כותרות TheMarker >
    ';

    הגירוש מגן-עדן

    ידוע שעיקר האמונה היהודית נעוץ בקיום עולם הבא על כל הנגזר ממנו: גן-עדן, גהינום... מי שעושה מצוות, קונה לו לאחר 120 מקום טוב בגן-עדן, ואבוי למי שעושה רע ומה שמצפה לו בעולם הבא... מאידך, רואה האמונה היהודית בעולם הזה כפרוזדור, היינו כמעבר זמני שמשמש את האדם לתקן בו את מידותיו ולקנות בהם את חייו האמיתיים והנצחיים בעולם הבא.

    אם כן, "עולם הזה" הוא מרחב "החיים הזמניים" של האדם, "עולם הבא" הוא מרחב "החיים הנצחיים", כאשר "המוות" (הסתלקות האדם מהעולם הזה) מפריד בין שני העולמות. זו כאמור עיקר האמונה של הדת היהודית ושל עוד דתות; ומי שכופר בעיקרים האלה - כופר בעיקר.

    נכנסנו כבר למאה ה-21, ימי הביניים מאחורינו. הדמוקרטיה היא בשורת העידן המודרני והביאה עימה את חופש הדעה והאמונה: כל אדם באמונתו יחיה... כלומר זה לא ביג דיל לכפור היום בקיום אלוהים או בקיום עולם הבא; אף אחד לא יעלה את הכופר על מוקד, ואפילו קיימת האפשרות להיות נאור וכופר וכשר ויהודי למהדרין; בחר באחת הקומבינציות, כולן תקניות.

    דווקא בגין הפתיחות הזאת, עלה קרנו של מוטיב ההגיון ומילא את מקומה של "האמונה העיוורת": אני מאמין כי אמונותי נגזרת מההגיון. גם הכופר לא נותר חייב והטעים את דבריו בהגיון ובשכל הישר.

    פירצה נפרצה בדת היהודית - קוננו חכמינו את העת החדשה והתקוממו על פיתחון הפה שניתן לכופרים בשם ההגיון וגרורותיו... אולם גם עליהם לא פסחה הפתיחות, ומוטיב ההגיון חדר גם לחדרי חדריהם. הם נזכרו לפתע שעיקרי הדת היהודית מבוססים גם הם על ההגיון ועל השכל הישר, ואם כן מדוע להשאירם חבויים בתוך ארבע אמות האמונה העיוורת! הבה נוציא את מוטיב ההגיון אל אוויר העולם ונראה אותו לכול! שכל העולם יידע על מה מבוססת האמונה היהודית, וכל יהודי יידע מהי דתו ועל איזה בסיס היא עומדת. מהפירצה המבורכת הזו יצאו ביאורים ודרשות עם ניחוח שונה המסבירים איך למה ועל מה... מהפירצה הזאת יצאו הרבה רבנים והצליחו בעזרת הקוד החדש של ההגיון לחדור אל מודעות האנשים ולדבר אליהם בגובה העיניים... זהו מקור המספר העצום של החוזרים בתשובה דווקא בעידן הפתיחות זה.

    מהפירצה הזאת יצא גדול המחזירים בתשובה הרב אמנון יצחק, נפתחו תחנות רדיו דתיות, ועידן האינטרנט נפל בזמן... ההגיון והשכל הישר יצאו לאוויר העולם לאחר שנים של מסתור. האור הצפון בדת היהודית יצא לדרך.

    מהפירצה הזאת ביקשתי גם אני להשקיף על דתי היהודית, על דת אימי ואבי ודת ילדי. פתחתי את תורתי, את תורת אימי ואבי ורבותי, ועמדתי על ההגיון והשכל הישר פנים אל פנים; שם ראיתי עד כמה מאסה התורה במושג האמונה העיוורת, ועד כמה ביקשה להרחיקנו מנגררותיו.

    אבל ראיתי שם דבר אחר הרחוק שנות אור מהאמונה היהודית המקובלת שגדלתי עליה אני ואבי ומורי ורבותי. ראיתי בפרוש שגן-העדן הוא היקום שאנו חיים בתוכו, ולא צריך למות בשביל להכנס אליו; נהפוך, מי שנשאר מחוץ לשערי הגן קורס ומת. כלומר, גם בתעודת הפטירה של משה רבינו נכתב- "הנ"ל נפטר כי יצא משערי גן-עדן בכוחות עצמו ולא הצליח להחזיק מעמד מעל ל-120 שנה בחוץ". גם אבותינו אברהם יצחק ויעקב נפטרו מהעולם מאותה הסיבה, ואת תעודת הפטירה הציגה התורה לעיני כל באופן המפורט והברור ביותר, למען נראה ונלמד ונפנים...

    פתחתי את התורה וראיתי עד כמה התרחקה היהדות מעיקרי הדת היהודית, דורות על דורות... כה התרחקנו מתורת משה בן עמרם. כה כפרנו בעיקרי הדת הזאת, לאורך דורות ודורות... במאמר להלן אני עתיד להביא את נוסח העיקרים כפי שהופיעו בתורת משה, שהוחלפו בטיפשות ובמצח נחושה על ידינו.

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/6/19 17:19:
    תוכנית ב': אני פונה לפלסטינים ואומר להם דוגרי: מה שאתם רוצים, נחלוק איתכם את אותה משאלה: או אנחנו או אתם. ברק כמו תמיד גם הפעם ארעיף עליך את מחמאותי וגם הפעם מגיעות לך, רק שלא תתמכר להן.. התגובה שלך היא תגובה כוללת באמת ומתאימה יותר להיות במסגרת של מאמר כאשר המאמר שלי ישב תחתיה כתגובה. אבל חסר לי במאמרך נעלם אחד: אז מה אתה מציע לעשות בפועל. מהי התוכנית האופרטיבית שלך לפתור את הבעיה שלנו עם הפלסטינים. בא לי היום יותר לשמוע אותך מאשר לכתוב לנסח ולהתפלסף, אני רוצה לשמוע ממך דברים מוגדרים חדים מושחזים אקוטים. אתה איש חכם ויודע להתבונן בביג פיקצ'ר ולרדת אל סוף דעתו של כל מי שנמצא בתמונה: הפלסטינים המתונים והרדיקלים, אתה גם מבין בכליות הישראלים הימניים והשמאלנים על כל אגפיהם וגם כאן יש לנו מתונים ורדיקלים ומשוגעים ושנונים וישנונים, יש ברוך השם מהכל ואתה רואה את כולם ואת נקודת מבטם, המאמר שלך יעיד על זה, אבל אני רוצה לדעת- לא את נקודת המבט האישית שלך, אני מתעקש לדעת את התוכנית האופרטיבית שלך לפתרון הסכסוך המסובך באמת, הנה אני שם לך את כובע ראש הממשלה ומשריין אותך ב-80 ח"כים שיעמדו לרשותך כעבדים נרצעים וירימו אצבע לכל תוכנית שתרקום הן לשלום והן למלחמה. סע ברק תעשה טוב לישראל, אומה שלמה ממתינה למוצא פיך.
      4/6/19 19:02:

    1. הרשה לי להתחיל בסייפא - "ההבדל בין מי שחושב כמוני (ימין) למי שאינו חושב כמוני (שמאל) הוא שהשמאל הוא עיוור. בהחלט טיעון מעניין. מעניין שבעתיים הוא סיבת העיוורון - השמאל לא ער לתורת השלבים (הרצון הפלסטיני לחסל אותנו בשלבים) - אותה תורה שמכניסים לנו עם פלומבה מגן הילדים...

     

    2. ובחזרה להתחלה - הטענה שהימין רוצה שלום היא אכן במקומה. באותה מידה גם השמאל היה שמח בארץ ישראל שלמה ובהרתעה. העניין הוא שכל אחד מאיתנו שם את הערכים הללו (ואחרים) על המאזניים ונותן תעדוף שונה לכל אחד. באופן מסורתי הערך של ארץ ישראל השלמה מקבל משקל יותר גדול ככל שפונים ימינה, והערך שלום (אפילו תמורת ויתורים) גדל שפונים שמאלה. בכל מקרה אפילו ההנחה הצנועה הזאת חוטאת בהשטחה. גם הימין וגם השמאל מגיעים ב"הרבה טעמים". מהכרות אישית אני יכול לפרוש לך גלריה שלמה של התמודדות עם הבעיה הפלסטינית מימין ומשמאל.

    בימין יש מי שמקבל את נוסחת ההפרדה, יש מי שרוצה לחזור לתכנית האוטונומיה של בגין מ-78 (תכנית זמנית שהיתה אמורה להסתיים אחרי 5 שנים ואף פעם לא התחילה), יש מי שמדבר על סיפוח עם מתן אזרחות, יש מי שבעד אפרטהייד - סיפוח ללא זכויות אזרח למסופחים, יש מי שבעד גירוש המוני לירדן (המדינה הפלסטינית לשיטתו), ויש מי שטוען שלא ניתן ניתן לפתור את הסכסוך, ולכן במקום לפתור אותו צריך לנהל אותו (ובעצם להמשיך כמו שכעת). גם בשמאל יש גלריה של דעות, יש כאלו (כמו קבוצה בימין שהזכרתי) שבעד סיפוח עם מתן זכויות אזרח, יש גישה בדלנית שמדברת על גירושים מהפלסטינים והגדלת הגדר בינינו כמה שאפשר, יש שתלבתנים שבעד כמה שיותר קשר בינינו ולפלסטינים (ובכלל לעולם הערבי), יש דעות שונות לגבי ירושלים (מדחייה מוחלטת של פשרה, דרך חלוקה, ועד שיתוף פעולה בעיר), יש דעות שונות לגבי זכות השיבה משלילה מוחלטת עד פתרון מצומצם של עשרות אלפים ועוד ועוד.

     

    המאזניים של הערכים והפתרונות השונים (ויש הרבה יותר) הם לא חלוקה מוחלטת בין שמאל לימין, הם משתנים מאדם לאדם ואפילו אצל אותו אדם המאזניים זזים בהתאם לנסיבות. לדוגמה אחרי פיגוע החשדנות וחוסר האמונה בהתכנות של שלום עולה פלאים. לכן הרשה לי לפקפק גם בחלוקה הנאה שעשית בין העיוורים (שמאל) לצודקים (ימין).

     

    3. באופן דומה לכך שהימין והשמאל מגיעים עם הרבה טעמים הדבר נכון גם לצד השני. אין ספק שרובם היו מעדיפים לקום בבוקר שאנחנו לא נמצאים כאן (ותקן אותי אם אני טועה שלרובנו יש חלומות דומים). השאלה היא כמה מהם מוכנים לוותר מעט על החלום ולעשות פשרה עם המציאות (כפי שמחנה העיוורים שלנו מציע). השאלה היא האם פלסטיני מעצם היותו פלסטיני לא יוותר אף פעם על החלום של פלסטין השלמה נטולת היהודים.

     

    נדמה לי שכל אחד עונה לשאלה הזאת על פי השקפת עולמו - מי שמאמין בחוסר היתכנות בשלום יאסוף את כל הצעדים נוגדי השלום של הפלסטינים (וברוך השם יש כאלו), ומי שמאמין בנכונות לשלום יתבונן בחצי השני של הכוס.

    לפני שנגיע לעניין הפלסטיני הרשה לי להזכיר לך שקיום יש שיתוף פעולה די נרחב בינינו לחלק ניכר מהעולם הערבי. קשה להגיד כמה שהתופעה הזאת אינה מובנית מעליה. עד לא מזמן המנהיגים הערביים התחרו ביניהם מי שונא יותר את ישראל, ומי יזכה בזכות להשמידה. לאחר מלחמת ששת הימים הצענו למדינות ערב להחזיר את שטחי יהודה ושומרון תמורת שלום ונענו בלא מוחלט. משמעות הדבר שבעולם הערבי הייתה תזוזה משמעותית ומה שלא חלמנו שיקרה, קורה בפועל.

     

    כמובן שהדם הרע בינינו לבין הפלסטינים גדול מזה שבינינו לעולם הערבי - אבל גם הפלסטינים אינם מקשה אחת. חשוב להזכיר שבימי תהליך אוסלו התמיכה בציבור הפלסטיני בשלום עם ישראל הגיעה כמעט ל-60 אחוז (יותר מאשר בציבור הישראלי), ואם השתלשלות האירועים התמיכה בשלום ירדה פלאים (בדומה לירידה בציבור הישראלי). משמעות הדבר שכמונו גם הפלסטינים משנים את דעתם, ולכן לאירועים מעוררי שנאה יש השפעה, אבל גם לאירועים מעוררי קירבה יש השפעה.

     

    נדמה לי שהבאת כהוכחה את הסירוב הפלסטיני ליוזמת קלינטון, והסירוב להצעות בטאבה כהוכחה לאי רצונם של הפלסטינים בשלום. הרשה לי להזכיר לך אירוע נשכח - תוכנית חלוקת הארץ. אנחנו אומרים בצדק שאנו הסכמנו לתכנית בעוד הפלסטינים דחו אותה (אנו שואפי שלום והם לא). העניין הוא שלא כולנו הסכמנו לתכנית החלוקה - היה מי שהתנגד לה... ניחשת נכון המחנה הימני באותה עת (תנועת חירות). לכן קשה לטעון שסירוב להצעה כלשהי (גם אם היא נראית לנו מאוד מאוד מפתה) מרמז שהפלסטינים מתנגדים לשלום. כפי שמותר לימין היה להתנגד לתכנית החלוקה (ו... גם למתווה קלינטון, וגם להסכם אוסלו וגם להסכם השלום עם ירדן...) ועדיין כפי שאתה טוען בצדק לא צריך להפוך אותו ל"מחנה אנטי השלום" אותו הכלל תקף גם לפלסטינים. הבעיה אם הפלסטינים הייתה אחרת לגמרי - לאחר שהם דחו את מתווה קלינטון הם פרצו בהתקוממות אלימה שכללה מעשי טרור. זה כמובן תופעה מאוד בעייתית שמעלה הרבה שאלות קשות.

     

    אך אנחנו עסקנו בשאלה האם "כל הפלסטינים אותו דבר" האם כולם מכונסים תחת הדגל של השמדתנו? ובכן 4 שנים לאחר פרוץ האינתיפדה השנייה, התחלף יושב ראש הראשות, ומאז היו"ר שלהם משתף פעולה עם שירותי הביטחון הישראלי (דבר שהביא לירידה דרמתית של פעולות הטרור מיהודה ושומרון). האיש הזה פועל בדרך הזו כבר מעל 14 שנה (לדעתי הגמול שאנו נותנים לו הוא השפלתו, פעולה לקיצוץ הסיוע הכלכלי שלו, ואולי אפילו דחיפה לפלג הקיצוני יותר של הפלסטינים - החמאס). כמובן שליו"ר הרשות יש לא מעט חסרונות, קשה לומר שהוא נמנה על חובבי ציון, ובכל זאת נדמה לי שיש הבדל די מהותי בין הפלג של הרשות לבין הפלג ששולט ברצועת עזה.

     

    4. הרשה לי מילה על תורת השלבים: בעוונותי יצא לי להכיר בזמנו חלק מהמקימים של תנועת התחייה (תנועה ימנית שהתנגדה בזמנו להסכמי השלום עם מצריים) - אחד הטיעונים המכריעים שלה היה שהמצרים רוצים לחסל אותנו בשיטת השלבים (נקראה גם שיטת הסלאמי). ברור לך שאם לפלסטינים הייתה שאיפה לחסל את ישראל בתורת השלבים - הם לא היו מתנגדים להסכם כלשהו שמבטיח להם שטח וריבונות - הם היו לוקחים את מה שניתן להם ומשתמשים בשטח כדי להמשיך את המאבק. צריך לזכור שהבסיס של הסכמי אוסלו היה שלא ניתן לפתור את הבעיה בבת אחת, לכן התקדמות תלויה בביצוע של ההתחייבויות בשני הצדדים (ואחת הסיבות שהתהליך נעצר הוא שהפלסטינים נקטו בטרור בזמן התהליך) - שוב משמעות הדבר שהם לא פועלים תחת אסטרטגיה מסודרת של שלבים אלא יותר בשיטת הקריזה (כאשר משהו מרעיד להם את אמות הסיפים הם פונים לאלימות). זוהי כמובן התנהגות נפסדת - וצריך לשאול האם אנחנו יכולים לקחת סיכונים כאשר הם פועלים בצורה שכזו - אבל זה רחוק מרחק רב מתורת השלבים.

     

    5. אם אני זוכר נכון הכותרת הייתה על תכנית ב'. מה התכנית?

     

     

     

     

    לשחק לידי הפלסטינים או לעבור לתוכנית ב'

    2 תגובות   יום שלישי, 28/5/19, 19:27

    ההבדל בין הימין לשמאל הישראלי הוא לא בנכונות זה לשלום וסירובו של זה לשלום, הימין אף הוא רוצה בשלום ודווקא עף על האופציה הזאת ונתן לה צ'אנס במספר פעימות

                             

    ''

      גם הימין שואף לשלום

                                      -            -            -

     

     

    אז אתה רוצה להגיד לי שמאל יקר כי אינך בעד סיפוח השטחים הפלסטינים למדינת ישראל כי בזאת אתה מונע את השמדת ישראל. כל הכבוד שמאל יקר, אתם אנשים חושבים הגונים וציונים שרוצים בטובת ישראל אבל יש לי חדשות בשבילכם יקיריי: גם הימין הישראלי לא רוצה לספח את השטחים הפלסטינים העוינים ורוצה בכל מאודו בשלום איתם, מבגין עד נתניהו דרך שמיר רבין פרס ברק אולמרט ועוד... כולם הושיטו את ידם לשלום אבל הפלסטינים דחו אותה.

    ''

                   שמאל ימין שמאל. שמאל ימין

     

    ברק נתן בקמפ דייוויד לערפאת את י-ם המזרחית את הרצף הטריטוריאלי- בקיצור את כל מה שהפלסטינים חלמו ולא חלמו עליו, אבל ערפאת ברגע האחרון סירב ודחה את היד המושטת לשלום, השאלה היא למה, האם ניסית להתעמק בשאלה הזאת שמאל יקר?

     

    ובכן נוצר כאן לפנינו כמעט יש מאין קייס מעניין עד מאוד: אנו רוצים שלום אבל הפלסטינים לא מעוניינים בו בשום פנים ואופן- לא כי הוא לא שלום אמיתי אלא כי פשוט התוכנית שלהם לגבינו אחרת לגמרי קוראים לה 'תוכנית השלבים': לסלק את הישות היהודית מארץ ישראל ולשבת במקומה פשוטו כמשמעו. אם תתחבטו הכיצד תיתכן בכלל משאלה פלסטינית סקפטית כזו, הכיצד עַם ישמיד עַם – אפנה אותכם למשאלה הנאצית ולביצוע שלה בפועל, זה לא היה מזמן זה היה אתמול.


    ''

    אפילו אין לשני העמים גבול משותף

     

    ואם עדיין תתעקשו להיות קטני-אמונה לכו לאומה הפרסית שמצהירה היום קבל עם ועדה על משאלתה להשמיד את האומה היהודית, פשוטו כמשמעו בלי להסתיר בלי משחקי מילים, להשמיד ולאבד ולבנות בשביל המטרה הלאומית פצצת בום ענקית. למה ועל מה המשאלה המוזרה הזאת ואפילו אין לשני העמים גבול משותף – איש לא יודע לפתור את המשאלה הספקטית הזו או להבהיר אותה באופן מלא ומספק.

     

    ולמה איפא לגזול מהפלסטינים את זכות ההבעה והמשאלה, הם עַם ככל עַם בעל משאלות ומאוויים וציפיות וייחולים וגם להם משאלה קטנה: להתקבץ מארבע כנפות תבל ולחזור במסות של מיליונים אל אדמת אבותיהם. והיכן תשב מסה בת מיליונים שאלתם, ברמאללה? הצחקתנוהם, הם ישבו בתַל אבּיבּ – כפר אלשיח' מֻוַניס וביפא ועכּא – חסרים מקומות?

     

    ''

    מעוניינים בהסכמי ביניים ובתַל אבּיבּ יַפַא ועַכַּא

     

    לכן הם לא מעוניינים בהסכם סופי ומוחלט ותמיד ברגע האחרון דוחים אותו, בעוד הם כן מעוניינים בהסכמי ביניים שישמשו כדלק למכונה שעובדת נונסטופ להנעת תוכנית השלבים שלהם. מאידך אנחנו כולנו ימין ושמאל מעוניינים בהסכם סופי ומוחלט.

    זה הזמן לחזור לקייס המעניין שלנו ולשאלה הנדרשת: כשאתה יודע כי תוכניות הפלסטינים 'אחרות' לגבינו, וכאשר אתה מזהה בוודאות גמורה את תוכנית השלבים שלהם אזי מה מצופה ממך לעשות. למעשה עומדות בפניך 2 אופציות: 


    א. לשחק לידם ולהתאבד.

    ב. או לעדכן את הרישומים שלך ולעבור לתוכנית ב.

     

    ''
    לשחק לידי הפלסטינים או לעבור לתוכנית ב'

     

    'לשחק לידם' משמעותו לתרום במו ידינו לתוכנית השלבים שלהם על-ידי חתימת הסכמי ביניים, ככל ההסכמים שנחתמו עד כה עם הפלסטינים כגון הסכם אוסלו, הסכם וואיי, הסכם טאבה, הסכם חברון וכול'... בכל ההסכמים עם הפלסטינים, ישראל נסוגה ממשהו ובמקביל הפלסטינים אוגרים לחיקם את המשהו הזה. 'לשחק לידם' משמעותו שאני מתנתק מרצוני הטוב משטחים עם רוב פלסטיני ומסכים למדינה פלסטינית. ובעצם מי אני שאסכים או לא למדינה זו או אחרת או להגדרה עצמית זו או אחרת... אבל אם מתקבצת לה קבוצה של אנשים במטרה מוצהרת לקטול אותי, אזי גם אם הקבוצה הזו התקבצה במסגרת של מדינה אתקוף אותה ואעשה את הכל להשמידה לפני שתשמיד אותי, זה הקשר שלנו כישראלים לכינון המדינה הפלסטינית, גם זה הקשר שלנו לקיום המדינה הפרסית במרחק מאות הקילומטרים מאיתנו. 

    לסיכום שמאל יקר, ההבדל בין הימין לשמאל הישראלי הוא לא בנכונות זה לשלום וסירובו של זה לשלום, הימין אף הוא רוצה בשלום ודווקא עף על האופציה הזאת ונתן לה צ'אנס במספר פעימות: השלום עם מצרים, ירדן, ההתנתקות, נתניהו תמך בהתנתקות, הסכמי אוסלו א' ו-ב', הסכם חברון.

     

    ''

    תוכנית ב': או אנחנו או אתם

     

    ההבדל בין שמאל וימין הוא כי משהו סומא את עיני השמאל שאינו רואה את תוכנית השלבים של הפלסטינים, ומוכן לתרום לתוכנית הזו ולתדלק במו ידיו את המכונה שלה, בעוד הימין פקח סוף סוף את עיניו והבחין בתוכנית השלבים שלהם, או אז עבר עם כל הכוח לתוכנית ב' על כל המשתמע ממנה: 'מה שאתם רוצים: או אנחנו או אתם'. 

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אלברט שבות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין