה שאלת מינוי מלצר לועדה, החשש למראית העין עמד לנגד עיני נשיאת העליון או שוויתרה לעת עתה עליו.


    כותרת המאמר הראשון שכתבתי בסדרה הייתה "ולמה שלא נחשוד בכשרים". רוצה לומר כי אינני מאשים את כבוד השופט מלצר בזיוף חלילה ובעצם אין כאן שום אשמה גם לא רמז לאשמה; מי יעז להאשים שופט עליון. עם זאת קיים הבדל גדול ומהותי בין לחשוד במאן דהו לבין להאשים מאן דהו בפשע. ידידיי היקרים, לחשוד מותר בכל זמן ומצב. אני יכול לחשוד בכל דבר זז, בך בירקן ממול בשכנה ואפילו בשופט עליון אפשר לחשוד. מותר לחשוד אבל אסור להאשים והנושא שלנו עוסק בחשד לא באשמה; חשד שניגוד אינטרסים עלול להבעירו.

     

    תסכימו איתי כי בחירות זה נושא עדין בפירוש, זה בנפשנו כולנו ללא יוצא מן הכלל. זה הדבר שקובע מי יקבל בשמנו, בשם כל העם, החלטות הרות גורל לארבע השנים הבאות. לכן שמים בראש ועדת הבחירות שופט ועליון. המחוקק לא הציע לתפקיד הזה איש ציבור או איש פוליטי כי אם שוב, שופט ועליון. אין בתהליך הבחירות נושאים משפטיים פתלתלים מסובכים שרק איש מקצוע ברמה של שופט עליון יכול לעמוד עליהם ולקבוע מי לחיים מי למוות, קושיות הבחירות לענ"ד הן קושיות פשוטות והקביעה להעמיד בראש ועדת הבחירות שופט עליון באה למלא את משבצת הספק, שתהליך הבחירות יעבור ללא שום ספק גם לא בן בנו של הספק. ישנו מונח משפטי שנקרא 'חשד סביר' וזאת בשביל להבדיל בינו לבין החשד הבלתי סביר שיכול אמנם להתעורר, אבל החברה פוטרת מראש את המערכת האחראית לעסוק בו כי הוא קלוש עד בלתי סביר. במערכת הבחירות קבע המחוקק למנות שופט עליון לעמוד בראשה על מנת שאף החשד הרופף הבלתי סביר והרדוד לא יתעורר ויעיר עימו את הספק בלבבות האזרחים.

     

    נושא ניגוד האינטרסים הוא נושא מעורפל וקודר. אני יכול לטעון והרבה יחתמו על טענתי כי כל המערכת הפוליטית נגועה בניגוד אינטרסים; כמעט כולה- שלא תתפסו אותי על המילה. דרעי, שר הפנים שמעד מאותו משרד וחזר אליו הוא הדוגמה החיה הכואבת לנגע צרעת ממאיר זה. אני חושב לא 7 ולא 20 שנה יכולות למחוק את העילה לניגוד אינטרסים ואם נבוא לקיים את מצוות ביעור ניגוד אינטרסים ממוסדות המדינה- לא ישאר פקיד ממשלתי בתפקידו, לא ישאר מנכ"ל שר או סגן שר בלשכתו וגם שום ראש ממשלה לא יוכל להתמנות לתפקיד הנכסף כי אף הוא נגוע בניגוד אינטרסים. לא כן שופט ולאו דווקא שופט עליון. שופט ולא במקרה נקרא בשפת הקודש ''אלוהים". שופט חייב להיות טהור מניגוד אינטרסים באופן מוחלט גם ללא חשש אחד מששים. אדרבא ואדרבא שופט שעומד בראש ועדת הבחירות. השופט מלצר לא יכל לשחק את תפקיד האלוהים באולם מערכת הבחירות גם אם עברו 90 שנה מהפעולה הפוליטית האחרונה שקידם. האם בגלל זה אני מאשים אותו בהטיית הבחירות? לא בטח שלא, אבל כן אני חושד בו אני והרבה אחרים.

     

    זאת והערה קטנה לסיום: כל שופט עליון אחר מלבד מלצר יכל להיות מועמד מתאים לתפקיד אלוהים כי כל שופט אחר לא עסק בעברו באופן כה מרוכז בפוליטיקה. שום שופט אחר מלבדו לא היה בעברו מועמד פעמיים מטעם רשימה זו או אחרת לכנסת. העובדה שדווקא מלצר מיתר כל המועמדים מונה לתפקיד המיוחד הזה, מוסיפה שבעתיים לערך החשש הלא סביר ומעכירה שבעים ושבעה את הספק שמטבעו מנביט שורשים רעים בלב האנושי.


    ומה עם מראית העין שאלתם? נו אז מה גם אני שאלתי. וכי מי אנו לעסוק ולדון בשאלת מינויו של כבוד השופט העליון. בעיני, מי אם לא אנו.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אלברט שבות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין