זו הדת שלא מאפשרת תחבורה ציבורית בשבת כמו בכל העולם הנאור. זו הדת שמייקרת את כל המוצרים שכולנו אוכלים בגלל טמטום הכשרות. זו הדת שסותמת את הפה לכל מי שמעז להעיר, להעיר בלבד!, על הטמטום של הדת: היום כמעט אכלו שופט לשעבר על ההופעה של אישה בהר הרצל שלשום בגלל הדת. זה בן גוריון שמכר את המדינה לדת בה' באייר תש"ח כדי שיהיה לו רוב במועצת העם, שם יוכל להכריז על הקמת המדינה. בצרפת למשל הדת ממנים אזרחים המעוניינים לחיות על פי חוקי הדת. ככה זה בכל העולם הנאור. רק אנחנו חיים את חיי היום-יום שלנו תחת הרודנות של שטויות ההלכה הדתית שלנו.

הנה דוגמה של סיפור שכתב סופר יהודי בתקופת ההשכלה שלחמה בטמטומי הדת לפני כ-200 שנים. סוחר עשיר שנסע עם העגלון שלו לעסקיו הרחק מביתו, מצא עצמו במקום המרוחק מביתו כל כך, שלא היה לו סיכוי להגיע לביתו עם העגלה לפני כניסת השבת. אותו סוחר נזכר שההלכה הדתית מאפשרת ליהודים שנמצאים בדרכם בים על אוניה - להמשיך לשוט באוניה ולא לקפוץ לים כדי לא "לנסוע" בשבת. אז אותו היהודי חכם הורה לעגלון שלו לקנות חבית, למלא אותו במים ולהעלות אותה לעגלה. הסוחר היהודי ישב על החבית והמשיך לנסוע כך בעגלה אחרי כניסת השבת, כאילו הוא שט על מים, עד שהגיע לביתו. ובישראל חולת הדת, הופלה  ממשלה (על ידי מפלגת המפד"ל שבראשה עמד אז יוסף בורג עליו השלום) כי מטוסים צבאיים שנקנו בארצות הברית (על ידי כסף אמריקני של העזרה הצבאית לישראל, לא לדאוג...) ונחתו בישראל כמה דקות אחרי כניסת השבת. על פי ההלכה הדתית, הטייסים היו צריכים להתאבד עם מטוסיהם בים כדי לא לחלל שבת... כרוניקה ישראלית מצחיקה שקיימת כאן מיום הקמתה של המדינה. על כן חגגנו אתמול יום עצמאות שלא בתאריך הקלנדרי, לאמור ה' באייר. אבל זה לא נורא כמו מחסור בתחבורה ציבורית בשבת. זה פוגע רק בעניים המרודים של ישראל. לא נורא, לעשירים יש מכוניות פרטיות.