כותרות TheMarker >
    ';

    ישר לעניין

    עמדות (שלי), פוליטיקה ומוסר
    "אלה העקרונות שלי, ואם אינם מוצאים חן בעיניכם - יש לי גם אחרים" (גרוצ'ו מרקס)

    0

    החיוב שבביקורת השלילית

    0 תגובות   יום ראשון, 12/5/19, 17:53

    הביקורת (השלילית) עומדת ביסודה של כל התקדמות אנושית וחיונית לתפקוד של כל מערכת אנושית – טכנית, חברתית, פוליטית, מדינית ואחרת.

     

    משמעות ביקורת כאן היא CRITICISM (ולא REVIEW או AUDIT) וכדי להקל על ההבחנה – בכל פעם שהיא באה כתואר השם – למשל תגובה ביקורתית, חשיבה ביקורתית, תאוריה ביקורתית. ביקורת כזו היא מעצם הגדרתה שלילית (מעובד מתוך ויקיפדיה ומילוג) ולהבא יוסבר מדוע היא גם חיונית.

     

    לכאורה מחנכים אותנו מילדות שהביקורת חשובה, למשל באגדת המלך העירום. אבל המציאות מלמדת מהר מאד את הילד שצעק שלמלך יש צבא, יש לו השפעה על הרבה משרדים ממשלתיים וכוח רב – לכן מי שרוצה לשמור על פרנסתו (ולפעמים על ראשו) ייטיב לשתוק. לכן רק ילד באגדה צעק למלך ביקורת כה מבזה – המבוגרים שסביבו ידעו לשמור על פיהם.

     

    ביקורת גוררת גם לחץ נפשי פנימי, לא רק לחץ חיצוני. אנחנו חיות חברתיות, האינסטינקטים ההישרדותיים שלנו מורים לנו שרצוי להיות מקובלים, למנוע קונפליקטים עם החברה שסביבנו, ובוודאי להימנע מביקורת על מוסדות עתירי כוח להם יש שליטה על רווחתנו ופרנסתנו.

     

    יש להכיר שרוב האנשים אינם אוהבים ביקורת – זה אנושי להעדיף מחמאות ו"ביקורת" חיובית על פני ביקורת אמיתית, כלומר שלילית. כך אנחנו בנויים. אבל כאן ההבדל בין בני אדם לבין ארגונים ומערכות. בני אדם נבנים מתמיכה חיובית ומחמאות – מערכות (טכניות וחברתיות) נבנות דווקא, ורק(!) מביקורות שליליות.


    אבל גם מערכות אינן אוהבות ביקורת. ממשלות אוהבות מחמאות כי הן מורכבות מפוליטיקאים אשר מעוניינים בפרסומת חיובית וב"לייקים" וירטואליים של התקשורת והציבור. כל ביקורת שלילית מתקבלת בפחות רצון ולעתים בעוינות. המידה שבה ממשלה או ארגון מוכנים לקבל ביקורת אמיתית (כלומר שלילית) מעידה על האיכות שלהם, ועוד יותר חשוב: על סיכוייהם לשרוד ולהתקדם.

     

    "ביקורת" חיובית היא חסרת כל טעם, אפילו מזיקה.. בעיקר כך במרחב הפוליטי והמדיני: השליט או הממשלה ממילא חושבים מראש שהתנהגותם ראויה/רצויה, מחמאות אינן עוזרות להם להשתפר אלא נועדו רק ללטף להם את האגו ולחזק את מעמדם האלקטוראלי מול מי שאמורים לבחור בהם בעתיד, אם בכלל יש בארצותיהם בחירות.  

     

    לקוראים בעלי רקע הנדסי מוכר המושג של מערכת בקרה: מערכת כזו בכל תחום טכני צריכה משוב שלילי כדי להיות יציבה. מערכת בקרה בעלת משוב חיובי תתבדר (כלומר תצא משליטה ולא תתפקד כראוי).. לא במקרה מערכות בקרה שנועדו לשפר את הנהיגה שלנו משדרות רק סיגנלים שליליים: מובילאיי מצפצפת לנהג בכל פעם שהוא עושה משהו מסוכן או חריג (סוטה ממסלול, מתקרב מדי לרכב שלפניו), כלומר מעבירה ביקורת שלילית: איש לא היה משלם פרוטה עבור מערכת שתצפצף לו מחמאות על נהיגתו המעולה. גרוע מכך, מערכת כזו לא היתה משפרת את נהיגתנו כלל. מובילאיי שווה מיליארדים רק משום שמצאה דרך להעביר ביקורת שלילית על הנהג תוך כדי "כהונתו" ולא רק לאחר שסיים את נהיגתו.

     

    עיון בהיסטוריה ובסביבתנו בהווה היה צריך דווקא לעודד העברת ביקורת: כל ההמצאות האנושיות הגדולות בכל תחום: רפואה, מדע, חברה, נעשו ע"י מי שלא העריכו את המצב כפי שהיה, כלומר: היתה להם ביקורת על הקיים, ונלחמו לשנותו. האחים רייט לא היו מרוצים מריחוף בבלונים פורחים בלבד, וטרחו להמציא מטוס (כלומר כלי תעופה כבד מן האוויר). הרופא האוסטרלי רובין ווארן שמצא תרופה לאולקוס בעצם שלל את כל מה שהרפואה חשבה לפניו (האמינו שהאולקוס נגרם על ידי מתח וחרדה, ולא ע"י חיידק ההליקובקטר פילורי ) – ומיליונים שאינם סובלים עוד ממחלה נוראית זאת צריכים להודות לו כל יום. למי שהמציאו את האינטרנט היתה ביקורת חמורה על שירותי הדואר האיטיים ולמי שהגו את הניווט הלוויני היו מלים לא אוהדות על מפות אנלוגיות מנייר. מהפכנים בכל מקום – ברוסיה, בצרפת, ומורדים במושבות הבריטיות שהפכו לארה"ב – כולם העבירו ביקורת חמורה וקטלנית על ה"ממשלות" של זמנם, הפילו אותן ויצרו לעצמם ולנו עולם יותר טוב. לולא הם היינו עדיין כפופים למלכים ולרודנים בכל מקום, שהיו מורישים את כסאותיהם מאב לבן, וזורקים אותנו לכלא על כל אמירה ביקורתית או מעשה שאינו נושא חן מלפניהם.


    במקום שאין ביקורת אין גם התקדמות משום סוג. מערכות פוליטיות נוטות להסתאב באין "אור שמש" - כלומר ביקורת, ושום סביבה מקדמת חדשנות לא תשרוד במקומות חסרי ביקורת. הנה, חדשנות טכנולוגית אופיינית בעיקר למדינות ליברליות ודמוקרטיות. מדינות בעלות משטרים רודניים (שנוטים לדכא כל ביקורת פוליטית) וחברות שמרניות שמייחסות כבוד מיוחד לקיים ולמסורות עבר, אינן ידועות כנוטות לחדשנות. המצאות גדולות במישור הטכנולוגי והטכני באות היום מארה"ב, מאירופה, ובוודאי גם מישראל – כי רוחו החופשית של הממציא אינה נפרדת מרוחו החופשית של האדם. סין יכולה לייצר המון דברים זולים ולצותת למיליארד מתושביה ברשתות החברתיות, אבל המצאות לא יוצאות ממנה וגם לא ייצאו מרוסיה, אפילו אם תשעבד את חצי האי קרים כולו.

     

    באנגליה המכונה גם אם הפרלמנטים, הממשלה נקראת "ממשלת הוד מלכותה" והאופוזיציה היא "האופוזיציה של הוד מלכותה" –ללמדך שהאופוזיציה משרתת את המשטר (באנגליה המלכה היא סמל האומה) בדיוק באותה רמת חשיבות כמו הממשלה. ואכן, ממשלה שאין לה אופוזיציה אינה רק אוטוקראטית/דיקטטורית על הנייר, היא גם מתפקדת פחות טוב ונוטה לשרת את צרכיה שלה ולא את צרכי העם שלה .

     

    בתחום הפסיכולוגי ידוע שרודנים, אנשים מאריכי שלטון, וכוכבים וידוענים מסוגים שונים, המוקפים רק במשוב חיובי תמידי על ידי סביבתם ה"תומכת" מתנתקים מהמציאות והתנהגותם הופכת ביזארית ולא רציונאלית – מהנדסים היו קוראים לזה "התבדרות".

     

    לכן ביקורת על השליט, על המדינה, ועל הארגון אינה רק סממן חיצוני / קישוט – היא חיונית לתפקודם התקין של אלה, בלעדיה הם יתבדרו ויסתאבו. לכל מדינה יש נציבי ביקורת שונים, כמו למשל אצלנו מבקר המדינה, שמוציא כל שנה ספר עב כרס מלא ביקורת על המשרדים הממשלתיים שבדק (הוא לא מפרסם דברי שבח על הממשלה). מכאן שביקורת היא מעשה פטריוטי חשוב – האזרח המבקר מעיד על עצמו שהארגון/המדינה/המפלגה חשובים לו, הוא רוצה בהתקדמותם, בהישרדותם ובשיפורם. ביקורת (שלילית) על המוסדות היא הדרך הפטריוטית האמיתית למי שאוהבים את ארצם ומולדתם: לא כאקט חריג של מחאה, אלא בצורה עקבית ומתמשכת.

     

    וקטנה לסיום: מעניין לראות לאן זרמי הפליטים בעולם נוהרים. מיליונים בורחים ממדינות שבהן אין ביקורת אל מדינות שבהן הביקורת חופשית יותר. לא רק מפני ששם מקבלים אותם יותר בברכה, אלא שאלה המדינות בעלות הכלכלות החזקות, מקומות העבודה הרבים יותר, ותנאי החיים הטובים יותר. ראו לאן הפליטים מוסרים לפעמים את נפשם להגיע, ולימדו איפה מותר להעביר ביקורת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      לוי-וינר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין