כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    משבר האקלים העולמי

    0 תגובות   יום ראשון, 5/5/19, 00:17

    בסוף חודש אפריל צוין ברחבי העולם "יום כדור הארץ" שבמהלכו חשוב לציין את משבר האקלים.

    בעוד רוב מדינות העולם עוסקים בנושא ברצינות,וילדים צעירים יוצאים להפגין ברחובות,נראה שבישראל הנושא די מודחק.

    דבר זה בא לידי ביטוי למשל בסקר שערך מכון "פיו" לפיו הישראלים מוטרדים מהתקפות סייבר ומאירועי טרור ,ולאו דווקא ממזג-האוויר המשוגע הפוקד את אזורנו.

    חשוב לציין כי בחודשים האחרונים ניצתה מחאה עולמית שמנסה לאלץ ממשלות ותעשיות שלמות לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהן.

    למחאה הזו יש מנהיגים מפתיעים לכאורה: ילדים ובני נוער שיודעים שאם לא יהיה להם אוויר נקי ומקום לחיות בו בבגרותם, הישיבה שלהם על ספסלי בית הספר היא בזבוז זמן.

    לצדם מופיע קול בולט שנשמע בתקופה האחרונה הוא קולם של צעירים שמעלים את השאלה האם זה מוסרי להביא ילדים לעולם שמדעני אקלים מעריכים שיהיה חם, לא יציב ורדוף מלחמות על משאבים ושטחי מחיה מצטמצמים.

    כך יוצא ששתי הקבוצות האלה - ילדים שמבקשים להבטיח את עתידם ומבוגרים שכמעט לא מאמינים שיש עתיד - הפכו לבעלי ברית במחאה שהשורה התחתונה שלה ברורה: אי אפשר להמשיך כרגיל.

                                      דוגמה להשפעת המנהיגים הצעירים

    בתאריך ה־15 במארס השתתפו ילדים מ־112 מדינות בהפגנות גדולות במאות ערים עם שלטים שנשאו כיתובים כמו “תזיינו אחד את השני, לא את כדור הארץ”; “למה שנלך ללמוד אם בסוף אינכם מקשיבים למלומדים?”; ו”מזג האוויר משתנה, מדוע אנחנו לא?”.

    התנועה המאורגנת, School Strike 4 Climate, החלה לפעול באוגוסט 2018 כאשר נערה שוודית בת 16 בשם גרטה תונברג, שהפכה מאז לדוברת המזוהה ביותר של מחאת האקלים הנוכחית ולמועמדת לפרס נובל לשלום, החליטה להפגין מול בניין הפרלמנט בשטוקהולם.

    כך למשל, היא הובילה לכינונה של בחודש נובמבר, “שביתת בית ספר למען האקלים”בחודש נובמבר האחרון אשר הפך להיות מעין תנועה עולמית, וכן, בחודש ינואר הגיעה ת'ורנברג לנאום בפני הפורום הכלכלי בדאבוס.

    בשבוע שעבר ת'ורנברג  השתתפה במחאה בלונדון ונאמה בפני חברי הפרלמנט הבריטי.

    קריאת המצוקה הראשונית של ת'ורנברג הגיעה חודש אחרי שפורסם הדוח הדרמטי של הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), שהוא גוף בינלאומי שהוקם על-ידי האו”ם ומורכב ממדענים שמייצגים דעות, תחומי התמחות ואזורים שונים בעולם.

                                         דו"ח המציין את מצב האקלים

    מדי שנה, מאז 1990 ועד היום, מחברים המדענים דוח על מצב האקלים, והפעם הם השתמשו ב־6,000 מאמרים שעברו כולם ועדת ביקורת.

    בתחילת הדוח מובאת הערת שוליים ובה הסבר כי כל מסקנה לאורך המסמך מדורגת לפי מידת הוודאות של הדברים.

    על אף כל אמצעי הזהירות של כותביו, מסקנת הדוח שפורסם באוקטובר 2018 בהחלט מעוררת חרדה: יש לנו הרבה פחות זמן משחשבנו, וההתחממות מתרחשת הרבה יותר מהר מהמצופה. הדוח גורס כי נותרו לנו 12 שנה להגביל באופן סביר את ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות צלזיוס - משום שהתחממות של 2 מעלות צלזיוס באותו פרק זמן היא בעלת השלכות חריפות הרבה יותר מבחינת מגפות, רעב ופליטים, חריפות יותר ממה שנוכל להסתגל אליו בזמן קצר.

                                       ההבנה של ת'ורנברג בנושא זה

    מה שתונברג הבינה, ושגורם לה לדבר בישירות יוצאת דופן עם מקבלי החלטות, זה שהאתגר שמעמיד משבר האקלים בפני העולם הוא ראשון מסוגו. הוא מצריך מכל בני האדם להתגייס ולהתעלות מעל מחנות פוליטיים ואינטרסים כלכליים באופן חסר תקדים.

    הוא דורש ממדינות להשקיע כסף ואנרגיה כדי לפעול אחרת, גם כשהן לא מרוויחות באופן ישיר מהפעולה הזו.

    כי היום, המצב הוא עדיין כזה שבו המדינות העשירות הן שמייצרות את הבעיה, ורוב המדינות העניות סובלות ממנה. חשוב לציין בהקשר זה כי מעולם קודם לכן לא נדרש העולם לפעול כיחידה אחת עם מטרה משותפת באופן כה מובהק.

    גם חברת הקונגרס הצעירה אלכסנדרה אוקסיו קורטז נדרשה לנושא.

                         התרומה של חברת הקונגרס אלכסנדרה אוקסיו קורטז

    כמו תונברג, גם חברת הקונגרס האמריקאית הצעירה אלכסנדרה אוקסיו קורטז, רואה את נושא שינויי האקלים כמשבר שיש לגייס את כל הכוחות בעולם כדי להילחם בו, והיא הגישה בפברואר האחרון (יחד עם הסנטור הדמוקרטי אד מארקי) הצעת החלטה בשם גרין ניו דיל, שמטרתה לגרום לארה”ב לעבור ל־100% אנרגיה מתחדשת בתוך עשור ולטפל במשבר בשוק העבודה תוך כדי.

    אוקסיו־קורטז בת ה־29 ספגה מיד התקפות מצד חברי קונגרס רפובליקנים וגם מתוך מפלגתה, ושמרנים כינו את התכנית שלה סטליניסטית ומסוכנת לכלכלה האמריקאית.

    אבל המתקפות הקשות באמת באו לאחר שאוקסיו־קורטז הלכה צעד נוסף והתייחסה לחרדה שמלווה אותה וצעירים אחרים.

    בסשן של שאלות ותשובות עם עוקביה באינסטגרם לפני כחודשיים נראית חברת הקונגרס עומדת במטבח ביתה, חצי שואלת, חצי אומרת: “יש קונצנזוס מדעי (בנוגע לאקלים) שהחיים של הילדים שלנו עומדים להיות מאוד קשים, ואני חושבת שזה מוביל צעירים לשאול שאלה מאוד לגיטימית - האם זה עדיין בסדר להביא ילדים לעולם?”.

    בעקבות השאלה שהציגה חברת הקונגרס, פרשנים ימניים אמרו כי אוקסיו־קורטז קוראת ל”התאבדות הציוויליזציה” וטענו כי היא עברה התמוטטות עצבים.

                                        המצב בישראל

    ישראל היא המדינה עם שיעור הפריון הגבוה ביותר מבין מדינות המתועשות עם ממוצע של 3.1 ילדים לאישה.

    יש בה ערים שבהן מספר הילדים הממוצע במשפחה הוא יותר מ־6 ומשרד הבריאות שלה מממן טיפולי פוריות ללא הגבלה עבור ילד ראשון ושני לכל אישה או זוג.

    באופן כללי, הלחץ החברתי לעשות ילדים כאן, ככל הנראה גדול יותר מבכל מדינה מערבית.

    כך,למשל, לפי סקר שערך המגזין ביזנס אינסיידר בתחילת חודש מארס, 30% מהאמריקאים מסכימים מאוד, מסכימים, או מסכימים חלקית שעל זוג לקחת בחשבון את ההשפעות השליליות ואולי מסכנות חיים שיכולות להיות לשינויי האקלים, לפני שהם מחליטים להביא ילדים לעולם.

    ויש גם מי שמתחילים להתארגן. BirthStrike היא קבוצה בריטית של אנשים שהחליטו, על אף הרצון הגדול במשפחה, שנכון להיום, הם לא יכולים להביא ילדים בגלל “חומרת המשבר הסביבתי”.

    פרופסור אלון טל טוען שישראל סובלת מצפיפות ,היות ושיעור הילודה הוא מאוד גבוה.

    ההערכה היא שעד שנת 2050 יגורו בישראל בין 23 מיליון ל-36 מיליון.

    ועוד לא דברנו על הגירה ומחלות .

    הגיע הזמן שגם מדינת-ישראל תתחיל לחשוב איך פותרים בעיות אלו שיתחילו להציק לה בעוד ארבע-חמש שנים.

     




    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין