כותרות TheMarker >
    ';

    הכל לכדי...

    למר ק' נגרם צער קל כאשר מוסך על ידה כי לא יוכל להמשיך לכתוב לה... ומי יכתוב לקולנל? לא פלא שאורסון וולס הוא בעצם קוסם... חרמנות או נמות!

    פוסטים אחרונים

    0

    לֹא'דֵעַ

    10 תגובות   יום שישי , 10/5/19, 20:17

    "ההווה הוא אחיד כי הריבוי מצריך היבדלות"/ "השפה כופה הבחנות על המציאות האחידה, וכך יוצרת ריבוי שהוא מוטעה מיסודו"

    ***

     

    כשאני מעלה תובנות על הכתב וקורא אותן מבעוד רגע, מתבהר לי שהן מובנות מאליהן. ישנן תובנות  שאינן מובנות, למשל: בעניינים טכניים,  אותם יבינו רק בעלי אותו עיסוק ועניין.

     

    אחת לכמה דורות יש משב רוח רענן, תובנה שבוחנת תובנה נפוצה.  באהבה הכל ידוע מראש עד שאתה מוסיף  סימן שאלה, אז  היא מפסיקה להיות ברורה, ומסתוריות פתאומית מנשבת ממנה, יש דרמה, מלודרמה, סחרחרה...

     

    הכל יודעים שהאהבה היא רגש; (יכולה להיות גם אידיאה) לא תובנה, ולו בגלל שהיא אגואיסטית - אגוצנטרית. בין כל שברי הידיעות הללו אינני מצליח להבין איך מתערבלים יחד אי הידיעה עליה (מושא האהבה) והאנדרופינים במוח לכדי הרמוניה?

    (נותרתי עם...)

     

    תובנות לגבי החיים כמותן יש בשפע כמו המרינדות הסודיות שמבטיחים לך, ובטעימה אחת הבנת את המרכיבים. וכאמור לעיל לי יש תובנות לגבי חמוצים, נגרות... באשר לתובנות החיים אני סמוך לתובנה, גר בשכנות או בפרפרזה לקומדי סטור "אין לי אין לי אין לי"

     

    כי אם לא אצל שלשום איפה היה אתמול?

    (גם הפעם נותרתי עם חצי תאוותי בידי)

     

    ש"ש

     

    ה' אייר תשע"ט.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/19 22:57:

      צטט: קלמן (1) 2019-05-12 22:16:10

      תובנה מקסימה, ואם היא הופכת מובנת מאליה ברגע שכותבים אותה, זה רק בגלל שהיא קולעת - אתה יודע, הקושי העיקרי לעשות מדיטציה ולהתאחד עם הרגע הנוכח, זה בדיוק זה, להיפטר מהשפה שכופה הבחנות ויוצרת ריבוי, הם קוראים לזה להשתחרר מהמיינד.

       

      זהו שלב במדיטציה שאני תמיד קרוב אליו, אבל גם ברור לי שאני עדיין לא שם. כהרגלו התסכול מהתל בשכל.

      זה מעניין שהספציפיקציה הזאת עובדת בכל המישורים מהמדעים עד לרוחני, (מהפיזיקה ועד למטאפיזיקה).

        12/5/19 22:16:
      תובנה מקסימה, ואם היא הופכת מובנת מאליה ברגע שכותבים אותה, זה רק בגלל שהיא קולעת - אתה יודע, הקושי העיקרי לעשות מדיטציה ולהתאחד עם הרגע הנוכח, זה בדיוק זה, להיפטר מהשפה שכופה הבחנות ויוצרת ריבוי, הם קוראים לזה להשתחרר מהמיינד.
        12/5/19 21:51:

      צטט: ~ ~ 2019-05-12 10:12:21

      שימי, מה שמבדיל את הרגע כהווה הוא התפיסה הסובייקטיבית האישית והזיכרון. 

      דהיינו, התפיסה הסובייקטיבית היא הווה, הזיכרון הוא עבר, והשאיפה/תקווה הוא העתיד שיהפוך להווה ברגע הבא חיוך.

      אבל צריך לקחת בחשבון שאי אפשר לתפוס את הרגע ולהקפיא אותו ויחד עם זאת להרגיש שהוא עדיין מציאות חיה, אלא זיכרון בלבד.

      במילים אחרות אנחנו חיים בהווה מתמשך.

      אולי זאת הסיבה שהשם של אלוהים הוא יהוה - המכיל בתוכו את כל הזמנים.

       

      אבל כל רגע שבא אחריו ולפניו יש לו תפישה סובייקטיבית וזיכרון מה מייחד את הרגע הזה מכל השאר, הוא בא עם עניבת פרפר בעוד כל השאר הרגעים באים עם עניבה רגילה?

      יש כאלה שהמשילו את הווה לכדור כלומר הפכו אותו לעצם אינסופי. 

       

        12/5/19 21:32:

      צטט: גילהסטחי 2019-05-12 10:52:38

      באינטראקציה חשובה ההבנה. אם אתה מדבר בשפת קודים שברורה לקהל מסוים אז מי שמחוץ למעגל לא יבין. ולגבי הרגש זה סיפור אחר.

       

      תודה גילה, זו ביקורת בונה. פשוט התייחסתי לשני המשפטים הראשונים המצוטטים, באתי עם שאלות ונותרתי עם הספקות.

        12/5/19 10:52:
      באינטראקציה חשובה ההבנה. אם אתה מדבר בשפת קודים שברורה לקהל מסוים אז מי שמחוץ למעגל לא יבין. ולגבי הרגש זה סיפור אחר.
        12/5/19 10:12:

      שימי, מה שמבדיל את הרגע כהווה הוא התפיסה הסובייקטיבית האישית והזיכרון.

      דהיינו, התפיסה הסובייקטיבית היא הווה, הזיכרון הוא עבר, והשאיפה/תקווה הוא העתיד שיהפוך להווה ברגע הבא חיוך.

      אבל צריך לקחת בחשבון שאי אפשר לתפוס את הרגע ולהקפיא אותו ויחד עם זאת להרגיש שהוא עדיין מציאות חיה, אלא זיכרון בלבד.

      במילים אחרות אנחנו חיים בהווה מתמשך.

      אולי זאת הסיבה שהשם של אלוהים הוא יהוה - המכיל בתוכו את כל הזמנים.

        11/5/19 16:35:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2019-05-11 10:42:58

      .

      "

      הכל יודעים שהאהבה היא רגש; (יכולה להיות גם אידיאה)  

      לא תובנה, ולו בגלל שהיא אגואיסטית - אגוצנטרית"

       

      שימי, אפשר להוסיף שאהבה ורגש ובנוסף, הם גם שוחים בתחרותיות והתנצחויות אין סוף. אומרים שאלו הם החיים. 

      זאת בזמן שבבסיס אהבה הינה כלי הרמוני..

       

      זהו בדיוק, רק מחדד את השאלה איך האגו מוצא את דרכו להרמוניה?

       

      (יש המדברים על המדרגות של "אין אני" זה היה יכול להיות הסבר מניח את הדעת אם הייתי אדם רוחני).

        11/5/19 16:30:

      צטט: ~ ~ 2019-05-11 10:08:57

      יש דברים שהם מעבר למילים

      מילים אף פעם לא באמת יכולים לתאר רגש כי הוא סובייקטיבי ואישי

      והווה - הוא מציאות אובייקטיבית וסובייקטיבית בו-זמנית 

      כל רגע הוא גם הווה גם עבר וגם עתיד.

       

      את לא מותירה ספק, וזה נהדר.

      אבל הספקן שבי שואל, אם אותו רגע הוא גם וגם מה מייחד או מבדיל אותו?

       

      (כלומר, לפני שהוא חלק יחסי מתוך שעה הוא רגע פרטי שלא תלוי ברגע שמגיע אחריו או לפניו).

       

      .

      "

      הכל יודעים שהאהבה היא רגש; (יכולה להיות גם אידיאה)  

      לא תובנה, ולו בגלל שהיא אגואיסטית - אגוצנטרית"

       

      שימי, אפשר להוסיף שאהבה ורגש ובנוסף, הם גם שוחים בתחרותיות והתנצחויות אין סוף. אומרים שאלו הם החיים.

      זאת בזמן שבבסיס אהבה הינה כלי הרמוני..

        11/5/19 10:08:

      יש דברים שהם מעבר למילים

      מילים אף פעם לא באמת יכולים לתאר רגש כי הוא סובייקטיבי ואישי

      והווה - הוא מציאות אובייקטיבית וסובייקטיבית בו-זמנית 

      כל רגע הוא גם הווה גם עבר וגם עתיד.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      shimenben
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין