כותרות TheMarker >
    ';

    בונו

    בין שתי נקודות

    10 תגובות   יום שני, 13/5/19, 14:25

    הוא חי בין שתי נקודות. אין לו מושג מה היה לפני כן ומה עומד לבוא אחר כך, לאחר הנקודה הבאה. הוא חי בהווה שהולך ונמשך בגלים בעלי משרעת קבועה. היום הוא עושה מה שעשה אתמול ומחר הוא יעשה בדיוק מה שעשה היום. הוא אמנם עובר מיום ליום אבל חי באותו יום ממש, כל הזמן.

     

    עכשיו זה מושלם. איך יודעים? יודעים. מי שצריך לדעת יודע. אפשר ללכת ישר אחרי הזנב ולבקר את העכבר בפינה. מה זה משנה, העיקר להמשיך להתגלגל. הוא אמר את דברו ועשה את שלו, אפשר להיפרד ממנו לשלום.

     

    אני חוזר אליו בכל זאת בגלל הסקרנות, כדי לברר מה הוא יודע ועל מה מדובר בכלל, ולמה דווקא השאלה הזו עלתה ולא אחרת. כמו למשל, את מי זה מעניין למה הוא נעלם כל כך מהר. אולי בגלל שהגיעה תשובה החלטית ונחרצת, או מסיבה אחרת. זה לא משנה, הרי גם אם נניח שהסיבה בלתי ידועה, אז מה, הוא יחזור על כל המהלך מההתחלה ויגיע שוב לאותה נקודה. אין נקודה אחרת.

     

    מה שלא יהיה, אני הולך ומתקדם שלב אחר שלב, עולה ויורד כמו גל. זה שעומד במקום הוא לא אני, הוא הציר שסביבו מתרחשת התנועה. נשאר רק לבקש ממנו לשתוק קצת, שיסתום את הפה סוף סוף. כי חלאס נמאס, כמה אפשר. הוא מפריע להתחבר לשלוות הרגע הנוכח.

     

    אממה, במקום לכפות עליו שתיקה, כלומר לסרס אותו ולפרק לו את הצורה, אפשר להשמיע לו מוזיקה קלילה, ואז הוא נרגע כי אין לו יותר מה לומר, ומה נשאר, רק להיות נוכח.

     

    אבל כמו שאומרים הימאים: על כוס קפה בגשר, כל התכניות יוצאות לפועל מעצמן, ללא שום מאמץ. אפשר לזרום עם המוזיקה, אין שום בעיה, רק לא בטוח שבסוף יישאר מישהו להיות נוכח. האוניה מפליגה על הגה אוטומט. קצין המשמרת נרדם על כיסא רב החובל בגשר, המלח ירד לעשות סיבוב בטיחות בתוך המבנה, ועל הדרך קפץ לשתות משהו בקבינה של חבר.


    יש עוד דרך אחת, הדרך השלישית שאומרת כך: במקום להשתיק או לזרום עם הדיבור התורן, אפשר להכפיל אותו. אבל לא אחד לאחד כמו שמכפילים בדרך כלל, כי אז הוא הופך לשממה שחונקת את הנשמה וזה לא נעים בכלל, אלא בהפוכה. כלומר את השקע להפוך לגל, ואת הגל להפוך לשקיעה אדומה, כמו כלנית שעפה על עצמה מאחורי האופק בים.

     

     

     

    תודה לשימי על ההשראה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/19 13:46:
      פשש.. השפה היא נוכחות בפני עצמה, זו תובנה שלך והיא נהדרת ופורצת דרך, ואם הסקת אותה מדבריי, אני מוכן לקחת בה חלק. אבל תראה משהו, זו מסקנה שמגיעה רק לאחר שמתגברים על השפה כמכשול, כחוצץ, רק אז רואים שהיא עומדת כנוכחות לעצמה.
        17/5/19 12:37:

      איך אפשר בלי הומור? (יש הטוענים שאם בני אדם לא היו מדברים, הם היו יכולים לעוף). כל היופי הוא  ששיכללת את התובנה, בעוד אני סברתי שהשפה היא מכשול המגביל את הנוכחות בכך שהיא כופה הבחנות על המציאות האחידה ריבוי והבדלה, היטבת לחדד אותה בכך שהשפה היא נוכחות בפני עצמה- Oh spooky

        17/5/19 00:13:
      ועוד משהו, אם כבר, הרי כל הדיבור הזה התחיל מהתובנה אצלך שהשפה כופה הבחנות על המציאות האחידה וכך יוצרת ריבוי והבדלה, כלומר אלמלא השפה לא היינו צריכים לעשות שום מאמץ כדי להיות נוכחים, והיינו נוכחים באופן אוטומטי כמו הכלב או החתול, ואילו במקרה של השחקן ואיש המכירות השפה היא האמצעי להיות נוכח.
        17/5/19 00:07:
      שימי הצחקת אותי עם איש המכירות שלך, אבל אתה צודק, איש מכירות ללא נוכחות לא ימכור שום דבר, אבל שים לב שאתה מדבר על נוכחות מול הזולת, יש הקוראים לה כריזמה, ואני מדבר על נוכחות בעולם, זה משהו אחר.
        16/5/19 21:14:
      לדעתי תבנית הזמן היא ששוברת אותה, במובן החוויה זה קצת שונה, היא מתנהלת אחרת היא אמנם לא שלמה, אבל היא יודעת לייצר אשליה כזאת כמו למשל שחקן על במה, הוא יודע להעניק לך את האשליה של נוכחותו הטוטלית, (האמת שגם איש המכירות)
        15/5/19 22:13:
      שברים של נוכחות, יותר מתאים. הנוכחות אף פעם לא שלמה, תמיד משהו שובר אותה, עד הנקודה הבאה כמובן.
        15/5/19 20:53:
      שאלות הנוכחות הן לא שאלות קלות, מצד שני הן המניע לסקרנות, אבל סקרנות צריכה מתווך, ומי תתווך יותר חינני מן המזויקה, בעזרתה אפשר באמת להבין את מאמר הימאים, איפה שהיא ישנה היא הופכת לאירוע, ולדברים יש התנהלות משל עצמן ואם תאפשר להם להתנהל מבלי להפריע, אתה נוכח. (אולי מתהווה).
        13/5/19 21:22:
      תודה בוחשת, שיר נחמד, אני דווקא נזכרתי בשיר של שלמה ארצי, כי דרך שתי נקודות עובר, רק קו ישר אחד..