כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    שיח גלריה בתערוכה בתל אביב עם האמנים זיוה ברגרזון-סקורניק – ZIZOOMI ובועז דרורי

    0 תגובות   יום שלישי, 21/5/19, 08:11

     

    במאי- יוני מארחת גלריית האמנים של קניון רמת אביב שני יוצרים העוסקים במדיות שונות:

    זיוה ברגרזון-סקורניקZIZOOMI -   מציגה את תערוכת: "מארגים" שכולה קולאז'ים , טכניקה שהשתמשו בה רבות אמני הדאדא.

    בועז דרורי, אמן רב תחומי ומעצב מוצר מציג תערוכת ציורים בסגנון הפופ ארט.

    אוצרת התערוכה: איילת אמוראי-בירן

    מפגש חגיגי עם  האמנים בתערוכה יתקיים ביום ג' , 28.5.19 בשעה 19:30

    התערוכה מה12.5 – 10.6.19

     זיוה ברגרזון-סקורניק – ZIZOOMI   

    אמנית היוצרת קולאז'ים שלדבריה הם  "בוראים את עצמם".

    לאמנות הגיעה מלימודי והוראת פילוסופיה וכן לימודי תרבות. את דרכה האמנותית החלה ביצירה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג (יומן אמנות אישי). עם הזמן, הקולאז'ים גדלו והפכו מורכבים יותר . פיסות נייר, שאין ביניהן כל קשר, מודבקות בשכבות כשצבעי אקריליק מחברים ביניהן ויוצרים סיפורי-חלום ללא מילים. סיפורים שונים לצופים שונים. התבוננות קרובה תגלה פרטים נוספים, וסיפור-החלום ישתנה שוב ושוב, עם כל צפייה בו.

    " כל קולאז' הוא מסע.

     

    ''

    את דרכי האמנותית התחלתי בכתיבת סיפורים ושירים. בשלב מסוים, אתגרתי את עצמי בכתיבת סיפור קצר בן שורה אחת בלבד. לאחר מכן עברתי לעבודה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג, בהם יצרתי "יומני-מסע" אישיים בטכניקות שונות. שוב ושוב מצאתי את עצמי חוזרת ליצירה בטכניקת הקולאז'. הדבקת פיסות נייר התכתבה ומתכתבת, בכל פעם מחדש, עם התחושה של החיים עצמם, על ידי חיבור ואיחוי פיסות נפרדות ושונות ליצירת משהו חדש, שלם אחר ושונה. עם הזמן, חשתי שהיומן האישי, זה שאפשר לי להתחיל את היצירה, מגביל אותי. הדבקתי דפים כדי להגדיל את הפורמט וכאשר גם זה לא הספיק, יצאתי לדרך והתחלתי ליצור מחוץ ליומן. העבודות המשיכו לגדול, כשהן משתנות תוך כדי עבודה, מפנות מקום לדמויות שונות ובעלי חיים המצטרפים זה לזה בהרכבת סיפורי-דמיון עשירים בסימבולים, שכמוהם כסיפורי-חלום, ה"נכתבים" ללא מילים.

    ''

                                  

    אינני מתכננת את הקולאז' מראש, זה בלתי אפשרי. העבודה שלי אינטואיטיבית. פעמים רבות, תוך כדי עבודה, אני מרגישה שהגעתי למבוי סתום. פיסות הנייר השונות אמנם מודבקות לאותו נייר, אך אין ביניהן חיבור. לעיתים אני מרגישה כך כבר בעת החיפוש הראשוני אחר דימוי שיתחיל את ה"מסע"; ופעמים אחרות בעת החיפוש אחר דימויים נוספים, שיצטרפו אליו. פיסות נייר, מצטרפות אז, אחת לשנייה ומתחילות מסע משל עצמן על הנייר הלבן, בחיפוש אחר משמעות.

     

    לא אחת קרה שהרגשתי שמשהו חסר בקולאז' המתהווה. תחושה המתחילה את החיפוש אחר אותו "משהו" שימלא את החסר. הופתעתי מתחושה שאני חייבת להכניס "תנין", או יותר נכון, שהקולאז' חייב "תנין", או חיה אחרת כל שהיא, מבלי להבין למה. לא רק שאינני מבינה אז מדוע, אלא שזה נדמה מוגזם וממש לא קשור. אינני מתווכחת עם תחושות שכאלו. למדתי שלכל דבר יש סיבה, גם אם אינני רואה או מבינה אותה. כך מצטרפים ליצירה בעלי חיים ודמויות אנושיות (לרוב דמויות נשיות), יצירי דמיון המשלבים בין האדם לטבע בין הזר, ה"אחר", לבין מה שמרגיש ביתי ומוכר. שימוש ביצירותיהם של אמנים גדולים מן העבר, בשיטת ה- Readymade, מאפשרת לי מחד, להוקיר את אמני העבר ומאידך, ליצור חיבור בין העבר להווה, בעת ש"סיפורי-החלום", מקשרים את היצירה אל המחשבה, הרגש ואל העתיד .

     

    לאחר שהקולאז' מוכן אני מתחילה את החיפוש אחר המשמעות. משמעות הסימבולים ש"נדחפו" ליצירה ולמודע ומשמעותו של הסיפור לגבי. עם ההבנה, מגיעה גם הפתעה והתפעלות. כאשר לפתע מובן לי מדוע התנין, הינשוף או פרח מסוים נכנסו לקולאז' ומה הם באו להגיד לי או למתבונן ביצירה המוגמרת שאת מבטם הם לוכדים.

     

    "לכאורה, ניירות וצבעים, הם אבני הבניין של הקולאז'. אך בפועל, הוא "נבנה" לאיטו, מאבני-הנפש, חומרי הבניין של ה"אני", אליהם אני מוסיפה שכבות של צבע. כל שכבה הנוספת על הנייר, מורידה שכבת "אבק" מהנפש ומאפשרת את חשיפת ה"עצמי". זה שדהה ונסתר תחת שכבות-החיים ומציאות היום-יום.

     

     

    העבודה האינטואיטיבית על הקולאז'ים מאפשרת לי חיבור אל תת המודע האישי והקולקטיבי. ההבנה שהסימבולים והסמלים המשולבים בהם הינם בעלי משמעות אוניברסלית ומדברים לכולם, גרמה לי להבין את הצורך בחשיפת העבודות לציבור.

     

    התבוננות בעבודותיי ממרחקים שונים, בשעות שונות של היום ובתאורה משתנה, מאפשרת לגלות בהן דברים אחרים בכל פעם. כל קולאז' מכיל, כפוטנציאל, סיפורים רבים ושונים, כמספר הצופים בו; ויותר מכך, כמספר הפעמים שמתבוננים בו.  כל התבוננות מגלה משהו חדש והסיפור משתנה". 

     

    בועז דרורי  

    צייר ומעצב מוצר

    בוגר האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל. עוסק בעיצוב כבר 20 שנה.

    מפתח מוצרים בתחומים מגוונים- החל מצעצועים, מוצרי צריכה ועד מכשור רפואי.

    ''

    "גם בעיצוב מוצר וגם בציור נדרשים תהליכי חיפוש ויצירה, אבל אלו שני תהליכים שונים זה מזה לא רק

    באופן התהליך אלא בעיקר במקום שלי כיוצר-למול התהליך, היצירה והמשתמש.

    תהליך של עיצוב מוצר הוא תהליך מובנה, מתודולוגי שנועד בסופו של דבר לתת מענה אסתטי לצורך מסויים,

    לפונקציה. לכל פרוייקט יש לקוח שהוא מזמין העבודה, משתמש מיועד, תקציב ולו"ז .

    אני חלק מתהליך בו שותפים אנשים נוספים: לקוח, מנהלים, מהנדסים, אנשי שיווק, לקוחות ומשתמשים.

    כאומן, וכצייר-אני בחזית: אני הלקוח, המעצב ,המתכנן, המשתמש. אין מתווכים, אין "תירוצים" (אי אפשר להאשים

    אף אחד שהיצירה לא יצאה כמו שרציתי..)

    כשאני מצייר זה כל מה שההפך ממעצב אנונימי מאחורי תהליך, מפונקציה, עמידה בתקנים ומגבלות ייצור.

    אני חופשי לעשות מה שאני רוצה ומה שיוצא מתוכי.

    ''

    בחרתי לעבור לחזית, להיפרד מהקונספט, להיחשף, להיות פגיע, שפיט ופשוט ליהנות...

    כל חיי אני רושם, נותן ליד לקחת אותי לכל מיני מקומות. הרגע שלי לבד מול המשטח הריק והתוצאה שנוצרת הם הפתעה בכל פעם מחדש. כמעט אף פעם אני לא יודע לאן זה יוביל...

    כשאני רושם ומצייר אני עם עצמי, מחפש בתנועות מהירות תשובות לשאלות שצצות... לא תמיד אני מוצא.

    אחת האהבות שלי זה לשבת בבית קפה ולהתבונן באנשים. תמיד התבוננתי באנשים. ממציא להם סיפורים: שם, מאיין באו, מה הם אוהבים... אני מדובב את מילותיהם, בוחן את תנועתם, את שפת הגוף, הג'סטות , המבט... אח"כ הם נכנסים לציורים שלי.

    לפני מספר שנים הורדתי אפליקציה לטלפון והתחלתי לצייר. המיידיות והפשטות הקסימו אותי. בנסיעות, בהמתנות, ברכבת, או סתם בישיבה באיזה בית קפה- האצבע נעה על המסך.

    בהמשך התחלתי "לשוטט" גם על הטבלט והאפשרויות התרחבו: המסך גדל, מגוון הכלים, היכולת לרדת לפרטים, הצבעים והטקסטורות. ואני שרוב חיי רשמתי בשחור, נשאבתי לצבעים  שהתחילו פתאום לפרוץ ממני החוצה.

    עכשיו אני מצייר גם על משטחים "חיים" של קרטון, פלטות עץ וקנבס עם צבעים "אמיתיים". שאלות חדשות ותשובות חדשות שלא תמיד אני מוצא...

    אני רוצה להמשיך ולהגדיל את המשטחים עליהם אני מצייר. אולי גם השאלות והתשובות יגדלו..."

    הגלריה, הבנויה מחלונות ראווה ענקיים, ממוקמת על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, אינשטיין 40 תל אביב, בין "ארקפה" למסעדת היוקרה: "גרנד קפה". חלונות הראווה מוארים מידי ערב והתערוכה פתוחה לציבור בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה.

    נעילה:10.6.2019

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      ז'ן דארק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין