כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - בחוקותי

    6 תגובות   יום שישי , 24/5/19, 11:20

     

    רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי

    אפשר לכתוב הרבה דברים על דמותו של רבי שמעון בר יוחאי , ועל רבו - רבי עקיבא .

    שניהם היו גדולים בתורה , דבקים בתורה וביראת שמיים .

    נתמקד בתכונה מסוימת שהייתה קיימת ברבי עקיבא , שיכולה ללמד על כל אישיותו , ונראה כיצד תכונה זאת באה לידי ביטוי גם אצל תלמידו , רבי שמעון בר יוחאי .

    רבי עקיבא עד גיל ארבעים לא למד תורה . גם קרוא וכתוב לא ידע .

    כיצד החל רבי עקיבא את השינוי בחייו , ועוד בגיל כל כך מבוגר ?

    מסופר שרבי עקיבא ראה מים ששחקו את אבני הנחל .

    אמר רבי עקיבא : אם המים הרכים הצליחו לשחוק את האבנים הקשות , קל וחומר שדברי התורה יצליחו לחדור את לב האבן שלי .

    לא נעסוק בתוכן עצמו של הסיפור , של המשל , אלא בסיפור המסגרת .

    כמה פעמים יצא לנו לעבור ליד מים ששחקו אבנים , ופשוט עברנו הלאה ?

    ראינו בזה דבר רגיל ולא לקחנו מזה לימוד .

    כמעט כל דבר שחולף לידינו , אנחנו פשוט עוברים הלאה ולא שואלים מה ניתן ללמוד מכאן .

    גם בסיפור המפורסם על רבי עקיבא שהולך עם חבריו , ויחד הם רואים את החורבן במקום שהיה המקדש ואת השועל היוצא מבית קדשי הקדשים .

    רבי עקיבא צוחק , כי הוא רואה בכך את סימני הגאולה .

    שוב , רבי עקיבא רואה את המציאות והיא לא עוברת לידו .

    הוא חושב מה המציאות אומרת לי , מה אני יכול לראות מעבר .

    בגמרא מובא דבר שהיה אומר רבי עקיבא בהיותו עם הארץ :

    "תניא אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" (פסחים מ"ט ע"ב).

    לא בטוח שמה שהפריע לרבי עקיבא זה עצם התורה ולימודה .

    רבי עקיבא ראה קלקול בתלמידי החכמים והוא לא יכל לסבול זאת . רבי עקיבא לא יכול לראות משהו במציאות שאיננו כשורה , ולהשלים איתו .

    בדרך זאת הלך גם תלמידו , רבי שמעון בר יוחאי . כאשר יושבים שלושת התנאים , רבי יוסי , רבי יהודה ורבי שמעון ומדברים אודות מעשיה של מלכות רומי , רבי שמעון בר יוחאי לא יכול להתעלם ממה שרואות עיניו .

    הוא לא יכול לשבח את המלכות על מעשיה , כאשר מתוכם יוצאים דברים רעים .

    כמובן שר' שמעון יודע שיהיה לכך מחיר אישי עבורו , אך כמו רבו , הוא איננו יכול לראות משהו רע במציאות ולשבח אותו (כר' יהודה) , או לשתוק (כר' יוסי) .

    הוא רואה את מעשיה של רומי , והמעשים הללו לא עוברים על ידו , הוא חייב להתייחס אליהם , כמו כל דבר במציאות .

    רבי שמעון בר יוחאי יוצא מהמערה לאחר שלוש עשרה שנה ורואה זקן ממהר בערב שבת , ובידו שני בדים של הדס , אחד כנגד זכור ואחד שמור . מתפעל ר' שמעון מכך ואומר : ראה את עם ישראל , כמה חביבין עליהם המצוות !

    יש הרבה מה ללמוד ממה שרואה ר' שמעון , ממעשיו של הזקן , ומהפרשנות של ר' שמעון .

    אך עצם הראיה של ר' שמעון וההתייחסות שלו למה שהוא רואה - זה דורש לימוד !

    כמה זקנים אנחנו רואים ברחוב שהולכים ובידיהם כל מיני דברים .

    ומה אנחנו עושים עם זה ? כלום .

    אנחנו לא מייחסים לכך חשיבות . אנחנו ממשיכים הלאה .

    לא כך ר' שמעון , לא כך הוא ר' עקיבא . כל דבר במציאות דורש לימוד , התייחסות ובירור .

    הדברים הקורים סביבנו אינם מתרחשים סתם .

    מכל דבר ניתן וצריך ללמוד , להפנים , לקחת תובנות , אמונה ומוסר לחיים .

    גם בדורנו , בימים אלה אנחנו מציינים את הגאולה של דורנו , יום העצמאות ויום ירושלים .

    וודאי שלו חיו בדורנו רבי עקיבא ורבי שמעון , היו שמחים בשוב ה' ציון , היו מסתכלים על המציאות לעומק , והיו מתייחסים לכך , כיוון שלא ניתן שמשהו מסוים יתרחש לידינו , ונעבור הלאה .

    כך זכו רבי עקיבא להיות אבי התורה שבעל פה , ורבי שמעון להיות אבי תורת הסוד ופנימיות התורה , משום שמיחסם אל המציאות נוצרה תורה .

    כל דבר במציאות הוא תורה, ואם פותחים את העיניים, אז גם התורה מתגלה אל העולם.

       

     

    הליכה בחוקי ה'

    "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כ"ו).

    הקב"ה בוחר דווקא במילה "תלכו" בכדי לתאר את הקיום של חוקיו .

    הפועל לשמור בהקשר של מצוות מובן יותר , שהרי צריך לשמור את המצוות , אך מה פירוש עניין ההליכה בהקשר של קיום חוקי התורה ?

    מדרש ויקרא רבה מביא בהקשר זה את הפסוק :

    "חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך" (תהילים קי"ט) ,

    ודורש אותו על דוד המלך , שאמר לפני הקב"ה :

    "ריבנו של עולם , בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך , והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות" .

    מה אומר כאן דוד המלך ?

    שלכל מקום שאליו הוא רצה ללכת , לבסוף הוא לא הלך לאותו מקום אלא לבית הכנסת או לבית המדרש ?

    וכי דוד לא הגיע לישיבות ופגישות בענייני ניהול הממלכה , בענייני מלחמות , בענייני חוץ ופנים?!

    זה הרי לא אפשרי , ראשית מהסיבה שאנחנו קוראים שדוד כן לחם , כן ניהל את הממלכה בפועל .

    וגם אם לא היינו רואים עדות לכך בתנ"ך , האם זה יתכן שדוד היה מזניח את ממלכת ישראל ?

    שדוד לא היה דואג לעם ישראל , שדוד לא היה נלחם מלחמות ומפקיר את

    בטחון ישראל ?

    זה לא יעלה על הדעת , ובוודאי שאין זה רצון ה' .

    אז מה בעצם אומר כאן דוד המלך ?

    לכל מקום שאליו רציתי ללכת , אכן הגעתי לבסוף ל'בחינת' בית כנסת ול'בחינת' בית המדרש .

    כאשר הגעתי לישיבות מטכ"ל ולישיבות ממשלה או לפגישות ממלכתיות - זה היה בית הכנסת , זה היה ממש בית המדרש !

    דוד המלך היה מנהל את הממלכה בחרדת קודש , כעומד לפני ה' .

    בכל פעולה שדוד היה עושה אותה - בפעולה עצמה דוד היה מוצא את 'בית הכנסת ובית המדרש' באותה פעולה עצמה .

    דוד היה מברר מהו רצון ה' בכל מעשה שהוא עושה , לא רק בתוך ד' הקירות של בית המדרש , אלא גם מחוץ לבית המדרש הפיזי - גם שם היה בית המדרש של דוד .

    גם מעשיו שמחוץ לבית המדרש נבעו מתוך הקודש .

    לכל מקום שדוד המלך היה הולך , בית המדרש , בית הכנסת היה אתו .

    ניתן לצמצם את המפגש עם ה' רק לבית הכנסת , רק לשבת ותפילין .

    אך האמת היא שהקב"ה מתגלה בכל תחומי החיים , ואולי בעיקר שם , באכילה , בעבודה , בצבא , בנהיגה בכביש וכו' .

    זאת המשמעות של "בחוקותי תלכו" - לכל מקום שאליו אנחנו הולכים - חוקי ה' צריכים להיות אתנו .

    כל מקום הוא בית המדרש , מלוא כל הארץ כבודו , ובכל מקום זהו היכלו של ה' .

    מדרגה זאת איננה רק מדרגה שמצופה ממלך ישראל שאצלו קל יותר לראות כיצד כל מעשיו לשם שמים .

    "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" זו הדרכה איתה פותח הרמ"א את הגהותיו על השו"ע לכולנו , בכל תחומי החיים שלנו .

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/19 22:41:

      צטט: שטוטית 2019-05-26 00:30:51

      * שבוע טוב :)

      שבוע טוב ל"שטוטית" היקרה
      גם ללא מילים מורגשת התגובה ....
      מידי שבוע את קוראת ....
      תודה !
        26/5/19 22:39:

      צטט: גילהסטחי 2019-05-25 11:19:26

      עד היום חשבתי שרבי עקיבא למד תורה בשל אהבתו לרחל. תלמידו בר יוחאי הבין את משמעות השכר והעונש מהתעלמות מדברי ה, דוד דייק את האמונה בכל הפרטים והתופעות, והרמ"א רואה את אלוהים לנגד עיניו. עם זאת בעיניי אלוהים קיים בפנימיות האדם, לכן כל התוכן שלנו אלוהי.

       

      גילה היקרה והמיטיבה בלשון עכשווית להגיב

      אם במונחים הלקוחים מהטכנולוגיה האחרונה

      אכן צודקת את ....

      גופנו הוא החומרה ומה שמניע את היהודי הוא התכנה שנטע בנו בורא עולם

        26/5/19 22:35:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-05-24 22:39:12

      אהבתי במיוחד את ההקדמה

       

      תודה לך מכבית על ביקורייך הקבועים כאן .

      כנראה כפי שכותבת צמאה את לדבר תורה

      ואין מים כי אם תורה , כדבר רש"י

        26/5/19 00:30:
      * שבוע טוב :)
        25/5/19 11:19:
      עד היום חשבתי שרבי עקיבא למד תורה בשל אהבתו לרחל. תלמידו בר יוחאי הבין את משמעות השכר והעונש מהתעלמות מדברי ה, דוד דייק את האמונה בכל הפרטים והתופעות, והרמ"א רואה את אלוהים לנגד עיניו. עם זאת בעיניי אלוהים קיים בפנימיות האדם, לכן כל התוכן שלנו אלוהי.
      אהבתי במיוחד את ההקדמה