כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - קדושים

    2 תגובות   יום שישי , 3/5/19, 14:02

    קדושתינו עליונה משל המלאכים

        "דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם".

    ציפייה גבוהה מאד מציב כאן הקב"ה בפני בני ישראל .

    להיות קדושים - כפי שקדוש הוא עצמו , ה' יתברך , מלך מלכי המלכים .

    אם הקב"ה דורש , מצפה , מציב אתגר זה בפנינו , כנראה שהדבר אכן אפשרי , ויש נקודות ממשק של קדושה בינינו לבין הקב"ה בהם אנחנו יכולים להדמות אליו .

    אמנם אתגר זה ודאי שדורש עבודה ומאמץ , אך הוא אפשרי .

    המשנה במסכת אבות אומרת את הדברים הידועים :

    "רבי חנניה בן עקשיא אומר :

    רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל , לפיכך הרבה להם תורה ומצוות , שנאמר (ישעיהו מב, כא) : 'ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'".

    כיצד ריבוי תורה ומצוות גורם לזכות את ישראל ?

    דווקא משום הריבוי זה יכול לחייב את ישראל בגלל שיש עבירות רבות שהם עלולים לעשות !

    נסביר את הדברים הללו על פי המובא במדרש ויקרא רבה לפרשת קדושים .

    המדרש מביא בשם ר' אבין משל למלך שנתן לשומרים לשמור על יין .

    חלק מן השומרים היו שיכורים , חלקם היו נזירים .

    לעת ערב הגיע המלך לתת שכר לשומרים על עבודתם , נתן לשיכורים פי שניים שכר  מלנזירים .

    אמרו הנזירים לפני המלך  : מדוע אתה נותן לאלו יותר מאיתנו ?!

    הרי כולנו שמרנו יחד אותו דבר !

    ענה להם המלך : הקשיבו , השיכורים רגילים לשתות יין , לכן אני נותן להם שכר גבוה פי שניים משלכם .

    אתם אין דרכיכם לשתות יין , לכן השכר שלכם גם נמוך יותר .

    מהי כוונת המדרש ?

    לנזירים אין בכלל יצר , אין להם בכלל פיתוי לשתות יין .

    זה לא נמצא בכלל על שולחנם , זה לא חלק מתרבות החיים שלהם .

    לעומתם , השיכורים , רגילים לשתות יין .

    יש להם פיתוי גדול ומבחינתם לשמור על היין , זה כמו לתת לחתול לשמור על הגבינה . לכן , כיוון שההתמודדות שלהם הייתה קשה יותר , הייתה להם באמת אופציה לשתות מן היין , מה שלא היה לנזירים , לכן שכרם גבוה יותר .

    כך מסביר המדרש שהעליונים אין להם יצר הרע , לכן רמת הקדושה שלהם היא אחת .

    לעומתם עם ישראל , שיש להם יצר הרע והם מתגברים עליו , להם יש שתי קדושות : "והתקדשתם והייתם קדושים".

    הרש"ר הירש בפירושו על פרשת 'אחרי מות' מסביר כי בכדי להיות בן חורין אמיתי , צריך שהאופציה לחטוא תהיה קיימת אצלך . שהבחירה ברע או בטוב תהיה שקולה , וכך כאשר תבחר בטוב זה יהיה מתוך בחירה מלאה שלך ולא בגלל הכרח , או שזה מה שהיית די חייב לעשות .

    נראה שגם מדברי המדרש עולים דברים דומים .

    השיכורים הצליחו להתגבר על יצרם בשמירה על היין , ובכך התגברו על אופציה אמתית שהייתה להם בלשתות את היין , מה שאצל הנזירים כמעט ולא היה קיים .

    לא עמד בפניהם הפיתוי הזה .

    הקב"ה הרבה לנו תורה ומצוות , בכדי שנתמודד עם יותר דברים , שתהיינה לנו יותר 'זירות' לנצח בהם את היצר .

    כל התגברות על היצר , על הכח הטבעי , היא עוד ביטוי של היותנו בני חורין כל שעבוד לגוף ולחומר , ולכך שאנחנו בוחרים להיות עבדי ה' , בניגוד לטבע ולרצון שאכן יש לו מקום אצלנו ללכת אחרי הגוף , בתור היותנו בני אדם .

     

    "ונטעתם כל עץ מאכל"- סימן לגאולה

    "תני ר' חייא : פרשה זו נאמרה בהקהל , מפני שרוב גופי תורה תלויין בה..."

    (ויקרא רבה פרשה כד, ה).

    בפרשת קדושים יש הרבה יסודות של התורה , יש בה רמזים לכל עשרת הדברות ,

    לכן נאמרה פרשה זו ב'הקהל' לכל העם יחד .

    מכאן ניתן ללמוד על חשיבות הקהילה המחוברת , על האחדות בעם , כפי שאת התורה במעמד הר סיני קיבלנו רק לאחר שהייתה אחדות בעם : "כאיש אחד בלב אחד" .

    אחד העיניינים שמופיעים בפרשה הוא מצוות ערלה בעץ :  

    "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל...".

    אחד הדברים הראשונים שעשה הקב"ה כאשר ברא את העולם הוא נטיעת עצים :

    "ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם" (בראשית ב, ח) .

    "אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה... כי תבואו על הארץ"

    (ויקרא רבה, כה).

    מובא בגמרא במסכת סנהדרין (צח ע"א) :

    "אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל".

    הסימן לגאולה הוא שהרי ישראל מצמיחים פירות .

    ארץ ישראל חוזרת לתת פירותיה לבניה בעין יפה .

    אלו דברים שאנחנו רואים היום עין בעין , אנחנו זוכים לראות את התגשמות דברי הנביאים בשבעים שנה האחרונות , כיצד חזרנו לארצנו , ליישב את חלקי הארץ השונים , והעובדה שהארץ מצמיחה לנו את פירותיה - אין לך קץ מגולה מזה .

    נראה שקיימנו בזה את דברי המדרש שכל שאנחנו דבקים בדרכו של ה' יתברך שנטע עץ בבריאת העולם , כך הגענו לארץ ישראל , ישבנו אותה , נטענו עצים , שדות , פרדסים וכרמים .

    ראוי לחדד דברים אלה במיוחד בתקופה בה אנחנו נמצאים , בין ציון יום השואה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי הטרור וחגיגות יום העצמאות , ולהזכיר לעצמנו כל הזמן עד כמה עלינו להודות ולהלל לה' יתברך על הנסים הגדולים שזכינו לראות בדורנו .

    המדרש אומר גם (כה, א) , שהפסוק "ונטעתם כל עץ מאכל" , יש בו גם דרש .

    כאשר מגיעים לארץ ישראל צריך לטעת עצים , ואין עץ אלא תורה , "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח) .

    כאשר מגיעים לארץ ישראל , גם לימוד התורה צריך לפרוח .

    אווירא דארץ ישראל מחכים (בבא בתרא קנ"ח ע"ב) .

    ואם נאמר שהדבר נכון רק לחכמים , לצדיקים , לאלו שסיפק בידם ללמוד תורה ולהצליח בכך ? לכך מדגיש המדרש את הנאמר בפסוק : "עץ חיים היא למחזיקים בה" , ולא נאמר 'לעמלים בה' . כפי שבקללות בדברים (כז, כו) לא נאמר 'ארור אשר לא ילמד את דברי התורה' , אלא "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם", כלומר צריך להקים את דברי התורה , להחזיק את התורה ולומדיה , "ונטעתם כל עץ מאכל" , צריך לעזור לתורה וללומדיה לעמוד על רגליהם ולהיות נטועים בארץ .

    לכל אחד יש חלק בלימוד התורה , אבל יש כאלה שהם יותר בבחינת יששכר שלומדים תורה , ויש כאלה שהם בבחינת זבולון העוסקים במסחר , אך גם תומכים ומעמידים את לומדי התורה .

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/19 22:25:

      יישר כוח על ההסברים הנפלאים.

       שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.

       

      בברכה

       אהובה.

        4/5/19 21:36:

      שבוע טוב ומבורך  שלמה  רעי ועמיתי, אלופי ומיודעי,
      נכוחים דבריך, בור סוד שאינו מאבד טיפה.
      חג עצמאות שמח לך וליקיריך,

         באהבה

            ברוך