Biblical paintings by Ahuva Klein-  The Seventh

year  is also  in the vineyard

"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. ..." ויקרא  כ"ה, ו]

ציורי תנ"ך/ שמיטה גם בכרם/ ציירה: אהובה קליין (c)    

ברכת אלוקים.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 בזיעת אפו אוכל לחמו

אמונה זורמת בחדרי ליבו

לעולם אינו חושש למחייתו

בוטח בה' מרבה תפילתו.

במשך שש שנים

חייו אינם קלים

משכים בעלות השחר

בשמחה ולא בצער.

רגבי האדמה עודר

כרמו מטפח ללא היכר

הגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ

חש  סיוע אלוקי וכוח.

 בשנה השביעית יבולו מפקיר

 לרשות הרבים מעביר

 ברכת אלוקים היא  תעשיר

 מודה לבורא  במזמור ושיר.

  מספר שנות השמיטה

  מעוררים בו מחשבה

  כי חייו  חיש חולפים

 מחוגי השעון אינם עוצרים. 

הערה: השיר בהשראת פרשת בהר [חומש  ויקרא]

הרעיון מאחורי  היצירה והשיר:

פרשת בהר - מה הקשר בין שנת השמיטה לחיי האדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת במצוות השמיטה כפי שכתוב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה:  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל". [ויקרא כ"ה, א-ח]

 השאלות הן:

 א] מה הקשר בין שנת השמיטה לחיי האדם בכלל?

 ב] למי  מיועדת האכילה בשנה השביעית?

 תשובות.

מצוות השמיטה וחיי האדם.

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]    

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

    

ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

על פי  ספר: "מטה שמעון" ראיתי הסברים יפים ומעניינים.

באמצעות מצוות השמיטה - התורה מעוניינת - לתת לאדם עצה נדיבה כיצד יחשב שנותיו וימי חייו בכלל?

משל: לאיש עני שהיה מחזר על הפתחים בעיר מספר שנים . כשהזדקן, היה מתפאר בעשירותו . ניגש אליו אחד מבני העיר ואמר לו: אתה סכל, הרי כל מה שבידך- תוצאה של קבלת נדבות-פרוטות- מאנשים, לכן, אתה סבור שאתה עשיר ,אך אם תהפוך אותם לדינרים אז התוצאה תהיה: שלא יהיו לך אפילו עשרה דינרים ואז תיווכח שאינך עשיר כלל ותפסיק להתגאות!

הנמשל: באותו אופן שהאדם מחשב את חייו בעולם הזה- הוא מגיע למסקנה: כי יש לו הרבה זמן לחיות, אם הוא למשל: בן שמונים שנה - ימיו מסתכמים בעשרים ותשעה אלף ומאתיים יום. כתוצאה מחישוב זה- הוא יחוש שהוא אזרח בעולם הזה. אבל אם האדם יעשה מכל השנים שמיטות, או יובלות אז יעלה בידו עשר, או אחת עשרה שמיטות, ויגיע למסקנה: כי הוא סך הכול תושב, או גר בארץ והדבר ייתן לו תמריץ לעסוק במעשים טובים  והליכה בדרך התורה. ["אוהל יעקב"]

 וכמה מחכימים דברי דוד המלך: "הוֹדִיעֵנִי יְהוָה, קִצִּי--וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא;    אֵדְעָה, מֶה-חָדֵל אָנִי".  [תהלים ל"ט, ה']

משל נוסף : סוחר  אחד היה בקי  בדרכי המסחר ,יותר מסוחרים אחרים. היה לו שותף לעסקיו - איש עשיר מאד,

אשתו של הסוחר הייתה דורשת ממנו שיקנה לה תכשיט -כמו שנהוג אצל שותפו העשיר והייתה מדברת מתוך קנאה ואומרת לו: ראה כיצד העשיר קונה לאשתו תכשיטים, אך היא לא ידעה את האמת- שבעלה שותף רק עשירית מהרווחים בעסק, והיא הייתה כל הזמן מקניטה ומלחיצה אותו בדבר תאוותה לתכשיט. למחרת ניגש  בעלה אל השותף העשיר וביקש ממנו לחלק את החשבון ביניהם ,שותפו לעסק שאל אותו: מה התרחש היום- שהוא דורש את החשבון ביניהם? ענה לו האיש: אני פשוט רוצה לקבל את הדין וחשבון על הרווחים שלי בעסק- על מנת להראות לאשתי- מה הסכום שעומד לרשותי לפי שהיא מכעיסה אותי בדרישותיה.

הנמשל:  האדם בעולם הזה- בהביטו על עצמו- חי חיים בלתי קצובים לו בזמן. יצר הרע, מידי פעם מנסה לפתותו לעשיית חטאים באופן של מסר: כי עוד יחיה חיים ארוכים שיוכל לפרוע את מעשיו ובכך הוא מטעה אותו בשנים שלא בטוח שיגיע אליהם.

לכן גם דוד המלך, ביקש  מה' -לדעת כמה שנות חיים נותרו לו למען ידע מה אין לו לעשות ובכך ידע עד כמה חדל הוא.

האכילה בשנה השביעית.

על פי ספר: "מעיינה של תורה": האדם עלול לחשוב שבשנת השמיטה הוא עלול להגיע להפסדים, היות ובשנה זו אינו עוסק במלאכות הקשורות לעבודת האדמה והצמחייה, כגון: זריעה, קצירה ועוד.

 לכן  באה התורה ואומרת:

"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל".

למרות שהיהודי לא יעבוד בשדהו בשנת השמיטה, היבול יהיה בצורה מספקת בשדה, או הכרם- לו לאנשי ביתו ואף לבהמה ולחיה.  יתר על כן, בזכות  קיום שנת השמיטה כהלכה -יושפע שפע רב של ברכות גם בששת השנים הבאות.

כפי  שנאמר בהמשך הפרשה: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם.."

לכן  השמיטה נקראת: גם בשם: "שבת"

רש"י טוען: "שבת לה' "- לשם ה' -כמו שנאמר בשבת בראשית- ששבת קודש משפיעה ברכה על כל השבוע-  באותו אופן -שמירת שנת השמיטה בשנה השביעית- משפיעה- שפע ברכות על ששת השנים הבאות.

רעיון זה אמור גם על הר סיני, בעוד שכל ההרים הגבוהים- רצו  והשתדלו שהתורה תתקבל עליהם ,דווקא. מנגד  הר סיני ,מפאת צניעותו ,פרש לצדדים ולא עשה דבר- לכן זכה דווקא הוא שהתורה תתקבל עליו-  היינו-  השפעת הקדושה לעולם. מכאן שגם הר סיני וגם שנת השמיטה אינם עושים דבר ולמרות זאת משפיעים מקדושתם על אחרים.[ אמרי שפר]

חת"ם סופר מסביר: כי יש עניין שמיטה אצל הר סיני- לפי ששנת השמיטה מוכיחה : כי התורה ניתנה על הר סיני מן השמים ומשה רבינו לא  בדה אותה, חלילה- מתוך ליבו. שהרי בן אנוש אינו יכול להעז להבטיח:

"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים".

רק אלוקים יכול להבטיח הבטחה כזו שהיא בטוח  תתקיים.

רש"י  מפרש: שגם הנוכרים יכולים בשנת השמיטה ליהנות מן ההפקר ולכאורה-  המסר קשה להבנה שהרי מצוות- שכחה, פאה מיועדים רק לעם ישראל ולא לנוכרים, אלא שהמסירה- כלומר האכילה מן ההפקר-   כביכול מוסרים את השדה  לרשותו של ה' היות והמסירה לה' חייבת להיות מוחלטת בלי שיור, לפיכך צריכים להפקיר את השדה עם היבול, או הכרם ,מסירה מוחלטת ללא שיור של בעלות , כי אם המקום ישמש הפקר רק לישראל ולא לנוכרים- עדיין נשאר בשדה  בעלות מסוימת.[על פי "נתיבות שלום"]

 לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי השמיטה  מביאה לאדם מסר לחיים: עליו לדעת כי חייו על פני  האדמה קצובים וחולפים מהר ,על כן ינצל את ימיו לקיים מצוות ולחיות על פי התורה- חיים של קדושה- חיים של עשיית מעשים טובים וחסדים גם לזולת.

בנוסף כדאי שידע כל אדם- בשנת השמיטה למרות שאינו עובד את אדמתו- יזכה לברכות ולשפע רב של ישועות.

יפים דברי שלמה המלך: "בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ". [משלי י', כ"ב]

עוד מיצירותיי לפרשה זו:

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שילוח העבד העברי  בשנה השביעית  (c)

ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל..  תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c)   

ציורי תנ"ך/"כי  ימוך אחיך.." /ציירה: אהובה  קליין (c{ [שמן על בד] 

ציורי תנ"ך/ הברכה המובטחת בשנה השישית/ ציירה: אהובה קליין (c) 
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ההפטרה השבת:

    

ציור לל"ג בעומר/ שמחה סביב המדורה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציור לל"ג בעומר/ בר כוכבא במלחמתו נגד הרומאים. / ציירה: אהובה קליין (c)

ל"ג בעומר נחגג  בעיצומה של ספירת העומר, בהגיענו ליום ה:33

לכל עם ישראל -כאיש אחד בלב אחד:

 שבת שלום ובשורות טובות.

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירות  באתר (c)