כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    מסקנה בלתי נמנעת

    0 תגובות   יום שישי , 17/5/19, 16:39

    ''

    אבירם טמירוב יצא מהרכב טרק את דלתו הקדמית, ועמד כמה שניות במקומו והתבונן ברכב המתרחק; מנסה להדחיק את רשמיו השליליים מסיום המפגש שהיה אמור להיות הגאולה שלו, כך הוא האמין עוד בטרם חזו עיניו באישה הצעירה המכנה עצמה נעמה 357, עימה הוא נפגש לפני דקות בודדות.

    התנהגותה בעת שהיא עצרה את הרכב ושילחה אותו לדרכו, גרמה לו לתחושה תת הכרתית שהיא ששה להיפטר מנוכחותו. התחושה הזו הייתה אולי הכרתית, אך הוא נחפז להדחיקה ולקוות שהיא תיעתר לראותו שוב.

    הסיבה שהוא לא שאל אותה בטרם יצא מהרכב מתי הוא יראה אותה שוב, הייתה ככל הנראה התחושה הזו אשר הוא הדחיקה מיד.

    בנסיעה חזרה לביתו הוא העלה בזיכרונו את המסרים הכה מעודדים שהחליפו שניהם, ואת שתי שיחות הטלפון שבהן נקבעה הפגישה ביניהם. בשיחה הראשונה הצחקוק הנלהב שלה בתום השיחה, העיד ללא ספק על התרגשותה. בשיחה הנוספת היא נשמעה לו מסויגת עקב הבדלי הגיל ביניהם ללא ספק, וככל הנראה ההבנה שעליה לראותו בטרם תחליט האם הוא כלל מתאים לה.

    הפגישה עצמה הייתה מעודדת מבחינתו, הוא לא ראה סימנים של אכזבה או של שינוי דעה קיצוני מצידה. רק במהלך הנסיעה בתום הפגישה הוא חש במעין קרירות ובאדישות בה היא נפרדה ממנו, אולם כאמור הוא הדחיק מיד את ההרגשה הזו וביכר להאמין כי יוסיף לראותה.

    הוא התקשר אליה למחרת אך היא לא ענתה, והוא הביע את רצונו לראותה שוב במשיבון של הנייד שלה.

    החששות שהוא הדחיק צפו ועלו להכרתו, אולם לאחר שלושה ימים היא התקשרה אליו, כדי לומר לו כי היא טסה למחרת לחו"ל.

    היא בוודאי לא רצתה שאפריע לה בהכנות ובאריזה… הוא ניחם עצמו מדחיק שוב את החשש שהיא טרם החליטה אם הוא בכלל ראוי לתשומת ליבה.

    הוא החל לחשוש כי ההחלטה שלה לטוס לחו"ל, היא אולי מעין ניסיון להקל עליו ועל עצמה כמובן את צער הפרידה שלו בעיקר ממנה. אך במחשבה שנייה הוא שיער שכל רצונה הוא פרידה ללא סיבוכים מיותרים, כגון הטרדה מצידו בהתקשרויות בטלפון בעתיד.

    לא היה לו מושג מתי היא חוזרת, היא לא ציינה זאת והוא לא שאל; עקב המענה המאוחר שלה, וההודעה הסתמית הזו. הוא כבר החל לתהות האם הוא איבד אותה.

    ולאחר כעשרה ימים הוא לא התאפק יותר ושלח לה מסר, מאחר והוא היה סבור שאין לו סיכויים רבים להשיג מענה טלפוני ממנה. הוא אומנם החל את המסר בהתלוצצות צינית שביטאה את ספקותיו, כלומר שהיא לא עזבה את הארץ; אך מיד הוסיף כמה הוא התרשם מיפי תוארה, מקיסמה האישי, ממזגה הסוער והוא לא הגזים במאומה.

    להפתעתו הוא קיבל מיד מסר מענה, מסר של תוכחה שבו היא ביקרה אותו בכעס, בכך שהוא לא מאמין לה. ועל אף המסר רצוף ההאשמות סיומו גרם לו להאמין כי היא עדיין מעוניינת בו.

    הוא השיב לה מיד בהתנצלות וציין שוב ושוב עד כמה היא הרשימה אותו, ועד כמה הוא משתוקק לראותה שוב. הוא היה למעשה מאוהב בה; ואת התחושה הזו הוא לא היה מסוגל להדחיק. לאחר כמה ימים של ייסורי אהבה ומסר תוכחה נוסף שלה שסיומו העיד שאין לה כל כוונה לראותו שוב הוא התאושש, והבין לבסוף שלו הוא לא היה מדחיק את תחושותיו ברדתו מרכבה בתום הפגישה היחידה ביניהם, הוא היה מגיע למסקנה הבלתי נמנעת כבר אז.

    © חיים קדמן 2019 - כל הזכויות שמורות.

     

    דרג את התוכן: