כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    קבלת שבת

    17 תגובות   יום שבת, 18/5/19, 08:53

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    שלום אלוהים.  נדמה לי  שכבר התקשרתי אליך מתישהו כשקיבלתי מהקיבוץ מכונת כתיבה.  זה היה מזמן כשעוד היו מכונות כתיבה, ואני עוד לא הייתי עיוור - לפני עידן המחשב. 

    עכשיו אני פונה אליך לא בעניין תודה ולא באיזו בקשה מיוחדת. סתם תסכול, שאין אל מי להפנות .  אז מה לעשות?  

    אתה הכתובת האחרונה שנשארה לי, גם מפני שאנחנו מתראים עוד מעט.

    אתה חייב לצטט את עצמך במשהו שכבר נזכרת בו לאורך כל הכתוב. ולא סתם אמרת:

     

    "אני יהודי בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידַי. אולי אני אתאיסט ובשבילי אין אלוהים אבל מסורת היהדות מספר בראשית, דרך כל תוכנן של אלפי השנים שחלפו מאז על העם היהודי, ספוגה בדמי ואי אפשר לברוח מזה, אפיקורוס או לא אפיקורוס."


    ''

    באחד העלונים האחרונים בקיבוץ צוין שמו של פלוני ז"ל כמי שייסד ויזם את קבלת השבת ביזרעאל. 71 שנים לאחר העליה לקרקע, קבלת השבת ביזרעאל הינה מוסד חזק מפותח ומשובב נפש. מאות אנשים יושבים יחדיו בחדר האוכל לארוחת שבת.

    קבלת השבת מורכבת משירה בציבור, קריאה בתנ"ך,נגינה, הדלקת נרות וברכות לתפארת יזרעאל וישראל. 

    על זה אתה כותב שישים שנים אחרי מה שאירע ושיובא פה להלן.

    עד אמצע 1952 לא היו שום קבלות שבת בקיבוץ.

    בליל שבת בשעה שמונה בערב היו כולם מתכנסים בחדר האוכל צריף ויושבים סביב שולחנות ערוכים בקצת חגיגיות. ברגע שכולם הגיעו ופטפטו וקשקשו והתחילו לצעוק, "נוווווו! איפה האוכל?"

    אז התחילו להוציא מהמטבח את האוכל.  מרק עוף במרקיות ואת המנה העיקרית מה שזה לא היה וגם קפה או תה בקומקומי אלומיניום לקינוח.

    כשסיימו לאכול  יצאו החוצה או למרפסת או לדשא הגדול שבין הצריפים או סתם לחדר, לישון.  זה הכל. זאת הייתה אז קבלת השבת. נקודה.

    ''

    אתה הגעת לקיבוץ ביולי 1952.  אחרי כמה שבועות עשו אותך ועדת תרבות בלי בחירות ובלי בטיח. כבר מההתחלה היה אכפת לך  שאין ביום שישי בערב שום כלום חוץ מאוכל - לא שירים, לא הדלקת נרות, לא קריאה מהתנ"ך. כלום.

    אתה כידוע לא בן-אדם דתי ואפילו בר-מצווה לא היה לך, אבל מילדותך גדלת בתמונת עולם, בה יום שישי זה יום שבו מקבלים את השבת עם כל הערך היהודי והחברתי והקהילתי שיש בזה, ככה עוד מגן הילדים.

    אז שאלת כל מיני חברות וחברים כמה וכמה פעמים מה זה ואיך זה שאין פה קבלת שבת? לא כל-כך ענו לך אבל היה אחד – אליהו מטלון, מהכשרת תל-גזר (שהגיע לקיבוץ כבר ב-1950).  דווקא הוא התלונן בעצב שהוא כן ניסה להתחיל בקבלות שבת אבל לא הצליח. אליהו מטלון ז"ל היה בן למשפחה רבת מסורת מקורית ביותר שמוצאה מלבנון. אבל בעניין קבלות השבת -   הוא לא הזיז לאף אחד. חוץ מ-ל אמנון בקר, שרק הגיע למשק ונהיה ועדת תרבות.

    ''

    אתה, אמנון בקר שהיית, כאמור, ועדת תרבות טרייה ורעננה סיכמת, בעצה אחת עם אליהו מטלון, ששניכם תתחילו לעשות משהו בעניין.

    זה לא היה פשוט בכלל בקרב הקהילה המקומית. כך מפני שהיו פה כמה וכמה פראי אדם הורסי ומקלקלי כל פעילות  תרבותית.

    היום לא אכפת לך להזכיר שמות: יריב זלמן,  אורי פרומקין, עמי קפינסקי, אפרים ליפשיץ, הרן קוך ועמיקם יעקובי. בכל פעם שמישהו ניסה לקיים פעילות תרבותית כלשהי הם היו מתחילים לצחוק באמצע, להפריע בקול רם ולפוצץ את העסק.

    עד היום אתה זוכר איך שעמיקם צרח: "אני לא מוכן שיכריחו אותי לשיר לפני שאני אוכל!" אבל גם אליהו וגם אתה התעקשתם  בנחישות כן להתחיל בקבלות שבת.  איכשהו השגתם פמוטים, נרות וספר תנ"ך (ששנים אחרי זה תפסו מקום של כבוד בחדר אוכל צריף) ובליל שבת אחד, כשכולם כבר חיכו לאוכל, התחלתם שניכם תוך כדי השתלטות בכוח על רעש המסובין, לשיר שירי שבת. 

    "לכה דודי"  , "החמה מראש האילנות נסתלקה" , "שיר  המעלות".  כולם  ממש  נדהמו, ונהיה שקט אבל כמה בנות התאוששו   והצטרפו ברצון לשירת ליל השבת. 

    תכף אחרי זה קם אליהו והדליק שני נרות שבת בפמוט הכפול הזה, אמר "שבת שלום". מיד אחרי זה קראת אתה בקול רם כמה פסוקים מהתנ"ך. אחרי זה הכרזתם שניכם: בתאבון!

    ''

    כל האירוע הקצרצר הזה לא עבר בלי מהומה ותגובות חריפות. היו כאלה שאמרו שפה זה לא בית-כנסת ולא מעניין אותם כלום והיו גם כאלה שאמרו שסוף סוף הגיע הזמן להתחיל לקבל את השבת  כמו שצריך. אליהו מטלון ( שסוף סוף זה כן הצליח לו) ואתה, ביוזמה אמיצה וללא מורא, המשכתם והמשכתם במנהג החדש עוד ועוד עד שקבלת השבת השתרשה והפכה לשגרה רצויה ומקובלת ביזרעאל. 

    אפילו מקלקלי המסיבות התרגלו  לקבל את השבת.

    (כדאי לשאול את דני הרפז ואת יהודה ביר מה זה היה – "מסיבת אגוזים" שהייתה פה לפני שאתה הגעת). 

    כל האמור לעיל, קרה שש שנים לפני שאותו פלוני ז"ל הגיע בכלל ליזרעאל. 

    כך ולא אחרת התחילו קבלות השבת הראשונות ביזרעאל.

    אמנון בקר - מספר כביסה 135


    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/19 23:09:
      יישר כוח !
      נפלא !!!!
      כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה
      עוד לא אבדה תקוותינו .....
        26/5/19 22:44:

      צטט: גילהסטחי 2019-05-19 11:34:51

      להיות חילוני מאמין ולא לפחד כלל.

       

      אין כזה דבר "חילוני"

      - יש שעדיין לא חזר בתשובה .....

        25/5/19 11:20:

      צטט: חכמה 2019-05-25 07:41:33

      היו זמנים.....דברים השתנו אידאולוגיות נעלמו, חבל על דאבדין, כך אומרים נדמה לי.

       

      חבל על דאבדין ולא משתכחין :) 

      מקור מופיע בגמרא מסכת סנהדרין דף קי"א ע"מ א 

      "על דבר זה נענש משה רבינו שנאמר ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה אמר לו הקדוש ברוך הוא חבל על דאבדין ולא משתכחין" (חבל על אלו שאבדו ואינם נמצאים). 

        25/5/19 07:41:
      היו זמנים.....דברים השתנו אידאולוגיות נעלמו, חבל על דאבדין, כך אומרים נדמה לי.
        23/5/19 23:54:

       מעניין מאד איך הייתה קבלת השבת בקיבוץ

      וכל הכבוד לאביך היקר-

      שלקח את העניינים לידיים והוציא מהכוח אל הפועל את תוכנית קבלת השבת,

      והיצירות בפוסט יפות ומרשימות.

       בשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

        23/5/19 17:49:
      ובעברית מכנים זאת, יידישקייט (:
        23/5/19 11:09:

      *

       

      כן, אפילו בקיבוצים לפעמים היו קורים מקרים מוזרים כאלה שאף פעם לא תיארת שיקרו שם....

      נחמד דווקא.

        22/5/19 20:03:
      העקשנות, עם האמונה בצדקת הדרך, משתלמת. מעניין להכיר גם את הפן הזה של אביך.
        21/5/19 16:29:
      נראה לי שגם אני הייתי מצטרפת לדרישה לקיים "קבלת שבת", מבלי להיות אדם דתי. ההצלחה של פעילות זו היא לטובת חברי הקיבוץ, מאז ועד היום.
      וגם... אהבתי את ציון הזהות (מוכר לי. אמנם מעולם לא הייתי חברת קיבוץ אבל שירתתי מטעם עצמי -כמתנדבת -בכברי במהלך מלחמה -שם היו לי קרובי משפחה, (זאת מכיון שהייתי פנויה - היה לי זמן בין השירות הצבאי לבין קבלתי ליחידה מסוימת במערכת הביטחון).
      תודה על הדברים כמו גם על הציורים. (אני זוכרת את קבלות השבת בקיבוץ כברי שם התארחתי כילדה לא מעט. אבל מדובר בתקופה מאוחרת יותר- די חיבבתי אותן בביתנו החילוני נערך, למעשה, קידוש טרום ארוחת השבת. הורי טענו שזו הייתה "אשמתי", אינני זוכרת אבל האמנתי להם ).
        19/5/19 11:34:
      להיות חילוני מאמין ולא לפחד כלל.
        19/5/19 10:59:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      התרגשתי מהעקשנות החיובית של אביך ושל החבר אליהו

      לערוך קבלת שבת עד שתפס כמנהג קבע בקיבוץ.

      התמוגגתי כמו תמיד לצפות בציורים

      * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר ורוב בריאות לכולכם

      שבוע טוב 

        18/5/19 18:17:
      תענוג לקרוא וגם מרגש... שבוע טוב...
        18/5/19 18:06:

      נחמד לקרוא שבקיבוץ ממשיכים את מסורת קבלת השבת 

      ציורים מקסימים

      שבת שלום אחאב

        18/5/19 14:16:
      תודה רבה על הרשומה הזאת, אחאב.
      הציטוט מפי אביך - "אני יהודי בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידַי. אולי אני אתאיסט ובשבילי אין אלוהים אבל מסורת היהדות מספר בראשית, דרך כל תוכנן של אלפי השנים שחלפו מאז על העם היהודי, ספוגה בדמי ואי אפשר לברוח מזה, אפיקורוס או לא אפיקורוס" - מבטא במדויק את הרגשתי כיהודי חילוני. אינני מאמין באלוהים, אך גם אינני יכול להוכיח את אי-קיומו. פעם חשבתי שאני יכול, והגדרתי את עצמי כ"אפיקורוס". כיום אינני יודע - "אגנוסט".
      כל טוב ושבת שלום, עמוס.
        18/5/19 13:21:

      ראשית הציורים ממש יפים.
      בקשר לקבלת שבת ועוד מנהגים,
      אני חושבת שאנשים חילוניים שמקפידים
      על מסורת כזו או אחרת?
      זה נובע מההרגלים שהיו בבית, מהילדות.
      שהרי אי אפשר להסביר מדוע דווקא דבר כזה כן לקיים ואחר לא.

      הכל או לא כלום?

      וכל אחד בוחר לפי דרכו.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין