כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נא להכיר: גן סעדיה שושני בת"א

    0 תגובות   יום ראשון, 26/5/19, 18:25
    ''

    מדשאת גן סעדיה שושני [צילום: אלי אלון]

    נא להכיר: גן סעדיה שושני בת"א

     

    גן סעדיה שושני ברמת החייל בתל אביב הוא מהגדולים בגנים הציבוריים בתל אביב '' הוא משתרע על שטח של עשרות דונמים ולמרות זאת כמעט ולא מוכר לחלק ניכר מתושבי העיר ''כתבה זו באה לעשות היכרות עם הגן רחב הידיים, ולספר על סעדיה שושני שעל שמו ולכבודו נקרא הגן

     

    מאת:אלי אלון


    גן סעדיה שושני ממוקם באזור הרחובות ק"ם, ודוד מרכוס, בשכונת רמת החייל שבצפון מזרח תל אביב. שכונה זו נוסדה בשנת 1949 לאחר מלחמת העצמאות ונבנתה על-ידי חברת "דיור למשוחררי מלחמה" עבור, משוחררי צה"ל. מכאן שמה רמת החייל. 
    אחד הכניסות לגן סעדיה שושני [צילום:אלי אלון]

    הקמת וחנוכת הגן 

    בסוף שנות ה-50 לא מעט בזכות יוזמתו ודחיפתו של סעדיה שושני, סגן ראש העירייה ומנהל מחלקת הנטיעות בעיר, הוחלט להקים בשכונה גן ציבורי גדול שישרת את השכונה והשכונות בסביבתה. הגן הוקם על שטח חולי עזוב שבקרבתו התגוררה לפני קום המדינה משפחת השייך אבו קישק. בעת פתיחתו בשנת 1959 היה גן סעדיה שושני אולי הגן הציבורי הגדול ביותר בתל אביב. 

    הגן נחנך ביום ראשון 14 ביוני 1959 בטקס חגיגי בהשתתפות ראש העירייה חיים לבנון ונקרא על שמו של סעדיה שושני סגן ראש העירייה ומנהל מחלקת הנטיעות לרגל מלאות לו 70 שנה. סעדיה שושני נכח בטקס חנוכת הגן על שמו והודה לחברי מועצת העיר על שהחליטו לקרא את הגן על שמו. כן הודה לעובדי העירייה ש"תרמו כ-100,000 ל"י מכספי קופת התמלוגים להשלמת נטיעת הגן". תזמורת המשטרה הנעימה את הטקס בנגינותיה. זו אולי מהפעמים הבודדות בתולדות העיר תל אביב שאדם נוכח בטקס חנוכת אתר כמו, מבנה, רחוב, גינה וכיוצא בזה, שנקרא על שמו שלו, כלומר בעודו בחייו. 
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏שמיים‏, ‏‏עץ‏, ‏ענן‏‏‏, ‏‏דשא‏, ‏‏צמח‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏
    מדשאת גן סעדיה שושני [צילום:אלי אלון]

    "משטח חולות מוזנח לגן פורח" 

     
    על הקמת וחנוכת הגן כותב העיתון "קול העם "בגיליונו מיום שני 15 ביוני 1959:  "  גן ציבורי גדול נחנך אתמול בשכונת רמת החייל בתל אביב ויישא את שמו של סעדיה שושני, סגן ראש העירייה וראש מחלקת הנטיעות, לרגל מלאות לו 70 שנים. 80 דונם קרקע נהפכו כאן בהשקעת 200 אלף ל"י משטח חולות מוזנח לגן פורח. מן הגבעה, שהיא הנקודה הגבוהה ביותר של הגן, נשקף מראה שובה עיין על העצים, גינות הנוי, המדרכות והבריכה הקטנה - המנוגד ניגוד בולט למראה של צריפוניה הרעועים של המעברה הסמוכה הנראת אך היא מהגן"
     
    ימים מספר לפני חנוכת הגן נערך בשטח הגן  סיור עיתונאים. מנהל מחלקת הנטיעות של העירייה אברהם קרוון  מסר לעיתונאים כי "בהכשרת הגן הושקעו 220 אלף  ל"י , במרכזו נמצא אמפיתיאטרון טבעי ושטח דשא של תשעה דונם המסתיים בבריכת מים ובבמת אבן. הגן מיועד לאוכלוסייה בת ארבעים אלף נפש המתגוררת בסביבה. בגן שתי גבעות -אחת המשקיפה על הים והשנייה על הרי יהודה. קיימת בו גם חורשת אקליפטוסים שניטעה לפני 40 שנים (ב-1919 א.א) על-ידי משפחת השייח אבו קישק הידוע שהתגורר בסביבה זו". 
     
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏עץ‏, ‏‏שמיים‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏
    חורשת האקליפטוסים גן סעדיה שושני [צילום:אלי אלון]
    גן סעדיה שושני כיום 

    ביקרתי בימים אלה בגן סעדיה שושני. רבים מהעצים בו הם עצי אקליפטוס ענקיים. יש בו חורשה בת למעלה ממאה עצי אקליפטוס, להערכתי אולי חורשת האקליפטוסים הגדולה ביותר כיום בתל אביב, בטח מהגדולות שבהן. בגן משתרעת מדשאה רחבת ידיים משופעת ובקדמתה במת אבן, מעין אמפיתיאטרון טבעי המשמש לקיום מופעים ואירועים. במרחבי הגן פזורים ספסלי ישיבה ומתקנים. בשל גודלו יש לגן סעדיה שושני מספר כניסות ויציאות בכניסות מוצב שלט ועליו מופיע הכיתוב: "גן סעדיה שושני מתנת כבוד של העירייה בהגיעו לגיל 70 תרמ"ט-תשי"ט". 
    ''
    סעדיה שושני עם גולדה מאיר  צילום ברק שושני [ויקיפדיה]
    מי היה סעדיה שושני 

    ואם בגן סעדיה שושני עסקינן, כמה פרטים ביוגרפיים על האיש. סעדיה שושני היה מראשוני תל אביב. מ-1923 היה חבר מועצת עיריית תל אביב כמעט ברציפות במשך למעלה מ-40 שנה. איש רב פעלים היה. סיפור חייו שזור בתולדות העיר תל אביב. 

    הוא נולד בשנת 1889 בעיר בריאנסק שברוסיה, להוריו גדליהו הכהן רוזנרוט ולפייגה-מנוחה לבית איתין, סעדיה עלה לארץ בשנת 1907 באונייה "קורנילוב", והחל לעבוד כמגיה בבית דפוס שהקים ביפו שנה לפני כן דודו אהרון איתין. בהמשך הפך סעדיה לשותף בבית הדפוס שנקרא "דפוס איתין את שושני". היה זה מבתי הדפוס המובילים והבולטים באותה תקופה בארץ. בין השאר הודפסו בו ספרים ידועים, עיתונים וניירת  של בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי). תקופה מסויימת אף הודפס בו עיתון הארץ.

    הוא היה מהראשונים בתל אביב שעברת  שם משפחתו. בתקופת גירוש תל אביב על-ידי השלטונות העות'מאניים  נשאר שושני בתל אביב ואירגן קבוצת שומרים ששמרה על רכוש המגורשים עד לחזרתם לעיר. הקבוצה מנתה כ-12 איש. ביתו של שושני היה כמעט הבית היחידי בעיר שבו התגוררו הוא ומשפחתו ושם השומרים היו מתאספים. ב-1919 נשא לאישה את חנה לוינשטיין שהייתה מהאחיות הראשונות בארץ ישראל ומפעילות מגן דוד אדום. 

    זמן קצר לאחר עלייתו לארץ ישראל החל לעסוק בפעילות ציבורית מגוונת וענפה. הוא נמנה עם ראשוני אגודת "מכבי יפו", התאחדות בעלי התעשיה" ו"התאחדות בעלי הבתים בתל אביב". ב-1921 היה ממייסדי המשטרה העירונית בתל אביב יחד עם שלום פחטר, אברהם קריניצי ואחרים. 

    חבר מועצת העיר למעלה מ-40 שנה 

    ב-1923 נבחר למועצת העיר תל אביב כנציג התאחדות בעלי הבתים. שושני, התנגד להענקת זכות בחירה לכל תושבי תל אביב וטען שזכות זאת צריכה להינתן לבעלי הבתים משלמי הארנונה. שושני כיהן במועצת העיר במשך למעלה מ-40 שנים כמעט ברציפות עד שנת 1965. 

    הוא היה מראשוני אנשי "ההגנה" בתל אביב, חבר המפקדה העליונה הארצית של "ההגנה", ידידם הקרוב של דב הוז ואליהו גולומב. במאורעות 1936 היה בין יוזמי מפעל "כופר הישוב" ובשנות השלושים נמנה שושני עם מייסדי בנק "הלוואה וחסכון" בתל אביב שהעניק  בין השאר הלוואות לדיור והקמת שכונות חדשות בתל אביב  . בשנות הארבעים שימש כנשיא "ארגון בעלי תעשיית הדפוס בישראל". 

    לאחר הקמת המדינה בשנים 1959-1953 שימש כסגן ראש העיר תל אביב בעת כהונתו של חיים לבנון. בתקופה זו שושני כיהן גם כמנהל מחלקת התיעול והביוב וכמנהל מחלקת הגנים של העירייה.  פעל ודחף  רבות לנטיעת גנים ועצים ברחובות העיר. לאחר פרישתו מהעירייה כיהן כיושב-ראש איגוד הערים של גוש-דן. לאות הוקרה על פעילותו רבת השנים בעיר תל אביב  הוענקה לו  לאזרחות כבוד של העיר תל אביב.

    הלך לעולמו ב-13 בדצמבר 1971 בגיל 82 ונקבר בבית העלמין שברחוב טרומפלדור בתל אביב בו קבורים מייסדי העיר הותיר אחריו את רעייתו חנה, ילדים ונכדים.
    ''

     

    אחת הכניסות הראשיות לגן סעדיה שושני[צילום:אלי אלון ]


    נא להכיר: גן סעדיה שושני בת"א  גן סעדיה שושני ברמת החייל בתל אביב הוא מהגדולים בגנים הציבוריים בתל אביב '' הוא משתרע על שטח של עשרות דונמים ולמרות זאת כמעט ולא מוכר לחלק ניכר מתושבי העיר '' כתבה זו באה לעשות היכרות עם הגן רחב הידיים, ולספר על סעדיה שושני שעל שמו ולכבודו נקרא הגן    |   לסיפור המלא
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות