יש לי תחושת בטן עמומה ששוב  זה קורה במקרה.

כמו שאיש לא פילל שאריאל שרון יכבוש את משרדי הממשלה בעיר הבירה(מלבד אורי דן זכרו לברכה),כך גם הפעם נוצרה איזושהיא קונסטלציה פוליטית  לשובו של פרס למרכז  הבמה הפוליטית.

לאנשים בעלי  השאיפות הפוליטיות לעתיד טוב ראש ממשלה כמו שמעון קשישא, הרי בכל זאת  אפילו אצל פיטר פן הנצחי  השעון מתקתק באותו הקצב כמו אצל נערה מתבגרת באשדוד שפוסטר של הראל סקעת תלוי  מעל מיטתה.

אישים כמו  אהוד ברק, ביבי, עמי איילון  עדיין לא מוכנים לעול התפקיד ולגודל המעמד, יש הרגשה כאילו זה בא מהר מהצפוי.

נראה לי שאפילו  מר אליהו וינוגרד לא  ציפה למפולת שלגים מהירה שכזו.

באשר לגברת לבני הרי שלפני כשעתיים נסתם הגולל על הסיכוי שאשה שנייה תכהן כראש ממשלת ישראל,מעניין מי היועץ שיעץ לה עצת אחיתופל מוזרה  עד גיחוך,אלא אם כן היא דוגלת בסיסמא:"ללכת עם ולהרגיש בלי".

אני אישית חושב גם שאין איש ראוי כרגע משמעון פרס לתפקיד הרם.

הוא היחיד שיכול בדקות להיכנס לחליפתו של אולמרט ולמי שיתבונן מהצד  הוא יראה כאחד שכבר נמצא שם עידנים.

בעולם הרחב זה יראה טוב מכובד ומרשים והפעם אפילו בעיירות שיש להם יום שוק פעם בשבוע ושאוהבים ללגום שם נס על חלב ולעלעל ב"לאשה" זה יתקבל בהבנה.

והכי חשוב שוב אזכה לראות את מר פרס לובש את "חולצות שר החוץ"(החולצות האלו של פעם עם הכפתורים והפסים הדקיקים) שכל כך מחמיאה לו.

בהצלחה לך מר פרס