כותרות TheMarker >
    ';

    מתרגם רגשות למילים

    לפעמים אני בונה את הצחוק בדרך האפלה
    וחונק אותו בצינורות האוויר
    אני בונה את הטוב שאין בו בהכרח טוב
    ולא פעם אני גורם לשמש לזרוח ביום גשום

    0

    סיפור מהחיים - אין דת לאהבה

    0 תגובות   יום רביעי, 22/5/19, 11:39

     

    סיפור מהחיים - אין דת לאהבה

     

    יכולתי להישבע שרק אחרי שפתחה את הפה 

    הבנתי שהיא לא יהודיה

    שום פרט לא הסגיר אותה בטח לא העגיל באף או הג'ינס 

    שהבליט את פלחי ישבנה בהליכה הסקסית שהפגינה

    שחלפה על פני וזרקה מבט שאומר אני פנויה.

    התיישבנו אחת מול השנייה בבית קפה ביפו העתיקה

    היא לגמה מהקפה והסתכלה כאילו שהייתי

    עוד יצירה במוזיאון החלל בוושינגטון

    הדליקה סיגריה וחייכה בחושניות , 

    החזרתי חיוך חצי סתמי למראה הסיגריה שבין שפתייה

    והעשן שריחף בחלל האוויר

    לבסוף לא יכולתי יותר ושאלתי אם אפשר להצטרף ?

    בכייף ענתה בחיוך שובה לב

    ואני שם מדקלם את היתרונות והחסרונות בדמותי

    ששאלתי אם יש לה חבר או ?

    ענתה שהיא נשואה מזה שנה ללא ילדים .

    ששאלתי איך זה מסתדר ?

    ענתה , אל תדאג הכול בסדר,

    אמרה והתחילה לספר את סיפור חייה.

    סיפרה שאחרי שנה של כמה עליות ואינספור ירידות תלולות 

    החליטו לגוון את חיי המין שלהם ,

    תחילה צרפו אישה כצלע שלישית

    וראו כי טוב שהשד לא כול כך נורא

    החליטו לצרף גבר ולראות איך השד יגיב

    אם כך אני מבין שאני אחד המועמדים ?

    יש סיכוי שכן ענתה והוסיפה שמצאתי חן בעיניה.

    אפשר לנשק אותך ? הייתה השאלה הבאה שלה,

    התקרבתי עד לטווח אפס ונשקתי לשפתיה עד שהפסיקה לנשום 

    עברתי את הבחן ? שאלתי ,

    בגדול ענתה והצמידה את שפתייה לעוד סיבוב לוהט

    שבסופו רשמה את מספר הנייד שלי.

    חלפו להן שבועיים עד שהתקשרה ,

    זוכר היה זה ביום חמישי וקבענו לשישי

    בחלקת האלוהים הקטנה שלי.

    שפתחתי את הדלת עמדה מולי יפיפייה

    שלרגע שאלתי את עצמי האם מדובר באישה או בבובת ברבי,

    גם לבעלה לא היה חסר, עמד מולי גבר גבוהה בעל חזות מזרחית

    שלגופו ג'ינס צמוד וטריקו שחור שהבליט את השרירי החזה והידיים.

    היא לעומתו לבשה חצאית מיני שחורה

    וטריקו שחור סריג שדרכו יכולתי להבחין

    בחזייה שהסתירה חלקית את פטמותיה הסקסיות.

    ולמה אני כותב מדברים על אהבה ועל סקס 

    כאחד שנולד בארץ וכך ילדי ונכדי לא היה קל

    ואם לרגע הייתי חושב על העבר ארשה לעצמי לומר

    שהיה מאוד קשה לחיות בימים של אז ובטח  היום 

    הורי עלו לארץ מטוניס בשנת חמישים ושש וכמו רוב יוצאי המזרח 

    הורי הגיעו לדימונה , אני נולדתי שלוש שנים אחרי בחמישים ותשע

    כך שעדין חוויתי לגור במעברה , בבית קטן

    שהשרותים שלו היו מחוץ לבית, בגינה.

    לא תמיד היה  אוכל ובטח לא בגדים וצעצועים.

    את הגיטרה הראשונה שלי קבלתי בגיל בר המצווה

    וזאת לאחר כמה שניים בהן ניגנתי בגיטרה שהכנתי בכוחות עצמי, 

    התחלתי לכתוב שירים ולהלחין אותם ועסקתי גם ביצירה אמנותית

    אהבתי לצייר ולפסל עד שלמדתי לתרגם את הרגשות שלי למילים

    וכך אני יוצר את הכתיבה שלי עד היום.

    עם הזמן הבנתי שצדק חברתי נועד לאלה שעדיין מאמנים בו

    את רוב ילדותי בליתי בטבע הנצחי שאלוהים ברא

    זוכר איך בגיל עשר עם אופניים הייתי רוכב מדימונה לכיוון ירוחם

    ואחרי טבילה באגם ירוחם

    הייתי חוצה את העיירה לכיוון המכתש

    עד לעין יורקעם אגם שאלוהים יצר בשום מקום

    משם רכבתי לעתיקות ממשית או בשמו הזכור לי קורנוב.

    ורק בשעות המאוחרות של אחר הצהרים הייתי חוזר לדימונה...

    את השירות הצבאי שלי עשיתי באחת היחידות הכי מובחרות בצהל

    לרגע הייתי בטוח שהשירות יפתח לי לא מעט דלתות בחיים.

    ביום שנפצעתי ואחרי חודש שבו הייתי מחוסר הכרה ומשותק

    תקופה לא קצרה בחצי גוף ימין

    הבנתי שהכול חרטה ובסופו של יום אני הולך לישון עם עצמי

    שרק אני אחראי איך יראה היום שלי לטוב ולרע

    הבנתי כמה רוע יש בעולם ועד כמה  כסף הורס כול חלקה טובה

    שהדלקתי טלוויזיה או קראתי עיתון הכותרת הייתה

    על איזה טיפש ששדד והכה חסר ישע

    ועד כמה חלק מהנהגים חסרי סבלנות וסובלנות בכבשים

    וגננת שמכה ילדים קטנים ואבא שאנס את הבת שלו

    וסבא שאנס את הנכדה שלו ואח שרצח אח , ואני שואל עד מתי ?

    כמה גוף האדם יכול להכיל שנאה ?

    והעשירים ממשכים להתעשר והעניים לצנוח לבור ללא תחתית

    ועכשיו אני מקווה שאתם מבינים למה אני לא מתעסק בפוליטיקה

    והדקות חולפות וכך גם השעות ,

    הימים והשניים והזמן רץ כאותה רכבת הרים

    שלא עוצרת בשום תחנה גם לא כשצבע הרמזור אדום.

    מתי אנשים יבינו שאין חיי נצח שבסוף הכול נגמר

    ואני אישית מעדיף שהחיים יסתיימו עם זיכרונות טובים

    בהן טיילתי בעולם והכרתי תרבויות ,

    מעדיף לחיות ביושר ואהבת חינם

    חכמת הרחוב איתה גדלתי לימדה אותי

    משפט אחד שישנה את השקפת עולמי  שנשקתי לשישים ,

    תעשה מה אתה חושב לנכון בחייך ,

    בסופו של יום החיים הם רק שלך לטוב ולרע

    כי בסופו של יום אתה הולך לישון עם זיכרונות העבר וההווה

    ובאותו ערב שנייה לפני שהעייפות ניצחה את הגוף,

    חשבתי לעצמי האומנם היא לא יהודיה ועם זאת היה שווה

    כול שנייה , דקה , כול פסיק או נקודה ...

     

     

     

    מתרגם רגשות למילים...

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל