כותרות TheMarker >
    ';

    אלוהים ואני

    החוויות שלי עם אלוהים יום אחרי יום

    עוד פסל נוסף לרשימת האלילים האינסופית הקיימת!

    0 תגובות   יום שבת, 18/5/19, 10:30

    אני מאמינה למה שכתוב בתנ"ך: אני מרגישה שאלוהים מדבר בצורה זאת, ישירות אלינו, ורוצה לטפל בנו, באינטימיות.  אבל מה לעשות שאנחנו עסוקים בהמצאות ליבנו המבולבל? הכי מפליא אותי זה שאפילו לא איכפת לנו לסגוד לאלילים מודרנים אילמים, עיוורים, מתים.

    כך קרה לי השבוע, שדיברתי עם חברה שמזמן לא פגשתי: אנחנו גרות בערים שונות. ואחרי כל העדכונים הראשוניים, היא פתאום שואלת אותי למה אני לא צובעת את השיער, למה אני לא צובעת צפרניים, למה אני לא מתאפרת! שאלתי אותה מה נכנס בה, כי לא היכרתי אותה בתור פאנטית לטיפוח הקליפה, והיא ענתה לי שמצאה פטנט איך להרגיש טוב בחיים, בלי הרבה סיבוכים: הולכים לספר  ומשאירים אצלו את הג'יפה השבועית, אח"כ עושים מסג' קל לאצבעות הידיים והרגליים, ממשיכים בביקור בקניון לשים מסכה על הפנים, ומרגישים מטופחים ונעימים למשך כמה ימים! אבל בתנאי שחוזרים על זה כל פעם כי זה לא מחזיק מעמד לעד.

    אמרתי כבר הרבה פעמים, שהטבע האנושי המטורלל שלנו, כבר לא מפליא אותי בגרוש. אבל הפעם באמת לא הבנתי מה היא רוצה ממני, אז המשכתי לתחקר אותה: נו, ומה הפואנטה? היא עונה לי באדיקות רצינית: את לא צריכה להסתבך עם אלוהים שלך [היא יודעת שאני הולכת עם אלוהים], את יכולה להרגיש טוב בלעדיו…

    לרגע נעתי בין הרצון לומר לה שהיא נעשתה לי שטחית פתאום, לבין הרצון להסביר לה שוב, שאי אפשר להחליף את אלוהים, ושהחיים עימו זה הדבר האמיתי, אך ראיתי בעיניה ששום דבר לא יזיז אותה מהטיוח העצמי שלה: יש לה אליל גדול מימדים, שמכסה על מצוקת הנפש.

    הקשתי עליה בכל זאת, ושאלתי אותה אם אני נראית לה לא שלווה, לא שקטה, לא מרוצה, לא מלאה, מאז שהיא מכירה אותי, בכדי לעזוב את אלוהים כל יכול, ולמרוח עליי צבע כמו בפורים? היא ענתה לי באי נוחות מסוימת, שלא, אבל…[נא לעיין בפוסט של 30/04  "כן, אבל"…].

    בסוף אמרתי לה שכתוב בתנ"ך , שכל הילדים של אלוהים יכירו אותו, ויחיו באושר הזה. [ישעיהו נד' פסוק יג', את המיקום לא אמרתי לה, כי היא כבר איבדה את הקשב והריכוז, אני מצטטת למי שמעוניין: "וכל בנייך למודיי ה', ורב שלום בנייך".], היא רק ציקצקה,  ניפנפה בידה, והציעה לי לבוא איתה למייק אובר, עליה הטירחה!

    שמעתי על אנשים שנוסעים להודו לחטוף קצת רוחניקיות. שמעתי את אלה שחיפשו את אלוהים בקבלה, בדת, בפסיכולוגיה או בפילוסופיה. ראיתי את אלה ששיפצו את הבית אלף פעם, והתקדמו בחיים בקצב רצחני. ראיתי את המחפשים בקפה ובקלפים, אצל הרנטגן, ואצל כל מתקשר חדש שבא לשכונה.  ואפילו שמעתי את יפי הנפש שבתוכנו, ששונאים את עצמם כל כך, למען רווחת הפלשתינאים, שזה נהפך לדת. שמעתי על הצמחונים והטבעונים שמטהרים את המעיים, ונמשחים בשמן האירוודה. וכו' וכו', כי אין לי סבלנות להביא את כל רשימת האלילים הקיימים במציאות. והנה התווסף לי פריט חדש לאוסף האלילים: המייק אובר! אופרה ווינפרי איכלי את הלב!

    אבל כפי  שאמרתי אני מאמינה יותר למה שאלוהים אומר בתנ"ך, מאשר ללהג האגואים השונים: הוא הבטיח לנו שנהיה ילדיו, שהוא ישנה את לב האבן שבנו – ללב בשר. הוא הבטיח לכרות עימנו ברית חדשה [נא לעיין ברשומה "אלוהים כורת לנו ברית חדשה" 27/06, לפני שאתם זועקים נצרות], ולהיות לנו לאב ולאלוהים.

    אני בוחרת היום להתפלל שאלוהים ינתוץ את כל  האלילים הסובבים אותנו.

    אני בוחרת להודות לאלוהים מראש, על כל הניסים שיעשה למעננו.

    אני  בוחרת להביט בו ובנפלאותיו, ולא במציאות הכואבת.

    אני מייחלת ליום שבו נשמח כולנו באלוהים, ונהלל אותו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      luisaamouyal
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פרופיל

      luisaamouyal
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין